לפני 38 שנים שלח מרטין האמונד, מנהל בבית הספר היוקרתי איטון, מכתב להוריו של התלמיד בוריס ג'ונסון. "בוריס אימץ גישה מזלזלת ולא מכובדת כלפי הלימודים הקלאסיים", הוא כתב.
"זוהי שאלה של סדרי עדיפויות שברורה לרוב עמיתיו. בוריס לעיתים נעלב כשהוא זוכה לביקורת על לא פחות מכישלון בנטילת אחריות (ובה בעת מופתע כשהוא לא זכה להתמנות לקפטן בית הספר). אני חושב שהוא מאמין בכנות שזוהי קטנוניות מצידנו לא להתייחס אליו כאל עילוי, כזה שיהיה חופשי מרשת ההתחייבויות שמחברת את כל השאר יחד".
באיטון ומאוחר יותר באוניברסיטת אוקספורד למד ג'ונסון כלל חשוב: הוא יכול להגיע לכל מקום ולהיחלץ מכל צרה בזכות הקסם האישי שלו.
בוריס לא צריך לטרוח בתיכון, בעיתונות, משרד החוץ ודאונינג 10. הוא רק צריך לפרוע את רעמת השיער הבלונדיני, לבנות משפט ארוך ומפותל בו משולבים ציטוטים מהלימודים הקלאסים, משהו ביוונית ולטינית, בדיחה, הגזמה וחזרה לנקודת המוצא. פה ושם היו תקלות שהאטו את המרוץ שלו לצמרת, אבל זה עבד במשך רוב חייו. ואז הגיעה הקורונה. בוריס התגלה במערומיו.
ב-13 במרץ נערך בצ'לטנהאם במערב אנגליה מירוץ גביע הזהב במסגרת פסטיבל צ'לטנהאם, אחד ממירוצי הסוסים החשובים ביותר. אל בום פוטו, הפייבוריט, הקדים את סאנטיני בפער קטן של צוואר סוס ועשרות אלפי מהמרים במקום סיכמו את היום. חלקם הימרו על הסוס הנכון וזכו לרווחים צנועים, חלקם הפסידו את כספם ביום של מירוצים ושתיה מופרזת.
כל באי הפסטיבל, כ-250 אלף במשך ארבעה ימים, הימרו על חייהם וחלקם אף איבדו אותם. מספר המאושפזים והמתים בבית החולים בצ'לטנהאם בשל וירוס הקורונה גבוה באופן משמעותי מבתי חולים אחרים באיזור.
זה קרה באמצע מרץ, כשבתי חולים בצפון איטליה כבר קרסו. כשצרפת כבר הייתה בסגר וספרד עמוק בסיוט שלה. באותם ימים אירחה את ליברפול את אתלטיקו מדריד במשחק במסגרת ליגת האלופות. מדריד כבר היתה ידועה כמקום נגוע בקורונה אבל למרות זאת, המשחק התנהל מול כשישים אלף צופים, כולל 4,000 אוהדי מדריד. התוצאה ידועה חלקית: אתלטיקו ניצחה. כמה אנשים הפסידו את חייהם נדע רק בתום החקירה, אבל במשרד הבריאות הבריטי לא שוללים את האפשרות שהמשחק הזה האיץ את הפצת הנגיף.
![שער הסאן ביום שני, ה-20 באפריל 2020. "מתים – ראו עמוד 4"](https://static.zman.co.il/www/uploads/2020/04/EWB6QHgXgAE950r.jpg "שער הסאן ביום שני, ה-20 באפריל 2020. "מתים – ראו עמוד 4"")
מספר המתים מקורונה בבריטניה עומד באופן רשמי על כמעט 20 אלף, אולם לפי הערכות של "הפיינשל טיימס", מספר המתים עולה על 40 אלף. אולם, כבר עתה נוטים מספר מומחים וגופי תקשורת לדווח על מספר אחר שמשקף את חומרת המצב בצורה אמינה יותר – מספר המתים הכללי.
בשבוע הראשון של אפריל מתו 6,082 איש יותר מהממוצע הרב השנתי. לפחות 3,475 מהם מתו מקורונה, אבל ייתכן שהמספר גבוה יותר כי לא כל המתים נבדקו למחלה. זהו הנתון שחושף את גודל האסון שמתרגש על בריטניה בימים אלו בצורה הטובה ביותר – 6,082 אנשים מתו בשבוע אחד בשל המגיפה או תופעות הקשורות לה ועדיין, מלבד הסגר הגמיש מאוד, העובדה הזו לא מורגשת.
מלבד עמוד שער אחד של הגארדיאן המחיר האנושי כאן הוא רק מספר. מהדורות החדשות מדווחת על כמה מהמתים מידי יום אבל לא מדובר באופי הסיקור הישראלי הפולחני שבו כל נפטר הופך לחלל לאומי. 20 דקות מאוחר יותר באותה מהדורת חדשות ידווחו השדרים על החזאי הוולשי שמתופף את הפתיח למהדורת החדשות של הבי בי סי. זו הגישה המקובלת למוות בחברה הבריטית, אבל ייתכן שמה שהיה גישה בריאה ומאוזנת בתקופות של שגרה כבר אינו תואם את המציאות הנוראה של 2020.
6,082 מתים חריגים, הרחק מהעין, לבדם, בבתי חולים עם צוותי רפואה מותשים.
"I was personally upset… I don't think I've ever been quite as moved or shocked at data" – Statistician Professor @d_spiegel
Why have deaths not labelled as 'Covid-19 related' gone up so dramatically in the recent weeks? @JamesClayton5 took a look.
???? WATCH ???? #Newsnight pic.twitter.com/QVuf5IZWw0
— BBC Newsnight (@BBCNewsnight) April 14, 2020
מיום ליום גוברת הביקורת על ממשלת בריטניה בראשותו של ג'ונסון. ראש הממשלה עצמו מתאושש במעון הכפרי שלו אחרי שאושפז ואף נזקק לטיפול נמרץ למשך מספר ימים, והתוצאה היא ואקום שלטוני מתמשך. כשבוריס היה בריא, הוא נכשל בתפקודו כראש ממשלה; אך בלעדיו, אין תפקוד כזה כלל.
הדבר הטוב ביותר שעשה ג'ונסון, שיהיה בריא, בארבעת החודשים האחרונים היה להידבק במחלה ולהבריא ממנה. כך הוא העביר את המסר על חומרתה. מעבר לכך, בוריס היה בוריס – מה כבר ניתן לצפות מליצן?
כל תוצאה מלבד קרקס היא בגדר נס.
יש סיבה שבריטניה צפויה להיות בין הנפגעות הראשיות באירופה מהמגפה. הסערה המושלמת של מצב חירום חסר תקדים, ראש ממשלה לא ראוי, מערכת פוליטית נגועה בברקזיט ומפלגת אופזיציה נגועה באנטישמיות הבטיחה שהחודשים בהם יכלה המדינה להתכונן למגפה בוזבזו.
על פי ה"סנדיי טיימס", ג'ונסון לא השתתף בחמש ישיבות של ועדת קוברה בתקופה הקריטית. זוהי ועדה שמתכנסת במקרי חירום כמו שטפונות, התקפות טרור או מגפה. ראש הממשלה אינו אמור להשתתף בכל הישיבות השוטפות, אבל האיום של מגיפה עולמית אינו שטפון של כמה עיירות ביורקשייר.
במקום זאת, ג'ונסון צבע את עיני הדרקון שהגיע לרגל חגיגות ראש השנה הסיני לדאונינג 10 בטקס מסורתי ב-24 בינואר והתעלם מאורח סיני אחר. "לא ייתכן שאתה במלחמה אם ראש הממשלה שלך לא נמצא שם", אמר לסנדיי טיימס יועץ בכיר בדאונינג 10. "בוריס לא ניהל אף פגישה. הוא אהב את החופשות שלו באזור הכפרי. הוא לא עבד בסופי שבוע".
ההימור של ג'ונסון על מדיניות חיסון עדר עוד ייבחן בוועדות חקירה. המספרים יסוכמו והגרפים יציגו עליה חדה במספר מקרי המוות בבריטניה השנה. "צריך לחטוף את זה בסנטר", אמר ג'ונסון בתוכנית טלוויזיה בתחילת המשבר, כלומר לחטוף את המכה ולהמשיך הלאה. זה כבר לא יקרה, המדיניות השתנה לחלוטין ובריטניה נכנסה לסגר אבל הנזק כבר נגרם. הנגיף כבר ברח מהאורווה.
אחד משרי הקבניט חשף ל"טלגרף" (עיתון ימני, התומך בממשלה ובמפלגה השמרנית) את גודל המשבר: "אין תוכנית יציאה כרגע כי השרים לא רוצים לעשות כלום בלי הוראה של הבוס. לא הרבה קורה בישיבות הקבינט. הם מחכים שהציבור ישנה את דעתו. לא רצינו ללכת בדרך הזו מלכתחילה, הציבור והתקשורת דחפו את הסגר, אנחנו הלכנו עם המדע. הסגר יתרופף כשהציבור ירצה בכך, לא הקבינט".
הציבור כרגע תומך בבוריס. הוא הרי נאבק על חייו בבית החולים ודיבר בחום כשעזב אותו. ייתכן, וזו מחשבה מבעיתה, שבעידן הזה, של טראמיפזם עולמי, ג'ונסון אפילו ייצא מחוזק מהאסון הזה. הוא הרי סיפק למחצית מהציבור את הברקזיט שהם רצו, והתחייב להגיש אותו למרות הכל. לוירוס הזה, ברקזיט, לא מנסים למצוא חיסון, והוא זה שמכתיב את המדיניות וגם צעדים מעשיים.
בריטניה לא הצטרפה לתוכנית הכלל-אירופאית שנועדה לספק אמצעי מיגון לצוותי הרפואה ומכונות הנשמה מטעמים פוליטים. אלו הם סדרי העדיפויות של השרים היום, גם כשמימדי הבעיה ברורים.
הוואקום השלטוני אף הוא נובע מהשתלטות הברקזיט על המערכת הפוליטית. לקראת הבחירות שנערכו בדצמבר, נזרקו כל בעלי עמוד השדרה, האופי, היכולת והאומץ לומר משהו בעל משמעות לטובת אומרי כן, משרתים כנועים של המפלגה ותומכי ג'ונסון. אתם מכירים את האנשים האלו מהכנסת. לכן אין היום במפלגה השמרנית אף בעל יכולת או ניסיון היכול להכנס לנעליו המיניאטוריות של ג'ונסון.
והנעליים האלו זעירות. בתחילת פברואר דיבר ג'ונסון בכנס בגריניץ' וחשף את כל מה שצריך לדעת על אופן ניהול המשבר. זהו טקסט ג'ונסוני קלאסי, עם משפטים ארוכים מאוד, מטאפורות מופרזות, הגזמות ולבסוף הבטחה פופוליסטית:
"אנו מתחילים לשמוע רטוריקה ביזארית, כשהמחסומים עולים וישנו חשש שמחלות חדשות כמו נגיף הקורונה יגרמו לפאניקה ורצון להפרדה בין שווקים מעבר למה שנחוץ רפואית עד לכדי גרימת נזק כלכלי לא נחוץ, וברגע שהאנושות זקוקה לממשלה כלשהי שמוכנה לטעון למען חופש בשווקים, ישנה מדינה שמוכנה להוריד את משקפי קלרק קנט שלה ולקפוץ לתא טלפון ולהגיח משם כמגינת הזכות של עמי העולם לקנות ולמכור באופן חופשי. כאן בגריניץ' בשבוע הראשון של פברואר 2020 אני יכול לומר לכם בכל הצניעות שבריטניה מוכנה לתפקיד הזה".
והנה, מסיימת התביעה, כל הסיפור בדקה מפלצתית אחת. האיש הלא נכון, עם סדרי עדיפויות שגויים, עם זלזול לגבי תהליכים מסודרים ועם תחושת עליונות אישית ולאומית, בזמן האסון הלא נכון. לפחות ישנו אדם אחד שלימד באיטון ויכול להגיד, אם הוא עדיין בחיים, שהוא זיהה את הליכים האלו מזמן. בוריס אינו סופרמן וגם בריטניה היא שחקנית משנית על הבמה העולמית.
https://twitter.com/EighthOfAMile_/status/1251467979247751168
הנחמה היחידה שיש בימים באלו היא שהסגר מתחיל להניב תוצאות ונראה שמקרי המוות וההדבקויות כבר לא עולים. גם הלייבור נפטרה מנגיף הקורביניזם ומנהיגה החדש, קיר סטרמר, נוקט בצעדים שנועדו להבריא את המפלגה וכבר בהופעתו הראשונה בפרלמנט כראש המפלגה שאל יותר שאלות נוקבות מאשר ג'רמי קורבין בכל אותן שנים מבוזבזות.
אבל הכול מאוחר מדי עבור מרי אגייווה אגיאפונג, אחות בת 28 שעבדה בבית החולים של לוטון ודאנסטבל ואושפזה כשהיא בהריון מתקדם. היא נדבקה בווירוס הקורונה באמצע מרץ, אושפזה באפריל ומתה לפני שבועיים. התינוקת של אגיאפונג נולדה בניתוח קיסרי, ומבית החולים נמסר שמצבה טוב.
זו אינה רק טרגדיה אישית על ילדה שיום הולדתה הוא יום מותה של אמה, אלא סיפור על האנשים שבחזית המגפה. הם יוצאים לעבוד בבתי חולים ובתי אבות ללא ציוד מגן מתאים, לא עוברים בדיקות מספיקות ומתים בעשרות.
אנשי שירות הבריאות, רופאים ורופאות, אחים ואחיות, אנשי ניקיון וקבלה, עובדים קבועים ומתנדבים, ילידי בריטניה ומהגרים, שמתו על משמרתם בגלל חוסר ההיערכות של המערכת לאסון.
מומחי הסטטיסטיקה ינסו להעריך את גודל האסון ובכמה חיי אדם עלו ההחלטות האלו. בוריס, רק שיהיה בריא, יצטרך לספק תשובות.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו