יוחנן צורף
הזמן של
יוחנן צורף

יוחנן צורף עוסק שנים רבות בסכסוך הישראלי-פלסטיני. היום הוא חוקר בכיר במכון למחקרי בטחון לאומי בת"א INSS, ובעבר היה ראש האגף הפלסטיני-ערבי במשרד לענייני מודיעין ואסטרטגיה. קןדם לכן היה היועץ לענייני ערבים של המנהל האזרחי ברצועת עזה עד אחרי היישום של תהליך אוסלו. בין היתר שימש גם כמתורגמן של ראש הממשלה רבין ז"ל בהופעותיו המשותפות עם ערפאת בארז, בשנה הראשונה שאחרי יישום ההסכמים. חושב שפתרון סוגיה זו הוא המפתח לקיום חברה ישראלית לא שסועה ולא מפולגת, ולהמשך קיומה של המדינה כבית לאומי יהודי.

המשכיל בעת ההיא יידום - הפלסטינים והמלחמה באוקראינה

בס"ד

המלחמה באוקראינה תופסת את הפלסטינים באחד מרגעי החולשה הקשים בתולדותיהם. שתי ההנהגות, זו של רמאללה וזו של רצועת עזה, מגלות זהירות רבה ונמנעות מלהביע עמדה בגנותו או בזכותו של צד זה או אחר.

לרשות הפלסטינית, שניסיון העבר צרוב מאוד בזיכרונה, יש הרבה מאוד מה להפסיד מהבעת עמדה כזו. חמאס, הלומדת את מורכבותה של מערכת היחסים הבינ"ל, בולמת את אנשיה מפני הבעת עמדות פומביות בשאלה זו.

המלחמה באוקראינה תופסת את הפלסטינים באחד מרגעי חולשתם הקשים. שתי ההנהגות, של רמאללה ושל רצועת עזה, נזהרות מהבעת עמדה בגנותו או בזכותו של צד זה או אחר

השיח הציבורי מבליט אף הוא מגמה זו. הוא איננו מסתיר אמנם את רגשותיו החיוביים כלפי רוסיה, מאשים את הקהילה הבינ"ל בשיפוט דו ערכי ודורש ממנה להפעיל את אותן סנקציות גם נגד ישראל, אך שב ומדגיש את הצורך לשמור על ניטרליות ולהימנע מלתמוך פומבית במי מהצדדים.

על ישראל להיערך להפניה מחודשת של האנרגיות הבינ"ל לכוון הסכסוך עם הפלסטינים ביום שאחרי המלחמה, להגביר את המגעים עם הנהגת הרשות הפלסטינית ולהתוות תכניות היוצרת אופק ותקוות. ככל שארה"ב תצא מחוזקת במעמדה הבינ"ל ביום שאחרי המלחמה, תגבר המוטיביציה של הנשיא ביידן לממש את אותן הבטחות שהבטיח לפלסטינים טרם בחירתו ונאלץ עד כה לדחותן.

ההיסטוריה הפלסטינית היא היסטוריה של תקוות ואכזבות, של ציפיות ומשבר ציפיות, יאמרו לבטח פלסטינים רבים וחוקרים של הסכסוך הישראלי-פלסטיני העוקבים אחר השיח הפלסטיני הפנימי. זהו שיח רווי מילים וביטויים של צער, כאב, האשמות הדדיות ומחלוקות בלתי פוסקות מצד אחד, ורווי זעם, מצד שני, כלפי גורמי חוץ, מערביים וישראלים בעיקר, האחראים בשיח זה למציאות אליו נקלעה הבעיה הפלסטינית מאז החלה העלייה הציונית לאזור.

ברקע לתחושות אלה עומדת בין היתר התייצבותם ב"צד הלא נכון של ההיסטוריה" בסדרה של אירועים בינלאומיים שהתחוללו באזור מאז החל הסכסוך הישראלי-פלסטיני, אשר קיבעו את מצבם ולא יצרו דינמיקה שיכולה היתה להביא לשינוי לו הם מייחלים.

ברקע תחושות הזעם עומדת בין היתר התייצבותם ב"צד הלא נכון של ההיסטוריה" בסדרת אירועים בינלאומיים שהתחוללו באזור מאז החל הסכסוך הישראלי-פלסטיני, שקיבעו את מצבם ולא יצרו דינמיקה של שינוי

הטיעון הבולט ביותר המושמע בימים אלה בשיח הפנימי הפלסטיני, המתנהל סביב המלחמה באוקראינה, הוא זה שמאשים את הקהילה הבינלאומית בשיפוט דו ערכי של פגיעה באזרחים ו/או פשעי מלחמה כאשר מדובר במלחמות רחוקות מן המרחב הישראלי פלסטיני.

כך למשל מואשמות ארה"ב, האיחוד האירופאי וכל מי שהצטרף אליהם, בהתעלמות מוחלטת מן היד הקשה שמפעילה ישראל נגד הפלסטינים, בהרס תשתיותיהם, בהשתלטותה על אדמותיהם ובסירובה להיכנס לתהליך מדיני שיקדם את כינונה של המדינה הפלסטינית ויביא להסדר קבע.

כל זאת בעוד הן מגנות בתקיפות את הפלישה הרוסית לאוקראינה, מטילות על רוסיה סנקציות מקיפות באורח מתואם וחסר תקדים, מצדיקות את ההתנגדות המזויינת ל"כובש הרוסי", מחמשות ומסייעות לאוקראינה באורח אינטנסיבי, וחותרות, לפחות פומבית, ללא לאות להפסקת התוקפנות ולהגעה להסדר.

מדוע, שואלים רבים מן הכותבים, לא מפעילה ארה"ב את אותן סנקציות כלפי ישראל, ומדוע היא ובעלות בריתה אינן מתאחדות ומגלות נחישות כאשר מדובר בישראל.

אלא שהפעם אין בטענות אלה יותר מהבעת תסכול ושחרור קיטור. הזיכרון הפלסטיני משמש מעין תמרור אזהרה, שמונע מן התגובה הרפלקסיבית המוכרת לבוא לידי ביטוי, כופה על הכל זהירות ופורס מערכת ענפה של שיקולים שיש לקחת בחשבון בטרם מתייצבים לצד זה או לצד אחר.

הטיעון הבולט כיום בשיח הפנים-פלסטיני סביב המלחמה באוקראינה, מאשים את הקהילה הבינלאומית בשיפוט דו-ערכי של פגיעה באזרחים ופשעי מלחמה – במלחמות רחוקות מהמרחב הישראלי-פלסטיני

ברקע לשתיקה המהדהדת של שתי ההנהגות הפלסטיניות ברמאללה ובעזה בולטים כותבים רבים השבים ומזהירים מפני טעויות העבר ההרסניות, וקובעים שיש להימנע מהטעות של ערפאת, יו"ר אש"ף דאז, שהתייצב באורח פומבי ומעט יהיר, לצדו של סדאם חוסיין שפלש לכווית והשתלט עליה ב-1990.

התייצבות זו העמידה את הפלסטינים מול קואליציה של כמעט כל הקהילה הבינ"ל שכללה גם מדינות ערביות כמו סוריה, מצרים ואחרות. בעקבות מהלך זה איבדו מאות אלפי פלסטינים את מקומות עבודתם בכווית ובמדינות מפרץ אחרות, והותירו את משפחותיהם ללא מקור פרנסה.

הם מביטים אל העבר היותר רחוק ואומרים: תמכנו בצד הסוני במלחמת האזרחים בלבנון, שאנחנו עצמנו חלק ממנו, מול הקואליציה הנוצרית מרונית שנתמכה ע"י ארה"ב וישראל, ובסוף הואשמנו באחריות למלחמת האזרחים שפרצה שם. מה שסייע ב-1982 לישראל בגירוש אש"ף מלבנון.

בחמאס מציינים לאחרונה גם את העמדה שנקטו נגד המשטר הסורי בראשית האביב הערבי, שאילצה אותם לעזוב את סוריה. ויש השבים לשורשי הסכסוך ומשמיעים קולות של חרטה והכאה על חטא על אי ההיענות לתכנית החלוקה של 1947 ולניסיונות הרבים שקדמו לה לפשרות ופתרונות.

גם בקרב מדינות ערב מגלים הפלסטינים, לצד הזהירות הרבה המאפיינת את גישתן למלחמה באוקראינה, התייצבות, לא לגמרי מובנת מאליה, של קטר וטורקיה נגד הפלישה הרוסית, הידוק בקשר של הראשונה עם ארה"ב וניסיון התקרבות של השנייה, אחרי עויינות ממושכת, לישראל. שתי המדינות קרובות לחמאס והוכיחו לאורך זמן מחוייבות וסולידריות עם התביעות והצרכים הפלסטינים.

ברקע לשתיקה המהדהדת של שתי ההנהגות הפלסטיניות ברמאללה ובעזה בולטים כותבים רבים השבים ומזהירים מפני טעויות העבר ההרסניות, כמו זו של ערפאת שהתייצב פומבית לצד סדאם

הם רואים את חוסר ההיענות המיידי של סעודיה והאמירויות, הידועות בקשריהן ההדוקים עם ארה"ב, לבקשותיו של הנשיא ביידן בעניין הגדלת תפוקת הנפט, ומבינים שהן המערכת הערבית והן המערכת הבינ"ל צועדות בכיוון שסופו טרם ברור וגם אם תמשיך ארה"ב להוביל את המערכת הבינ"ל עם סיום המשבר, חלק גדול מכללי המשחק שעל פיהם התנהלה מערכת זו עד כה, ישתנו.

ברשות הפלסטינית מציינים בהקשר זה את הניטרליות שנקטו בסכסוך האחרון בין קטר לשאר מדינות המפרץ, שלא זיכה אותם בשום יתרון. המסקנה המאומצת היא שאין ראוי לעמוד לצדו של התוקפן ולא לצדד באורח גלוי בצד זה או אחר. השתיקה כך מבינים, גם בחמאס, שווה במקרה זה זהב.

עם זאת נטיית הלב העולה מן החלק הארי של המאמרים המתפרסמים בערוצי התקשורת הפלסטינים השונים, לאומיים ואסלאמיסטים כאחד, היא לכוונה של רוסיה. כלל ברזל הוא, אומר אחד הכותבים הפלסטינים בנימה של תסכול, שכאשר ישראל וארה"ב ניצבות בצד אחד של סכסוך הנושא אופי בינ"ל, יתייצבו הפלסטינים בצדו האחר.

תקוותם הגדולה היא שרוסיה תצא מחוזקת ולא תשוב למעמד עמו נכנסה לעימות זה. ארה"ב והאיחוד האירופאי ימשיכו, להבנת הפלסטינים, לעמוד לצדה של ישראל. החיבור ביניהם הוא אינטגרלי, וגם כאשר הם מוקירים ומכירים בתווך ובסיוע האמריקאי והאירופאי המושט להם לאורך שנים, החשדנות כלפיהם תמשך, משום ההנחה שלא יוכלו להשתחרר מן המחוייבות המוחלטת לישראל ולביטחונה.

יחס אמביוולנטי זה כלפי מדינות המערב הוא גם אחד הגורמים, שעם השנים התבהרו כאחד החסמים המונעים את ההתקדמות בפתרון הסכסוך. מצד אחד – הזדקקות לארה"ב היכולה להפעיל לחץ על ישראל ולהגמיש את עמדותיה והרצון להדמות ולהתקרב אליה בשל ערכי החופש, תחושת הרווחה והמודרניזציה שיש בה. מצד שני – החשדנות הבלתי פוסקת כלפיה וכלפי מה שהיא מייצגת. אלה העלו כמעט באורח קבע את החשד בצד הערבי והפלסטיני מפני ניצול חולשתם על ידה, ומכך שהיא לא באמת תפעל מתוך רצון כן להביא כל הצדדים לפתרון צודק ומוסכם.

הפלסטינים, כמו רבים במדינות ערב, אוהבים את המערב ושונאים אותו בעת ובעונה אחת, אם להשתמש בפראפרזה על דבריו של פואד עג'מי בחוק התרבות הפוליטית הערבית. המערב היה ועודנו הסמל לכל מה שחשקה נפשם והמראה העגומה שהוצבה בפניהם.

לצד הניטרליות, נטיית הלב העולה מרוב המאמרים בתקשורת הפלסטינית, הלאומית והאסלאמיסטית, היא לכיוון רוסיה. היחס האמביוולנטי למערב התבהר עם השנים כאחד החסמים המונעים התקדמות בפתרון הסכסוך

התוצאה לה מייחלים מרבית הפלסטינים, כאמור, היא שרוסיה תצא מחוזקת מעימות זה, תתייצב בעמדת השפעה טובה מזו שעמה נכנסה לעימות, תוכל להינות מהשפעה רבה יותר בזירה הבינ"ל ותוכל להפעיל לחצים הן על ישראל והן על הקהילה הבינ"ל כדי לקדם את עניינם של הפלסטינים.

רבים מן הכותבים הפלסטינים גם מניחים, שבמקרה זה סין, שעודנה שומרת על ניטרליות ולא ממהרת להתייצב לצד רוסיה או להושיט לה סיוע, תשנה אף היא את עמדתה ותתייצב לצד רוסיה. או אז, הם מאמינים, יכון סדר עולמי חדש בו יווצר איזון מסוים, לעומת המערכת החד קוטבית הקיימת עד כה.

כך שתיהן, רוסיה וסין, תוכלנה במצב זה לנצל את כוחן המשותף כדי לכרסם בעליונות ארה"ב והמערב, להרחיב את השפעתן בזירה הבינ"ל וממילא להגביר את סיכויי הפלסטינים לקדום הסדרת בעייתם.

ככלל, הרושם המתקבל מן השיח הענף הזה הוא שהפלסטינים לומדים מלקחי העבר. כלל הגורמים הרשמיים שומרים על שתיקה ואף מתקנים, בדיעבד, התבטאויות שיצאו מטעמם ועלולות להתפרש כעמידה לצד זה או אחר.

זהו מגוון רחב של קולות, חלקו מבוסס על הגיון ומנומק היטב, חלקו איננו אלא אוסף של משאלות לב שדובריהן מתקשים לעגן אותן בעובדות שיהפכו אותן ליותר ריאליות. נראה שההנהגה הפלסטינית, על שני מרכיביה, הלאומי והאסלאמי, מבקשת למנוע החרפה של החולשה בה הם מצויים ואולי גם להתחזק.

נטיית הלב שלהם היא שרוסיה תצא מחוזקת ובהמשך תזכה בתמיכת סין, ושתיהן תוכלנה לנצל את כוחן המשותף לכרסום בעליונות ארה"ב והמערב ולהגברת סיכויי הפלסטינים להסדרת בעייתם

ישראל, שאף היא שוקלת שיקולים של עלות מול תועלת ומגלה זהירות במדיניות שהיא נוקטת בעימות הזה, צריכה לקחת בחשבון שסיומו של העימות באוקראינה עשוי, כמו בסכסוכים בינ"ל בעבר, ליצור מציאות ואנרגיה בינ"ל חדשה. מציאות שתחתור לחזור ולטפל בסכסוכים שטרם נפתרו.

הסכסוך הישראלי-פלסטיני הוא ללא ספק אחד הממושכים, המטרידים והמאתגרים את הקהילה הבינ"ל. ממשל ביידן, כזכור טרם החל במימוש המדיניות  עליה התחייב ערב מערכת הבחירות האחרונה בסוגיה זו.

ככל שתצא ארה"ב מחוזקת מעימות זה, עשוי ביידן לראות בכך הזמנות לחדש את המאמצים ולממש את הצעדים עליהם התחייב לפני בחירתו בעניין הפלסטיני. על ישראל להקדים תרופה למכה, להגביר את המגעים עם הצד הפלסטיני, להתוות ולממש תכניות לשיפור המציאות הפלסטינית על מנת ליצור אופק ותנופה מחודשים.

יוחנן צורף עוסק שנים רבות בסכסוך הישראלי-פלסטיני. היום הוא חוקר בכיר במכון למחקרי בטחון לאומי בת"א INSS, ובעבר היה ראש האגף הפלסטיני-ערבי במשרד לענייני מודיעין ואסטרטגיה. קןדם לכן היה היועץ לענייני ערבים של המנהל האזרחי ברצועת עזה עד אחרי היישום של תהליך אוסלו. בין היתר שימש גם כמתורגמן של ראש הממשלה רבין ז"ל בהופעותיו המשותפות עם ערפאת בארז, בשנה הראשונה שאחרי יישום ההסכמים. חושב שפתרון סוגיה זו הוא המפתח לקיום חברה ישראלית לא שסועה ולא מפולגת, ולהמשך קיומה של המדינה כבית לאומי יהודי.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
3
כל הכבוד לנתב ולתפקידיו. אבל במקרה זה רוסיה תקפה כי היא רצתה משטר אחר באוקראינה. הפלשתינים וחלק ממדינות ערב רוצים לגרש את העם מהטריטוריה שבו הוא נמצא. זה לא אותו הדבר. הכללתם במודל ... המשך קריאה

כל הכבוד לנתב ולתפקידיו. אבל במקרה זה רוסיה תקפה כי היא רצתה משטר אחר באוקראינה. הפלשתינים וחלק ממדינות ערב רוצים לגרש את העם מהטריטוריה שבו הוא נמצא. זה לא אותו הדבר. הכללתם במודל משותף – שגיאה ואולי הטעיה מכוונת.

עוד 1,414 מילים ו-3 תגובות
כל הזמן // יום שני, 23 במאי 2022
מה שחשוב ומעניין עכשיו

מפת הנזקים של רינאוי-זועבי

קשה לדעת אם רינאוי-זועבי תוכל לאמוד את הנזק שגרמה לכולם, וגם לעצמה, כשהחליטה לצאת למסע של איומי סרק על הקואליציה, ובסוף חזרה בה באופן די מביך ● גורמים שהיו בסוד המגעים טוענים כי מי שהכריע את הכף והחזיר אותה למסלול הוא מנסור עבאס ● עם או בלי קשר, אתמול שוב הופץ בחברה הערבית וידיאו של הנאום בו מזהיר משה גפני את יו"ר רע"ם מהבטחות שלא יתממשו ● פרשנות

עוד 731 מילים ו-1 תגובות

אבו מאזן מחזר אחרי החזית העממית

ארגון החזית העממית בחר מחדש באחמד סעדאת, מתכנן רצח השר רחבעם זאבי ז"ל, למנהיגו, ובג'מיל מוזהר לסגנו. יו"ר הרש"פ מחמוד עבאס וחוסיין א-שיח' התקשרו לברך, אבל הפערים בינם לבין ארגון החזית העממית גדולים ואינם ניתנים לגישור.

ארגון החזית העממית לשחרור פלסטין קיים בשבוע שעבר בחירות פנימיות חשאיות, הרחק מהעיניים של השב"כ הישראלי ושל מנגנוני הביטחון של הרש"פ. הבחירות התקיימו בשטחי הגדה, ברצועת עזה, בבתי הכלא בישראל ובחו"ל, בתום כינוס הועידה השמינית של הארגון.

החזית העממית לשחרור פלסטין קיים בשבוע שעבר בחירות פנימיות חשאיות, הרחק מעיני השב"כ הישראלי ומנגנוני הביטחון של הרש"פ. הבחירות התקיימו בשטחי הגדה, ברצועה, בבתי הכלא בישראל ובחו"ל

ארגון החזית העממית הינו ארגון ממודר מאוד. אין פרטים כיצד בדיוק נערכו הבחירות, אך התוצאות שלהן פורסמו ממש בקצרה באמצעי התקשורת הפלסטינים.

למזכ"ל הארגון נבחר מחדש אחמד סעדאת האסור בכלא הישראלי. הוא הורשע בשנת 2008 בתכנון רצח השר רחבעם זאבי (גנדי) ז"ל ונגזר עליו עונש מאסר של 30 שנה.

לסגנו נבחר ג'מיל מוזהר וכן נבחרו גם חברי הלשכה המדינית של הארגון.

ג'מיל מוזהר הוא הדמות המובילה של הארגון ברצועת עזה.

ארגון החזית העממית הוא הפלג השני בגודלו באש"ף והוא הוקם ב-11 בדצמבר 1967 כהרחבה של הסניף הפלסטיני של התנועה הלאומית הערבית. הוא נוסד על ידי קבוצת מנהיגי התנועה וחלק מהארגונים שהיו נפוצים באותה תקופה, בעיקר ג'ורג' חבש ומוסטפא אל-צברי (אבו עלי מוסטפא) וודיע חדאד.

יו"ר הרש"פ אבו מאזן התקשר שלשום לג'מיל מוזהר ובירך אותו על הצלחת הועידה השמינית של הארגון ובחירתו לתפקיד סגן המזכ"ל.

גם חוסיין א-שיח', יורשו האפשרי של אבו מאזן, פרסם הודעת ברכה לארגון החזית העממית בחשבון הטוויטר שלו.

למזכ"ל הארגון נבחר מחדש אחמד סעדאת האסור בכלא הישראלי. הוא הורשע בשנת 2008 בתכנון רצח השר רחבעם זאבי (גנדי) ז"ל ונגזר עליו עונש מאסר של 30 שנה

למרות שארגון החזית העממית הינו חלק מאש"ף, היחסים בינו לבין תנועת פת"ח והרש"פ הם גרועים מאוד מאז החתימה על הסכמי אוסלו ב-1993. ארגון החזית העממית תומך בעיקרון המאבק המזויין נגד ישראל ומתנגד להסכמי אוסלו והתיאום הביטחוני והכלכלי בין ישראל לרש"פ.

לארגון החזית העממית יש זרוע צבאית ברצועת עזה הנקראת "גדודי עלי מוצטפא" על שם בכיר הארגון שחוסל על ידי ישראל באינתיפאדה השנייה. בשטחי הגדה יש לארגון תשתית צבאית חשאית שפועלת לערעור יציבות שלטון הרש"פ ומבצעת פיגועים נגד ישראל.

פעילי הארגון בשטחי הגדה נתונים למעצרים וחקירות מצד השב"כ הישראלי ומצד הרש"פ.

גורמים בתנועת פת"ח אומרים כי יו"ר הרש"פ אבו מאזן ומקורבו חוסיין א-שיח' מנסים כעת לחזר אחרי ארגון החזית העממית, כדי לנסות ולהפחית את ההתגדות באש"ף וברחוב הפלסטיני למהלכים שעושה אבו מאזן לביסוס מקורביו בתפקידי מפתח באש"ף, לקראת ירידתו מהבמה הפוליטית.

בתנועת פת"ח מעריכים כי אבו מאזן ינסה לשכנע את ישראל לשחרר את אחמד סעדאת בעסקת חילופי השבויים הבאה עם חמאס בטענה כי שחרורו "ימתן" את פעילות הארגון נגד ישראל ונגד הרש"פ.

למרות שהחזית העממית הם חלק מאש"ף, יחסיהם עם פת"ח והרש"פ גרועים מאז הסכמי אוסלו. בחזית העממית תומכים במאבק המזויין נגד ישראל ומתנגדים לתיאום הביטחוני והכלכלי עם ישראל

לארגון החזית העממית יש השפעה על הרחוב הפלסטיני. למרות שהיא מעטה, אבו מאזן זקוק לכל גרעין של תמיכה. בשבוע שעבר זכה ארגון החזית העממית ב-5 מושבים בבחירות למועצת הסטודנטים באוניברסיטת ביר זית. הארגון עושה פעילות רבה בתחום זכויות האדם בשטחים והיה ממובילי ההפגנות נגד הרש"פ לאחר הרצח של פעיל זכויות האדם ניזאר בנאת בידי אנשי הביטחון של הרש"פ.

מכה לארגון החזית העממית

לפני כמה חודשים הנחיתה ישראל מכה על ארגון החזית העממית בגדה כאשר שר הביטחון בני גנץ הכריז על 6 ארגונים שלו  כ"ארגוני טרור".

מדובר ב"ארגוני קש" שמציגים את עצמם כארגונים אזרחיים לכל דבר. ארגון "אל-חק" לזכויות האדם, מרכז "ביסאן", התאחדות ועדות האישה הפלסטינית, ארגון "א-דמיר", התאחדות ועדות העבודה החקלאית ו"התנועה העולמית להגנה על ילדים-סניף פלסטין".

על פי גורמי הביטחון בישראל, הארגונים האלה מציגים את עצמם כלפי חוץ כארגונים של החברה האזרחית הפלסטינית אך למעשה הם מהווים זרוע חשאית של הנהגת הארגון. בנוסף לזרוע הצבאית הנקראת "גדודי אבו עלי מוצטפא", הם נשלטים על ידי בכירי החזית העממית ומעסיקים פעילים רבים של הארגון, כולל כאלה שמעורבים בפעילות טרור, בתפקידי שטח וניהול.

יו"ר הרש"פ מחמוד עבאס ניסה לעזור לארגון החזית העממית מול ישראל ומול הקהילה הבינלאומית כדי לבטל את ההכרזה של שר הביטחון, אך נכשל במאמציו. ישראל לא ויתרה ועמדה על עמדתה.

אבו מאזן ניסה לעזור לחזית העממית מול ישראל ומול הקהילה הבינלאומית כדי לבטל את ההכרזה של שר הביטחון, אך נכשל במאמציו. ישראל לא ויתרה ועמדה על עמדתה

בחודש דצמבר 2019  הצליח השב"כ הישראלי להנחית מכה חשובה על ארגון החזית העממית בגדה.

השב"כ הצליח לחשוף תשתית טרור גדולה של הארגון שפעלה תחת אפה של הרש"פ, ביצעה את רצח רנה שנרב ז"ל ותכננה פיגועים נוספים.

החקירה חשפה את הנהגת הארגון בגדה, בראשה עומדת חברת הפרלמנט הפלסטיני ח'אלדה ג'ראר שהינה גם ראש ארגון לזכויות אדם.

השב"כ הצליח לעצור את חברי חוליית הטרור שאחראית לרצח הנערה הישראלית רנה שנרב ז"ל בפיגוע מטען החבלה במעיין עין בובין בחודש אוגוסט האחרון ולחקור ולעצור כ-50 מחבלים.

במסגרת החקירה הצליח השב"כ לאתר ולתפוס אמצעי לחימה רבים וקטלניים ובכך מנע ללא ספק פגיעה באזרחים ובחיילים ישראלים בגדה. בין היתר נתפסו סוגים שונים של רובים, אקדחים, משתיקי קול, תחמושת, מכשירי קשר וחומרי דשן לבניית מטעני חבלה.

חברי התשתית של החזית העממית ניסו לפגוע גם בכלי רכב ישראלים הנוסעים בצירים ביהודה ושומרון וביצעו ירי לעבר אוטובוס ישראלי סמוך לישוב עופרה בדצמבר 2017 ולעבר רכב ישראלי סמוך לעיר אריאל במרץ 2019.

השב"כ הצליח בלכידת התשתית הגדולה של ארגון החזית העממית שפעלה גם מתחת לאפם של מנגנוני הביטחון של הרש"פ. חברי התשתית הזו מתגוררים באזור רמאללה ופעלו מתוך משרד בעיר רמאללה שהינה תחת שליטתה של הרש"פ. העובדה שהם לא נחשפו מעידה על יכולות מבצעיות גבוהות.

ארגון החזית העממית משתייך לאש"ף והוא שומר על מידור גבוה מאוד ומתמחה בהפעלת תשתית חשאית. את קצה החוט לחשיפת התשתית החבלנית הביא השב"כ בעקבות הפיגוע שבו נרצחה רנה שנרב ז"ל.

השב"כ הצליח בלכידת התשתית הגדולה של החזית העממית שפעלה גם מתחת לאפם של מנגנוני הביטחון של הרש"פ. הם מתגוררים באזור רמאללה ופעלו ממשרד בעיר שנשלטת ע"י הרש"פ

על פי גורמי ביטחון, אחמד סעדאת מפעיל את הארגון במגבלות מתוך הכלא הישראלי באמצעות שליחים וטלפונים סלולרים, אולם לגורמי הביטחון לא היה זמן רב מידע בדוק מי ממלא את מקומו בשטחי הגדה. מהחקירה האינטנסיבית של השב"כ עלה כי חברת הפרלמנט הפלסטיני ח'אלדה ג'ראר, בת 56 מאזור רמאללה, היא שעומדת בראש הארגון בגדה המערבית ובמסגרת הזו אחראית על כלל הפעילות שלו, כולל פיגועי הטרור.

ח'אלד ג'ראר, אם לשתי בנות ברמאללה, הינה עורכת דין במקצועה, ראש ארגון זכויות האדם "א-דמיר" הפועל בגדה והיא נטלה חלק בולט בפעילות הרש"פ בבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג.

בשנת 2015 היא נעצרה במעצר מנהלי ואחר כך הורשעה בחברת בארגון החזית העממית ובעבירות ביטחוניות בבית דין צבאי ונגזר עליה עונש של 15 חודשי מאסר, מעצרה עורר מחאה בינלאומית של ארגוני זכויות אדם.

מעצרה של ח'אלדה ג'ראר הקל גם על יו"ר הרש"פ מחמוד עבאס שכן היא הייתה מהמבקרות החריפות של הרש"פ ושיתוף הפעולה הביטחוני שלה עם ישראל.

ח'אלדה ג'ראר שוחררה בינתיים מהכלא הישראלי אולם עד כה לא ברור האם נבחרה לתפקיד כלשהו במסגרת הבחירות הפנימיות החדשות בארגון.

הברית הפוליטית בין חמאס לחזית העממית

בין ארגון החזית העממית לתנועת חמאס יש שיתוף פעולה הדוק ברצועת עזה נגד ישראל ונגד הרש"פ.

באחרונה התהדק הקשר בין שני הארגונים האלה גם בשטחי הגדה והם החליטו על ריצה ברשימה משותפת בבחירות המוניציפליות בשטחי הגדה לפני כחודשיים.

 

ברש"פ היו מודאגים מהכוונה להחליש את תנועת פת"ח בגדה ולערער את יציבות הרש"פ, ישראל חששה ששני הארגונים האלה ישתפו פעולה בתחום הטרור נגדה.

חמאס והחזית העממית כבר שיתפו פעולה בבחירות לאגודת המהנדסים בגדה בחודש אוגוסט שעבר, דבר שהביא לניצחונן.

ח'אלד ג'ראר, אם לשתי בנות ברמאללה, עו"ד במקצועה, היא ראש ארגון זכויות האדם "א-דמיר" הפועל בגדה, ונטלה חלק בולט בפעילות הרש"פ בביה"ד הפלילי הבינלאומי בהאג

בחמאס אומרים כי התיאום בין התנועה לבין ארגון החזית העממית ברצועת עזה הוא מצוין וכי הוא תוצאה של המצב הקשה שבו נתונה הבעיה הפלסטינית בעקבות הירידה במעמדו של אש"ף ואי יישום החלטות המועצה המרכזית של אש"ף בדבר השעיית הסכמי אוסלו וביטול השת"פ הביטחוני של הרש"פ עם ישראל.

ברור שהשת"פ  הזה בין חמאס לארגון החזית העממית מגביר את הפיצול בחברה הפלסטינית, אבל הוא גם מגדיל את המחנה המתנגד לפתרון מדיני עם ישראל.

בישראל וברש"פ מודאגים משיתוף הפעולה בין חמאס לארגון החזית העממית, שני ארגונים שאינם מכירים בישראל, מתנגדים להסכמי אוסלו ודוגלים ב"מאבק המזויין" נגד מדינת ישראל. מדובר בברית פוליטית בין תנועה אסלאמית דתית קיצונית לבין ארגון שמאל בעל אידיאולוגיה מרקסיסטית. הברית הזו יכולה להתגלגל מהר מאוד לברית צבאית בתחום הטרור נגד ישראל וגם נגד הרש"פ, לשני הארגונים האלה יש מטרה משותפת להפיל את שלטונו של מחמוד עבאס בגדה.

לכן, בכירים בתנועת פת"ח מעריכים שיו"ר הרש"פ אבו מאזן יודע היטב שהסיכויים קלושים "למתן" את ארגון החזית העממית אבל אין לו מה להפסיד. בתןקף היותו ראש אש"ף הוא חייב לשחק את המשחק מכיוון שארגון החזית העממית עדיין חלק מאש"ף ולא פרש ממנו. אבו מאזן קיצץ בתקציב הארגון שמקבל עדיין תקציב שנתי ממוסדות אש"ף כדי לכופף אותו פוליטית אך נכשל.

הברית בין החזית העממית לחמאס יכולה להתגלגל מהר מאוד לברית צבאית בתחום הטרור נגד ישראל ונגד הרש"פ. לשני הארגונים האלה יש מטרה משותפת, הפלת שלטון אבו מאזן בגדה

גם גינוני הכבוד הפעם של אבו מאזן וחוסיין א-שיח' לא יועילו. בכירי החזית העממית לא מתרשמים מהחנופה הזו. המשחק מוכר להם היטב והם משחקים אותו גם, אבל הפערים בינם לבין בכירי הרש"פ גדולים מאוד ולא ניתנים לגישור.

יוני בן מנחם הוא חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, מזרחן, עיתונאי, מנ"כל רשות השידור לשעבר, מרצה למזה"ת ותקשורת (צילום: דוד וינוקר)

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,434 מילים

עיסאווי פריג׳: טיפש אחד יכול לשרוף יער שלם

השר פריג׳ הוסיף: זו החלטה מדינית ולא משפטית ● הורוביץ: פסיקה לא נכונה - צריך לנהוג בהיגיון ולא תמיד ללכת עם הראש בקיר ● המשטרה עיכבה הבוקר יהודי שהשתחווה בהר הבית ● ארגוני הטרור בעזה מזהירים מההסלמה הישראלית בהר הבית ● טרופר על סערת ממדים ללימודים: בושה גדולה של הליכוד ● רגב: לממשלה יש כסף לזועבי, עבאס וטיבי, ולמי לא נותר – ללוחמים

ח"כ יצחק פינדרוס מיהדות התורה מסר על רקע דבריו של פריג׳ על החלטת שופט בית המשפט השלום: "אני מביע חשש עמוק בעקבות ההשתלחות המבישה של שר מכהן בממשלת ישראל כלפי מערכת המשפט, מה שמהווה פגיעה אנושה ותקדימית ביסודות הדמוקרטיה בישראל, ואני סמוך ובטוח שדוברות מערכת המשפט תוציא הודעה מיוחדת בעניין. תמוה במקצת הכיצד לפני מספר ימים הזדעזעו חברי הממשלה ושלוחיהם בתקשורת הישראלית לנוכח ביטוי מטאפורי ביחס לבית המשפט העליון, ואילו כאשר מדובר בדברים בוטים וחמורים שנאמרים מפיו של שר מכהן, שוררת דממה. מצער להיווכח בפעם המי יודע כמה שבמדינת ישראל יש מיעוטים שמותר להם ויש מיעוטים שאסור להם. כאשר מדובר בח"כ חרדי זו הסתה, ואילו אצל שר ממרצ זו חופש הביטוי. השתיקה מקיר לקיר היא המחשה חיה של הצביעות בהתגלמותה."

פינדרוס כמובן מכוון לדבריו שעוררו סערה ביום העצמאות.

דבריו של פריג׳:

חילי טרופר הבוקר ברשת ב׳ על חוק ממדים ללימודים שצפוי להגיע למליאה היום: "יש פה פוליטיקה קטנה ובושה גדולה של הליכוד. 12 שנה היו בשלטון ולא הסדירו את המלגה. יש דרך אחת להגיד תודה לחיילי צה"ל. אני חושב שרע"ם וכל הקואליציה יצביעו בעד החוק". לדבריו, ״נתניהו תמך בעבר בחוק להגבלת כהונת רה"מ, אבל שיקולים פוליטיים מנחים פוליטיקאים. יש הרבה חוקים שח"כים בתוך הקואליציה רוצים לקדם, חלקם יקרו וחלקם לא. רוצים להעביר כמה שיותר חוקים. נגיע להסכמות".

מנגד מירי רגב אמרה: "לממשלה הזו יש כסף לזועבי, עבאס וטיבי, ולמי לא נותר – ללוחמי צה"ל. יש כאן מכירת חיסול". על שרידות הקואליציה: "זה עניין של זמן, היא בסוף תתפרק. ההתנהלות של לפיד היא לא בא לשנות, אלא בא לשחד".

בעיתון אל-קודס, היוצא לאור במזרח ירושלים, מדווחים כי ארגוני הטרור בעזה העבירו מסרים למתווכים, המזהירים מ"ההסלמה הישראלית המתמשכת", אחרי החלטת בית המשפט בנוגע להר הבית.

על רקע פסיקת בית המשפט: המשטרה עיכבה יהודי שהשתחווה בהר הבית ועצרה יהודים שניסו להכנס עם תפילין.

בן גביר תוקף בסרקזם:

 

ניצן הורוביץ התייחס הבוקר בגל״צ להיעדרותו מהמגעים עם חברת סיעתו הסוררת: ״הייתי לגמרי בלופ, היו לי ולראש הממשלה וללפיד שיחות ארוכות לגבי זועבי-רינאוי. דיברתי איתה ישירות ומה שחשוב זה שהגענו לפיתרון. ביבי או בן גביר וסמוטריץ׳ יצטרכו לחכות״.

הורוביץ הוסיף: כשבודקים ומסתכלים על הדרישות של זועבי-רינאוי הן טובות לחברה הערבית.

הורוביץ אמר: ״מצעד הדגלים לא צריך לעבור דרך שער שכם – אפשר למצוא דרך אחרת לעשות את זה וחבל. לא צריך לשפוך עוד שמן על המדורה. אפשר גם אני השתתפתי במצעדים אבל לא צריך לעשות את זה ברובע המוסלמי. בהר הבית צריך להתנהג באותו הגיון. יש סטטוס קוו וצריך לקיים אותו. זו החלטה של בית משפט ואני לא מתווכח איתה אבל זה מביא מתיחות מיותרת. לא צריך ללכת עם הראש בקיר. פה לא נהגו בהגיון. זו פסיקה לא נכונה אבל יש שופטים אני מציית ומקבל. דעתי אחרת״.

עוד 6 עדכונים

למקרה שפיספסת

התנהלות המשטרה בהלוויית שירין אבו עאקלה סתרה את היומרה של ישראל לנהוג כסמכות הנבונה והמתונה בעיר הבירה ● אסור שהארוע ירד מסדר היום - והאחראים צריכים לתת עליו את הדין ● פרשנות

עוד 1,250 מילים

נדל"ן וסביבה "תושבי נתניה והסביבה עומדים לאבד חוף ים"

הטרקטורים בפולג מכשירים קרקע להרחיק את החנייה והנגישות מאות מטרים מהחוף ● זהו השלב הראשון בתוכנית המלונות שלפי תושבים ומומחי סביבה, קרובים מדי למים, יצמצמו את החוף בחצי, ינתקו רצף בין השמורות ויהפכו את החוף למלכודת באירוע חירום ● ח"כ אלון טל דרש תסקיר סביבתי ● מהנדס העיר נתניה בתגובה: "באזור הזה לא אמור לעבור טבע"

עוד 1,967 מילים ו-1 תגובות

הטעויות המביכות הן לא הבעיה היחידה בתיאוריה הפלקטית

אני מבין ממספר ציטוטים שפורסמו מספרו של הפילוסוף הדגול אבישי בן חיים, שהוא טועה טעויות עובדתיות מביכות במסגרת התאוריה הפלקטית שלו, שנועדה להצדיק את האפרטהייד, את הפשיזם המתקרבן, את פולחן האישיות ואת התמיכה במדיניות כלכלית מחרידה שעוצבה בידי נתניהו: מדיניות שפוגעת בשכבות המוחלשות, מרסקת את מעמד הביניים, מרוקנת את רוב הישראלים מכספם ומעצימה פערי ענק.

אני מבין מציטוטים שפורסמו מספרו, שאב"ח טועה טעויות עובדתיות מביכות בתאוריה הפלקטית שלו, שנועדה להצדקת האפרטהייד, הפשיזם המתקרבן, פולחן האישיות והתמיכה במדיניות כלכלית נוראה

לא הופתעתי ככה מאז שהשמש החליטה להפתיע ולצוץ הבוקר בשמים.

דיור ציבורי? מחירי דיור אנושיים? זכות לקורת גג? חלוקת קרקעות מדינה שונה ושוויונית? הזכות הבסיסית לרפואה ראויה? מערכת חינוך ממנה בורחות המורות בשל שכר הרעב המשפיל? מערך רווחה קורס שמעניק שכר רעב משפיל לעובדות הסוציאליות והפסיכולוגיות? מתמחות ברפואה שעדיין נאנקות תחת עול 26 שעות המשמרת? עובדי קבלן משוללי זכויות סוציאליות? לא, לא ראיתי את אב"ח כותב על כל אלה.

אני זוכר ששאלתי את עצמי היכן היה אב"ח כשאחת ממפגינות גבעת עמל פנתה אליי לקבלת ייעוץ בטרם הוחרבו שם הבתים, שחלק מדריהם לא קיבלו פיצוי ראוי, או כשאנשי כפר שלם פנו אליי לקבלת ייעוץ משפטי בטרם הפגינו בשל ההתעלמות ממצוקותיהם מול ביתו של ראש עיריית ת"א בצפון העיר.

מעולם גם לא ראיתי אותו מתייצב לצד ישראלים רבים שנעצרו על לא עוול בכפם או ספגו אלימות שוטרים, או לצדם של ישראלים מוחלשים שהפכו לנאשמים חרף חפותם והתמודדו עם לקויות במלאכת המשטרה ועם היבטים בעייתיים במלאכת הפרקליטות. הנאשם הכי חזק ומקושר, לעומת זאת, שזכה בהנחות סלב בחקירותיו והועמד לדין פלילי בצדק גמור, הפך אצלו לנרדף בדיוני מטעם אליטה מסתורית.

אב"ח כותב זאת מבלי שיש לו מושג קלוש בתחום המשפט הפלילי ומסייע בבורותו ובשרלטנותו למתקפת ההסתה הכוזבת והנפשעת של הנאשם נתניהו נגד שלטון החוק ושאריות הדמוקרטיה הישראלית.

מעולם לא ראיתי אותו מתייצב לצד מוחלשים שהפכו לנאשמים חרף חפותם. רק הנאשם החזק והמקושר, שזכה בהנחות סלב בחקירותיו והועמד לדין בצדק, הפך אצלו לנרדף מטעם אליטה מסתורית

מיותר לציין, שמעולם לא בקעה מפי הוגה הדעות ואיש המוסר הזה אף מילה על מצוקות האזרחים הערבים. להפך: קואליציה עימם נראית לו כמו בגידה בישראל השנייה. לעומת זאת, את ההתנחלות הבלתי חוקית והבלתי מוסרית שמנוגדת למשפט הבינלאומי ואשר כוננה משטר אפרטהייד ברצועת עזה (משטר צבאי למיליון וחצי נתינים פלסטינים משוללי אזרחות ואזרחות דמוקרטית למתנחלים הישראלים), כינה אב"ח "עיירת פיתוח מזרחית קסומה". מדהים.

גם תמיכתו של אב"ח במשטר האפרטהייד בגדה מחפירה באמת: שירה של נורית גלרון על תינוקת פלסטינית שאיבדה את עינה מירי צבאי באינתיפאדה הראשונה, למשל, ממוקם אצלו במתחם השירים שפוגעים במאבק הציוני. אני מתעכב על ההיבטים הללו, מפני שמי שמתהדר בפוזה מוסרית, חייב להבין שתמיכתו בזוועות מוסריות היא אות קלון.

מה שכן, אלמלא היה מדובר בחלק ממנגנון תעמולה מסוכן, היה אפשר להתענג קצת על הקאלט הזה: למשל, טענתו המצחיקה של הפילוסוף לפיה חוק שירות הציבור (מתנות) שאוסר על עובדי ציבור לקבל מתנות (שניתנו להם מפני שהם עובדי ציבור), נחקק דווקא לאחר עליית הליכוד לשלטון מטעם אליטה מסתורית שרצתה להקשות על שלטון הליכוד ולהציגו כבלתי לגיטימי או משהו כזה.

בקיצור: חוק מטעמו של ממסד מפאיניקי מסתורי ששלט כנראה בכנסת לשיטת אב"ח על אף שהיה במיעוט מספרי באופוזיציה.

את ההתנחלות הבלתי חוקית, שמנוגדת למשפט הבינ"ל וכוננה אפרטהייד ברצועת עזה (משטר צבאי לנתינים משוללי אזרחות, לעומת אזרחות למתנחלים), כינה אב"ח "עיירת פיתוח מזרחית קסומה"

אז חוץ מהטמטום המביך שטמון בטענה שמיעוט פרלמנטרי הצליח להעביר חוק שמטרתו לפגוע בשלטון הרוב הפרלמנטרי (איך הוא בדיוק יכול לעשות זאת?), יש כאן עוד בעיה קטנה:

החוק הזה נחקק ביוזמת ממשלת בגין.

עורך דין דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. בן 46. נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
צודק בהכל דניאל. בןחיים זה בדיחה, גימיק, חארטא, כמו הכפית המתכופפת של אורי גלר. הדבר היחיד שמעניין את הזבלן הזה זה להתרחב למימדי ענק כלכליים, להגיע להון עתק. התשוקה השניה שלו זה להיות ג... המשך קריאה

צודק בהכל דניאל. בןחיים זה בדיחה, גימיק, חארטא, כמו הכפית המתכופפת של אורי גלר. הדבר היחיד שמעניין את הזבלן הזה זה להתרחב למימדי ענק כלכליים, להגיע להון עתק. התשוקה השניה שלו זה להיות גורו, מנהיג רוחני, כזה שדעותיו מדוברות, בקיצור – פירסום בכל מחיר. סופו מחלקה סגורה

עוד 541 מילים ו-1 תגובות

תגובות אחרונות

עודכן עכשיו
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

ייבוש ביצות גרם לצמצום משמעותי בבתי הגידול המימיים והפך את בריכות הדגים לתחנות עצירה חיוניות עבור ציפורים נודדות ● במקביל, גידול בייבוא הדגים הביא חקלאים לייבש בריכות כאלה ● כדי להילחם בתופעה, החברה להגנת הטבע פועלת עם חברות כמו טרררה שרואות בביצות הזדמנות כלכלית וסביבתית ● "פרויקט ראשון לקיזוז פחמן בישראל שעומד בסטנדרט הבינלאומי"

עוד 1,357 מילים

מבלי שהצליחה להבטיח רוב תביא הממשלה להצבעה את הצעת החוק "ממדים ללימודים"

אחרי פגישה עם לפיד חזרה בה רינאוי זועבי מפרישתה מהקואליציה: "האלטרנטיבה לממשלה הזאת היא ששר המשטרה הבא יהיה בן גביר" ● סנגוריהם של נתניהו ושל אלוביץ' הביעו התנגדות לתיקון שמבקשת הפרקליטות לערוך בכתב האישום ● בית משפט קבע שאין בקריאת שמע של נערים יהודים בהר הבית הפרה של הסדר; מלשכת בנט נמסר שהמדינה תערער על ההחלטה

עוד 48 עדכונים

שלטון זה לא בדנ"א של מרצ

חברי הכנסת במרצ, כמו המצביעים של המפלגה, הם אולי הריאלים ביותר בקואליציה הנוכחית: הממשלה הזו לא תלך בדרך של מרצ בשום שלב, אבל זו הממשלה היחידה שמרצ תהיה חברה בה ● לכן הודעת הפרישה של רינאוי-זועבי מביכה אותם - את חבריה לסיעה כמו גם את המצביעים ● והפרשה הזו - כמו מקרי סילמן, שיקלי ואבידר - גם חושפת את החסרון העיקרי של שיטת השיבוצים ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
3
שיבוצים, שריונים והכתבות "מלמעלה" אכן מאוד בעייתיים מבחינת מחוייבות למפלגה, לערכיה ובמיוחד לבוחרות ולבוחרים שלה. אבל - ניתן לרענן את השורות "מלמטה". לשם כך צריך לשבור את הפרדיגמות הישנו... המשך קריאה

שיבוצים, שריונים והכתבות "מלמעלה" אכן מאוד בעייתיים מבחינת מחוייבות למפלגה, לערכיה ובמיוחד לבוחרות ולבוחרים שלה. אבל – ניתן לרענן את השורות "מלמטה". לשם כך צריך לשבור את הפרדיגמות הישנות. "בחירה בין נבחרות" היא הצעה לפרדיגמה חדשנית כזו.
https://www.zman.co.il/267784/

עוד 942 מילים ו-3 תגובות

רינאוי זועבי: "אני מבטיחה שביחד נמצא פתרון למשבר"

הורוביץ: הופתענו מאוד מהפרישה; המגעים עימה בכיוון חיובי ● דיווח: הממשל האמריקאי מסר ללשכת בנט שבכוונת ביידן לבקר בארץ בחודש הבא, כמתוכנן ● משרד הבריאות: החולה שאושפז באיכילוב אומת כנשא של אבעבועות הקוף ● משרד ההגנה הרוסי: נכנעו אחרוני הלוחמים האוקראיניים שהתבצרו במפעל המתכות במריופול ● סוריה: שלושה הרוגים בתקיפה של ישראל בדמשק

עוד 17 עדכונים

כשנה וחצי אחרי שקרא לערב הסעודית "מדינה מוקצית", נשיא ארה"ב מנסה לקבוע דייט עם הנסיך הסעודי ● תוצאות הבחירות בלבנון הן לכאורה חדשות טובות, אבל בפועל ספק אם הן ישנו משהו ● ארדואן עושה לנאט"ו בית ספר ● הטיסה המסחרית הראשונה מזה שש שנים המריאה השבוע מצנעא ● ולפני 95 שנה הכירו הבריטים בריבונותה של ערב הסעודית ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזה"ת

עוד 1,092 מילים

סיפורי ווגאתה כריסטי

בזמן שרוסיה מבצעת פשעי מלחמה ויוקר המחייה נוסק, הבריטים מרותקים לאופרת סבון המתנהלת בבית המשפט בימים האחרונים ● קולין רוני, אשתו של ויין, תפסה את רבקה וארדי, אשתו של ג'יימי, מוכרת עליה מידע לצהובון ה"סאן" ● רבקה מצדה תבעה את קולין על לשון הרע ● שתיהן הפסידו עד כה הרבה כבוד ומיליוני ליש"ט, במה שמתברר כמשפט על תרבות הסלבריטי המוזרה של אנגליה

עוד 1,653 מילים
הזמן הירוק
הזמן הירוק
סיכום השבוע בסביבה

להבות ל"ג בעומר דועכות

החדשות המשמחות אחרי ל"ג בעומר: מדורות הן כבר לא מנהג חובה ברוב הבתים ● ההכנסות של חברת "יפאורה" ירדו ברבעון הקודם בכ-20% לעומת אשתקד - תוצאה מבורכת של הטלת מס הסוכר ● על מה לעזאזל חשבו בעיריית ירושלים כשעטפו ברשת את העצים בעיר? ● עוד סרטון מוצלח של "ויגן פרנדלי" מגשר בין הטבעונים לירוקים ● וחמישה עופות דורסים נחתו היישר לתוך בריכת חמצון בערבה

עוד 1,180 מילים

הקרב על ספריית חב"ד

תנועת חב"ד בברוקלין מנהלת תביעה משפטית נגד רוסיה בגין החרמת ספריית שניאורסון מזה שנים רבות ● במסגרת התביעה היא דורשת מהממשל האמריקאי להחרים נכסים רוסיים ככלי מיקוח להשבת הספרייה הנדירה ● כעת, על רקע המלחמה באוקראינה, ארה"ב החרימה את אחד הנכסים שחב"ד דרשה

עוד 1,104 מילים
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
קְרֵדִיט 133

בני גנץ כועס שלא נותנים לו את הקרדיט שמגיע לו. והוא צודק. הנה, תיקנו את זה למענו

עוד 1,195 מילים

העתירות שהוגשו לבג"ץ על ידי עיריית רעננה ותושבי העיר עסקו בהפגנות מול ביתו של ראש הממשלה בנט בלבד, אבל זה לא עצר מהשופטים לכתוב פסק דין חריף במיוחד על התנהלות המדינה בכל הנוגע לשיפוצי הבית והמעון הרשמי בבלפור ● היועמ"שית חשפה את הסדר ניגוד העניינים המלא שלה ● ובעניין אלון קסטיאל, ועדת השחרורים עשתה טעות - אבל לא זו שהמבקרים מטיחים בה

עוד 1,293 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה