תמונה מטורקיה של שנת 1915, שבה ארמנים הוכרחו לצעוד מרחקים ארוכים ונטבחו (צילום: AP)

שר החוץ גדעון סער יביא לאישור הממשלה בישיבתה הקרובה הצעה שלפיה ממשלת ישראל תכיר באופן רשמי ברצח העם הארמני, כך נמסר הערב ממשרד החוץ.

ההצעה קובעת כי יש לגנות הכחשה, מזעור או עיוות האמת ההיסטורית העוסקת ברצח העם שבוצע בבני העם הארמני בשלהי תקופת האימפריה העותמאנית.

לפי ההערכות המקובלות, בין מיליון למיליון וחצי ארמנים נרצחו ברצח העם, שהחל ב־1915 והסתיים ב־1923.

עוד נמסר מהמשרד שעד כה 32 מדינות הכירו ברצח העם הארמני בדרכים שונות – באמצעות החלטות פרלמנטרית, חקיקה או הצהרות.

אם אכן תאושר על ידי הממשלה ההחלטה תובא בהמשך גם לאישור הכנסת.

תושב יפו, בן 16, אחמד ג'עברי, נורה היום למוות במכולת שבה עבד.

ארגון יוזמות אברהם מסר שמתחילת השנה 134 אזרחים ושלושה תושבים מהציבור הערבי קיפחו את חייהם בנסיבות הקשורות אלימות ופשיעה. בתקופה המקבילה אשתקד היה מספר הקורבנות 126.

סגן נשיא ארצות הברית ג'יי־די ואנס אמר שהערוץ למניעת חיכוך שוושינגטון וטהרן הסכימו להקים בשיחות בשווייץ בסוף השבוע האחרון כולל נציגים ממשמרות המהפכה ומפיקוד המרכז של ארצות הברית, שישבו שניהם בקטאר.

"אחד הדברים שרצינו להשיג היה ערוץ בצד האיראני להפחתת החיכוך, וזה מה שעשינו", אמר ואנס בריאיון לאתר החדשות הבריטי UnHerd, שהתקיים בזמן שסגן הנשיא שב ביום שני בטיסה מהשיחות בשווייץ, אך פורסם רק היום.

"הם אמרו משהו כמו, 'אוקיי, בסדר, נשלח מישהו ממשמרות המהפכה לשבת בדוחה עם מישהו מפיקוד המרכז', וכך נפתור הרבה מהמחלוקות האלה".

אף שגורמים אמריקאים בכירים חשפו לאחרונה שנוצר קשר עם משמרות המהפכה במהלך המשא ומתן עם איראן מאז פרוץ המלחמה, העובדה שוואנס אמר כעת שהמגעים מתקיימים בדרג הצבאי ראויה במיוחד לציון, בהתחשב בכך שארצות הברית הגדירה את משמרות המהפכה כארגון טרור זר.

לפני שעזב את שווייץ ביום שני, ואנס קיים מסיבת עיתונאים שבה התגאה במה שלדבריו היו שני מנגנונים חדשים שארצות הברית ואיראן הסכימו להקים במהלך המשא ומתן בסוף השבוע – האחד כדי להבטיח שמצר הורמוז יישאר פתוח, והאחר כדי לשמר הפסקת אש אזורית, במיוחד בלבנון.

לא ברור איזה מנגנון ואנס מתאר בריאיון ל־UnHerd, או אם מרכז התיאום בין משמרות המהפכה לפיקוד המרכז, שלפי הנטען הוקם בדוחה, מופקד על הטיפול בשתי הסוגיות הללו.

המנגנון למניעת חיכוך בלבנון עורר זעם בישראל, שטענה כי לאיראן לא צריכה להיות שום השפעה על המתרחש במדינה. אבל בין אם בשל מנוף ההשפעה המשמעותי של איראן במצר הורמוז, ובין אם משום שוושינגטון סבורה שאיראן דרושה לריסון חזבאללה, ארצות הברית הסכימה לדרישת טהרן שמזכר ההבנות שנחתם בשבוע שעבר יכלול הפסקת אש בלבנון, ולאחר מכן הסכימה לאפשר לאיראן להיות חלק מהמנגנון למניעת חיכוך שהוקם כדי להבטיח את הפסקת האש הזו.

ואנס התעקש בריאיון כי ההסכם הסופי שארצות הברית מבקשת להשיג עם איראן באמצעות מזכר ההבנות יהיה "שונה באופן רדיקלי" מהסכם הגרעין מ־2015 שעליו חתם ברק אובמה, שכיהן אז כנשיא, משום שמשטר הפיקוח יהיה הדוק יותר ומאגר האורניום המועשר של איראן "יחוסל" – דבר שאיראן אמרה כי לא תקבל.

סגן הנשיא טען גם שההסכם ישנה את פני המזרח התיכון בכך שיוביל לשיתוף פעולה רב יותר בין איראן לשאר האזור.

מדינות ערב רואות את מזכר ההבנות באור חיובי יותר "בגלל השיחות שהן מנהלות עם האיראנים", טען ואנס.

"האמירתים – ללא ספק המדינה הניצית ביותר, ללא ספק המדינה הפרו־ישראלית ביותר במועצת שיתוף הפעולה של מדינות המפרץ – מנהלים שיחות עם האיראנים שלא התקיימו מעולם קודם לכן, כולל עם משמרות המהפכה, על סוגים שונים של תמריצים כלכליים – 'זה מה שנצטרך לראות כדי להפוך את המדינה שלכם לכדאית להשקעה' – והאיראנים חוזרים ואומרים, 'אוקיי, כן, אנחנו מוכנים לעשות את כל הדברים האלה'", אמר ואנס.

הרוב המכריע של האנליסטים סבור שהשיחות החדשות הללו בין איראן לשכנותיה במפרץ נובעות מהמסקנה של האחרונות, בעקבות המלחמה האחרונה, שאינן יכולות להסתמך על ארצות הברית בלבד כדי להבטיח את ביטחונן, ומהתחושה שלהן ששיפור היחסים עם יריבתן זו הדרך היחידה להבטיח את ביטחונן.

נשיא המדינה יצחק הרצוג והמנחה נטעלי שם טוב בוועידת הנשיא "מחר ישראלי משותף" בבנייני האומה בירושלים, 13 במאי 2026 (צילום: קובי גדעון / לע"מ)

ראש הממשלה בנימין נתניהו ערך לאחרונה דיונים לגבי האפשרות לשריין את העיתונאית נטעלי שם טוב ברשימת הליכוד לכנסת, כך דווח הערב בתאגיד השידור כאן.

שם טוב, ששימשה כמגישה בחדשות 12 ובחדשות 13, פונתה במלחמה מביתה שבמטולה.

חלק מהגורמים אמרו שנעשתה פנייה לשם טוב בנושא, ואחרים אמרו שהיא טרם קיבלה פנייה.

הליכוד ושם טוב לא מסרו תגובות.

הריסות של בניין בלה גוואירה שקרס ברעידות האדמה שפקדו את ונצואלה, 25 ביוני 2026 (צילום: AP Photo/Pedro Mattey)

לפחות 188 בני אדם נהרגו ולמעלה מ־1,520 נפצעו בשתי רעידות האדמה שפקדו את ונצואלה, כך אמר חבר בית המחוקקים חורחה רודריגז.

שתי רעידות האדמה, שלפי המכון הגאולוגי של ארצות הברית, עוצמותיהן היו 7.2 ו־7.5, פגעו בצפון ונצואלה בהפרש של פחות מדקה זו מזו בלילה של בין יום רביעי ליון חמישי (לפי הזמן המקומי), גרמו לקריסת מבנים וללכידת רבים בין ההריסות.