כתבת:
"הנושא המרכזי שעורר אצלו ספק באשמתו של זדורוב, הוא עניין נזילת דמה של תאיר ראדה על עקבת הנעל שעל מכסה האסלה, והשאלה האם הדבר היה אפשרי שהדם ייזל שעות ארוכות לאחר שעת הירצחה של ראדה.
אלא ששופטי המחוזי והרכב העליון דנו בנושא הזה לעייפה – חלק חשבו כך, חלק חשבו אחרת. כולם התלבטו בנושא, אך רק השופט יורם דנציגר בחר לזכות, בדעת מיעוט, את זדורוב, בין היתר נוכח הספקות הללו."
אך לא הוכחת טענתך ששופטי המחוזי והרכב העליון דנו בנושא הזה (נזילת הדם).
למעשה, הכרעת דינו של מלצר סותרת את טענתך ששופטי המחוזי והעליון דנו בנושא זה, משום שנכתב באופן מפורש שהטענה בעניין נזילת האסלה נטענה בלשון רפה בבית המשפט אך נזנחה על ידי ההגנה:
"יצוין כי טענה זו אמנם נטענה בשעתו בשפה רפה על-ידי באי-כוחו של המבקש בבית המשפט המחוזי הנכבד, אולם היא נזנחה ולא שימשה את קו ההגנה בהמשך (ראו: עמ' 1418 לפרוטוקול הדיון בבית המשפט המחוזי, שם ציין העד אלכס פלג (שנתן כאמור חוות דעת מטעם ההגנה לגבי: השחזור, עקבות הנעליים וסוג כלי הרצח) כי: "העקבה של הדם שעל האסלה יש עליה דם שזב מגופה של המנוחה, זאת אומרת שנעשתה בסמוך לרצח. מגיע מישהו אלמוני ונכנס פנימה" ובהמשך, כאשר נחקר מדוע טען בחוות דעתו כי עקבות אלה שייכות לרוצח, או למישהו אחר שנכנס בסמוך לאחר הרצח לזירה, ענה כי כתב כך "בגלל שהדם זרם" וכי "הדם זב על העקבה"). יחד עם זאת, ההגנה זנחה קו טיעון זה במסגרת ההליך בפני בית המשפט המחוזי ובערעור, ולא ציינה כי נזילת הדם מגופת המנוחה על גבי העקבה – היא אינדיקציה לבירור זהותו של הגורם, אשר הותיר טביעות נעל אלו."
למעשה, מדובר בראיה שהייתה בידי ההגנה, אך כעת נוסף מידע משמעותי המחזק את הנושא, וכך סע' 31 א(2) מתמלא כלשונו:
"הוצגו עובדות או ראיות, העשויות, לבדן או ביחד עם החומר שהיה בפני בית המשפט בראשונה, לשנות את תוצאות המשפט לטובת הנידון;"
ואכן, העובדה שהוצגה (חוות הדעת), ביחד עם החומר שהיה בפני בית המשפט בראשונה (תמונת הנזילה על האסלה + האמירה האגבית של אלכס פלג), כעת עשויה לשנות את תוצאות המשפט לטובת הנידון.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם