אישיות
רחל עזריה

התוכנית של כחלון לדיור מסובסד לא יושמה בכלל

בדיקת זמן ישראל שר האוצר משה כחלון ואנשיו העבירו בכנסת תיקון לחוק התכנון, שמאפשר לוועדות המקומיות לאשר בקלות בנייה של דירות מוזלות להשכרה ● אבל אף רשות מקומית לא הרימה את הכפפה וה"מהפכה" נשארה על הנייר ● מרכז השלטון המקומי: "זה חוק בעייתי" ● מינהל התכנון באוצר: "נדרשים כלים נוספים כדי לקדם דיור להשכרה"

עוד 605 מילים

הצעה מפוקפקת שקיבלו פעילים חברתיים הנאבקים במונופול הבנקים חושפת: הבנקים והלוביסטים שלהם מזהמים את עבודת הכנסת

עוד 1,753 מילים ו-1 תגובות

חברי הכנסת שפעלו נגד הבנקים נשארו בחוץ

"בהנהלות הבנקים בהחלט מרימים כוסית", אומר הח"כ לשעבר דב חנין, שפעל נגד ההתנהלות הבעייתית במערכת הפיננסית - ולא שב לכנסת

במערכת היחסים של הציבור עם הגופים העסקיים, שמור לבנקים מקום של חוסר כבוד בתחתית הרשימה. לא פעם נוטה הציבור הישראלי להאשים בהתנהגות הבנק שלו דווקא את נבחריו בכנסת, בטענה כי אלה מעדיפים את האינטרס האישי שלהם – וכתוצאה מכך מפקירים את הציבור הרחב להתמודדות חסרת סיכוי מול המערכת.

בכנסת הקודמת כבר נראה היה שמסתמן כיוון חדש בפעילות של חברי הכנסת מול הבנקים, כשנציגים של רוב הסיעות התאחדו כדי לקדם שורה של חוקים שמטרתם אחת: לצמצם את כוחו של המונופול במערכת הבנקאית.

דוגמאות לא חסרות: החל מהקמת ועדת חקירה להתנהלות הבנקים, דרך העברת החוק להגברת התחרות במערכת הבנקאית, וחוק המסדיר את פעילות הפלטפורמות להלוואות חברתיות וכלה בהסדרת אמצעי התשלום הדיגיטליים בחקיקה. לכל החוקים האלה הבנקים התנגדו, ונאבקו קשות כדי לשנות את לשון החוק ותחולתו.

ועדת החקירה הפרלמנטרית לבחינת הסדרי אשראי (צילום: נעם רבקין פנטון/פלאש90)
ועדת החקירה הפרלמנטרית לבחינת הסדרי אשראי (צילום: נעם רבקין פנטון/פלאש90)

אבל, כשבודקים מה עלה בגורלם של אותם חברי כנסת שפעלו למען הציבור במאבקיו נגד הבנקים נחשפת תמונת מצב מטרידה: דווקא הפוליטיקאים שהובילו את המאבק בבנקים, מצאו את עצמם בתום הקדנציה, כשהם נאבקים על חייהם הפוליטיים – חלק מהם ללא הצלחה. אם מוסיפים לרשימה ח"כים שפרשו מהזירה הפרלמנטרית מסיבות כאלה ואחרות, מגלים כי מרבית הח"כים שפעלו למען הבנקים לא ראו ברכה בעמלם.

הח"כים שדיברנו איתם סבורים כי המרוויחים הגדולים מהשיח המפלג ששולט בפוליטיקה, הם בעלי ההון. אחרי הכל, הם לא באמת עסוקים בשאלה אם השמאל או הימין בשלטון

רחל עזריה (כולנו), דב חנין (חד"ש) ואיילת נחמיאס-ורבין (העבודה), החליטו שלא להתמודד כלל. איתן כבל (העבודה) התמודד אבל ממקום לא ריאלי; יואב קיש מהליכוד נדחק אחורה ברשימת מפלגתו; ובצלאל סמוטריץ' שב לכנסת גם  בזכות דיל פוליטי שנעשה משיקולי ימין ושמאל. שני ח״כים נוספים, רועי פולקמן והשר אלי כהן, גירדו בקושי את אחוז ההצבעה עם מפלגת כולנו.

לא מעט חברי כנסת שדיברנו איתם סבורים כי המרוויחים הגדולים מהשיח המפלג ששולט בפוליטיקה הישראלית, הם הבנקאים ובעלי ההון. אחרי הכל גופים אלה לא באמת עסוקים בשאלה אם השמאל או הימין בשלטון, ובלבד שהציבור ממשיך לבזבז אנרגיות במאבק אחד בשני, במקום להתאחד ולפעול כגוף אחד למען שיפור מצבו מולם.

כבל, למשל, עמד בראש ועדת חקירה פרלמנטרית הידועה בכינויה "ועדת פישמן". הוועדה לא חששה להכניס את ידיה עמוק לבוץ של התנהלות המערכת הפיננסית, ובראשה הבנקים, ביחס למתן אשראי. מי שעקב אחר שידורי ישיבות הוועדה, יכול יהיה להיחשף לרגעים טלוויזיונים נדירים, שבהם הח"כים זנחו לרגע את הציניות, התככנות ואת ויכוחי השמאל-ימין המפלגים, והפכו לגוף אחד נחוש הנאבק למען האזרח מול הגופים החזקים במשק.

"חברי הוועדה השתדלו להגיע לכל הדיונים, שזה לא ברור מאליו", אומר כבל. "מצד אחד דב חנין, ומצד שני סמוטריץ' – כולם הפגינו רמת דיון שלא נראתה קודם בוועדות. כל אחד מדבר בתורו, כל אחד חוקר ואין צעקות".

העבודה המשותפת והמקצועית שהפגינו חברי הוועדה מול הבנקאים גם הוכיחה את עצמה: במהלך הדיונים שקיימה הוועדה נחשפו מחדלי הרגולטור בפיקוח על הבנקים, נחשפו שיטות ההסתרה של הבנקים על פעילותם, והוסקו מסקנות אופרטיביות לשיפור השקיפות וההליכים בתוך המערכות הפיננסיות.

ח"כ לשעבר איתן כבל, העבודה: "עכשיו תחשוב מה בעצם מצביעי מפלגת העבודה אמרו לאיש שהכי לחם נגד הטייקונים בקדנציה האחרונה? אני אשקר אם לא אומר שהתאכזבתי עד כלות"

אבל ברגע האמת, לציבור המצביעים בפריימריז בעבודה ובבחירות הכלליות לכנסת, זה לא ממש הזיז. כבל נמדד – ונענש – לפי מערכת היחסים הסוערת שלו עם יו"ר העבודה אבי גבאי, ולא לפי עבודתו הפרלמנטרית.

"ההרגשה לא טובה", אומר כבל. "אני לא יכול להתעלם מהעובדה הזו. על מה בעצם מתפקדי העבודה באו איתי חשבון? על עניינים פוליטיים, ולא על עניינים מקצועיים. לא על דמותו של חבר כנסת, ועל השאלה במה הוא צריך לעסוק. אני מסתכל בעין בוחנת על מגוון הנושאים שנמצאים בראש סדרי העדיפויות של מתפקדי מפלגת העבודה, וברור שהנושא של המאבק החברתי נמצא בראש סדר העדיפות שלהם. עכשיו תחשוב מה בעצם הם אמרו לאיש שהכי לחם נגד הטייקונים בקדנציה האחרונה? אני אשקר אם לא אומר שהתאכזבתי עד כלות".

החוקים שהכעיסו את המערכת הבנקאית

1.

חוק הסדרת ההלוואות החברתיות

חוק המסדיר את פעילות הפלטפורמות להלוואות חברתיות. החוק מבטיח את הסביבה שבה מבוצעים התיווכים עבור שני הצדדים, הלווה והמלווה

2.

חוק הסדרת אמצעי תשלום חדשים

החוק קובע הסדרים לשימוש בארנקים אלקטרוניים ואפליקציות תשלומים במקרה של כישלון עסקה. מסדיר את אחריות ספקי האמצעי בגין שימוש לרעה. מעגן הגנות צרכניות, וכמו כן החוק קובע הוראות כלליות לעניין הוראות תשלום וביצוע פעולות תשלום באמצעים אלו

3.

החוק להגברת התחרות במערכת הבנקאית

החוק עוסק בהכנת תשתית, בהקלות, ומתן הגנות לשחקנים חדשים בתחום הבנקאי. החוק פעל להפרדת כרטיסי אשראי מהבנקים ונועד להסיר חסמים שיאפשרו להגביר את התחרות במערכת ולהוזיל עלויות לצרכן

ואכן, כבל היה מגדולי הלוחמים במפלגתו בתחום זה, אף שלא פעם נמתחה עליו ביקורת בטענה כי הוא "עושה לבנקים הנחות", בעיקר בגלל הפיקוח הרופף שלו ליישום החוק להגברת התחרות במערכת הבנקאית. מבחינתו, הפופוליזם בכנסת ניצח את העשייה האמיתית. "מה אני אומר לח"כים החדשים? חבר'ה תהיו הכי הכי פופוליסטים. תגישו את הצעות החוק עם המיליארדים הכי גדולים. ממילא זה לא משנה, הרי הצעות החוק האלה, הפופוליסטיות, גם כך לא עוברות, כי אין מאחוריהן כלום, אבל זה עושה הכי הרבה כותרות".

דב חנין (צילום: הדס פרוש/פלאש90)
דב חנין (צילום: הדס פרוש/פלאש90)

לא שווה ולא משתלם

גם עזריה, ששימשה יו"ר ועדת הרפורמות, והובילה חקיקה נגד הבנקים, תראה את הכנסת מהיציע. וכשהיא נשאלת אם כדאי לח"כים חדשים להילחם בבנקים, היא משיבה: "זה לא שווה. בטח שלא שווה. זה לא משתלם".

אמנם עזריה עזבה את "כולנו" ואת המערכת הפרלמנטרית עקב חילוקי דעות על הכיוון שאליו תפנה המפלגה, אבל כשמביאים בחשבון שעוד שניים מחברי מפלגתה, ח"כ רועי פולקמן והשר אלי כהן, פעילים גם הם בתחום הבנקאות, אפשר רק לתהות איך ייתכן שבסיכומו של דבר מפלגת "כולנו", בקושי גירדה את אחוז החסימה.

"ברגע שח"כ פועל לטובת הציבור ועושה למענו דברים, זה בא על חשבון מישהו שהרוויח המון, בזמן שהציבור הפסיד. על כל שינוי כזה הם מהר מאוד ידאגו שתשלם את המחיר. הציבור זה אנשים לא מאורגנים. אתה לא מקבל מהם אותות, לא מזמנים אותך לכנסים, ולא מסקרים אותך תקשורתית. הציבור, כל מה שיש לו זה אותך. אבל לבעלי הון ולקבוצות מאורגנות יש המון צ'ופרים לחלק. אני עשיתי את זה, כי אני מאמינה בזה. אני חושבת שיש פה הרבה עבודת תיקון, וזה מה שאני הולכת לעשות גם עכשיו", אומרת עזריה מבלי לומר לאן פניה מועדות.

רחל עזריה (צילום: Hadas Parush/Flash90)
רחל עזריה (צילום: Hadas Parush/Flash90)

חסר סיקור משמעותי

"בהנהלות הבנקים בהחלט מרימים כוסית", אומר דב חנין על תוצאות הבחירות. הוא סיים עתה כהונה של 13 שנים כח"כ, והיה מהח"כים הבולטים בוועדת פישמן, שסבלה לטענתו ממת-סיקור בתקשורת. "לא בכל התקשורת היה סיקור משמעותי ואמיתי. אתה מוזמן לבדוק זאת בעצמך, ולראות שבשורה של כלי תקשורת כמעט שלא היתה התייחסות לוועדה. אפשר לעשות 1+1 ולבדוק לבד מה הקשר של אותם כלי תקשורת לבנקים".

אבל לדברי חנין יש עוד בעיה, והיא היעדר עניין של הציבור בפעילות נבחריו: "לאנשים אין מושג מה קורה בכנסת. אני העברתי 100 חוקים. תשאל אנשים משכילים ברחוב איזה חוקים העברתי? במקרה הטוב יגידו לך שלושה".

אז מה עושים? "אני ממליץ לכל ח"כ שנכנס לתפקידו היום לעסוק בדברים שהוא באמת חושב שהם חשובים", משחרר חנין מסר שנשמע יותר ויותר נדיר בנוף הפוליטי. "תקדישו את העבודה לדברים שאתם מאמינים בהם. יכול להיות שתשלמו עליהם מחיר, אבל בכל מקרה תעשו את הדברים שלשמם הגעתם מלכתחילה".

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
לא קשור לנושא הכתבה אבל הזדמנות לתת פידבק - חסר אפשרות לסגור את הכתבה (כנראה בגלל שהיא קצרה יחסית). ואולי כדאי להוסיף תמיכה בלחיצה אחורה כדי לחזור לפיד, כי זה מה שציפיתי שיקרה כשאני לוח... המשך קריאה

לא קשור לנושא הכתבה אבל הזדמנות לתת פידבק – חסר אפשרות לסגור את הכתבה (כנראה בגלל שהיא קצרה יחסית). ואולי כדאי להוסיף תמיכה בלחיצה אחורה כדי לחזור לפיד, כי זה מה שציפיתי שיקרה כשאני לוחץ חזרה בטלפון.

עוד 984 מילים ו-2 תגובות
כל הזמן // שבת, 19 באוקטובר 2019
מה שחשוב ומעניין עכשיו

הסוודר הירוק שלבשה קריסטינה חיגר בגיל 7 בגטו בפולין קיבל חיים חדשים, לאחר שרופאה חובבת סריגה מארה"ב החליטה לשכפל אותו ● היא איתרה את קריסטינה, כיום בת 84, וקיבלה את ברכתה לייצר ערכות ליצירת הסוודר ● "הסוודר עצמו הוא לא בהכרח משהו שהילדים של היום ירצו ללבוש, סריגתו והצגתו הן דרך להעביר את הסיפור הלאה"

עוד 1,085 מילים

הספר של ברקת מזכיר, שכמו בשנתון 1977, הטובים לא נשארים בצה"ל

בספרו החדש מתאר ניר ברקת את קורותיו – מהצנחנים להיי-טק, לראשות עיריית ירושלים, ועתה לכנסת. הקריאה על אודות שירותו הצבאי מחדדת את ההבנה, שכמו ברקת וחבריו לשנתון 1977, גם עכשיו הטובים כמעט שלא חותמים לשירות קבע ארוך, וחשוב שחלקם לפחות, יוסיפו לשרת בצה"ל.

החודש יצא לאור "רץ למרחקים ארוכים" (הוצאת ידיעות ספרים, 2019), ספרו האוטוביוגרפי של הח"כ הטרי מטעם "הליכוד", ניר ברקת. עיקר הספר מתמקד, כצפוי, בימיו בעולם העסקים ובתקופה שבה שימש כראש עיריית ירושלים, אבל לכל אורכו הוא מדגיש את העובדה שהונע ופעל בהתאם לערכים שספג בשירותו הצבאי הקרבי.

עיקר הספר מתמקד, כצפוי, בימיו בעולם העסקים ובתקופה שבה שימש כראש עיריית ירושלים, אבל לכל אורכו הוא מדגיש את העובדה שהונע ופעל בהתאם לערכים שספג בשירותו הצבאי הקרבי

"את שש שנות שירותי הצבאי עשיתי בצנחנים. נפצעתי ב'מבצע מוביל' בלבנון ונלחמתי שלא יורידו לי פרופיל כדי שאוכל להגשים את משאת חיי ולהיות מ"פ. בשנות השירות הארוכות שלי כלוחם וכקצין, בסדיר ובמילואים, בין הלחימה בלבנון לקסבה של שכם, עוצבה אישיותי. את היכולת להגדיר יעדים ומטרות ולסחוף אחרי אחרים למדתי שם" (עמוד 9), כתב.

הקריאה בפרק על אודות הקריירה הצבאית הקצרה שלו מחדדת אבחנה על מצב הקצונה של צה"ל כיום – הטובים לא נשארים בקבע.

שנתון של כוכבים

הוא התגייס לצנחנים ב-1977. זו היתה שנה מוצלחת במיוחד לחטיבה, אשר הניבה שורת קצינים צעירים ובולטים, שהתחנכו תחת שרביטם של המח"טים אמנון ליפקין-שחק, דורון רובין ויורם יאיר, ולקחו חלק בשורה ארוכה של פשיטות בלבנון (שבאחת מהן כאמור, נפצע), בשלהי שנות השבעים וראשית שנות השמונים.

זה קרה, בין היתר, כתוצאה מכך שסיירת שקד פורקה אז ומתגייסיה, שממילא הוכשרו בבסיס הטירונים החטיבתי, שובצו בפלוגות הטירונים של החטיבה שהפכו גדולות ואיכותיות יותר בזכותם. ברקת, שהיה אחד מהם, עשה את המסלול בגדוד 890. את הדיבידנדים קטפו החטיבה הסדירה וחטיבות המילואים שלה במלחמת לבנון הראשונה.

במקביל אליו ולצידו שירתו אז בחטיבה גם בני גנץ, שבהמשך היה לרמטכ"ל ולראש המפלגה הגדולה בכנסת הנוכחית, גדי שמני, מאיר כליפי ויצחק גרשון, שהיו לאלופים, עו"ד אליעד שרגא, לימים יושב ראש התנועה לאיכות השלטון, אל"מ (מיל') יגאל שרון, שהיה מח"ט חברון, וכן דורון אביטל, מפקד סיירת מטכ"ל וח"כ לשעבר. בן מחזור נוסף, שאינו קצין, הוא הח"כ לשעבר איתן כבל.

כשפרצה מלחמת לבנון ביוני 1982, פיקד ברקת על פלוגת מסלול ב-890, אשר "מצאה את עצמה בלבנון במשך כמעט שנה, תקופה אינטנסיבית עם עסקת הכל־כלול: שיט על הנחֶתת 'בת שבע' של חיל הים ונחיתה בשפך נהר האוואלי, קרב בדאמור, קרבות בהרי השוף, שמירת קו בכביש ביירות־דמשק, קרבות הכניסה לביירות ועוד. נכנסתי ללבנון עם פלוגה צעירה, שהתבגרה שם מהר מאוד" (עמוד 32).

כשפרצה מלחמת לבנון ביוני 1982, פיקד ברקת על פלוגת מסלול ב-890, אשר "מצאה את עצמה בלבנון במשך כמעט שנה, תקופה אינטנסיבית עם עסקת הכל־כלול…"

הפלוגה ומפקדה הצטיינו בלחימה, שכללה קרבות מטווח קצר עם הקומנדו הסורי. ברקת היה מ"פ מעולה, אבל כמו רוב הקצינים המבטיחים מאותו שנתון (כאמור, ארבעה הגיעו בהמשך למטה הכללי), הוא השתחרר זמן קצר לאחר המלחמה.

מאז ועכשיו, הטובים לא נשארים בצבא

במילואים פיקד ברקת על פלוגה בגדוד 7008, בחטיבת הצנחנים 551 במשך שבע שנים. הפלוגה, כתב, "החליפה שבעה מפקדים בשבע שנים; אחד מהם היה עפר שלח, חבר ובן מחזור שלי מהסדיר" (עמוד 42). כששלח פיקד על פלוגת הצנחנים במילואים בלבנון, הכוח שלו עלה על מטען והוא נפצע קשה ואיבד את אחת מעיניו. לאחר קריירה מצליחה בתקשורת הגיע גם הוא כמו ברקת ואחרים מהשנתון לפוליטיקה, כח"כ מטעם "כחול לבן".

במאמר שהיה חלק מניסיון של עמיתו ב"מעריב", יואב לימור, לשרטט את המטה הכללי של 2008, זיהה שלח בעיית משאבי אנוש, שמאז רק החריפה. מכל חבריו למחזור הגיוס בצנחנים ב-1977, רבע מכלל הגיוס של אותה שנה, רק אחד נשאר בצבא (גדי שמני).

"שיטת המשולשים הוותיקה של צה"ל – הטוב משלושת המ"מים יהיה מ"פ, הטוב משלושת המ"פ יהיה מג"ד, וכך הלאה והלאה בסולם – הניחה שכל השלושה אכן רוצים להמשיך הלאה. זה כבר לא עובד ככה…"

"שיטת המשולשים הוותיקה של צה"ל – הטוב משלושת המ"מים יהיה מ"פ, הטוב משלושת המ"פ יהיה מג"ד, וכך הלאה והלאה בסולם – הניחה שכל השלושה אכן רוצים להמשיך הלאה. זה כבר לא עובד ככה. וכשבוחרים אחד מתוך אחד, העובדה שהוא באמת טוב היא כבר מקרה סטטיסטי, שלא קורה בכל מחזור ובכל בחירה", כתב.

שלח טען, בצדק, שהמצב הזה בוודאי טוב מהתקופה שבה כל קצין צנחנים ראה את עצמו כרמטכ"ל בפוטנציה, ושכלל לא בטוח שהחברה הישראלית "צריכה להיות עצובה שניר ברקת, גם הוא בן מחזור, הפך לנשיא בי.אר.אם, העומדת בחוד הטכנולוגי של קצה השפיץ הטכנולוגי, במקום למח"ט הצנחנים".

הדברים חלים כמובן על שאר בוגרי השנתון, אבל את צה"ל "המצב הזה הפך למערכת שרידותית, שבה מספיק לא לעשות טעויות כדי להתקדם. המאבק על הקידום, שפעם כלל טונות צבע, השמצות ועלילות גבורה ושווא, הפך לווריאציה מודרנית על הקלישאה הצבאית, לפיה אם תקשור סג"מ לעץ ותבוא בעוד עשר שנים, תמצא סגן-אלוף".

"המאבק על הקידום […] הפך לווריאציה מודרנית על הקלישאה הצבאית, לפיה אם תקשור סג"מ לעץ ותבוא בעוד עשר שנים, תמצא סגן-אלוף"

שלח כתב את המאמר ב-1998. מאז, המצב השתפר רק בעת עימותים גדולים כמו האינתיפאדה השנייה או לאחר מלחמת לבנון השנייה, כאשר תחושת צורך ושבר גדולים הניעו אנשים להישאר בקבע. בשאר הזמן, ובוודאי עכשיו, כפי שקבע נציב קבילות חיילים הקודם, אלוף (מיל') יצחק בריק, בדו"ח שפרסם "צה"ל נכשל בהשארת הטובים", בוודאי לשירות קבע ארוך טווח.

במילואים, כדברי הקמל"ר לשעבר, תא"ל (מיל') שוקי בן ענת, מורכב דור המ"פים והמג"דים למעשה מ"מי שאשתו מרשה לו". כתוצאה מכך גם מספר הקצינים בקבע שמחזיקים במינוי משנה (מנמ"ש) כמפקדי פלוגות וגדודים במילואים הוא במגמת גדילה מתמדת.

נכון, אלו שמשתחררים כיום מצה"ל נדרשים לחברה הישראלית, שאינה מצויה תחת איום קיומי, עוד יותר משהיו נדרשים בוגרי שנתון 1977. אבל בצבא, בסדיר ובמילואים, ישנו משבר כוח אדם של ממש.

כוחו של הצבא הוא באנשיו, ולא במערכיו הטכנולוגיים. אבל משוואה שתתבסס על תגמולים, שמתורגמים ל"מה יוצא לי מזה", ולא על תחושת משמעות, שייכות וערך – לא תחזיק מים. ואת אלו יש לחזק

כוחו של הצבא הוא באנשיו, ולא במערכיו הטכנולוגיים. אחת הדרכים להשאיר את הטובים בשירות, או לפחות את חלקם, היא מסלולי שירות משולבים שכוללים תחנות במערכי השדה, המודיעין והסייבר (שיבטיחו אפשרויות תעסוקה באזרחות). ישנן כמובן דרכים נוספות, אבל בכל מקרה משוואה שתתבסס על תגמולים, שמתורגמים ל"מה יוצא לי מזה", ולא על תחושת משמעות, שייכות וערך לא תחזיק מים. ואת אלו יש לחזק.

למבצע "חומת מגן" למשל, קבע האלוף (מיל) גיורא איילנד הגיע צה"ל עם ארבעה מפקדי חטיבות חי"ר, "מהטובים שהיו לו אי־פעם". המבצע ההוא הצליח לא מעט בגללם, וכדאי שמינויים לתפקיד לא יהיה בגדר מקרה סטטיסטי.

גל פרל פינקל, מפעיל הבלוג "על הכוונת", בלוג מדיני-ביטחוני על חזון, אסטרטגיה ופרקטיקה, ומתאם תכניות צבא, אסטרטגיה וביטחון סייבר במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS). קודם לכן עבד כאנליסט בחברת מחקרי שוק ומודיעין עסקי. בעבר שירת בצנחנים ועבד במשרד ראש הממשלה. בעל תואר שני בדיפלומטיה וביטחון מטעם אוניברסיטת תל אביב. במחקריו עוסק בצה"ל, מערך המילואים, דוקטרינות ואסטרטגיות צבאיות.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 998 מילים

למקרה שפיספסת

מלכת השוק האישה שמביאה את שוק הכרמל לאמריקה

שניצל עם שומשום ועמבה, פרגיות באריסה, ענבים צלויים וקוקטייל "בלאדי מרים" צונן ● כך כבש ספר הבישול הישראלי של עדינה סוסמן, עולה חדשה מארצות הברית, את השוק האמריקאי ● "אני חושבת שלהיות אאוטסיידרית בתרבות קולינרית זה יתרון" ● ויש גם מתכון

עוד 1,504 מילים
גיא זהר גיא זהר

משנה מזל המורה לעברית מפתח תקווה שהפכה לדילרית בקזינו

אורלי גרייבס גדלה בפתח תקווה והגיעה לארה"ב בזכות מלגת כדורסל ● אחרי שהייתה מורה לעברית, היא השתלבה בתעשיית ההימורים

עוד 646 מילים

תגובות אחרונות

עודכן לפני 2 דקות
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

אופרת הרוק של שרונה פיק מנסה לכבוש את ניו יורק

שרונה פיק חברה לאמה, מירית שם-אור, ולבמאי צדי צרפתי כדי להעלות מחזמר צנוע בניו יורק ● אחרי שעברו בשלום את הצגת הבכורה, השלושה כבר נערכים להגדלת ההפקה ● "אנחנו לא רוצים לראות 4-5 ברבורות, אנחנו רוצים לראות 12 מהן. זו פנטזיה, ופנטזיות הן גדולות"

המחזמר "אגם הברבורים: אופרת הרוק", המוצג כעת בניו יורק, הוא התוצרת האחרונה בייצוא התרבותי של ישראל לארצות הברית.

למרות שהמחזמר לא כולל אפילו מילה בעברית, היוצרים שלו הם אייקונים ישראלים, ושני שליש מהצוות – המונה 12 שחקנים צעירים – מגיעים מהארץ.

המחזמר משתמש בבלט הקלסי של צ'ייקובסקי בתור בסיס, לרבות סיפור האהבה בין הנסיך זיגפריד, הפלייבוי המלכותי, לאודט, נסיכת הברבורים.

המופע נפתח עם המוזיקה המוכרת של המלחין הרוסי, אך אז לוקח זווית אחרת, ונוסק למחזמר פופ-רוק סקסי עם שירים חדשים.

הפרויקט החל כרעיון של הכותבת מירית שם-אור ובתה שרונה פיק, שאליהן הצטרף הבמאי צדי צרפתי. שרונה אומרת כי החומרים התאימו לה, משום שאביה, צביקה פיק, "היה נוהג לנגן את היצירה הזו באופן ספציפי כשהייתי ילדה.

"הוא הגיע מרקע קלסי, ומאוד מאוד אהב את זה, כך שהוא רצה שאנחנו נכיר את זה", היא אומרת. "התאהבתי ביצירת המופת הזו, ויצירת המחזמר הזה משלבת את האהבה שלי לפופ-רוק ולמוזיקה קלסית".

צוות השחקנים של "אגם הברבורים: אופרת הרוק" (צילום: לורן חלפאיאן)
צוות השחקנים של "אגם הברבורים: אופרת הרוק" (צילום: לורן חלפאיאן)

פיק ואחותה דניאלה (הנשואה לבמאי הקולנוע קוונטין טרנטינו) היו צמד בתחילת שנות ה-2000, ואחרי שהיה להם להיט ענק, אומרת פיק, היא הפכה ליותר בטוחה ביכולות ההלחנה שלה, והחלה להתייחס לזה יותר ברצינות.

בתור אם לשלושה ילדים קטנים, פיק הפחיתה את המיקוד בשירה והתמקדה במה שהיא קוראת לו "חלום חיי". לאחר שאמה כתבה את עלילת המחזמר והמילים לשירים, "היא וצדי ישבו במשך שעות ליצור את המחזה, ואני עבדתי איתו על השירים. זה מאמץ משותף", אומרת פיק.

צרפתי כבר מכיר את משפחת פיק: בתחילת שנות ה-70, הוא הופיע בגרסה הישראלית של המחזמר "שיער" עם צביקה. "לאחר 18 שנים בתור שחקן, מאז גיל 10, זו הייתה ההופעה האחרונה שלי על הבמה. חווה אלברשטיין ביקשה ממני אז לביים מופע שלה, ולפתע החיים שלי השתנו והפכתי לבמאי", מספר צרפתי.

צרפתי, הידוע בהפקות ענק על הבמה ובטלוויזיה בישראל, צוחק כשהוא אומר ש"אגם הברבורים: אופרת הרוק" הוא "הדבר הקטן ביותר שאי פעם עשיתי.

"אבל כשהייתי בן 13", הוא אומר, "שמעתי מוזיקה של צ'ייקובסקי, רציתי לחבר כוראוגרפיה ל'אגם הברבורים', ואפילו שיחקתי את הנסיך. אז כששרונה ומירית סיפרו לי על כך, אמרתי, בואו נשב יחד. אחרי שבועיים, אמרתי שאני בעניין".

צרפתי רואה במחזמר התאמה מתבקשת של היצירה הקלסית מהמאה ה-19 למאה ה-21. "אגם הברבורים תמיד היה בלט, אבל אף אחד לא כתב אותו בתור מחזה, עם טקסט, עם סיפור. עבדנו כדי לבנות סיפור בין השירים", הוא אומר.

שרונה פיק, משמאל, עם אמה מירית שם-אור, מימין, והבמאי צדי צרפתי, במרכז (צילום: לורן חלפאיאן)
שרונה פיק, משמאל, עם אמה מירית שם-אור, מימין, והבמאי צדי צרפתי, במרכז (צילום: לורן חלפאיאן)

מאפיין מרכזי בנראטיב הוא הנבל, הרוזן פון רוטברט, המגולם על ידי השחקן, הכותב והמפיק הישראלי-אמריקאי, עדן יעקב לוי. זה אתגר מהנה עבור לוי יליד ירושלים, שהגיע לניו יורק לפני קרוב לעשור בגיל 25 כדי ללמוד משחק.

"פון רותבארט הוא אדם מאוד מרושע", אומר לוי. "מגלומן שחושב שהוא מלך העולם, ורוצה לשלוט בכל מי שהוא יכול ומה שהוא יכול. לשחק תפקיד של חזיר שוביניסטי היה קשה, כי אני לא מזדהה עם שום דבר מזה ברמה האישית. למעשה, אני מתנגד לזה. אבל מנקודת מבט של משחק, לשחק דמות שכזו זה כיף".

לוי- אשר בדומה לשחקנים רבים, מחזיק בעבודה צדדית: מורה לעברית בברוקלין – מעריך את הזכות להשתתף כעת במחזמר כחול-לבן. "זה כיף, קומדיה קלה, פארסה, אבל היא גם מתמודדת עם נושאים רציניים כמו סקסיזם", אומר לוי.

פיק, צרפתי ולוי מלאים תקוות בנוגע לעתיד של היצירה האהובה שלהם, אשר מציגה כעת בחלל הקטן יחסית של Chelsea Music Hall מתחת לשוק צ'לסי במנהטן, והיא תעבור למיקום אחר בניו יורק סיטי בנובמבר.

לוי מדמיין את סצנת נשף המסכות הווינאי הנוצץ על במה גדולה יותר, וצרפתי להוט לגרום להצגה לצמוח, צעד אחרי צעד. "אני לא רוצה לראות ארבע או חמש ברבורות", אומר הבמאי, ביחס ללהקת הציפורים המרפרפות על במת המחזה. "אני רוצה לראות 12 מהן. זו אגדה, זו פנטזיה. ופנטזיות הן גדולות".

עוד 555 מילים

אגדת דשא ביציע עם האוהדים הפלסטינים

עם הרבה גשם ואפס שערים, הכדורגל הפלסטיני הביא לראשונה עשרות אלפי אוהדים והרבה גאווה לאצטדיון אל-חוסייני במזרח ירושלים ● אדם רזגון הצליח להשתחל לאירוע המבוקש (הכניסה הייתה בחינם, על בסיס כל הקודם זוכה) ושמע מהאוהדים הנרגשים על המשמעות הפוליטית של האירוע הספורטיבי

עוד 800 מילים
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
סִינַי

אהבתנו לסיני חורגת מאהבתנו לכל מקום אחר מחוץ לישראל ● סיני זה המקום היחיד במזרח התיכון שבו ישראלים מרגישים בבית ● סיני זה המקום היחיד בחיינו שלא השתנה ולא משתנה בכלל בעולם שלא מפסיק להשתנות לרגע ● אחרי 15 שנה, אמיר בן-דוד חזר לנואיבה

עוד 1,018 מילים

"מענקי המשפט בישראל": המערכת הפוליטית סופדת לנשיא העליון לשעבר שמגר

ליברמן: הייאוש בבלפור מתגבר, נתניהו יחזיר את המנדט מחרתיים ● איימן עודה לנתניהו: הימין מעדיף עבריין בבלפור על פני ערבים שנבחרו באופן דמוקרטי ● נתניהו: גנץ הולך שבי אחרי לפיד וליברמן, חברי המשותפת תומכים בטרור ● גנץ: הצעת נתניהו לאחדות היא ספין ● הנשיא ריבלין: שמגר היה מעמודי התווך של המשפט הישראלי ● נתניהו שוחח עם מזכיר המדינה פומפאו על נעמה יששכר הכלואה ברוסיה

עוד 21 עדכונים

שאלה של אומץ הדרך של גנץ לאחדות עוברת בממשלת מיעוט

האפשרות שכחול-לבן תקים באופן זמני ממשלת מיעוט בתמיכת הרשימה המשותפת - במטרה להיפטר מנתניהו - מעסיקה בימים אלה את כל הנוגעים בדבר ● בליכוד דוחים את החזרת המנדט בגלל אפשרות כזו ● בישראל ביתנו ובכחול-לבן מתלבטים ● וברשימה המשותפת מניחים שבסוף כולם ישתפנו ● "אני אהיה מופתע אם זה יקרה, אבל כולנו הופתענו כמה וכמה פעמים בזמן האחרון" ● פרשנות

עוד 816 מילים

אשת חיל המהפך של גברת סמית'

ישכה סמית', סבתא שומרת מצוות בת 68, נולדה בגוף של גבר והייתה אומללה רוב חייה ● אחרי ששינתה את מינה, התחברה מחדש לישראל וליהדות והתפייסה עם חלק מששת ילדיה ● בדרך היא קיבלה לא מעט עזרה מסטארבקס בארה"ב, שעודדה העסקת טרנסג'נדרים כבר בשנות התשעים ● היום יוקרן סרט תיעודי עליה בבכורה בפסטיבל חיפה

עוד 1,249 מילים

הברק יכה שוב "כדור הארץ צועק, משהו פה לא בסדר. כדאי שנקשיב"

מותו של הנער אשר חזות ממכת ברק בחוף זיקים השבוע, לא הפתיע את המומחה לברקים, ד״ר מוסטפה עספור ● כחלק ממשבר האקלים, הוא מספר, מתועדים כיום 250 ברקים בשנייה על פני כדור הארץ - לעומת 100 ברקים בשנייה רק לפני שני עשורים ● "הברקים הם הסיגנלים של כדור הארץ, והם מספרים לנו שהמערכת יוצאת משליטה"

עוד 527 מילים ו-2 תגובות

כיסוי וטעייה עיר ענק מתקופת הברונזה תיקבר שוב

שרידים ארכאולוגיים של עיר ענקית מתקופת הברונזה ישובו וייקברו, לטובת בניית מחלף שישרת את העיר חריש - אבל יונצחו בהדמיית תלת-ממד ● הממצאים מלמדים על עבר בן 5,000 שנה, ואף קדום יותר ● עכשיו הארכאולוגים מסבירים מדוע הם חיים עם זה בשלום

עוד 1,224 מילים

הליכוד לגנץ: תכהן ברוטציה כראש ממשלה, גם אם רק חלק מכחול לבן יצטרף לקואליציה

יושב ראש כחול לבן דחה את ההצעה, שפורסמה בחדשות 12 ● מוקדם יותר הציע נתניהו מתווה לממשלת אחדות, אך כחול לבן הביעה התנגדות ליוזמה, שבבסיסה המשך הסטטוס קוו ● ג'ארד קושנר יבקר בישראל בסוף החודש וייפגש לראשונה עם גנץ ● גדעון סער: אתמודד בפריימריז הקרובים על ראשות הליכוד ● עודד בן עמי ואמנון אברמוביץ' התנצלו על דברים שאמרו אתמול בשידור

עוד 33 עדכונים

רוסיה שוב נכנסת לוואקום האמריקאי, ויש סיבה לדאגה

השבועיים האחרונים בסוריה מוכיחים עד כמה המזרח התיכון יכול להיות הפכפך ● בשיחת טלפון אחת, הפך טראמפ את אסד מרוצח המונים למושיע הכורדים ● רוסיה מצידה מפגינה נוכחות בצפון סוריה ומשדרת לארדואן מי הבוס ● ובישראל עוקבים בדאגה במיוחד אחרי מובלעת טאנף שעל גבול סוריה-ירדן ● פרשנות

עוד 487 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה