הבחירה ב"ארבע אמהות" בוודאי אינה מקרית. ארבע אמהות וילדיהן, כולן ממשפחות של מבקשי מקלט, הפגינו היום (רביעי) מול הכנסת, בדרישה שמדינת ישראל תשחרר לאלתר את כספי הפיקדון המוחזק בקרנות מיוחדות בנק מזרחי.
ארבע האמהות וילדיהן עמדו עם מסכות הגנה והחזיקו בידיהן צלחות ריקות, כדי להמחיש את הקושי להאכיל את המשפחה ולשלם שכר דירה והוצאות רפואיות, וצעקו "תחזירו ת'כסף" ו"הפתרון בפיקדון".
המפגינות הן חלק מקהילת מבקשי המקלט בישראל, שסובלת במיוחד מהמשבר. אוכלוסיית מבקשי המקלט מונה כ-31 אלף נפש, שחיו בתנאים בסיסיים ובמאבק הישרדות יומיומי גם לפני הקורונה. מאז שהמשבר פרץ, רבים מהם נמצאים בסכנה מוחשית של רעב, ועלולים למצוא את עצמם בקרוב גם ללא קורת גג.
לפי ההערכות, יותר מחצי מחברי הקהילה פוטרו או הוצאו לחל"ת בשבועות האחרונים. להבדיל מאזרחים – הם אינם זכאים לדמי אבטלה או לכל סיוע ממשלתי. ובינתיים, המדינה מחזיקה "קרנות פיקדון" במזרחי, בהן הופקדו בשנים האחרונות מאות מיליוני שקלים שנוכו משכרם על פי "חוק הפיקדון".
לא מדובר במסים שמגיעים למדינה – אשר גם אותם הם משלמים – אלא בכספים שנוכו ממשכורות העובדים בנוסף, כדי להמאיס עליהם את החיים פה, עד שיעזבו. רק אז יקבלו את כספם בחזרה, רגע לפני שהם עולים על המטוס כדי לא לשוב.
הבעיה היא שעכשיו הם לא יכולים לעזוב את הארץ, אבל גם לא יכולים לעבוד. הם דורשים לשחרר להם לאלתר את הכסף, כדי שיוכלו לקנות אוכל ולשלם שכר דירה.
הנושא נמצא על השולחן הפוליטי ומעורר מחלוקת. במשרד ראש הממשלה גובש מתווה לפיו מבקשי המקלט יוכלו למשוך מכספי הפיקדון שלהם 2,700 שקלים בחודש, אך אחרי לחצים פוליטיים הוחלט לחייבם להחזיר את הכסף שיימשך עד ינואר הקרוב. כלומר, זו מעין הלוואה (מכספם שלהם) לטווח קצר בלבד.
ביום חמישי שעבר עלה הנושא לדיון בוועדת הקורונה בכנסת: איילת שקד (ימינה) דרשה לא לפתוח את קופת הפיקדון, אלא לחייב את מבקשי המקלט לעבוד בענפי החקלאות והסיעוד; שלמה מור יוסף, מנכ"ל רשות האוכלוסין, ענה לה "אנו לא בשלב של לפתוח או לא לפתוח, אלא באיזה תנאים".
השר לביטחון הפנים גלעד ארדן דרש לקזז מכספי הפיקדון קנסות שיוטלו על מבקשי מקלט בעקבות הפרת הוראות הבריאות1; רון חולדאי, ראש עירית תל אביב, הזדעזע ואמר "אני מתבייש מהדיבורים האלה, ושבעתות חירום עוסקים בביורוקרטיה במקום למצוא פתרון. באים ואומרים לאוכלוסייה שבאחת נגמר מקור פרנסתה, שאין לה משפחה בארץ, אין לה ביטוח בריאות ואין לה את ההגנה של הביטוח הלאומי, להתמודד עם 2,700 שקל שלא ניתן לחיות מהם".
בינתיים, פעילים חברתיים מדווחים על זרם פניות של מבקשי מקלט שכבר מתקשים לקנות מזון, לשלם שכר דירה, ולשלם על ביטוח רפואי. וברור לכולם שגם אחרי המשבר, רבים מהם – שהועסקו במלונות ומסעדות – לא יחזרו לעבודה.
"גם ברגיל הכסף בקושי מספיק לנו," אמרה ר', שהשתתפה בהפגנה, "עכשיו, כשיש קורונה, אנחנו לא עובדים, אני לא יכולה להאכיל את הילדים. בעלי ואני רגילים להיות רעבים עוד מאריתריאה ומסיני, אבל מה עם הילדים? אני לא רוצה שיהיו רעבים, ואני מפחדת שבעל הבית יזרוק אותנו לרחוב, אני לא רוצה לחשוב על זה".
"גם ברגיל הכסף בקושי מספיק לנו," אמרה ר', שהשתתפה בהפגנה, "עכשיו, כשיש קורונה, אנחנו לא עובדים, אני לא יכולה להאכיל את הילדים. בעלי ואני רגילים להיות רעבים עוד מאריתריאה ומסיני, אבל מה עם הילדים?"
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם