כתבה מעולה. תודה
כתבה מעולה. תודה
השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, לא הגיע היום למליאה להצבעה על פיזור הכנסת והעדיף, אולי כתחילת הסיכום של הכהונה שלו, להשפיל פעילים מהמשט לעזה באשדוד.
בסרטון שפרסם השר נראית, בין השאר, פעילה שצועקת "לשחרר את פלסטין" שנתפסת בשיערה ונגררת משם על ידי שוטרים, את השר מנסה להכריח פעילים אזוקים לומר "עם ישראל חי ואוחז דגל גדול בעודו אומר "אנחנו בעלי הבית".
ככה אנחנו מקבלים את תומכי הטרור
Welcome to Israel ???????? pic.twitter.com/7Hf8cAg7fC
— איתמר בן גביר (@itamarbengvir) May 20, 2026
חמוש בדגל גדול
יו"ר הדמוקרטים יאיר גולן בירך על הצבעת חברי הכנסת בקריאה טרומית בעד פיזור הכנסת, וכינה אותה "תחילת הסוף של הממשלה הגרועה בתולדות ישראל".
מנהיג מפלגת השמאל הוסיף כי "כבר לא משנה אם הבחירות יוקדמו או יתקיימו במועדן", וכי הממשלה שגרמה ל"נזק חסר תקדים" מתקרבת לסוף דרכה.
עם אישור הצעת החוק לפיזור הכנסת עכשיו במליאה, פניתי ליו"ר הכנסת בדרישה לעצור מיד את כל יוזמות החקיקה הדורסניות והמפלגות שמקדמת הקואליציה ובהן חוק הגיוס, חוקי התקשורת, חוק פיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה, וכן חוקים נוספים המצויים בלב מחלוקת ציבורית עמוקה.
אני קורא ליו"ר הכנסת…
— בני גנץ – Benny Gantz (@gantzbe) May 20, 2026
"אלה בחירות 7 באוקטובר", נמסר בהודעת המפלגה, שהתחייבה "לשלוח הביתה את ממשלת הכישלון שהביאה עלינו את האסון הגדול בתולדות המדינה".
מוקדם יותר היום הצביעו חברי הכנסת ברוב של 110 תומכים וללא מתנגדים בעד אישור בקריאה טרומית של הצעת חוק ממשלתית לפיזור הכנסת, שעשויה להוביל להקדמת הבחירות אם תאושר סופית.
במכתב ליו"ר הקואליציה אופיר כץ דרשה מרכזת האופוזיציה מירב בן ארי כי ועדת הכנסת תתכנס עוד היום כדי לקדם את הצעת החוק "ללא דיחוי", וטענה כי יש לזרז את הליך החקיקה "כדי להביא לפיזור הכנסת בהקדם האפשרי".
דיון בבג"ץ נפתח בעתירה נגד שר המשפטים יריב לוין, בשל אי־ביצוע מינויים מרכזיים במערכת המשפט, בהם מינוי נשיאים לבתי המשפט המחוזיים וסגניהם.
בג"ץ כבר הוציא צו על תנאי נגד לוין בעתירות, בעקבות דיון קודם בתיק בפברואר, והורה לו לנמק את סירובו המתמשך לבצע את המינויים ולשתף פעולה עם נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית.
המינויים לא בוצעו משום שהם דורשים את אישורו של עמית כנשיא בית המשפט העליון, אך לוין מסרב להכיר בעמית כנשיא מאז שמונה לתפקיד בינואר 2025.
לוין סירב אז למנות נשיא חדש לבית המשפט העליון במשך 16 חודשים, ובג"ץ הורה לו בסופו של דבר לקיים הצבעה לבחירת נשיא חדש. בעקבות זאת מונה עמית, ושר המשפטים החל בחרם עליו.
לוין טען כי כשר המשפטים נתונה לו הסמכות הבלעדית לכנס את הוועדה לבחירת שופטים לצורך ביצוע המינויים, וכי לבית המשפט אין סמכות להתערב.
בתיק נפרד אך דומה האשימה חברת הכנסת קארין אלהרר מיש עתיד, המכהנת בוועדה לבחירת שופטים מטעם האופוזיציה, את לוין בעיכוב מינויים שיפוטיים משום שאין לו רוב שיאפשר לו לקדם מינויים שהוא מבקש ולחסום מועמדים שהוא מתנגד להם.
בעתירה דנים השופטים עופר גרוסקופף, אלכס שטיין ויחיאל כשר.

מליאת הכנסת אישרה בקריאה טרומית את הצעת חוק התפזרות הכנסת העשרים וחמש, של חבר הכנסת אופיר כץ וקבוצת חברי כנסת.
110 חברי כנסת תמכו בהצעה, ללא מתנגדים או נמנעים, והיא תועבר לדיון בוועדת הכנסת.
לא נוכחים במשכן: ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר הביטחון ישראל כ"ץ, השר איתמר בן גביר וחבר הכנסת אריה דרעי.
מוצע לקבוע כי הכנסת העשרים וחמש תתפזר לפני תום תקופת כהונתה.
הצעת החוק אינה קובעת מועד לבחירות, אלא קובעת כי המועד ייקבע בידי ועדת הכנסת, ביום שלא יפחת משלושה חודשים ממועד אישורה הסופי של ההצעה.
לוח הזמנים לאישור הצעת החוק עדיין אינו ברור: ניתן לקדם אותה במהירות בכנסת בימים הקרובים, או לעכב אותה באמצעות מהלכים פוליטיים.
ח"כ אופיר כץ: "הקואליציה הזו מילאה את ימיה. זו האופוזיציה היחידה שגרמה לקואליציה להגדיל את עצמה. העברנו בקדנציה הזו 9 תקציבים ו-520 חוקים. לגבי חוק הגיוס, אנו מביאים חוק שבא בהידברות ועונה על הצרכים של צה"ל. אנו מביאים חוק שבאמת יגייס. צריך לשמור על ערך לימוד התורה, ולצד זאת מי שלא לומד – יתגייס. אנו סוף סוף מביאים את זה בחקיקה, בהסכמה. אנו נחושים להעביר את החוק כי זהו חוק גיוס טוב. נוסיף עוד אלפי חיילים לצבא ההגנה לישראל".
כץ הוסיף: "אני לא מבין למה האופוזיציה עושה מסיבות עיתונאים, אתם גרמתם להגדלת הקואליציה מ- 64 ל- 68, אנחנו משלימים קדנציית ימין מלאה, מספר שיא של 9 תקציבים, 520 חוקים עברו. ארבע שנים שיחקנו מול שער ריק".
פרשן חדשות 12 עמית סגל מדווח כי ראש הממשלה בנימין נתניהו ונשיא ארה"ב דונלד טראמפ קיימו הלילה שיחת טלפון "ממושכת ודרמטית".
לאחרונה נחשפנו כולנו לרצח המזעזע של ימנו בנימין זלקה ז"ל על ידי נערים בפתח תקווה. מי שנחשף לתמונות ראה רצח אכזרי בהשתתפות בני נוער רבים – מראות בלתי נתפסים.
לצערי, מאז אנו עדים למקרי אלימות רבים נוספים של בני נוער. בדיוק בעודי כותב על הרצח בפתח תקווה אני קורא על תלמיד יסודי שהכה עד זוב דם את מנהלת בית הספר בו הוא לומד.
מתן ראב״ד הוא חבר הנהלה רחבה בארגון מנהיגים ומנהל מקיף ש״י עגנון בנתניה. בעל ותק של 16 שנים במערכת הפורמלית, 7 שנים כמנהל במערכת החינוך.
ב-28 באוקטובר 2025 יצאה הודעת דוברות של משרד החינוך ובה נתונים אופטימיים על נתוני הבגרויות בשנת הלימודים תשפ"ד.
ההודעה שיבחה את השיפור בנתוני הבגרויות של שנת הלימודים תשפ"ד, הן ביחס לשנה הקודמת לה והן ביחס לשנים קודמות. להלן אבדוק מספר היגדים מתוך ההודעה – עם נתונים מוצלבים ממקורות אחרים.
ד"ר חנה דויד היא יועצת לילדים מחוננים ולבני משפחותיהם. למדה לתואר ראשון במתמטיקה-פיזיקה ובספרות עברית באוניברסיטה העברית, ולתואר שני ב-Jewish Theological Seminary בניו יורק. הדוקטורט שלה הוא בפסיכולוגיה חינוכית – עם התמחות במחוננות (מקצועות משנה: הוראת המתמטיקה וחינוך), מאוניברסיטת מינכן. סיפוריה הראשונים נדפסו ב"מעריב לנוער" (מגיל 15) ועד כה פרסמה 20 ספרים ולמעלה מ-300 מאמרים.
החמצת התרעות אינה נובעת בהכרח מזלזול או מחוסר מקצועיות, אלא לעיתים ממגבלות חשיבה אנושיות, הפועלות דווקא בתוך מערכות מקצועיות ומנוסות.
בימים האחרונים פורסם, כי כבר בשנת 2025 הוכנה במערכת הביטחון עבודה מקצועית שעסקה באיום רחפני הנפץ, לרבות רחפנים מונחים באמצעות סיב אופטי, ובהפקת לקחים מן המלחמה באוקראינה.
ד״ר עוזי ערן, סא"ל במיל', הוא חוקר בתחום הפסיכולוגיה של המשפט וקבלת החלטות בתנאי אי־ודאות וסיכון. מחקריו עוסקים בהשפעת סגנונות חשיבה, אינטואיציה והטיות קוגניטיביות על שיקול הדעת של שופטים, ומקבלי החלטות מדיניות וצבאיות.
ההסברים שניתנים כאן יכולים להיות נכונים ברמה התאורטית, ומן הסתם נכונים במקרים רבים גם ברמה המעשית. העניין הוא שהם משמשים, ביודעין או שלא, אמצעי לדלג על השלב של בירור העובדות עצמן בשטח.
גם הפיתרונות המוצעים כאן יכולים להיות מוצלחים ומועילים, בהנחה שהגורמים השונים במערכת פועלים למען מטרתם המוצהרת.
אם המימשל האמריקאי הורה להנהגה הישראלית שלא לפתוח במתקפת מנע ב-1973, שהיתה מטרפדת את עליית המחירים המתוכננת של הנפט לצורך השקת הפטרו-דולר – מה יועילו ה"מסקנות" האירגוניות שעל-פיהן התעלמו במערכת הביטחון מהמודיעין שהיה לפני ה-6 באוקטובר?
מי באמת תיכנן והסתיר את "חומת יריחו", מאיפה התחילה המתקפה וע"י מי? מי השבית את רוב כוחות הביטחון למשך שעות כשהאירוע כבר היה בעיצומו, ולאחר-מכן העלים ראיות?
האפשרות להכתבה מבחוץ, "נאמנות צולבת" ו/או שחיתות לא זוכה כאן לשום התייחסות.
מכיוון ש"חובת ההנמקה המוטלת על שופטים" מטילה עליהם לתרץ בדיעבד את מה שברוב המקרים כבר החליטו (או הוחלט להם) בתחילת הדיון – נותר רק לתהות למה היא תשמש במערכות הביטחון.
עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.
ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.
תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו