אישיות
רחל עזריה

הפגנת הענק בירושלים היא רק ההתחלה

עשרות אלפי אנשים עזבו הכול כדי להגיע להפגנת הענק בירושלים נגד ההפיכה המשפטית ● הם נדחסו כמו סרדינים ברכבת, נתקעו בפקקים ושבתו למען הדמוקרטיה ● בשלב מסוים היה נדמה שהצפיפות יכולה להסתיים באסון ● כל הנואמים הדגישו כי הקרב עוד רחוק מלהסתיים ● עומר שרביט עם הקולות מההפגנה ההיסטורית בבירה

עוד 1,399 מילים

מחדל התקציב גנץ משתף פעולה עם ההונאה של נתניהו

בעוד נתניהו מבקש להימנע מפסיקה של בג"ץ על יציאתו לנבצרות, גנץ עדיין מקווה להגיע לרוטציה נגד כל הסיכויים ● בינתיים הם מנהלים ריקוד טנגו סוער, שנועד להסתיר מהציבור את העובדה כי הדיון על התקציב הוא הכל מלבד כלכלי-מקצועי ● חברי ועדת הכספים בעבר מבהירים כי מי שמפסיד מכך הוא הציבור הישראלי ● ובין לבין, הקואליציה רומסת את חוק יסוד הכנסת ● פרשנות

עוד 1,660 מילים

התוכנית של כחלון לדיור מסובסד לא יושמה בכלל

בדיקת זמן ישראל שר האוצר משה כחלון ואנשיו העבירו בכנסת תיקון לחוק התכנון, שמאפשר לוועדות המקומיות לאשר בקלות בנייה של דירות מוזלות להשכרה ● אבל אף רשות מקומית לא הרימה את הכפפה וה"מהפכה" נשארה על הנייר ● מרכז השלטון המקומי: "זה חוק בעייתי" ● מינהל התכנון באוצר: "נדרשים כלים נוספים כדי לקדם דיור להשכרה"

עוד 605 מילים

הצעה מפוקפקת שקיבלו פעילים חברתיים הנאבקים במונופול הבנקים חושפת: הבנקים והלוביסטים שלהם מזהמים את עבודת הכנסת

עוד 1,753 מילים ו-1 תגובות

חברי הכנסת שפעלו נגד הבנקים נשארו בחוץ

"בהנהלות הבנקים בהחלט מרימים כוסית", אומר הח"כ לשעבר דב חנין, שפעל נגד ההתנהלות הבעייתית במערכת הפיננסית - ולא שב לכנסת

במערכת היחסים של הציבור עם הגופים העסקיים, שמור לבנקים מקום של חוסר כבוד בתחתית הרשימה. לא פעם נוטה הציבור הישראלי להאשים בהתנהגות הבנק שלו דווקא את נבחריו בכנסת, בטענה כי אלה מעדיפים את האינטרס האישי שלהם – וכתוצאה מכך מפקירים את הציבור הרחב להתמודדות חסרת סיכוי מול המערכת.

בכנסת הקודמת כבר נראה היה שמסתמן כיוון חדש בפעילות של חברי הכנסת מול הבנקים, כשנציגים של רוב הסיעות התאחדו כדי לקדם שורה של חוקים שמטרתם אחת: לצמצם את כוחו של המונופול במערכת הבנקאית.

דוגמאות לא חסרות: החל מהקמת ועדת חקירה להתנהלות הבנקים, דרך העברת החוק להגברת התחרות במערכת הבנקאית, וחוק המסדיר את פעילות הפלטפורמות להלוואות חברתיות וכלה בהסדרת אמצעי התשלום הדיגיטליים בחקיקה. לכל החוקים האלה הבנקים התנגדו, ונאבקו קשות כדי לשנות את לשון החוק ותחולתו.

ועדת החקירה הפרלמנטרית לבחינת הסדרי אשראי (צילום: נעם רבקין פנטון/פלאש90)
ועדת החקירה הפרלמנטרית לבחינת הסדרי אשראי (צילום: נעם רבקין פנטון/פלאש90)

אבל, כשבודקים מה עלה בגורלם של אותם חברי כנסת שפעלו למען הציבור במאבקיו נגד הבנקים נחשפת תמונת מצב מטרידה: דווקא הפוליטיקאים שהובילו את המאבק בבנקים, מצאו את עצמם בתום הקדנציה, כשהם נאבקים על חייהם הפוליטיים – חלק מהם ללא הצלחה. אם מוסיפים לרשימה ח"כים שפרשו מהזירה הפרלמנטרית מסיבות כאלה ואחרות, מגלים כי מרבית הח"כים שפעלו למען הבנקים לא ראו ברכה בעמלם.

הח"כים שדיברנו איתם סבורים כי המרוויחים הגדולים מהשיח המפלג ששולט בפוליטיקה, הם בעלי ההון. אחרי הכל, הם לא באמת עסוקים בשאלה אם השמאל או הימין בשלטון

רחל עזריה (כולנו), דב חנין (חד"ש) ואיילת נחמיאס-ורבין (העבודה), החליטו שלא להתמודד כלל. איתן כבל (העבודה) התמודד אבל ממקום לא ריאלי; יואב קיש מהליכוד נדחק אחורה ברשימת מפלגתו; ובצלאל סמוטריץ' שב לכנסת גם  בזכות דיל פוליטי שנעשה משיקולי ימין ושמאל. שני ח"כים נוספים, רועי פולקמן והשר אלי כהן, גירדו בקושי את אחוז ההצבעה עם מפלגת כולנו.

לא מעט חברי כנסת שדיברנו איתם סבורים כי המרוויחים הגדולים מהשיח המפלג ששולט בפוליטיקה הישראלית, הם הבנקאים ובעלי ההון. אחרי הכל גופים אלה לא באמת עסוקים בשאלה אם השמאל או הימין בשלטון, ובלבד שהציבור ממשיך לבזבז אנרגיות במאבק אחד בשני, במקום להתאחד ולפעול כגוף אחד למען שיפור מצבו מולם.

כבל, למשל, עמד בראש ועדת חקירה פרלמנטרית הידועה בכינויה "ועדת פישמן". הוועדה לא חששה להכניס את ידיה עמוק לבוץ של התנהלות המערכת הפיננסית, ובראשה הבנקים, ביחס למתן אשראי. מי שעקב אחר שידורי ישיבות הוועדה, יכול יהיה להיחשף לרגעים טלוויזיונים נדירים, שבהם הח"כים זנחו לרגע את הציניות, התככנות ואת ויכוחי השמאל-ימין המפלגים, והפכו לגוף אחד נחוש הנאבק למען האזרח מול הגופים החזקים במשק.

"חברי הוועדה השתדלו להגיע לכל הדיונים, שזה לא ברור מאליו", אומר כבל. "מצד אחד דב חנין, ומצד שני סמוטריץ' – כולם הפגינו רמת דיון שלא נראתה קודם בוועדות. כל אחד מדבר בתורו, כל אחד חוקר ואין צעקות".

העבודה המשותפת והמקצועית שהפגינו חברי הוועדה מול הבנקאים גם הוכיחה את עצמה: במהלך הדיונים שקיימה הוועדה נחשפו מחדלי הרגולטור בפיקוח על הבנקים, נחשפו שיטות ההסתרה של הבנקים על פעילותם, והוסקו מסקנות אופרטיביות לשיפור השקיפות וההליכים בתוך המערכות הפיננסיות.

ח"כ לשעבר איתן כבל, העבודה: "עכשיו תחשוב מה בעצם מצביעי מפלגת העבודה אמרו לאיש שהכי לחם נגד הטייקונים בקדנציה האחרונה? אני אשקר אם לא אומר שהתאכזבתי עד כלות"

אבל ברגע האמת, לציבור המצביעים בפריימריז בעבודה ובבחירות הכלליות לכנסת, זה לא ממש הזיז. כבל נמדד – ונענש – לפי מערכת היחסים הסוערת שלו עם יו"ר העבודה אבי גבאי, ולא לפי עבודתו הפרלמנטרית.

"ההרגשה לא טובה", אומר כבל. "אני לא יכול להתעלם מהעובדה הזו. על מה בעצם מתפקדי העבודה באו איתי חשבון? על עניינים פוליטיים, ולא על עניינים מקצועיים. לא על דמותו של חבר כנסת, ועל השאלה במה הוא צריך לעסוק. אני מסתכל בעין בוחנת על מגוון הנושאים שנמצאים בראש סדרי העדיפויות של מתפקדי מפלגת העבודה, וברור שהנושא של המאבק החברתי נמצא בראש סדר העדיפות שלהם. עכשיו תחשוב מה בעצם הם אמרו לאיש שהכי לחם נגד הטייקונים בקדנציה האחרונה? אני אשקר אם לא אומר שהתאכזבתי עד כלות".

החוקים שהכעיסו את המערכת הבנקאית

1.

חוק הסדרת ההלוואות החברתיות

חוק המסדיר את פעילות הפלטפורמות להלוואות חברתיות. החוק מבטיח את הסביבה שבה מבוצעים התיווכים עבור שני הצדדים, הלווה והמלווה

2.

חוק הסדרת אמצעי תשלום חדשים

החוק קובע הסדרים לשימוש בארנקים אלקטרוניים ואפליקציות תשלומים במקרה של כישלון עסקה. מסדיר את אחריות ספקי האמצעי בגין שימוש לרעה. מעגן הגנות צרכניות, וכמו כן החוק קובע הוראות כלליות לעניין הוראות תשלום וביצוע פעולות תשלום באמצעים אלו

3.

החוק להגברת התחרות במערכת הבנקאית

החוק עוסק בהכנת תשתית, בהקלות, ומתן הגנות לשחקנים חדשים בתחום הבנקאי. החוק פעל להפרדת כרטיסי אשראי מהבנקים ונועד להסיר חסמים שיאפשרו להגביר את התחרות במערכת ולהוזיל עלויות לצרכן

ואכן, כבל היה מגדולי הלוחמים במפלגתו בתחום זה, אף שלא פעם נמתחה עליו ביקורת בטענה כי הוא "עושה לבנקים הנחות", בעיקר בגלל הפיקוח הרופף שלו ליישום החוק להגברת התחרות במערכת הבנקאית. מבחינתו, הפופוליזם בכנסת ניצח את העשייה האמיתית. "מה אני אומר לח"כים החדשים? חבר'ה תהיו הכי הכי פופוליסטים. תגישו את הצעות החוק עם המיליארדים הכי גדולים. ממילא זה לא משנה, הרי הצעות החוק האלה, הפופוליסטיות, גם כך לא עוברות, כי אין מאחוריהן כלום, אבל זה עושה הכי הרבה כותרות".

דב חנין (צילום: הדס פרוש/פלאש90)
דב חנין (צילום: הדס פרוש/פלאש90)

לא שווה ולא משתלם

גם עזריה, ששימשה יו"ר ועדת הרפורמות, והובילה חקיקה נגד הבנקים, תראה את הכנסת מהיציע. וכשהיא נשאלת אם כדאי לח"כים חדשים להילחם בבנקים, היא משיבה: "זה לא שווה. בטח שלא שווה. זה לא משתלם".

אמנם עזריה עזבה את "כולנו" ואת המערכת הפרלמנטרית עקב חילוקי דעות על הכיוון שאליו תפנה המפלגה, אבל כשמביאים בחשבון שעוד שניים מחברי מפלגתה, ח"כ רועי פולקמן והשר אלי כהן, פעילים גם הם בתחום הבנקאות, אפשר רק לתהות איך ייתכן שבסיכומו של דבר מפלגת "כולנו", בקושי גירדה את אחוז החסימה.

"ברגע שח"כ פועל לטובת הציבור ועושה למענו דברים, זה בא על חשבון מישהו שהרוויח המון, בזמן שהציבור הפסיד. על כל שינוי כזה הם מהר מאוד ידאגו שתשלם את המחיר. הציבור זה אנשים לא מאורגנים. אתה לא מקבל מהם אותות, לא מזמנים אותך לכנסים, ולא מסקרים אותך תקשורתית. הציבור, כל מה שיש לו זה אותך. אבל לבעלי הון ולקבוצות מאורגנות יש המון צ'ופרים לחלק. אני עשיתי את זה, כי אני מאמינה בזה. אני חושבת שיש פה הרבה עבודת תיקון, וזה מה שאני הולכת לעשות גם עכשיו", אומרת עזריה מבלי לומר לאן פניה מועדות.

רחל עזריה (צילום: Hadas Parush/Flash90)
רחל עזריה (צילום: Hadas Parush/Flash90)

חסר סיקור משמעותי

"בהנהלות הבנקים בהחלט מרימים כוסית", אומר דב חנין על תוצאות הבחירות. הוא סיים עתה כהונה של 13 שנים כח"כ, והיה מהח"כים הבולטים בוועדת פישמן, שסבלה לטענתו ממת-סיקור בתקשורת. "לא בכל התקשורת היה סיקור משמעותי ואמיתי. אתה מוזמן לבדוק זאת בעצמך, ולראות שבשורה של כלי תקשורת כמעט שלא היתה התייחסות לוועדה. אפשר לעשות 1+1 ולבדוק לבד מה הקשר של אותם כלי תקשורת לבנקים".

אבל לדברי חנין יש עוד בעיה, והיא היעדר עניין של הציבור בפעילות נבחריו: "לאנשים אין מושג מה קורה בכנסת. אני העברתי 100 חוקים. תשאל אנשים משכילים ברחוב איזה חוקים העברתי? במקרה הטוב יגידו לך שלושה".

אז מה עושים? "אני ממליץ לכל ח"כ שנכנס לתפקידו היום לעסוק בדברים שהוא באמת חושב שהם חשובים", משחרר חנין מסר שנשמע יותר ויותר נדיר בנוף הפוליטי. "תקדישו את העבודה לדברים שאתם מאמינים בהם. יכול להיות שתשלמו עליהם מחיר, אבל בכל מקרה תעשו את הדברים שלשמם הגעתם מלכתחילה".

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
לא קשור לנושא הכתבה אבל הזדמנות לתת פידבק - חסר אפשרות לסגור את הכתבה (כנראה בגלל שהיא קצרה יחסית). ואולי כדאי להוסיף תמיכה בלחיצה אחורה כדי לחזור לפיד, כי זה מה שציפיתי שיקרה כשאני לוח... המשך קריאה

לא קשור לנושא הכתבה אבל הזדמנות לתת פידבק – חסר אפשרות לסגור את הכתבה (כנראה בגלל שהיא קצרה יחסית). ואולי כדאי להוסיף תמיכה בלחיצה אחורה כדי לחזור לפיד, כי זה מה שציפיתי שיקרה כשאני לוחץ חזרה בטלפון.

עוד 984 מילים ו-2 תגובות
כל הזמן // שבת, 2 במרץ 2024
מה שחשוב ומעניין עכשיו

למקרה שפיספסת

עקורים

"כמו שתיל שנעקר, כך אתה מרגיש. נידף. מנסה לשתול את עצמך במקום שאתה לא מכיר כדי להזין את הצורך הבסיסי שלך במים ואוויר. כמו לשתול צמח שחייב אדמה, בתוך בטון"

מיכה ביטון

בן 59 מנתיב העשרה. נשוי ואב לארבעה. מוזיקאי ומספר סיפורים. פונה למלון בתל אביב

עוד 2,194 מילים
היום ה־147 ללחימה ● 134 חטופים עדיין בעזה

ביידן: נתחיל להצניח סיוע הומניטרי בעזה בימים הקרובים

דיווח: ישראל דורשת רשימת חטופים שבחיים לפני סבב שיחות נוסף ● דיווח: האלוף ניצן אלון המליץ למשפחות החטופים להפעיל לחץ על הדרג המדיני ● אלוף פיקוד המרכז: להיערך להסלמה במסגרתה ייצאו מאות אלפים לרחוב בגדה ברמדאן ● דיווח: דרעי אמר שיהיה "קשה מאוד" לחוקק כעת את חוק הגיוס ● דיווח: בני גנץ ייצא לארה״ב בשבוע הבא, בסביבת נתניהו זועמים

עוד 37 עדכונים

תגובות אחרונות

קיבוץ כרם שלום שבעוטף - זיכרון של אגדת שמאל מדברית

קיבוץ כרם שלום שבעוטף, בגבול רפיח בנגב המערבי, כמעט ניצל מאימי הפוגרום של ה-7 באוקטובר. כיתת הכוננות הגיבורה של הקיבוץ, בסיוע שישה חיילים, מנעה מהמחבלים להשתלט על המקום ולפרוע פרעות בתושביו. אבל שניים מגיבורי כיתת הכוננות נהרגו, לוחם נוסף איש הקיבוץ נפצע ואיבד את ידו.

מעטים זוכרים את הפרהיסטוריה של הקיבוץ, שהוקם תחילה כהיאחזות נח"ל ביוני 1956, והוחזק על-ידי גרעינים מתחלפים של תנועות הקיבוץ הדתי, המושבים והקיבוץ הארצי החל מנובמבר 1957.

שלומית טנא היא עיתונאית לשעבר (ב"על המשמר" ובהמשך ב"ידיעות אחרונות")..יוצאת קיבוץ. ב-1981 החלה בסיקור עיתונאי שוטף של הקיבוצים. רוב הקיבוצניקים לא הורגלו עד אז לחשיפה פומבית של חייהם, והתייחסו לסיקור כאל הוצאתה החוצה של כביסה פנימית-משפחתית.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,200 מילים

עקורים

אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
אַנְטִישֵׁמִיּוּת 208

אם אתה ממשיך לדבר על הכיבוש אחרי שבעה באוקטובר, אתה אנטישמי. אם מחית נגד הכיבוש לפני שבעה באוקטובר לא עניינת אף אחד, כי "אקיבוש" לא היה קיים

עוד 1,562 מילים ו-2 תגובות

לישראלים לא באמת יהיה לאן ללכת

המלחמה בעזה אותתה לישראלים רבים כי אם יתרחש כאן משהו, לא באמת יהיה לאן ללכת. לרוב המכריע של הישראלים שנולדו כאן אין תחליף למולדת. מקור כוחו ועוצמתו של האדם נובעים ממולדתו.

ישראלים רבים בעלי דרכון זר יחושו נטע זר בכל מקום שאליו ילכו. לכמעט קרוב למיליון הישראלים החיים בחוץ לארץ, האובדן יהיה טרגדיה וחורבן. אם לא יהיה לאן לחזור ולא ניתן יהיה לשתף רגשות וחוויות, להגיע לחופשת מולדת אל ההורים, האחים, הקרובים והחברים, לחוות את הסביבה שגדלו בה והנוף שיצרו בו, הם יאבדו את משמעות חייהם. תחושת השייכות חזקה ואובדנה חלילה ייצור ריקנות וערגה עזה, תחושת יתמות ושברון לב.

משה בן עטר הוא פובליציסט, מחבר הספר "המסע לישראל האחרת". עסק שנים בתכנון אסטרטגי והיה מנכ״ל המועצה הציונית בישראל, מנהל כפר הנוער יוענה ז'בוטינסקי, ומנהל המכון למחקר וחינוך בקרן כצנלסון. היה יועצם של כמה שרים ויועץ ליצחק הרצוג.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
עוד 730 מילים ו-2 תגובות

הניסיון הנואל להדיח את השופט כבוב מדיף מגזענות

במשך 50 דקות דיברו אתמול נציגי הקואליציה בוועדה לבחירת שופטים על הצורך להדיח את שופט העליון חאלד כבוב, בשל טענות שאינן מגיעות אפילו לרף האתי הנמוך ביותר - וכל זה מבלי לקיים ולו פסיק מהפרוצדורה המתחייבת ● לנושא מינוי נשיא קבוע לעליון, או מינוי שני שופטים חדשים לעליון, לא הוקדשה בדיון ולו דקה אחת ● פרשנות

עוד 1,078 מילים ו-3 תגובות
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

גלנט טמן לנתניהו מלכודת

ההצהרה של גלנט שלא יגיש חוק גיוס ללא הסכמה של המחנה הממלכתי, מעמידה את נתניהו במצוקה ● ראש הממשלה היה שמח לפטר את שר הביטחון, אבל גלנט הוא כיום אחד השרים הפופולריים בציבור ובליכוד ● עם איום בג"ץ באופק, נתניהו יהיה חייב לבחור: הדרך של גלנט, או בחירות ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
3
לא להאמין שלכזה עם - יש כזה מנהיג. זה שלקח אותנו ל-4 מערכות בחירות בשנתיים אומר שבחירות זה רע חבל שהוא לא מקשיב לעצמו כמו שאמר לאולמרט אחרי לבנון השניה וכו' וכו' אדם בלי כבוד ובלי ערכים... המשך קריאה

לא להאמין שלכזה עם – יש כזה מנהיג.
זה שלקח אותנו ל-4 מערכות בחירות בשנתיים אומר שבחירות זה רע
חבל שהוא לא מקשיב לעצמו כמו שאמר לאולמרט אחרי לבנון השניה וכו' וכו'
אדם בלי כבוד ובלי ערכים מלבד שרידותו ב
לקראת סיום המשפט

עוד 708 מילים ו-3 תגובות

משרד החקלאות מקדם תיקון לחוק שיזרז את המתת הכלבים שחדרו לישראל מרצועת עזה ● להערכת המשרד, מאז תחילת המלחמה נכנסו לארץ אלפי כלבים כאלה ● ביישובי העוטף, שבהם עגלים וחתולים נטרפים על ידי הכלבים, מברכים על המהלך - אבל בארגון הווטרינרים לחיות הבית טוענים שמדובר ב"אצבע קלה על ההדק"

עוד 1,288 מילים ו-1 תגובות

הצמיחה והעלייה בתעסוקה ובשכר בתקופות שוחט היו גבוהות יותר מאשר אצל כל שר אוצר מאז, כולל נתניהו ● הוא שילב בין פתיחת שווקים והפרטה להגדלת תקציבים חברתיים ● את תפיסתו החברתית ינק משנותיו הארוכות בפריפריה ● תדמיתו הסחבקית הייתה אותנטית ● הוא הכיר בקשר בין תהליכים מדיניים לצמיחה כלכלית – והזהיר מההשלכות הכלכליות של האסון הצבאי

עוד 1,743 מילים ו-1 תגובות

כמעט כל מפלגה יכולה לאמץ נרטיב של מנצחים בבחירות המקומיות ● שיעורי ההצבעה הגבוהים בחברה החרדית ובחברה הערבית רק מחדדים את הניתוק מהאוכלוסייה הנושאת בנטל ● בליכוד מיהרו להוציא הודעת ניצחון אך שכחו לציין שאין להם נוכחות בערים הבולטות ● פרשנות

עוד 964 מילים ו-1 תגובות

בן גביר עומד עם הגפרור מעל חבית אל-אקצא

במערכת הביטחון מבקשים לנטרל את הפוטנציאל הנפיץ סביב העלייה להר הבית בחג רמדאן ולאפשר לפלסטינים ישראלים עלייה ללא הגבלה ● כדי לעשות זאת, חייבים לנטרל את בן גביר ● השאלה היא אם הפעם נתניהו יעמוד בפרץ ולא ייכנע, שוב, לפירומן שמינה לשר לביטחון לאומי ● פרשנות

עוד 672 מילים ו-3 תגובות
היום ה־146 ללחימה ● 134 חטופים עדיין בעזה

דובר צה"ל: לא ביצענו ירי לעבר השיירה ההומניטרית

יצחק צייגר בן ה-57 ואוריה הרטום בן ה-16 הם הנרצחים בפיגוע הירי סמוך לעלי ● תשעה ישראלים שחדרו לרצועת עזה נעצרו בידי צה"ל ● בעזה מדווחים על 112 הרוגים וכ-760 פצועים בתקרית ההתנפלות על משאיות הסיוע; בצה"ל מסרו כי הרוב נפגעו מדוחק ודריסה ● דיווח ערבי: חמאס ישלח למתווכים בשבוע הבא את הטיוטה הסופית שלו בנוגע להפסקת האש בעזה

עוד 59 עדכונים

הכישלון האפי של עינת קליש רותם, שהודחה בבושת פנים מתפקידה כראשת עירייה אחרי קדנציה אחת עם 4.5% תמיכה בלבד, הוא טרגדיה יוונית עירונית מהסוג שיש ללמוד את לקחיה וליישמם בעתיד ● צעד אחר צעד, כך הפכה התקווה הגדולה של חיפה למניה הכי בלתי סחירה במפרץ ● פרשנות

עוד 1,099 מילים ו-3 תגובות

"אנחנו צריכים להתכונן למרתון של טיפולים בפוסט־טראומה"

פרופסור יאיר בר־חיים, ראש המרכז הלאומי לטראומה וחוסן, מזהיר כי מערכת בריאות הנפש לא ערוכה להתמודד עם הצפה של מטופלים וכי האתגרים בעקבות המלחמה בעזה צפויים להימשך עשרות שנים: "הטיפול בפוסט־טראומטה מפגר אחרי הטיפול בהפרעות אחרות"

עוד 1,034 מילים

בניסיון לעודד חברות טכנולוגיה ישראליות להירשם למסחר בבורסה בת"א, שר המשפטים מקדם שורת הקלות ש"יישרו את מגרש המשחקים הרגולטורי" ● הבעיה היא שהמהלך מבטל שתי הגנות חשובות על כלל בעלי המניות ● ברשות ני"ע חושבים שהחשיפה לעוד חברות שווה את ההפסד למשקיעים בישראל – והמתנגדים מתריעים מניצול לרעה של כוח בידי מנהלים ובעלי שליטה

עוד 1,039 מילים
היום ה־145 ללחימה ● 134 חטופים עדיין בעזה

סוריה: ישראל תקפה בפרברי דמשק; דיווח: גורמים איראניים פועלים באזור שהותקף

גלנט הודיע שמערכת הביטחון לא תקדם חוק גיוס שלא יהיה מקובל על כל חלקי הקואליציה ● דיווח: גלנט, גנץ ואיזנקוט דרשו ונתניהו נענה – החלטות הנוגעות למסגד אל־אקצא בתקופת הרמדאן יתקבלו בקבינט המלחמה ולא על ידי בן גביר; השר לביטחון לאומי: אני מצפה מראש הממשלה להכחיש זאת ● דיווח: טנקים של צה"ל ירו לשטח ישראל לפחות חמש פעמים במהלך המלחמה

עוד 52 עדכונים
סגירה
בחזרה לכתבה