"ראשית מעשה, נהרוג את כל עורכי הדין"

מונומנט לזכר המרד של ג'ון קייד
מונומנט לזכר המרד של ג'ון קייד

באחד ממחזותיו המוקדמים, "הנרי הששי, חלק 2", עיצב ויליאם שקספיר (שימי הולדתו ומותו מצוינים ב-23 באפריל) את דמות הגיבור העממי ופורע החוק ג'ק קֵייד. לפני 570 שנה הנהיג קייד את מרד הפרולטרים שעלו על לונדון של המלך הנרי הששי בדרישה לרפורמות מפליגות כנגד השחיתות ואי הצדק שפשו במחוזות המקומיים, וגם השלטון המרכזי, הנתון להשפעתם של יועצי המלך, היה נגוע בהם.

במחזה "הנרי הששי, חלק 2", עיצב שקספיר את דמות הגיבור העממי ופורע החוק ג'ק קֵייד. לפני 570 שנה הנהיג קייד מרד פרולטרים שעלו על לונדון של המלך הנרי הששי בדרישה לרפורמות מפליגות כנגד השחיתות

ימי הביניים המאוחרים, ביחוד לאחר כשלון אנגליה לשַמֵר את הישגיה הצבאיים במלחמת מאה השנה בצרפת, ידעו בעיקר מרידות שושלתיות רבות, כאשר משפחות אצולה יריבות מנסות להשתלט על כתר מדינת הלאום המתגבשת. שיאן היה עתיד להתחולל במלחמת השושנים בין שושלות לנקסטר ויורק, ששיסעה את אנגליה במחצית השנייה של המאה ה-15.

כשבעים שנה לפני כן פרץ מרד איכרים בהנהגתו של ואט טיילר, שאחד מסממניו הבולטים היה הרג מאסיבי של עורכי דין ואנשי חוק. בעקבותיו הנהיג ג'ק קייד, שמוצאו ככל הנראה משכבה מעמדית דלה ובלתי מיוחסת, מרידה עממית שצמחה גם היא מלמטה, ומטרותיה היו לחסל זכויות יתר שנקנו שלא כדין בידי המקורבים לצלחת השררה. לא ייפלא אפוא שלפחות בשלבים המוקדמים של המרד קנו מהלכיו את לב ההמונים שהזדהו עם רגשי הקיפוח. רק לאחר שההתפרעות יצאה מכלל שליטה ואזרחי לונדון יצאו כנגד הפורעים שבזזו את רכושם והרגו בהם – הצליח השלטון המרכזי, לאחר ניסיונות כושלים, לדכא את המרידה.

שקספיר, שהנציח את דמותו של קייד מקץ כמאה וארבעים שנה, לא יכול היה להרשות לעצמו להציג אותו כגיבור עממי נערץ, כי הצנזורה הכבדה של אליזבת  (שהסנקציה שלה כלפי כותבים ומדפיסים שחרגו מן המותר היתה כריתת ימינם) לא היתה מניחה לו לפאר את דמותו של מי שביקש להשתלט על כס המלוכה. לפיכך קייד השקספירי הוא בופון נלעג, נפוח מחשיבות עצמית, שגם חבריו מלגלגים עליו בהערות המופנות לקהל.

שקספיר, שהנציח את דמות קייד מקץ כ-140 שנה, לא יכול היה להרשות לעצמו להציגו כגיבור עממי נערץ, כי הצנזורה הכבדה של אליזבת לא היתה מניחה לו לפאר את דמותו של מי שביקש להשתלט על כס המלוכה

אבל שקספיר קידד את דמותו הססגונית של קייד במשפט נצחי שמזוהה איתו, אם כי לא נאמר על ידו במחזה. המשפט נחרת לדורות והעלה גל של פרשנויות. כשם שהמלט, הפילוסוף הליצן של מחצית יצירתו, זכור במשפט "להיות או לא להיות", כך זכור קייד, לוחם השחיתות העממי, כמגיב לחברו למרד, דיק הקצב, הקורא לעומתו:

"דיק:  רֵאשִׁית מַעֲשֶׂה, נַהֲרֹג אֶת כָּל עוֹרְכֵי הַדִּין.

קייד:  כֵּן, זֹאת בְּכַוָּנָתִי לַעֲשׂוֹת. הַאִם אֵין זֶה דָּבָר מְצַעֵר שֶׁמֵעוֹרוֹ שֶׁל כֶּבֶשׂ תָּמִים נַעֲשֶׂה לָנוּ מְגִלַּת קְלָף? וּמְגִלַּת הַקְלָף, מִכֹּחַ הַכָּתוּב עָלֶיהָ, תַּהֲרֹג אָדָם? יֵשׁ הָאוֹמְרִים כִּי הַדְּבוֹרָה עוֹקֶצֶת. אֲבָל אֲנִי אוֹמֵר: אֵין זֹאת אֶלָּא הַשַּׁעֲוָה הַיּוֹצֵאת מִמֶּנָּה. פַּעַם חָתַמְתִּי דָּבָר בְּשַׁעֲוָה, וּמֵאָז חָדַלְתִּי לִהְיוֹת אֲנִי עַצְמִי עַד עֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה".

הדיאלוג הוא סאטירי ועוקצני בהקשרו, וללא ספק עורר בקרב הקהל צחוק גדול. הוא גם קשור לחשדנות האנטי אינטלקטואלית בקרב ההמון חסר ההשכלה. אבל בין רבדיה הרבים רחוקה משמעות הבדיחה מלהיות פשטנית, וכמו במקומות רבים בטקסטים השקספיריים היא מכילה אף רמזים בכוח לעתידה של התרבות.

לפני שכל תומכיו טרופי הדעת של הנאשם המכהן במחוזותינו יריעו בשמחת ניצחון למה שנדמה להם כמאשש את אגדת "המהפכה השלטונית" הגורפת כנגד מערכת המשפט כולה, יובהר שעורכי הדין שכנגדם יוצא גיבור המרד העממי אינם בהכרח דווקא למדניה החריפים של הרשות השופטת או התיאורטיקנים של תורת המשפט.

מאז נפתחו הפקולטות הנחשוניות למשפטים, כשהאוניברסיטאות הראשונות בימי הביניים התפצלו מבתי המדרש של הכנסיה והמנזר, נועד מקצוע עריכת הדין בכל אירופה יותר לשמש כזרוע הביצועית של מנגנוני השררה מאשר לפתח פרקטיקה פרטית העומדת על משמר הצדק לטובת האזרחים כולם.

תרגום מהימן של אמרתו המצלצלת של ג'ק קייד המובס ללשון ימינו יהיה "רֵאשִׁית מַעֲשֶׂה, נַהֲרֹג אֶת כָּל פְּקִידֵי הַדִּין שֶׁל הַמִּמְשָׁל". עורכי הדין החנפנים, פקידי השלטון המושחת, סימלו בעיני הפרולטרים המתקוממים את זילותה התאוותנית של מערכת השררה המקומית והמרכזית.

כשהאוניברסיטאות הראשונות בימי הביניים התפצלו מבתי המדרש של הכנסיה והמנזר, נועד מקצוע עריכת הדין באירופה לשמש כזרוע הביצועית של מנגנוני השררה, ולא לעמידה על משמר הצדק לטובת האזרחים

הרפורמות שהוצגו למלך על ידי ג'ק קייד ואנשיו נועדו לחלץ אותו מחיבוקם של יועציו והפקידים שרתמו את טחנות הצדק לגלגלי השיניים של תאוות הבצע. כשהובסה המרידה וגיבורה העממי, לא היה זה על טיהור שמם של עורכי הדין או הפקידים. קייד הובס, אבל אמרתו הניצַחת של דיק הקצב הונצחה בתולדות המאבק בשחיתות ולא נס ליחה עד עצם ימינו.

ההיצמדות לחוק היבש מעולם לא חיממה את ליבו של נסיך המשוררים הדרמטיים. הוא מתגרה בה בדמותו של שיילוק, שתבוסתו המשפטית חושפת את קטנוניותם של אזרחי וונציה הנאחזים בפלפולי הדין יותר ממנו; אנג'לו הצדקן ב"מידה כנגד מידה", המייצג את חומרת החוק היבש, מתגלה כעבריין מושחת וצבוע; ואילו מלבוליו ב"לילה השנים עשר", המקפיד על תקנות הבית עד שהיה לזרא בעיני כל, הופך למושא לעגם של הנתונים למרותו כשהקפדתו היתרה נגלית כביטוי לתאוותיו המופרכות המגולמות בשמו (שתרגומו הוא "רצון רע").

בפרוס היום המציין את קיומה החי והבועט בתרבותנו של יצירת שקספיר, קשה שלא לחשוב על שלטון הפקידים, שהשתלט בין השאר גם על מחויבויותיה המסורתיות של החברה – לקיומן של האמנות והתרבות.

תחת כנפי סילופה הממאיר של הדמוקרטיה כעריצות הרוב הגועש, ובצל האידיאולוגיה הקפיטליסטית שטיפוח התרבות הוא אחד מקישוטי המותרות שהיא עונדת על פרוות השועל שלה, הופקדה גברת בורה וצרחנית על טיפוח התרבות, שלא בטובתה, כפרס ניחומים.

אותו תפקיד שבמקומות אחרים שימשו בו אנשי רוח כאנדרה מאלרו הפך בידי פַּרודיַת השלטון במקומותינו, הנושאת את שם הדמוקרטיה לשווא, למלקוח שחיתות, כיסוי לתגמולי עתק וגינוני שׂרָד ריקים מתוכן. ברוח הדברים ריפדה הצווחנית את אוכלוסי המשרד בפקידים שהקשר בינם לבין התחומים שנמסרו להם לפיקדון עשוי לפרנס עדה שלמה של סטיריקנים נוסח סוויפט או פופ.

בפרוס היום המציין את קיומה החי והבועט בתרבותנו של יצירת שקספיר, קשה שלא לחשוב על שלטון הפקידים, שהשתלט בין השאר גם על המחויבויות המסורתית לקיום האמנות והתרבות

התרבות מעולם לא שימשה למשכוכית העדר או לבני חסותה אלא משל לקידום סדר היום העסקני שלה, שרווח וכיבוד בצידו. כשביקשה מנהיגת הלהקה לזכות ברווח פוליטי בשם גזענותה, שללה תקציבי ציבור מתיאטרון ששיוכו האתני פרוץ להסתה פופוליסטית, ואז נסתייעה בפקידים הסרים למשמעתה להוסיף ולשלול את תקציביו של אותו תיאטרון בתואנה שפעילותו הצטמצמה בעקבות הקיצוץ וכך הביאה לסגירתו המוחלטת. בכך הסתכמה פעילות הטיפוח שלשמה ניתנו לה כיבודים ותגמולים.

משראו הפקידים כי טוב הפעילו את סמכותם גם על גופים אחרים, וגם כותב שורות אלה למד את הלקח על בשרו. לפני עשור שנים נתן ידו ליוזמה של אנשי תיאטרון מוכשרים ויחד הקימו מוסד שהוגדר על ידי מנַהֲלתו "תיאטרון לומד". בקידומו השקיע את כל נכסיו הגשמיים והרוחניים. כשפנה לבקש את תמיכת המופקדים על טיפוח התרבות, להם תרם את מיסיו שנים רבות, הוברר שהדרך להכרה לא קלה היא. באמצעות עשרות טפסים ביורוקרטיים מסורבלים, על המבקש להוכיח בעליל פעילות נמשכת ורבת שנים על חשבונו בתחומים בהם הוא מבקש סיוע, כולם מאושרים וחתומים, איך לא, בידי עורכי דין ורואי חשבון למיניהם.

אבל גם לאחר שהושגה ההכרה המשמחת, כרוך השלב הבא במרוץ המכשולים אל התמיכה בשמירה על מסכת נהלים מסובכת מבית מדרשם של הפקידים במשרד האוצר. אף לא אחד מהם נוגע לאיכות, שכן משרד האוצר אינו מתיימר להבין באיכות אמנותית, ואילו המשרד לטיפוח התרבות, בניצוחה של המשכוכית, התנער מן הצורך להחזיק בתחומו אנשי תרבות ואמנות. כל שוחרי התמיכות יעידו איזו משימה סיזיפית היא להביא את פקידי המשרד לצפות בפרי עמלם.

