אישיות
שלמה מור-יוסף

תחלופת המטפלים הזרים הוקפאה, והקשישים נותרו ללא מענה

בני משפחות של קשישים סיעודיים מדווחים על קשיים הולכים וגוברים בהעסקת מטפלים זרים ● לדבריהם, סגירת שמי הארץ הובילה למחסור במטפלים חדשים ● לטענת המשפחות, חלק מהמטפלים הוותיקים נוטים להתפשר פחות על תנאי העסקתם ולהערים קשיים שונים ● ברשות האוכלוסין טוענים כי לא קיימת בעיה בענף, אך השרה מירב כהן דווקא מכירה בקיומה: "נתונים אלה לא עולים בקנה אחד עם התלונות הרבות שאני מקבלת מחולים ומשפחות - תלונות זהות לאלה שבכתבה"

עוד 1,544 מילים ו-1 תגובות

"אני רגילה להיות רעבה, אבל מה עם הילדים?"

מעקב זמן ישראל אמהות מאפריקה וילדיהן הפגינו היום מול הכנסת, בדרישה לקבל את הכספים שהופרשו ממשכורתן במסגרת חוק הפיקדון ● פתרון אמיתי לא מסתמן בינתיים באופק, ובארגונים החברתיים מזהירים מפני הידרדרות כלכלית מהירה ומסוכנת בקרב הקהילה

הבחירה ב"ארבע אמהות" בוודאי אינה מקרית. ארבע אמהות וילדיהן, כולן ממשפחות של מבקשי מקלט, הפגינו היום (רביעי) מול הכנסת, בדרישה שמדינת ישראל תשחרר לאלתר את כספי הפיקדון המוחזק בקרנות מיוחדות בנק מזרחי.

ארבע האמהות וילדיהן עמדו עם מסכות הגנה והחזיקו בידיהן צלחות ריקות, כדי להמחיש את הקושי להאכיל את המשפחה ולשלם שכר דירה והוצאות רפואיות, וצעקו "תחזירו ת'כסף" ו"הפתרון בפיקדון".

המפגינות הן חלק מקהילת מבקשי המקלט בישראל, שסובלת במיוחד מהמשבר. אוכלוסיית מבקשי המקלט מונה כ-31 אלף נפש, שחיו בתנאים בסיסיים ובמאבק הישרדות יומיומי גם לפני הקורונה. מאז שהמשבר פרץ, רבים מהם נמצאים בסכנה מוחשית של רעב, ועלולים למצוא את עצמם בקרוב גם ללא קורת גג.

לפי ההערכות, יותר מחצי מחברי הקהילה פוטרו או הוצאו לחל"ת בשבועות האחרונים. להבדיל מאזרחים – הם אינם זכאים לדמי אבטלה או לכל סיוע ממשלתי. ובינתיים, המדינה מחזיקה "קרנות פיקדון" במזרחי, בהן הופקדו בשנים האחרונות מאות מיליוני שקלים שנוכו משכרם על פי "חוק הפיקדון".

לא מדובר במסים שמגיעים למדינה – אשר גם אותם הם משלמים – אלא בכספים שנוכו ממשכורות העובדים בנוסף, כדי להמאיס עליהם את החיים פה, עד שיעזבו. רק אז יקבלו את כספם בחזרה, רגע לפני שהם עולים על המטוס כדי לא לשוב.

הבעיה היא שעכשיו הם לא יכולים לעזוב את הארץ, אבל גם לא יכולים לעבוד. הם דורשים לשחרר להם לאלתר את הכסף, כדי שיוכלו לקנות אוכל ולשלם שכר דירה.

מתנדבים מהמרכז לקידום פליטים אפריקאים מתכוננים לשליחת אריזות מזון למבקשי מקלט מאפריקה בדרום תל אביב, 3 באפריל, 2020 (צילום: באדיבות המרכז לקידום פליטים אפריקאים)
מתנדבים מתכוננים לשליחת אריזות מזון למבקשי מקלט בתל אביב (צילום: באדיבות המרכז לקידום פליטים אפריקאים)

הנושא נמצא על השולחן הפוליטי ומעורר מחלוקת. במשרד ראש הממשלה גובש מתווה לפיו מבקשי המקלט יוכלו למשוך מכספי הפיקדון שלהם 2,700 שקלים בחודש, אך אחרי לחצים פוליטיים הוחלט לחייבם להחזיר את הכסף שיימשך עד ינואר הקרוב. כלומר, זו מעין הלוואה (מכספם שלהם) לטווח קצר בלבד.

ביום חמישי שעבר עלה הנושא לדיון בוועדת הקורונה בכנסת: איילת שקד (ימינה) דרשה לא לפתוח את קופת הפיקדון, אלא לחייב את מבקשי המקלט לעבוד בענפי החקלאות והסיעוד; שלמה מור יוסף, מנכ"ל רשות האוכלוסין, ענה לה "אנו לא בשלב של לפתוח או לא לפתוח, אלא באיזה תנאים".

השר לביטחון הפנים גלעד ארדן דרש לקזז מכספי הפיקדון קנסות שיוטלו על מבקשי מקלט בעקבות הפרת הוראות הבריאות1; רון חולדאי, ראש עירית תל אביב, הזדעזע ואמר "אני מתבייש מהדיבורים האלה, ושבעתות חירום עוסקים בביורוקרטיה במקום למצוא פתרון. באים ואומרים לאוכלוסייה שבאחת נגמר מקור פרנסתה, שאין לה משפחה בארץ, אין לה ביטוח בריאות ואין לה את ההגנה של הביטוח הלאומי, להתמודד עם 2,700 שקל שלא ניתן לחיות מהם".

בינתיים, פעילים חברתיים מדווחים על זרם פניות של מבקשי מקלט שכבר מתקשים לקנות מזון, לשלם שכר דירה, ולשלם על ביטוח רפואי. וברור לכולם שגם אחרי המשבר, רבים מהם – שהועסקו במלונות ומסעדות – לא יחזרו לעבודה.

"גם ברגיל הכסף בקושי מספיק לנו," אמרה ר', שהשתתפה בהפגנה, "עכשיו, כשיש קורונה, אנחנו לא עובדים, אני לא יכולה להאכיל את הילדים. בעלי ואני רגילים להיות רעבים עוד מאריתריאה ומסיני, אבל מה עם הילדים? אני לא רוצה שיהיו רעבים, ואני מפחדת שבעל הבית יזרוק אותנו לרחוב, אני לא רוצה לחשוב על זה".

"גם ברגיל הכסף בקושי מספיק לנו," אמרה ר', שהשתתפה בהפגנה, "עכשיו, כשיש קורונה, אנחנו לא עובדים, אני לא יכולה להאכיל את הילדים. בעלי ואני רגילים להיות רעבים עוד מאריתריאה ומסיני, אבל מה עם הילדים?"

עוד 486 מילים

דעה באיזו זכות המדינה כופה על ילד ישראלי, יהודי, יליד הארץ, לבחור בין אבא לבית?

מדינת ישראל החליטה השבוע לגרש תושב אתיופי שחי בישראל מזה 17 שנה, ואיתו את יואל, בנו בן ה-12, שנולד בישראל לאמא יהודיה והוא אזרח ישראלי לכל דבר ● "באפשרותו של יואל להסתגל לחיים במדינת מוצאו של אביו או במדינה אחרת", נימק את ההחלטה פרופ' שלמה מור-יוסף, מנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה, באחד הרגעים הבעייתים של הכהונה שלו ● לשר הפנים אריה דרעי יש עוד כמה ימים להפוך את ההחלטה

עוד 813 מילים
כל הזמן // יום חמישי, 20 ביוני 2024
מה שחשוב ומעניין עכשיו
היום ה־258 ללחימה ● 120 חטופים עדיין בעזה

דיווח: בארה"ב מעריכים כי נותרו כ-50 חטופים בחיים

המזח הצף האמריקאי, שפורק עקב תנאי ים גרועים, חובר שוב לחופי עזה ויחדש את פעילותו היום ● דיווח בלבנון: קפריסין השעתה את מתן אשרות הכניסה לאזרחי המדינה אחרי איומי נסראללה ● דיווח: במשרד רה"מ שוקלים למנות את בנה של קטי שיטרית לתפקיד פרויקטור הצפון; שיטרית הכחיש ● השר אלי כהן: "טוב שנתניהו הסיר את חוק הרבנים מסדר היום"

עוד 15 עדכונים

למקרה שפיספסת

על הפונדמנטליזם החרד"לי הישראלי, ותאומו הפונדמנטליזם האסלאמי

בין ההלכה היהודית לבין מערכות החוק והמשפט המערביות יש הבדל מהותי. החוק הדתי הישראלי – ההלכה – והמשפט המערבי הם שתי מערכות משפט נפרדות, שהתפתחו בהקשרים תרבותיים, היסטוריים ופילוסופיים שונים.

בעוד ששתי מערכות המשפט האלו שואפות להסדיר את ההתנהגות האנושית ולקדם צדק, הן נבדלות זו מזו באופן משמעותי במקורותיהן, בעקרונותיהן וביישומם.

אמנון פורטוגלי הוא חוקר תאגידים, ניאוליברליזם ואנרגיה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,082 מילים

לפי מדריך נתניהו לפיזור הכנסת הוא זקוק לכמה שבועות כדי לנתק לגמרי את הקשר בין התפרקות הקואליציה לבין פרישת גנץ ● הוא כמובן לא ירצה לפרק את הכנסת במצב הסקרים הנוכחי ולכן ימשוך לפחות עד הנאום בקונגרס ● הריב עם הממשל האמריקאי הוא רק פרומו לנאום פוליטי ● האינטרסים של ישראל? מבחינתו זה ממש לא מעניין ● פרשנות

עוד 1,143 מילים

תגובות אחרונות

איך נציל את הגליל

לפנינו המלחמה נגד חזבאללה בקליפת אגוז: לרגל חג הקורבן חדל הארגון מאש במשך יומיים והחזית המלחמתית בצפון הארץ שקטה. זאת כיוון שישראל נמנעה מצדה מלהמשיך את המלחמה, למרות שצפוי היה כי חזבאללה יחדש ביוזמתו את האש.

בעשותה כך, ישראל הדגישה שוב את הפן המוכר שלה: הרצון להימנע ממלחמה יזומה נגד אויביה, שהצהירו במפורש על כוונותיהם להשמיד את ישראל וגם להשלים עם התחמשותם והתכוננותם למלחמה.

בצלאל לביא הוא בעל תואר שני ביחסים בינ"ל ומדעי המדינה מהאוניברסיטה העברית. בכתיבה פובליציסטית עושה שימוש גם באירועים היסטוריים כדי לדון ולנתח אירועי דיומא שוטפים בארץ ובעולם.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 924 מילים

עקורים

הקרע בין מערכת הביטחון ונתניהו רק הולך ומעמיק

אירועי תערוכת הנשק בצרפת, ההכנות לסיום הפעולה ברפיח והסירוב לדון ביום שאחרי, וההודעה החריפה שהוציא דובר צה"ל נגד יעקב ברדוגו - כל אלו רק חלק מהארועים שהתרחשו השבוע, המעידים על עומק הקרע בין צה"ל ומשרד הביטחון לבין ראש הממשלה ● פרשנות

עוד 636 מילים

האם הערכות אמ״ן נגזרות בפועל מהקונספציה של הממשלה?

ניתוח ההפתעות במלחמת יום הכיפורים ובמלחמת עזה, מראה שהערכות אמ"ן בשני המקרים תאמו באופן מלא את הקונספציה של ההנהגה המדינית-ביטחונית.

כלומר, בהערכות גורליות לביטחון המדינה, בשני המקרים, אמ"ן אימץ את הקונספציה של ההנהגה המדינית-ביטחונית, וההנהגה המדינית-ביטחונית אימצה את הערכות אמ"ן באופן מוחלט, ללא שום ספק.

יחיאל גלבוע הוא ד"ר לפילוסופיה של המדע ומהנדס פעיל בתעשיה הבטחונית והאזרחית שנים רבות. מודאג מאוד מתהליכי ההקצנה, הפילוג, הפערים הכלכליים ההולכים ומתרחבים, ומשחיקת הדמוקרטיה בשנים האחרונות.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
1. התיאור המדעי המסודר אינו משקף מציאות שבה א) דרג מדיני נמנע ומונע בדורסנות שנים כל דיון ענייני בקונספציה המדינית-ביטחונית ובבחינת פתרונות שאינם צבאיים. ב) דרג מדיני, גם אחרי מחדל דמ... המשך קריאה

1. התיאור המדעי המסודר אינו משקף מציאות שבה
א) דרג מדיני נמנע ומונע בדורסנות שנים כל דיון ענייני בקונספציה המדינית-ביטחונית ובבחינת פתרונות שאינם צבאיים.
ב) דרג מדיני, גם אחרי מחדל דמים, מונע שיח אסטרטגי להגדרת תכלית/מצב תוצאתי רצוי או וועדת חקירה. במקום זאת, הדרג המדיני משמיץ ומפורר את הדרג הביטחוני והצבאי.
ג) דרג מדיני מוביל קונספציה אידיאולוגית-משיחית, שהיא לא לגיטימית בעיני חלק גדול מהעם ובעיני העולם. קשה למערכת לפעול כשאין מצהירים כמדיניות רשמית על מטרות חלק שרוצים בפירומניה, כיבוש רחב, התיישבות וטרנספר, או מלחמה לשנים.

2. צבא קטן, שעוסק בשליטה במיליוני אנשים בשטח יחסית רחב, וגם בהגנה על גבולות ארוכים, וגם בחזיתות רבות, אינו יכול למקד מאמצים ביעילות.
הבעיה אינה מודיעין (שעושה פלאים יחסית לגודלו והיקף האתגרים).
לא ניתן לפתור את כל הבעיות, המאוד שונות, בכוח ולא במוח.
גם אם יש מודיעין רלוונטי וגם אם הוא מעובד נכון, יש קבלת החלטות לא אופטימלית, שלא יכולה למנוע כל סוג הפתעה, בשל אילוצי משאבים ופיצול מאמצים.

בנסיבות מערכתיות שמובילות אזורית וגיאופוליטית לעימות כוחני, הצבא לא יכול לפתור חוסר רצון לצאת למלחמת מנע, או העדר מנהיגות ממוקדת בטחון (ודמוקרטיה), לפני או אחרי מחדל.
—להדגיש(!) – במובן זה הקונספציה ממשיכה גם היום!

3. יש הטיות שאינן יחודיות למערכות ביטחון ומודיעין, וספק אם דווקא המדע יפתור אותן. המדע, כחשיבה שיטתית היא לא בהכרח הפתרון לסביבה סבוכה, דינמית מאוד, מלאת הטעיות ושקר, ומוטת פתרונות הפעלת כוח.
גם בסביבת אקדמיה יציבה, המדע לא פותר, במקרים רבים, הטיות פסיכולוגיות וארגוניות אנושיות בפיתוח ידע, מחסור ביצירתיות וחשיבה עצמאית ו/או ראליסטית.
יש במדע בעיות שחלק גדול מהן לא נחשף כי האקדמיה לא נבחנת בעיקר בתוצאות בשטח (ועוד מול אויב נטול מעצורים).

4. הצבא הבין שפרדיגמות צריכות מוחלפות מהר, ויש לחשוב עליהן מפרספקטיבות מגוונות, כולל התמודדות עם קבעון פרדיגמות בתוך ההנהגה והצבא עצמו. הצבא אימן, לא רק במודיעין, קצינים לחשוב בדיוק על היבטים יצירתיים, משתנים, מורכבים. הקצינים ידעו שמגיעה מלחמה רב זירתית, קראו ולמדו את חמאס, ידעו שקו הגנה הוא רק קו. חלקם זעקו שנים שיש לפעול.
אבל, מי שמבינים איך להתמודד או אפילו לחשוב על סיבוכיות אינם הקברניטים, ומי שמוכנים להסתכן וללכת נגד הזרם המרכזי אינם הרוב.
(כמה היו תומכים בתקיפת לבנון לפני עשור? חמש שנים? עכשיו? זה קשור בעיקר למודיעין?…)

5. רוב הבעיה אינה בצבא בכלל או במודיעין בפרט – נחשפו שם כשלים שמאפיינים את ישראל, שצהל שאינו הומוגני מתאפיין בהם: א) התרבות ואופן קבלת ההחלטות ב) אופן ההתנהלות ויכולת לנהל מנגנונים גדולים ד) יכולת לחנך למקצוענות ולהתנהל נכון מסודר ביומיום ולהכין מלאים ולתכנן קדימה, וכמובן, ה) התעקשות לשמור על יושרה ו) תרבות עשיה עם תעוזה.

6. יש רצון עז לפשט, לחיות חיים נורמליים, להנות משגשוג כמו בשאר העולם. הבועתיות במהות ישראל ובבתים עם הבריכה המשופצת ותוכניות הראליטי. מעטים רוצים לחיות לפי תרחישי קיצון, וההדחקה לגבי השלכות שינויי סביבה או השפעות טכנולוגיות וכו היא ביסוד החברה כיום, גם אם בעת חירום יש רבים/ות שמתמקדים בתעוזה ובלחימה.

7. כבר נדנו ברבבות ספרים ומאמרים וכנסים כשלונות מודיעין, קונספציות ממסדיות, כשלים פסיכולוגיים, וכשלנות צבאיים מפוארים, לכל אורך ההיסטוריה המודרנית. דשו בהן בישראל אנשי מערכת הביטחון ואקדמאים ולשעברים ועיתונאים ועוד.
לפני הפתרון הרציונלי ממסדי,
יש צורך לבסס שיח פלורליסטי מבוסס אמת, קבלת החלטות מבוססת חזון מוסכם (ומשטר ואתוס מוסכמים) ושיקולים רציונליים, חינוך למקצועיות ועשיה מיטבית לטובת הכלל, ומיקוד יכולות ביוזמות קריטיות לחיי שגשוג במקום מבוסס ערכים טובים וזכויות וחובות מיטיבות. זהו תנאי מקדים למהפכות מדעיות.
(—ביום כיפור לפחות חלק ממרכיבים אלו התקיימו, ולכן ניתן היה לתקן ולהחליף מרכיבים מהותיים בשלטון, בהסדרה האזורית ובמיקוד הכלכלה וההשכלה. וכיום?…)

בשני המקרים נבע הכשל כפי הנראה מקדושת ״השבתת החגים״ ואיזה מבצע מודיעיני יכול להתחרות במבצע משולב של ״חבר״ ומלונות פתאל לימי הסוכות באילת? בשני המקרים קדמה למתקפת הפתע העלאת כוננות בחג ה... המשך קריאה

בשני המקרים נבע הכשל כפי הנראה מקדושת "השבתת החגים" ואיזה מבצע מודיעיני יכול להתחרות במבצע משולב של "חבר" ומלונות פתאל לימי הסוכות באילת?
בשני המקרים קדמה למתקפת הפתע העלאת כוננות בחג הקודם (פסח 73 ו- פסח 23) ששיבשה את תוכניות האירוח המשפחתיות של משרתי הקבע
משיכתו של השיבוש לחג הבא היתה עלולה לשבש את שלום הבית וחיי המשפחה של הקצינים
הסכנה המרכזית של מבנה המודיעין הנוכחי היא המעבר מ"פוש" – דחיפת הידיעות החשובות לצי"ח מלמטה למעלה ל"פול" בו הגורמים הממונים על הערכת המצב שולפים את הידיעות החשובות להם
וכך, מידע שהגיע מ8200 לאוגדת עזה ב1/7 לגבי תרגילי הסיום של החמאס, נשאר ללא דורש עד לאחר המתקפה

עוד 1,674 מילים ו-2 תגובות
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

כשל הפיקוח על כלבים מסוכנים עלול להוביל לתוצאות קטלניות

חוק הכלבים המסוכנים שנכנס לתוקף לפני בדיוק 20 שנה היה אמור להעלים את הגזעים המסוכנים מישראל ● אלא שמאז מספרם רק עלה ● בחודשים האחרונים אירעו מספר מקרי תקיפה שעלולים היו להסתיים בטרגדיה קטלנית ● רוב הכלבים מוחזקים על ידי עבריינים, בכפרים ויישובים שקשה לפקח עליהם או להתעמת בהם עם בעלי הכלבים

עוד 1,350 מילים

מועסקים רק על הנייר

בתחילת המלחמה הקואליציה דחתה את מודל החל"ת הגמיש שיכול היה להציל את העובדים השעתיים מקריסה כלכלית ● באוצר חשבו שהעובדים האלה יסתדרו כמו בקורונה ומשה גפני הבטיח לקיים דיון בהמשך, אלא שרק השבוע ועדת הכספים דנה בנושא ● למשרד האוצר אין כוונה להציע פיצוי חירום – ועד שלא תקודם הצעת חוק בנושא, העובדים השעתיים ייפלו בין הכיסאות

עוד 808 מילים

אין צורך במחקר מעמיק כדי לדעת שהמשטרה עברה השתלטות עוינת על ידי השר הממונה עליה והיא פועלת כעת במידה רבה כזרוע אלימה בשירות השלטון ● דווקא בשל פעלתנותו האינסופית של בן גביר ניתן להניח שלפחות את החלק הנפיץ ביותר בתיקון לפקודת המשטרה, זה המעניק לשר דריסת רגל בתחום החקירות, השופטים יפסלו ● פרשנות

עוד 835 מילים
היום ה־257 ללחימה ● 120 חטופים עדיין בעזה

דיווח: בתחקירים על הלחימה בעוטף נמצא שכוחות לא חתרו למגע ושחיילים נפגעו מאש צה"ל

דובר צה"ל: "מי שחושב שאנחנו יכולים להעלים את חמאס – טועה; העניין שאפשר להשמיד את חמאס – זה פשוט לזרות חול בעיני הציבור"; לשכת ראש הממשלה בתגובה: הצבא מחויב להשמדת היכולות הצבאיות והשלטוניות של הארגון ● נסראללה: אם תחול הסלמה ייתכן שחזבאללה יפלוש לגליל ● נתניהו לשותפיו: "התאפסו; זה לא הזמן לחקיקה שמסכנת את הקואליציה"

עוד 47 עדכונים

דרעי לזמן ישראל: לא אוציא היום את ש"ס מהממשלה

חזרנו בטורבו לימי העסקנות הפוליטית שהייתה כאן עד ה-7 באוקטובר, כאילו שאנחנו לא נמצאים בעיצומה - ואולי רק בתחילתה - של מלחמה קשה ● הקואליציה סערה אתמול סביב "חוק הרבנים" - מה שהוביל את בן גביר לאיים כי לא יתמוך בחוק אם לא יקבל מקום בקבינט המצומצם ● נתניהו נבהל ומשך את החוק, שהיה חשוב לדרעי לא פחות מחוק הגיוס - שבינתיים נקבר גם הוא בדיוני ועדת החוץ והביטחון ● פרשנות

עוד 1,337 מילים

אחרי יותר מעשור שבו התושבים השליכו את שאריות המזון לפח נפרד כדי שיהפכו לקומפוסט, מועצה אזורית מנשה הורידה את הדגל הירוק לחצי התורן ואספה לאחרונה את הפחים החומים מבתי התושבים ● כישלון הפרדת הפסולת במועצה הקטנה הוא תמצית מזוקקת של המחדל הלאומי בתחום הטיפול בפסולת ● "כל העולם הולך קדימה ורק אנחנו הולכים אחורה"

עוד 1,857 מילים

העולם חוזר לשירות חובה

השוואה בינלאומית רוב המדינות באירופה ביטלו בעבר את גיוס החובה ● כעת, בצל האיום הרוסי ורוחות המלחמה בעולם, אחדות מהן חידשו אותו, ובאחרות – כולל גרמניה, בריטניה וצרפת – הממשלות מציגות תוכניות לחידושו ● בניגוד לעבר, באירופה מגייסים גם נשים ● גם מדינות ערביות כמו ירדן וקטאר הנהיגו גיוס חובה

עוד 1,812 מילים

המבחן של אדלשטיין

ועדת החוץ והביטחון תחל היום לדון ב"חוק ההשתמטות" לקראת הקריאה השנייה והשלישית ● ההצבעה על דין הרציפות הסתיימה ב"תמונת הניצחון" הפרטית של נתניהו אך יו"ר הוועדה אדלשטיין הבטיח כי החוק יותאם לצרכים של צה"ל ● שמונה ח"כים מהקואליציה ושמונה מהאופוזיציה ייאבקו על כל פסיק וסעיף – ואדלשטיין עשוי להיות האצבע המכרעת ● פרשנות

עוד 932 מילים ו-2 תגובות

נתניהו צריך להתמודד עם סיום הפעולה ברפיח

ההערכה בצה"ל היא כי המהלך ברפיח יסתיים בשבועות הקרובים – לכל היותר חודש ● אחרי זה, צה"ל יוכל להכריז כי סיים את משימת פירוק יכולותיו של חמאס כצבא והחזיר אותו להיות ארגון גרילה ● ההכרזה תגלגל את הכדור למגרש של נתניהו, שיצטרך לקבל החלטות שהוא נמנע מהן מזה זמן רב ● פרשנות

עוד 754 מילים
היום ה־256 ללחימה ● 120 חטופים עדיין בעזה

המפכ"ל לבג"ץ: "מאז 'חוק בן גביר' התערערו העקרונות הבסיסיים בעבודת המשטרה"

חברי הליכוד שהתנגדו לחוק הרבנים הוחלפו, החוק יעלה להצבעה מחר בבוקר; דיווח: בן גביר דורש מנתניהו להכניסו לקבינט המצומצם תמורת תמיכה בחוק ● המתווך הוכשטיין שב מביירות ונפגש עם נתניהו; צה"ל אישר תוכניות אופרטיביות להתקפה בלבנון ● גלנט: "על כולנו, כוחות הביטחון והדרג המדיני, מוטלת האחריות לקיים תחקיר עמוק ונוקב בעקבות ה-7.10"

עוד 54 עדכונים
סגירה
בחזרה לכתבה