מרוץ המכשולים לתמיכה כרוך במסכת נהלים מסובכת מבית מדרשם של פקידי האוצר. אף לא אחד מהם נוגע לאיכות, ואילו משרד התרבות התנער מן הצורך להחזיק בתחומו אנשי תרבות ואמנות

אחת האחרונות במשרד הנחתה אותנו להגיש פרויקט לועדה האמנותית של המשרד. הופענו, זכינו לשבחים, והתבשרנו בטלפון חגיגי שבקשתנו אושרה וזכתה לתקצוב נאה. התחלנו בחזרות, אבל אז הגיע טלפון ואמר שרגע רגע רגע, הפקידים (שרובם ככולם מתנָאים בתואר כלשהו בלימודי משפטים) קובעים שיש בעיה: אין חולק על ערכה האמנותי של יצירתנו, אבל הבקשה שהוגשה מתייחסת לתקנה 32 סעיף א' ואילו אישור הפרויקט שייך לתקנה 32 סעיף ב, ואי לכך נשללת מאיתנו ההקצבה.

הגשנו ערעור, אלא שבמשרד התרבות ועדת הפקידים שהחליטה דנה בערעור על החלטותיה שלה. כצפוי: הערעור נדחה. הפסקנו את החזרות, ופזרנו את ההפקה.

לקראת השנה הבאה ביקשנו את הנחית המשרד על כל סעיף. אבל ביום השלמת הטפסים נותרה לפחות שאלה מרכזית אחת ללא מענה, כי פקידי המשרד, המומחים לכל דין, לא מצאו לה עדיין תשובה. כדי שלא יחזור סיפור הסעיפים החלטתי להמתין מספר ימים, שמא תמצא התשובה המובטחת. כעבור ימים ספורים, כשדרשנו בשלום בקשותינו, הודיעו לנו הפקידים: איחרתם בהשלמת הטפסים, ולכן תישלל מכם ההקצבה כולה.

לא הועילו ערעורינו, ולא התערבותם של משפטנים בכירים מצוידים בתקדימים. פנינו לבית המשפט, ובתגובה לעתירתו של עוה"ד אביגדור פלדמן בשמנו הסכימה השופטת לטיעונו שמשרד התרבות אינו שלוחה של משרד האוצר, וביטלה את החלטתה של ועדת התמיכות.

בדיון הוברר שבעוד שהקצבתנו נשללה בשל איחור של ימים ספורים, ועדת הפקידים דנה בבקשות באיחור של כמחצית השנה לפחות, ובגמגום מצטדק הודו עורכי הדין שבכך עברו על הנכתב בחוק. מכאן התגלגלה העתירה לפתחו של משרד האוצר, ואנו שרדנו בטוב ליבם של המעריכים את פועלנו בארץ ובעולם באמצעות גיוס המונים מוצלח.

בדיון בעתירתנו הוברר, כי בעוד שהקצבתנו נשללה בשל איחור של ימים ספורים, ועדת הפקידים דנה בבקשות באיחור של כמחצית השנה לפחות, ובגמגום מצטדק הודו עורכי הדין שבכך עברו על הנכתב בחוק

כשנפל על כולנו נגיף הקורונה הרעיף עלינו משרד התרבות טפסי דיווח על הנזקים שנגרמו ועל פעילותנו עד אז. אבל כשהתעניינו בשלום המקדמות נענינו על ידי הפקידים: המקדמות נועדו רק למי שנתמכו בשנה החולפת. אתם לא נתמכתם, ולכן אינכם זכאים למקדמות!

תיאטרון אל מידאן, שנקבר בשל אותו הגיון פקידותי, כבר איננו עימנו. נראה שעורכי הדין המופקדים על טיפוח התרבות מצפים לראות אותנו מצטרפים אליו. נמלכנו בדעתנו אם להצטרף למשאלתם, אבל ביום הולדתו של מחבר "הנרי הששי" החלטנו להודיע על צירופם של ג'ק קייד ודיק הקצב לצוות המשפטי בהנהגת עוה"ד פלדמן.

"רֵאשִׁית מַעֲשֶׂה, נַהֲרֹג אֶת כָּל עוֹרְכֵי הַדִּין" איננה קריאת קרב מעשית ואין לה תרגום למציאות. וכי מי יכול להרוג במחי יד את כלל עורכי הדין, שגם במאה ה-15 התרבו כארבה על שפת הים? גם מורדי ואט טיילר, שהתמסרו למשימה, נחלו הצלחה חלקית.

עורכי הדין שבהם מדובר, פקידי מנגנון חסרי יושרה, אינם אלא אמבלמה המייצגת את שחיתות המערכת. אלה הם המתדיינים שכל תכליתם לסגת מן המוחלט אל הפשרה; מן הצדק אל התכסיס. אלה המדברים גבוהה גבוהה על ערכים וגמול, אבל למעשה אין טהרנותם אלא מסווה לתאוותם הכמוסה לרעות בשדות הנהנתנות כטפילים על גב אמני האמת ועל חשבון רודפי הצדק והשוויון.

תיאטרון אל מידאן, שנקבר בשל אותו הגיון פקידותי, כבר איננו עימנו. נראה שעורכי הדין המופקדים על טיפוח התרבות מצפים לראות אותנו מצטרפים אליו

היפוכו המוחלט של הפקיד עורך הדין, השוטה המלווה את ליר בדרכו הסופנית אל תחומי השיגעון לא יפרוש מן המחזה בטרם ישמיע נבואה עוקצנית וכואבת, המונה את גבולות האוטופיה החברתית-פוליטית ובה בעת משייכת אותם אל מחוזות הטירוף שאין להם כל סיכוי להתממש במציאות חיינו:

כְּשֶׁהַכֹּהֵן יִהְיֶה פּוֹשֵׂק שְׂפָתַיִם,
וְהַמּוֹזֵג שֵׁכָר יִמְהַל בּוֹ מַיִם,
אָצִיל יוֹרֶה טוּב–טַעַם לַתּוֹפֵר,
וְרַק נוֹאֵף יִבְעַר, לֹא הַכּוֹפֵר;
כְּשֶׁכָּל שׁוֹפֵט יֹאמַר לַצֶּדֶק טוֹב,
וְאֵין אַבִּיר נִצְרָךְ אוֹ בַּעַל חוֹב,
לְשׁוֹן–הָרַע לְעוֹלָמִים תֹּאבַד,
וְהַכַּיָּס שָׁנִים כְּבָר לֹא עָבַד,
וְהַמַּלְוֶה נוֹשֵׁךְ אַךְ לֹא נוֹבֵחַ,
זוֹנוֹת וְסַרְסוּרִים יִבְנוּ מִזְבֵּחַ;
אָז תְּכֻסֶּה מַמְלֶכֶת אַלְבִּיוֹן
שָׁמָּה וּמְבוּכָה וְתִמָּהוֹן:
כִּי בּוֹא יָבוֹא הַיּוֹם, פְּלִיאָה גְּדוֹלָה הִיא,
בּוֹ כָּל אָדָם יֵלֵךְ עַל זוּג רַגְלַיִם.

אברהם עוז הוא פרופסור אמריטוס לדרמה וספרות באוניברסיטת חיפה ובמאי בתיאטרון אלפא, ת"א. הוא חוקר שקספיר בעל שם בינלאומי, וספריו ומאמריו פורסמו בארץ ובעולם. תרגם מחזות רבים, אופרות ושירה; שימש בין השאר ראש החוג לתיאטרון באוניברסיטאות ת"א וחיפה, חבר ההנהלה האמנותית של התיאטרון הקאמרי, וערך כתבי עת ותכניות בטלוויזיה וברדיו. יביים בקרוב את מחזהו "הר תפארת" על העלייה הראשונה ושורשי הציונות

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
אבי היקר, אנחנו חיים במדמנה עוד לפני הקורונה. לחם ושעשועים הם מנת חלקנו (ולא תמיד לחם). לא נצליח לסלק אל כל עורכי הדין כדרישתו של ג׳ק קייד, ולפי שעה גם לא את השלטון המושחת. אבל אתה תמש... המשך קריאה

אבי היקר,
אנחנו חיים במדמנה עוד לפני הקורונה. לחם ושעשועים הם מנת חלקנו (ולא תמיד לחם). לא נצליח לסלק אל כל עורכי הדין כדרישתו של ג׳ק קייד, ולפי שעה גם לא את השלטון המושחת. אבל אתה תמשיך באמנותך ואנחנו נהנה ממנה.

עוד 1,733 מילים ו-2 תגובות
כל הזמן // יום ראשון, 12 ביולי 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

ההצבעה על פתיחת מכוני הכושר והבריכות נדחתה למחר

סקר מנדטים: הליכוד 33 מנדטים, יש עתיד-תלם המפלגה השנייה בגודלה, וכחול לבן עם 9 מנדטים בלבד ● דיווח: אדלשטיין מעוניין למנות את רוני נומה למפקד הקורונה ● נתניהו ידון עם ליצמן ודרעי בנושא ההגבלות בשכונות החרדיות ● משרד הביטחון יפתח ביומיים הקרובים עוד שלוש מלוניות לחולי קורונה ● בעקבות חשיפת זמן ישראל: ועדת הכנסת תדון מחרתיים בבקשה של רפי פרץ להתפלג מסיעת ימינה ● הממשלה אישרה מתן מענקי סיוע לעצמאים בסך של עד 7,500 שקלים

עוד 38 עדכונים

הכירו את המועמד הנצחי לראשות הממשלה

גבירותי ורבותי קבלו את בנימין נתניהו המועמד לראשות הממשלה.

ביום חמישי פרסם בנימין נתניהו את התוכנית הכלכלית החדשה שלו. מדבריו אפשר היה לרגע לחשוב כי בנימין נתניהו רק נבחר לתפקיד ראש הממשלה ושהוא עושה בתפקיד את צעדיו הראשונים.

ביום חמישי פרסם בנימין נתניהו את התוכנית הכלכלית החדשה שלו. מדבריו אפשר היה לרגע לחשוב כי בנימין נתניהו רק נבחר לתפקיד ראש הממשלה ושהוא עושה בתפקיד את צעדיו הראשונים

שימו לב לאחד ממשפטי הפתיחה שלו:

"עבדתי מסביב לשעון כדי להביא היום תוכנית סיוע כלכלי לאזרחי ישראל – לשנה הקרובה – שתביא לכם את הכסף כמה שיותר מהר".

ובהמשך: "בשבועות הקרובים נביא עוד תוכניות בכלכלה ובבריאות".

לכאורה אין כל דבר רע בהבטחות האלה, נתניהו עבד כדי להביא תוכנית סיוע ובהמשך הוא יביא עוד תוכניות. אלא שבכל נאום ה"אני מבין את מצוקתכם" – אין זכר לכך שנתניהו הוא כבר מעל עשר שנים בשלטון. אין זכר לכך שהוא הרעיב את מערכת הבריאות עד שהיא הגיעה למגפת הקורונה לא מוכנה ועל סף מוות. אין זכר לכך שכבר שלושה חודשים הממשלה לא עשתה דבר לטובת המשק והמובטלים: לא הכינה תוכניות ליציאה מהסגר, לא העבירה כסף לעצמאים, ולמעשה לא עשתה דבר מלבד רטוריקה. כן, אותה הרטוריקה בה מתיישב נתניהו באולפן ומדבר על תוכנית כלכלית חדשה במנותק מכל שנות שלטונו. רטוריקה בה נתניהו הופך עצמו מראש הממשלה למועמד לראשות הממשלה.

להיות מועמד לתפקיד כלשהו, וודאי אם זה תפקיד ששכר וכבוד בצדו, זה התפקיד הטוב ביותר בעולם. כשאתה מועמד אתה כל הזמן דואג לטפח את עצמך, אתה כל הזמן דואג להראות את הצדדים החיוביים שבך, אתה הבטחה.

כשאתה מועמד הזמן היחיד החשוב באמת הוא העתיד, העבר ועוולותיו לעולם יהיו שייכים לקודמים בתפקיד, וההווה הוא מסוג הזוטות שאינך עוסק בהן. אתה הרי עוסק רק בעתיד, איך אתה רואה אותו, מה תעשה כדי לתקן את העבר. מעצם זה שיש אחראים לעבר, וההווה פחות חשוב, אתה אינך נושא בשום סוג של אחריות.

ואם פעם, מזמן, בתקופה שלפני עידן נתניהו, חברי הכנסת היו נבחרים ובמשך תקופת הכהונה היו באים לעבודה, ממלאים את תפקידם ונותנים דין וחשבון לציבור – היום הם נותרים מועמדים לנצח. הם אינם עוסקים במילוי תפקידם, הם אינם נותנים דין וחשבון לציבור.

ואם פעם, מזמן, בתקופה שלפני עידן נתניהו, חברי הכנסת היו נבחרים ובמשך תקופת הכהונה היו באים לעבודה, ממלאים את תפקידם ונותנים דין וחשבון לציבור – היום הם נותרים מועמדים לנצח

הנה, רק לאחרונה מירי רגב סרבה לדווח לציבור על מה הוציאה מיליוני שקלים בחגיגות העצמאות כשרת התרבות – כאילו מדובר בכסף פרטי ובהוצאות פרטיות ולא בכסף ציבורי.

הם עוסקים אך ורק במועמדותם לקדנציה נוספת. בפעולות שיביאו להם קולות. בפעולות שיאפשרו להם לשפר את מעמדם בפריימריז. הם חלילה לא יסתכנו באף פעולה העלולה לא למצוא חן בעיני בוחריהם, גם אם היא לטובת רוב הציבור. הם חלילה לא יתבטאו באופן ברור בנושאים שנויים במחלוקת. הם יגידו כן ולא, מצד אחד ומצד שני, מחד גיסא ומאידך גיסא. הם עוסקים בעתידם הפוליטי והכלכלי בלבד, מועמדים לנצח.

כבר ארבעים שנה הליכוד בשלטון (עם הפסקות קלות), כמחצית מהשנים הללו נתניהו הוא ראש ממשלה או שר בכיר. והנה בכל השנים האלה נתניהו אינו נושא באחריות לדבר – הוא נותר מועמד לראשות הממשלה.

הוא אינו אחראי למצב הקשישים ולמצב ניצולי השואה. הוא אינו אחראי למערכת הבריאות ולכך שהמערכת כשלה כישלון קולוסלי בטיפול בקורונה. הוא אינו אחראי למערכת החינוך. הוא אינו אחראי לכך שמערכות הרווחה קורסות.

נתניהו אינו אחראי לדבר – הוא רק מועמד. ובכל שנה של מועמדות הוא משפר את מצבו בסקרים, ובכל שנה של מועמדות יש לו יותר מנדטים, ובכל שנה של מועמדות הוא מספר לנו כמה טוב פה וכמה יהיה עוד יותר טוב בעתיד. רק ניתן לו עוד כמה שנים והוא יתקן את כל מה שהמערך הרס – הוא הרי כל הזמן עוסק רק בלתקן את מה שהיה.

כבר ארבעים שנה הליכוד בשלטון (עם הפסקות קלות), כמחצית מהשנים הללו נתניהו הוא ראש ממשלה או שר בכיר. והנה בכל השנים האלה נתניהו אינו נושא באחריות לדבר – הוא נותר מועמד לראשות הממשלה

ואנחנו האזרחים, בשיתוף פעולה מלא של התקשורת, מאפשרים למי שנמצא בשלטון כל כך הרבה זמן לדפוק את האזרחים ולא לדפוק חשבון (אקסיוס מי פרנצ'). לשים על הציבור ועל כל שאר הנבחרים פס. להפוך את המדינה למעוז פרטי עם פטור ממיסים ויועצים משפטיים שיוציאו אותו מכל מצב בלתי אפשרי. עם הגנה משפטית שתמומן על ידי מי שיש להם אינטרסים בהישארות נתניהו בשלטון (בעברית צחה זה נקרא, במקרה הטוב, 'שלח לחמך על פני המים' ובמקרה הרע זה שוחד לכל דבר ועניין). עם פייק ניוז. והכי חשוב – ללא כל נשיאה באחריות.

מזה שנים נתניהו אינו נושא באחריות לדבר. גם לא למה שמתרחש בביתו הפרטי או במשרד שהוא עומד בראשו. הוא אינו אחראי להתעללות בעובדים בידי רעייתו. הוא אינו אחראי לכך שבנו הולך למועדונים שקונים ומוכרים נשים. הוא אינו אחראי להטרדות המיניות של נתן אשל. הוא אינו אחראי לכך שיו"ר הקואליציה לשעבר דוד ביטן חשוד בשוחד ובמרמה והפרת אמונים ורוצה לחזור לתפקיד מבלי לעמוד לדין. הוא אפילו אינו אחראי לכך שמדינת ישראל יצאה למלחמה מבלי לקיים דיון בקבינט.

נתניהו הביא אלינו את תרבות המועמד הנצחי, זה שדבר לא דבק בו. זה שיכול לעשות ככל העולה על רוחו ולא לשאת באחריות. זה שיכול להאשים את שלטון העבר, את השמאל, את מפלגת העבודה, את האליטות, גם לאחר עשרים שנים בשלטון.

זה שחברי מפלגתו שלו מיישמים את מה שלמדו מהמועמד. שרת התחבורה יכולה לפעול בניגוד להנחיות משרד הבריאות, לעלות לריאיון ולשקר בו במצח נחושה ולא לשאת באחריות לכך. שר הבריאות יכול לחגוג לרעייתו מסיבה בניגוד להנחיות שהוא עצמו פרסם ולא לשאת באחריות. השר לבטחון פנים יכול לחבק ולהצמד לאזרחים בדרום תל אביב ללא מסכה.

הטקטיקה הזו בה נוקט נתניהו היא הטקטיקה המלווה אותו במשך כל שנות שלטונו. טקטיקה שבה הוא אינו אחראי לדבר. טקטיקה בה האחראים הם לעולם השלטון הקודם והוא פה רק כדי לתקן. טקטיקה שבה הוא לעולם המועמד לתפקיד ראש הממשלה וכמועמד הוא אינו נושא באחריות. וכשאתה ראש ממשלה שצבר כוח חסר תקדים אבל אתה מתנהג כמועמד שאינו נושא באחריות לדבר והאשמה לעולם מוטלת על אחרים – מתקיים בך מה שאמר כבוד נשיא בית המשפט העליון בדימוס הפרופסור אהרון ברק בפסק הדין המפורסם העוסק בדיני חברות (אך מה שנאמר בו הולם לא רק מנכ"ל חברה מסחרית, אלא ראש ממשלה):

"המנהל מרכז בידו כוח רב. כוח זה נתון בידו למען החברה אך קיים חשש – וניסיון החיים מוכיח כי חשש זה מבוסס הוא – כי מי שבידו כוח ינצל אותו לרעה. הפיתוי לכך הוא רב. מכאן הצורך לגבש מערכת דינים, שיהא בה לרסן את הכוח, שכן 'כוח ללא אחריות משול להפקרות'" (ע"א 79/817 קוסוי נ' בנק י.ל. פויכטונגר בע"מ).

רינה ענתי היא בעלת דוקטורט לביוכימיה מהטכניון ובעלת תואר במנהל עסקים ובמשפטים מהמרכז הבינתחומי. במשך שנתיים שימשה כעוזרת מחקר של כבוד נשיא בית המשפט העליון בדימוס הפרופ' אהרן ברק. התמחתה בבית המשפט השלום בתל אביב. במקור מחצור הגלילית, כעת גרה במרכז, נשואה ואמא לשני בנים

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,019 מילים

היסטוריה הקרב על הזיכרון

מכון פילצקי מוורשה החל לאתר פולנים שסייעו ליהודים בתקופת מלחמת העולם השנייה, כדי להוקיר את זכרם בצורה פומבית ● אבל חוקרי שואה טוענים כי כל מטרתו של המכון היא לשנות את הנרטיב הפולני במלחמת העולם השנייה, שכן פולנים רבים שיתפו פעולה עם הנאצים ● יד ושם: "ברוב המקרים שהעביר אלינו המכון, חסרות ראיות שמעידות אם הפולנים עזרו ליהודים מתוך אלטרואיזם - או למטרות רווח" ● המכון בתגובה: "מעולם לא הגשנו מועמדים לבדיקת יד ושם"

עוד 1,509 מילים

נתניהו וכ"ץ לא יכלו לחלום על מנהיג מחאה נוח יותר

מייסד מחאת השולמנים, אביר קארה, עורר סערה בשישי האחרון כאשר נתפס מתכתב בשידור חי עם שר האוצר ישראל כ"ץ ● אבל יחסיו המורכבים עם בכירי השלטון הנוכחי הם רק אחת מהבעיות המהותיות בהתנהלות הכוכב החברתי הנולד ● אם קארה חפץ להוביל כאן שינוי משמעותי לטובת העצמאים, מבלי להיחשד בחנפנות לנתניהו ולשריו, עליו לסמן מטרות ברורות יותר, להשאיר את המלחמות במגזרים אחרים לשר האוצר, ולהתנהל בשקיפות מוחלטת ● דעה

עוד 1,091 מילים

משפט בינלאומי כל הדרך להאג

עליהם מוטל להכריע אם בית הדין הבינלאומי בהאג יפתח בחקירה סביב פשעי מלחמה שבוצעו לכאורה בגדה המערבית, ברצועת עזה ובמזרח ירושלים - שבמהלכה כנראה יואשמו בכירים בצה"ל ובפוליטיקה הישראלית - או יסגור את התיק ● והם צפויים לתת את פסיקתם כבר בימים או בשבועות הקרובים ● פרופיל משולש של ברישמבו, קובאץ' ואלפיני-גאנסו - השופטים שדנים בחוקיות התביעה נגד ישראל

עוד 1,719 מילים

למקרה שפיספסת

סיפוח ואפרטהייד

ככל שמתקרב הסיפוח, כך יקצין השיח הציבורי. הסיבה ברורה. הזמן עובר, אך הממשלה לא עושה כל ניסיון להבהיר את אי-הוודאות הרבה השוררת סביב הסיפוח אותו היא מתכוונת לבצע, אם בכלל. במקביל, החברה האזרחית וגורמים ביטחוניים בישראל ובעולם מפרסמים תחזיות קודרות ואיומים של האסון המתקרב.

ככל שמתקרב הסיפוח, כך יקצין השיח הציבורי. הסיבה ברורה. הזמן עובר, אך הממשלה לא עושה כל ניסיון להבהיר את אי-הוודאות הרבה השוררת סביב הסיפוח אותו היא מתכוונת לבצע, אם בכלל

כחלק מהמאמץ הפוליטי למניעת הסיפוח והעצמת מתנגדיו, יותר ויותר נעשה שימוש במושג אפרטהייד, המתאר ​​את המציאות הפוליטית ואת המשטר בדרום אפריקה משנת 1948 ועד ראשית שנות התשעים.

הנחת היסוד היא שישראל תספח אזורים מסוימים בגדה המערבית/יהודה ושומרון, תחיל את החוק הישראלי על אזורים אלה, אך לא תתן לפלסטינים המקומיים זכויות אזרח/אזרחות. הם ישארו נתינים פלסטיניים, כאשר כלל לא ברור מה היא משמעות הנתינות. האם הם יהיו נתינים של מדינה פלסטינית ריבונית או תושבים באוטונומיה פלסטינית? די ברור שאין כל כוונה ליצור ריבונות פלסטינית של ממש, ומה שתוכנית טראמפ באמת מציעה היא אוטונומיה פלסטינית בתוך מדינת ישראל הריבונית והמורחבת.

אם התוכנית תיושם נגיע למעשה למצב בו הפלסטינים בגדה המערבית יחיו בריבונות ישראלית ללא יכולת להצביע בבחירות בישראל, לממשלה ששולטת עליהם. מכאן השימוש במושג אפרטהייד – מימוש בפועל של מרכיב מרכזי במשטר הקודם בדרום אפריקה, המרכיב שאפשר את חרפת האפרטהייד על כל חלקיה – למנוע מהאוכלוסייה המקומית הילידית את זכות ההצבעה בבחירות כלליות לשלטון המדינה כולה. זכות זו ניתנה אך ורק באזורים מסוימים, "בנטוסטנים", עבור השלטון המקומי של אותם אזורים.

נכון להיום ממשלת ישראל לא עשתה כל מאמץ להפריך הנחות אלה ובוודאי לא הצהירה באופן חד משמעי כי פלסטינים שגרים באזורים המסופחים יקבלו אזרחות ישראלית מלאה או אפילו תושבות.

זאת למרות שמספר הפלסטינים באזורי הסיפוח הפוטנציאליים הוא קטן וחסר משמעות במסגרת הדמוגרפיה של ישראל. העדר רצון של ממשלת ישראל להבהיר סוגיה זו, מחזק עוד יותר את דאגתם של הסבורים כי השימוש במושג אפרטהייד מוצדק בנסיבות אלו.

השימוש במושג אפרטהייד נובע ממימוש בפועל של מרכיב מרכזי במשטר הקודם בדרום אפריקה, שאיפשר את חרפת האפרטהייד – מניעת זכות הצבעה מהאוכלוסיה המקומית הילידית בבחירות כלליות לשלטון המדינה

ישראלים, ככלל, חושבים שאיזכור המושג אפרטהייד פוגעני ביותר, ואת חלקם זה מפוצץ כששומעים אותו. הם ישקיעו שעות בוויכוחים עד כמה השימוש בו מגוחך ואיך מעזים בכלל להשוות אותנו למשטר הקודם בדרום אפריקה.

אך בפועל הם לא יתווכחו באמת עם המציאות בשטח: עובדה היא כי יהיו פלסטינים תחת ריבונות ישראלית, שיהיו תושבים בסוג של אוטונומיה פלסטינית, שלטענת ישראל יש בה מספיק אלמנטים של מדינה כדי לתת למונח תוקף. למרבה הצער, בפועל אין הדבר כך. מה שבטוח, לרוב הפלסטינים לא תהיה שום השפעה על הרכבה ומדיניותה של ממשלת ישראל.

ללא ספק, לרוב הישראלים אין שום בעיה עם זה. הסיבה לכך ברורה – אנו חיים את המציאות הזאת כבר 53 שנה עם כיבוש יהודה, שומרון ועזה. ההבדל היחיד בין התקופה של לפני הסיפוח לבין זו שאחרי סיפוח הוא – שבאזורים המסופחים טענת ישראל לזמניות המצב, שהייתה איכשהו רלוונטית בשטחים הכבושים גם לאחר 53 שנים, איבדה כל משמעות. כעת זה יהיה שטח ריבוני ישראלי, כמו כל האזורים בתוך הקו הירוק שאינו קיים עוד, כמו רמת הגולן ומזרח ירושלים שסופחו בעבר. ולגבי הפלסטינים, לישראלים ממש לא איכפת, לא מהמסופחים ולא מהלא מסופחים.

רבים שעושים שימוש במילה אפרטהייד בהקשר של ישראל והכיבוש/הסיפוח (כולל החתום מטה) יודעים היטב, שמה שלא יהיה בשטחים הכבושים או המסופחים, ככל הנראה לא יגיע למצב שהיה בדרום אפריקה בה הופרדו בני אדם בהתאם להשתייכותם הגזעית במסודות ציבור, באירועים, במקומות עבודה, בזירה ציבורית ועוד.

ישראלים, ככלל, חושבים שאיזכור המושג אפרטהייד פוגעני ביותר, ואת חלקם זה מפוצץ כששומעים אותו. הם ישקיעו שעות בוויכוחים עד כמה השימוש בו מגוחך ואיך מעזים בכלל להשוות אותנו למשטר הקודם בדרום אפריקה

וזו בעיה רצינית שאצלנו זה לא ככה. למה? מכיוון שהמצב בדרום אפריקה היה כה ברור ובלתי צודק מאין כמוהו, מפלה, לא דמוקרטי ולא שוויוני עד כי קשה היה למצוא מישהו שתומך במשטר ההוא, מה שדרך אגב לא מנע מישראל לעשות בדיוק את זה, במשך שנים לא מעטות. זה היה משטר מרושע שהיה צריך לרדת מהבמה, ודעת הקהל בעולם התחברה יחד ואילצה את דרום אפריקה לסלק את משטר האפרטהייד אחת ולתמיד.

השליטה של ​​ישראל בשטחים, בין אם היא במסגרת כיבוש או סיפוח, לא ממש מתאימה למילה אפרטהייד, אלא היא הרבה יותר בעייתית וערמומית. האם יש כאן חוסר צדק? ובכן, יש מערכת משפט אך אין זכויות אזרח מלאות. יש כמובן מערכת חוק, אפילו יותר מאחד אך ידו של החוק הצבאי הישראלי בסופו של דבר על העליונה. האם יש כאן אפלייה? ברור שיש אפלייה כאשר למיעוט אין קול בשלטון, השאלה היא לא אם, אלא כמה. האם זה לא דמוקרטי? ברור שלא, כאשר ל-2.5 מיליון פלסטינים אין נציגות בכנסת, זו לא דמוקרטיה. סיפוח זה כיבוש על טורבו.

תוכנית הסיפוח של ישראל ותוכנית טראמפ בכללותה היא מערך שלם של ערפול, בדיוק כפי שמדינת ישראל אוהבת אותו. נוכל לטעון למראית עין, שלפלסטינים יש מדינה משלהם (לחלוטין פייק מדינה), שאנחנו עדיין הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון, בעוד שאנחנו למעשה מחזיקים את פלסטינים נטולי זכויות אזרח תחת פיקוח צמוד באוטונומיה בריבונותנו. מדי פעם נצא לתפוס עוד נדל"ן פלסטיני על מנת לספק את צרכינו לגידול טבעי ואחר, והעולם יתבונן בהשתאות כאשר אנחנו מבצעים פעלול פוליטי נוסף.

לאחר שניהלנו כיבוש במשך 53 שנים מבלי שחטפנו אש של ממש ובלי שהטילו עלינו סנקציות אמיתיות, נצא כעת למסע אל הלא נודע. השימוש במושג אפרטהייד לא ממש יעשה איתנו צדק. למרות שאנחנו בעצם מכינים את התשתית ושוללים מהאוכלוסייה הפלסטינית המקומית את זכויותיהם האזרחיות על בסיס האתניות/לאום שלהם, אנו עושים זאת תחת חזות חוקית לכאורה והרבה ערפול יצירתי. לעורכי הדין שלנו תהיה עבודה רבה לספר לכולם כיצד זה דמוקרטי באמת. אפרטהייד, כאן בארץ ישראל? מה פתאום! על מה לעזעזאל אתם מדברים?

שליטת ​​ישראל בשטחים, בכיבוש או בסיפוח, לא מתאימה למילה אפרטהייד, היא הרבה יותר בעייתית וערמומית. האם זה לא דמוקרטי? ברור שלא, כאשר ל-2.5 מיליון פלסטינים אין נציגות בכנסת. סיפוח זה כיבוש על טורבו

שלא יהיה ספק: העולם לא יקשה עלינו יתר על המידה, יש יותר מדי מקומות שבהם מצב זכויות האדם גרוע בהרבה. אני רק מקווה שאם לא נצליח להתמודד עם חרפת שלילת זכויות האזרח לפלסטינים תחת ריבונותנו  בעצמנו, יהודי התפוצות יאלצו אותנו לפעול למען השוויון. כל מי שחי בריבונותה של מדינת ישראל חייב להיות בעל זכויות שוות, בדיוק כפי שנאמר בהכרזת העצמאות שלנו.

עמנואל שחף הוא מהנדס, מנהל, איש מוסד, פעיל פוליטי וחברתי, בעל ניסיון רב תרבותי יוצא דופן, מעוניין במיוחד בחלופות מדיניות ומקדם היום פדרציה בארץ ישראל. חי עם שוש באזור השרון, אבא לשנים וסבא ל-8

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 982 מילים
עודכן עכשיו

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

נתניהו נכשל כישלון חרוץ בהסדרת ניגודי העניינים שלו בקדנציות הקודמות - ניגודי עניינים שהובילו להעמדתו לדין בעבירות חמורות ● זה לא מונע ממשרד המשפטים להפגין אופטימיות שהפעם זה יסתדר ● בשבוע שעבר העביר מנדלבליט הסדר ניגוד עניינים בקשר למעורבותו של נתניהו בהחלטות הנוגעות לרשויות החוק ● אבל אפילו על הסדר הניגוד העניינים הרגיל נתניהו עדיין לא חתם ● פרשנות

עוד 1,613 מילים

הצעירים חזרו לרחוב, ואין להם שום כוונה להיות "לא פוליטיים"

בפעם הראשונה מזה זמן רב, הגיל הממוצע של המפגינים אמש בכיכר רבין לא שייט בין אוקיי בומר למתושלח ● דווקא על הרקע הזה, אי אפשר היה שלא להבחין בפער מטריד בין אלפי המפגינים בכיכר לבין מי שדיברו בשמם על הבמה ● בעוד המארגנים ניסו לנהל מחאה מהאו"ם, לצעירים ברחוב נמאס מהחרטא

עוד 705 מילים

הקהילה היהודית האורתודוקסית בארצות הברית נערכת ליום שאחרי הקורונה ● על הפרק: קושי להמשיך להתקיים כלכלית בסגנון חיים שמבוסס על לימוד תורה, התייצבות לצד המפגינים נגד הגזענות כלפי שחורים (מחשש שההתפרצות הגזענית הבאה תהיה כלפי יהודים), והיערכות לגל של קשיים נפשים בקהילה בעקבות הריחוק החברתי

עוד 1,262 מילים

אלפי מפגינים בככר רבין: "השטח בוער, רוצים כסף עכשיו"

פוליטיקאים לא נאמו במחאת העצמאים ומובטלי הקורונה נגד הממשלה ● אסף אמדורסקי: ביבי נוכל שצריך ללכת לכלא ● עובדות סוציאליות נעצרו מחוץ לאולפן ערוץ 12 אחרי שעיכבו את כניסת ישראל כ"ץ ● מייסד "אני שולמן" אביר קארה הכחיש שיתוף פעולה עם נתניהו והודה שהוא בקשר עם שר האוצר, אחרי שתועד מסתמס איתו בשידור

עוד 21 עדכונים

מאז נחקק ב-2017, חוק השקיות מעולם לא נאכף

שלוש שנים וחצי מאז עבר חוק השקיות, אחד ההישגים הגדולים של המשרד להגנת הסביבה, מתברר: החוק כלל לא נאכף, ומפירי החוק מעולם לא נקנסו ● זאת משום שלא הותקנו עד כה התקנות הדרושות כדי לאפשר אכיפה ● שלא במפתיע, ניכרת התרופפות בזמן האחרון בהקפדה על החוק בסופרמרקטים ● במשרד להגנת הסביבה מבטיחים שהשרה החדשה תדאג לאכיפה בהקדם

עוד 572 מילים

בלעדי מלחמות היהודים מגיעות לדובאי

הקהילה היהודית הזעירה של איחוד האמירויות עוד לא יצאה מארון הקודש בעקבות התחממות היחסים עם ישראל, וכבר קמה לה מתחרה מבית ● הרב לוי דוכמן ושותפו פתחו במסע יחצנות לפיו הקהילה החדשה שהקימו היא-היא קהילת יהודי דובאי האמיתית, והצליחו להרגיז את השלטונות באבו-דאבי, כמו גם את ותיקי היהודים במפרץ ● אבל יש להם גם תומכים: "המניין שלהם גדול, והעוף בשבת שינה את המשחק, כי בבית הכנסת הישן הכול צמחוני", אומר אחד מהם

עוד 1,770 מילים ו-1 תגובות

סכסוך המים בין אתיופיה למצרים מגיע לנקודת רתיחה ● חוקר טרור עיראקי נרצח בפתח ביתו בבגדאד ● ארדואן מכין הפתעה למתנגדיו ● בישראל וברצועת עזה מציינים 6 שנים למבצע צוק איתן, ודבר לא השתנה ● ודוגמנית-העל ממוצא פלסטיני, בלה חדיד, גונבת את ההצגה לפוליטיקאים ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

עוד 822 מילים
רן ברון

החברים של בן השופטת המאוימת, שנרצח בפיגוע, נזכרים בו

שני מכתבי איום ברצח שקיבלה השופטת ענת ברון מבהירים כי מי שחיבר אותם ידע על הפיגוע התאבדות שגדע את חייו של בנה ● רן ברון בן ה-23 היה אמור להופיע בליל הפיגוע בג׳ם סשן במועדון המייקס פלייס בתל אביב ● חבריו של רן כועסים על קמפיין ההסתה והאיומים נגד אמו ● אחד מהם, אביב אליאסי, הוא אחיו של "הצל": "אני יודע שאח שלי כותב על ענת ועל רן מתוך אהבה ומתוך כאב, אבל הוא טועה"

עוד 2,743 מילים

ברצף פסקי דין מהחודש האחרון, משדר נשיא בית המשפט העליון בארצות הברית קו מובהק של נטייה לצד הליברלי ● ג'ון רוברטס, שמונה לעליון לפני 15 שנה על ידי ג'ורג' בוש הרפובליקאי, מבקש כעת להפוך ללשון המאזניים של המוסד החשוב ● אחרי שהיה בדעת מיעוט נגד נישואים חד-מיניים, רוברטס הופך על רקע הכאוס בארה"ב ליותר ויותר ליברל - וטראמפ ממש לא אוהב את זה

עוד 1,448 מילים
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
כִּישָּׁלוֹן

הפעם הכישלון לא יישאר יתום. גם לא יהיה צורך בבדיקת רקמות כדי לגלות מי אבא שלו. בבוא השעה נבוא עימו חשבון

עוד 993 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה