JavaScript is required for our website accessibility to work properly. חברות התעופה בישראל רחוקות ממסלול ההמראה | זמן ישראל
אל על שווה חצי מהעלות של מטוס ראש הממשלה

חברות התעופה בישראל רחוקות ממסלול ההמראה

מאז מרץ, ארקיע קירקעה את כל המטוסים שלה, שלחה לחל"ת 540 עובדים, והבעלים שלה לא ממהרים לקחת הלוואה בערבות המדינה ● בישראייר כבר לקחו הלוואה וחידשו פעילות ● באל על המצב יותר מסובך: יש משקיע שמתעניין בחברה, אך הכיוון המסתמן הוא הכנסת היד לקופה הציבורית והפיכת אל על לחברה ממשלתית, על כל המשתמע מכך: ג'ובים וכרטיסי טיסה ● תעופה במשבר

מטוס של חברת אל על נשטף בשדה התעופה בן גוריון (צילום: Moshe Shai/Flash 90)
Moshe Shai/Flash 90
מטוס של חברת אל על נשטף בשדה התעופה בן גוריון

שתי חברות התעופה הגדולות בישראל מושבתות כרגע, ואלפי העובדים שלהן יושבים בבית מתחילת משבר הקורונה. אל על וארקיע, מהמותגים החזקים ביותר בשוק הישראלי, הצליחו לשרוד איכשהו את התחרות הקשה בשוק התעופה, עד שהגיע משבר הקורונה שמאיים להדמים אותן לצמיתות.

הגדולה מביניהן, אל על, מנסה לקבל את ההלוואה מהמדינה, ונמצאת כרגע בדרך להפוך לחברה ממשלתית. עם זאת קיימת מחלוקת בין הדרג המקצועי לפוליטי במשרד אוצר באשר לאופן שבו יש לספק לאל על את ההלוואה, כשברקע יש קונה פוטנציאלי, שמחכה על הקווים ויכול לחסוך לכולנו הוצאה כספית עצומה.

לעומת זאת, בארקיע העובדים מאשימים את הבעלים שהם כלל לא פועלים לקבל סיוע תזרימי מהמדינה, ופשוט לא רוצים לתת לחברה להמריא מחדש.

בחברה השלישית והקטנה יותר, ישראייר, כבר סיכמו עם שני בנקים על הלוואת סיוע של כ-140 מיליון שקל בערבות המדינה, וחידשו את הפעילות.

מטוס ארקיע חדש נוחת בנמל התעופה בן גוריון. 2018 (צילום: Tomer Neuberg/Flash90)
מטוס ארקיע חדש נוחת בנמל התעופה בן גוריון. 2018 (צילום: Tomer Neuberg/Flash90)

"ג'ו נקש זורק 540 עובדים לרחוב"

עובדי ארקיע הפגינו אתמול בשלושה מוקדים בהרצליה: דיילים וטייסים הניפו שלטים ליד מחלף הסירה, וכן מול בית יו"ר החברה אבי חורמרו ומשרדי ההנהלה.

כאמור, הם מאשימים את הבעלים, האחים נקש, בכך שהם מסרבים לאפשר לארקיע לקחת מהמדינה הלוואת סיוע של 130 מיליון שקל. מאז מרץ החברה קרקעה את כל המטוסים שלה וכמעט כל 540 העובדים נשלחו לחל"ת.

"ג'ו נקש זורק 540 עובדים לרחוב. הם איבדו עניין בארקיע", אומרת יו"ר ועד העובדים, עליזה בלאיש, בשיחה טלפונית. 70% מהפעילות של ארקיע היא פנים ארצית, ובלאיש מתקשה להבין מדוע המתחרה הקטנה יותר על הקו הזה המשיכה לטוס ואילו בארקיע לא חידשו את הפעילות, אפילו לא לטיסות מטען.

"האחים נקש משום מה לא מוכנים לפתוח את החברה וזה מאוד מקומם. הם קיבלו הלוואה של מעל 100 מיליון שקל עבור המלונות שלהם, והמדינה מוכנה לתת עוד 130 מיליון שקל בערבות מדינה של 75% לארקיע, אבל להנהלה יש הנחיה מהאחים נקש לא לקחת את ההלוואה, כדי לא לפתוח את החברה.

"ארקיע קיימת בשוק כבר 72 שנה עם עובדים מצוינים, אין סיבה שחברה כזו תיסגר. ארקיע זה מותג, הטסנו 70% מהקו לאילת לפני הקורונה, והיום אנחנו מטיסים אפס, בעוד שישראייר מטיסים 100%, כשאילת מלאה תיירים ישראלים".

עובדי ארקיע מוחים נגד בעלי ארקיע, האחים נקש, מחוץ למשרדי החברה בהרצליה. 29 ביולי 2020 (צילום: Flash90)
עובדי ארקיע מוחים נגד בעלי ארקיע, האחים נקש, מחוץ למשרדי החברה בהרצליה. 29 ביולי 2020 (צילום: Flash90)

בתגובה לדברים אמרו בהנהלת ארקיע שהם כן "פועלים לקבל את ההלוואה", אם כי לא ברור למה זה עדיין לא קרה. בהנהלה הוסיפו שגם אם יקבלו את ההלוואה, "יהיו פעולות רבות אותן נהיה חייבים לבצע כדי להבטיח את חוסנה של ארקיע".

מצד שלישי, במשרד האוצר מגבים את טענת העובדים, ובתשובה לשאלה האם הציעו לארקיע את הסיוע במימון אמרו כך: "הוצעה ערבות מדינה של 75% על 12% ממחזור החברה בשנת 2019. בינתיים לא מימשו".

בלאיש הוסיפה כי העובדים מוכנים לתרום את חלקם ואפילו לעבוד בהתחלה מהבית ללא שכר, העיקר שהמטוסים יתמלאו.

"הורדנו שכר לעובדים לפני המשבר, ובעקבות הקורונה נעשה ויתורים מפליגים, אבל הם מבחינתם מעבירים דף ושולחים 540 עובדים למעגל האבטלה.

"בחודש הראשון אבקש מהעובדים שיעשו הזמנות מהבית על חשבון הזמן הפרטי שלהם, רק שיפתחו, וההנהלה לא מוכנה.

"להנהלה יש הנחיה מהאחים נקש לא לקחת הלוואה, כדי לא לפתוח את החברה. ארקיע קיימת בשוק 72 שנה עם עובדים מצוינים, אין סיבה שהיא תיסגר. ארקיע זה מותג, הטסנו 70% מהקו לאילת לפני הקורונה"

העובדים מחזיקים 30% מארקיע ויש להם נציגות בדירקטוריון. לראש מועצת העובדים בחברה מונה ירון זליכה. בתשובה לשאלה מה בעצם הבעלים מנסים להשיג והאם ייתכן שמשתמשים בהם כמנוף לחץ לאישור להתמזג עם חברה אחרת, בלאיש השיבה שבכל מקרה צריך להתחשב בעובדים ולא להזיק להם.

"כרגע אנחנו מדברים על מאה אחוז הדממה, ולא לקחת את ההלוואה זה לסגור את החברה. המצב קשה מאוד ואם לא ייקחו אנחנו לא נשרוד.

"כל השנים אמרו לנו שהקו הרווחי זה הקו לאילת, ופתאום הוא לא רווחי?

טיסת ישראייר בין תל אביב לאילת. מאי 2020 (צילום: Yossi Zeliger/Flash90)
טיסת ישראייר בין תל אביב לאילת. מאי 2020 (צילום: Yossi Zeliger/Flash90)

"בכל התקופה הזו מאז מרץ שהפסקנו לטוס, בישראייר ואל על המנכ"לים נלחמו למען פתיחת החברה וקבלת ההלוואה, וארקיע לא. בישראייר כבר קיבלו את הלוואה כי המנכ"ל נלחם, ועשו שמיניות באוויר, ומטיסים את הקו לאילת. בהנהלת ארקיע כלום כלום, אפילו לא שמעו אותם בתקשורת".

"בכל התקופה הזו מאז מרץ שהפסקנו לטוס, בישראייר ואל על המנכ"לים נלחמו למען פתיחת החברה וקבלת ההלוואה, וארקיע לא. בישראייר כבר קיבלו את הלוואה ומטיסים את הקו לאילת. בהנהלת ארקיע כלום כלום"

גם ההסתדרות בתמונה. שאלתי את יו"ר איגוד עובדי התחבורה, אבי אדרי, כיצד הוא רואה את התנהלות החברה, והוא אמר כך:

"אני חושב שהבעלים צריך להיכנס לתוך הבנק, לקחת הלוואה, להעמיד ערבויות ולהביא כסף. כל השאר שטויות. בישראייר עובדים, לפחות הם נלחמים".

ירון זליכה בהפגנת עובדי ארקיע מול משרדי החברה בהרצליה. 29 ביולי 2020 (צילום: Flash90)
ירון זליכה בהפגנת עובדי ארקיע מול משרדי החברה בהרצליה. 29 ביולי 2020 (צילום: Flash90)

ההלוואה תינתן רק אחרי ההנפקה

בינתיים, אצל האחות הגדולה אל על המצב קצת יותר מסובך. החברה מושבתת ו-5,800 עובדיה בחל"ת. על השולחן מונחת הצעת האוצר לערוב להלוואה של 250 מיליון דולר יחד עם הנפקת מניות בהיקף של 150 מיליון דולר.

השווי הנוכחי של אל על כולה עומד כיום על 90 מיליון דולר בלבד. לשם השוואה, העלות של מטוס ראש הממשלה לבדו, היא פי 2 מזה.

ההתפתחות המשמעותית האחרונה היתיה לפני שבוע, כאשר מנכ"לית משרד האוצר, קרן טרנר אייל, שלחה מכתב לאל על, ובו הבהירה כי ההלוואה תינתן לה רק אחרי שהחברה תבצע את ההנפקה, והדד ליין לכך הוא עד סוף אוגוסט.

הנפקה כזו, אם תתממש, תדחק הצידה כמעט בוודאות את בעלי השליטה הקיימים, תמי מוזס בורוביץ' ובעלה דדי בורוביץ', שככל הנראה אין להם את המשאבים או הרצון לרכוש את המניות החדשות.

אלא שלפי הערכות, שר האוצר, ישראל כ"ץ, דווקא רוצה לתת לאל על את הערבות להלוואה עכשיו, מבלי להתעקש על גיוס הון תחילה. באוצר אמרו היום בתגובה ש"מתקיים מו"מ בנושא".

ישראל כ
ישראל כ"ץ וקרן טרנר אייל (צילום: Noam Revkin Fenton/Flash90)

כל זה קורה, בשעה שיש הצעה לרכישת אל על, מצדו של אדם בשם אלי רוזנברג, שחי בישראל עם משפחתו, ומקור הכסף שלו הוא אצל אביו האמריקאי. לחברה מסוגה של אל על נדרש אישור מיוחד להיתר שליטה, וברשות החברות אישרו בפנינו, שהם בודקים את הבקשה, אך התהליך הזה מתנהל בעצלתיים.

לפי פרסומים בתקשורת, הדירקטוריון מעדיף לקדם את המתווה של המדינה, על פני אותו ניהול מו"מ עם המשקיע. במקביל, הם פועלים כדי לבקש דחייה בהנפקה. המשמעות של כל זה ברורה: אל על תהפוך לחברה ממשלתית, שכן המדינה התחייבה לקנות כל כמות מניות שלא תירכש ע"י גורם אחר בהנפקה.

בדירקטוריון אל על מעדיפים כרגע לקדם את המתווה של המדינה, על פני ניהול משא ומתן עם משקיע. במקביל, הם פועלים כדי לבקש דחייה בהנפקה. המשמעות של כל זה ברורה: אל על תהפוך להיות חברה ממשלתית

ליו"ר איגוד עובדי התחבורה בהסתדרות, אבי אדרי, אין ספק שהשר יגבר על מנכ"לית משרדו: "יהיה בסדר. ייתנו להם את ההלוואה וההנפקה תהיה אחר כך. היא ירדה מזה, (קרן טרנר, ע.ש.)."

אתה חושב שצריך לקדם את ההצעה שהגיש הרוכש החיצוני לאל על?

"לא מעניין אותי הרוכש. מעניין אותי שהבעלים הקיימים ילך, ייקח הלוואה ויזרים כסף לחברה, כדי שנתחיל להפעיל אותה. נשלם חובות לציבור, נשלם לספקים. בשביל זה צריך קודם כל לקבל הלוואה. בלי זה החברה הולכת לפשיטת רגל".

תמי מוזס-בורוביץ' (צילום: סיון פרג'/אל על)
תמי מוזס-בורוביץ' (צילום: סיון פרג'/אל על)

השאלה כרגע היא האם מדינת ישראל תכניס את היד עמוק לכיס הציבורי המתרוקן, כדי לערוב להלוואת ענק לאל על, ובמיוחד לאחר מכן כדי לרכוש את כל הסחורה שתישאר ללא קונים בהנפקה. עניין של מאות מיליוני דולרים.

האפשרות השנייה היא לבדוק ברצינות את הצעת הקונה, אף שאין לו רקע בעולם העסקים הישראלי, והוא כנראה פועל בשם אביו.

גם בוועד הטייסים של החברה היו רוצים לראות אותה מתייחסת להצעה ברצינות, וגורם המקורב להם אמר לנו שהבעלים הנוכחיים לא הוכיחו את עצמם. בניגוד לוועד הדיילים, שחתמו על הסכם התייעלות, הטייסים פנו לביה"ד לעבודה בבקשה שלא יכיר בהסכם הקיצוצים שההנהלה וההסתדרות חתמו בנוגע להם.

גורם שמקורב לרוכש החיצוני העלה בפנינו את האפשרות שייתכן שבקרב הדרג הפוליטי יש גורמים שרוצים להמשיך במתווה הנוכחי, שבסופו כאמור אל על תהפוך לחברה ממשלתית, על כל המשתמע מכך: ג'ובים וכרטיסי טיסה.

אל על אמנם אמורה לעבור בתהליך הזה לידיים של נאמן, אבל ברור שיש גורמים פוליטיים שאולי לוטשים עיניים אפילו לשליטה עקיפה בחברה. בהם אפשר למנות את הבכירים בליכוד, ובראשם שר האוצר, ישראל כ"ץ, שלפני כן היה שר התחבורה ויש לו היכרות מוקדמת עם אל על ובעליה. כך למשל, לפני שלוש שנים כ"ץ ואשתו היו אורחים בחתונת בתם של דדי ותמי מוזס בורוביץ'.

בנוסף, השר דוד אמסלם מופקד כרגע על רשות החברות, שהיא הגורם שאמור לבדוק ברצינות ובזריזות את הבקשה של הקונה לקבל היתר שליטה בחברה. אם זה לא יקרה ואל על תהיה ממשלתית, אמסלם יזכה למכפיל כוח עצום.

דוד אמסלם מופקד כרגע על רשות החברות, שהיא הגורם שאמור לבדוק ברצינות ובזריזות את הבקשה של הקונה לקבל היתר שליטה באל על. אם זה לא יקרה והחברה תהיה ממשלתית, אמסלם יזכה למכפיל כוח עצום

בדיוק לפני כשנה, יו"ר הוועד של אל על, שרון בן יצחק, קרא לכל עובדי החברה להתפקד לליכוד, בלי קשר להשקפתם הפוליטית שכן כבר אז החברה הייתה במצב מאתגר. הקריאה הזו זכתה לקיתונות של ביקורת מצד חלק מהעובדים. אבל ייתכן שבן יצחק ראה את הנולד. אם עובדי חברת התעופה הלאומית רוצים לראות אותה ממריאה מתישהו, לא יזיק להם להיות חברים במפלגת השלטון.

מחאת עובדי אל על מול משרד האוצר. מאי 2020 (צילום: Olivier Fitoussi/Flash90)
מחאת עובדי אל על מול משרד האוצר. מאי 2020 (צילום: Olivier Fitoussi/Flash90)

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 1,332 מילים
כל הזמן // יום שני, 20 באפריל 2026
מה שחשוב ומעניין עכשיו
הפסקת אש באיראן ובלבנון

השיחות בוושינגטון נמשכות: שגרירי ישראל ולבנון ייפגשו ביום חמישי הקרוב

דיווח: שב"כ מסרב למסור לתביעה ולהגנה במשפט נתניהו את חוות הדעת, המתנגדת להגעת ראש הממשלה לאולם, אך יאפשר להם לעיין בה ● מקור איראני בכיר: נותרו פערים מול ארה״ב לגבי הגרעין, תוכנית הטילים אינה נתונה למו״מ; טראמפ אמר כי ישקול את המצור על הורמוז ● נתניהו גינה את המקרה בו חייל שבר פסל של ישו בלבנון והבטיח שינקטו צעדים נגדו

לכל העדכונים עוד 29 עדכונים

בין מלחמה לזיכרון, אתגר החינוך

החזרה לבתי הספר לאחר 40 ימי מלחמה (וביישובי הצפון – 50) אינה חזרה רגילה. זה הרגיש קצת כמו האחד בספטמבר בהתרגשות לקראת המפגש המחודש עם הילדות והילדים ועם הצוותים, אבל היה שונה בתכלית, וגם לא דמה לחזרה משגרת חגים.

זו הייתה חזרה אל תוך שבר – אישי, קהילתי ולאומי, שטרם התאחה. ודווקא בתוך המציאות הזו, מערכת החינוך נדרשת כמעט מייד להתמודד עם הרצף הכי טעון בלוח השנה הישראלי – יום השואה, יום הזיכרון ויום העצמאות.

ורד גורפינקל היא אשת חינוך. גרה ברמת הגולן, מנהלת "בית חינוך מעלות הגולן" ברמות, בוגרת תכנית מנדל ופעילה בתנועת "הרבעון הרביעי". נשואה לעומר, שמשרת במילואים ברצף מאז 7.10, ואמא לארבעה בנים.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 667 מילים

קומץ שחיינים מול ים של אדישות: כך נחשפה דליפת הביוב בפלמחים

במשך שבועות במערכה עם איראן היו למים בחוף פלמחים ריח ומרקם של ביוב, אבל שום גורם רשמי לא היה בתמונה ● כמה שחיינים וגולשי סאפ היו היחידים שדאגו לים ואף איתרו את הצינור שממנו דלף הזיהום – שתוקן בסוף השבוע האחרון ● "היו ימים שחזרתי הביתה כשבגד הים וחולצת השחייה שלי מסריחים מביוב. זה הלך והחמיר"

עוד 1,186 מילים

הפסקת האש היא הפסקה. לא אסטרטגיה

הבעיה עם הפסקות אש במזרח התיכון היא שהשם שלהן מטעה. הן נשמעות כמו סוף, אבל בדרך כלל הן רק שם מכובס להפסקה טכנית בין סבב אחד לסבב הבא. גם עכשיו, כל הסימנים מצביעים לא על הסדרה יציבה, אלא על רגיעה שברירית, עמוסת סתירות, פרצות ואינטרסים מנוגדים.

השיחות בין ארה"ב לאיראן הסתיימו בלי הסכם, המחלוקות המהותיות נותרו פתוחות, והפסקת האש עצמה מוגבלת בזמן. במקביל, האמריקאים כבר לא מדברים בשפה של שלום אלא בשפה של "יצירת תנאים" לחידוש מעבר ימי בטוח, כלומר בשפה צבאית, הנדסית ומבצעית. כשצריך לפנות מוקשים כדי להציל את הפסקת האש, כנראה שאין באמת הפסקת אש.

ד"ר בלה ברדה ברקת היא מומחית לנדל"ן ופרשנית כלכלית וגאופוליטית ומחברת הספר "הנדסת העושר, התפתחות הנדל"ן מצורך אנושי למוצר פיננסי".

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 775 מילים

למקרה שפיספסת

"לא בשביל המדינה הזאת בני נהרג"

הם איבדו את יקיריהם בשבעה באוקטובר – אך בצבא ובמערכת החינוך מסרבים לשמוע את קולם ● המצטרפים לפורום השכול הישראלי–פלסטיני נאבקים להקמת ועדת חקירה, להחלפת הממשלה ולמפגש עם הכאב בצד השני ● "צריך להילחם על הנשמה והאנושיות שלנו"

לכתבה המלאה עוד 1,853 מילים

דווקא במצב חירום מתמשך, תקשורת היא לא מותרות אלא תנאי לרלוונטיות

יש רגעים שבהם נדמה שהדבר הנכון ביותר לעשות הוא לשתוק. מלחמה או מצב חירום מתמשך הוא אחד מהם. אבל במציאות של היום, שתיקה היא לא בהכרח הבחירה הבטוחה ביותר, ולעיתים היא דווקא מרחיקה ארגונים מהקהל שלהם.

בתקופות כאלה עולה לעיתים הנטייה להוריד הילוך תקשורתי, לבחון כל מסר בזהירות יתרה, ולנסות לא להפריע לרגע. זה מגיע ממקום מובן, אבל פחות מתאים למציאות שבה אנחנו פועלים. כי בישראל של 2026, מצב חירום הוא כבר לא אירוע נקודתי. זו שגרה.

אביגיל רובינגר היא יועצת תקשורת ואסטרטגיה שמאמינה שכוחם של מילים וערכים אמיתיים יכול לבנות אמון – גם בין אנשים, גם בין מותגים.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 527 מילים

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

שופטי העליון עולים להתקפה נגד הקיפאון המניפולטיבי של לוין

המכתב החריג של בכירי העליון לשר המשפטים מסמן נכונות לפעול למינוי שופטים לכלל הערכאות גם ללא שיתוף פעולה מצדו, לנוכח המחסור החמור במערכת ● פרסום רשימות המועמדים והדיון בבג"ץ יכריעו אם חברי הוועדה יוכלו לממש זאת חרף התנגדותו ● פרשנות

עוד 925 מילים

סתירות בדוחות הכספיים של העמותה של מרדכי דוד לגבי מקור ההכנסות

עמותת "אחוות אחים לצדק – ביחד ננצח", שהקים דוד יחד עם פעילים מבני ברק ביוני 2025, אספה במהלך 2025 מעל מיליון שקל בתרומות ● אולם בדוח שהוגש לרשם העמותות, העמותה טוענת כי לא אספה תרומות בכלל

לכתבה המלאה עוד 460 מילים

ראש הממשלה מנסה להיפטר מכאב הראש של הפריימריז ודורש שריונים כדי לדחוק מועמדים שמביישים את התנועה ● במקביל, בנט שולט ביד רמה במפלגתו החדשה ומגייס בכירות לשעבר בשירות הציבורי מתוך הבנה ברורה – עדיף אנשי ביצוע פרגמטיים מאשר אידיאולוגים שיעשו לו תרגילי עריקה נוסח שיקלי וסילמן ● פרשנות

עוד 807 מילים

הפצצה המתקתקת של המשק הישראלי

השקל מוביל את מגמת התחזקות המטבעות העולמית, ומותיר את היצואנים להיאבק על הישרדותם מול העלויות שהמטבע החזק משית עליהם ● ללא התערבות ממשלתית מהירה, כושר התחרות של המשק הישראלי עלול להימצא בסכנה ממשית ומיידית ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 685 מילים

הסוס הטרויאני של חב"ד

תחקיר תושבי השכונות הדרומיות ברחובות גילו כי לביה"ס היסודי של ילדיהם הוכנס בית כנסת גדול במבנה יביל, ללא אישורים, הקצאה או ביטוח לשימושה של עמותת חב"ד ● כשביקשו הסברים, קיבלו תשובות סותרות ● במקביל, מתברר כי העמותה מתגאה בהקצאה מעל מעון לפעוטות שמעולם לא אושרה, בעוד העירייה עוסקת בהסדרים עקומים המנוגדים לכאורה להוראות החוק ● עיריית רחובות: "המבנה ישמש גם את הקהילה וגם את ביה"ס"

לכתבה המלאה עוד 3,149 מילים

כך מממנים בנט ואיזנקוט את הקמפיינים שלהם

המפלגות החדשות נאלצות להסתדר ללא מימון מפלגות ציבורי ● במקום זאת, הן נשענות על הלוואות בנקאיות וערבויות של מיליוני שקלים מבכירי המשק וההייטק הישראלי ● בין תומכיו של בנט: יזם ומומחה הבינה מלאכותית יואב שוהם ● בין תומכיו של איזנקוט: אחד ממייסדי "צ'ק פוינט" מריוס נכט ● צלילה למספרים

לכתבה המלאה עוד 741 מילים

צה"ל במסר לדרג המדיני: אנחנו את שלנו בלבנון עשינו

בזמן שבירושלים ובוושינגטון מתאמים עמדות מול איראן, העצירה הפתאומית בלבנון חשפה פער מדאיג בין מקבלי ההחלטות לכוחות בשטח ● צה"ל מבהיר כי המהלך הצבאי מיצה את עצמו, ומאותת לפוליטיקאים שחובת ההוכחה במו"מ מוטלת כעת עליהם ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 636 מילים
הזמן הירוק
הזמן הירוק
סיכום השבוע בסביבה

סילמן מבשר רעות

עידית סילמן הובילה השבוע את המשרד להגנת הסביבה לשעתו האפלה ביותר ● ההגנה על אסדות הגז עלתה למדינה מיליארדים וההשבתה שלהן במלחמה מאות מיליונים, כדאי לקחת את זה בחשבון כשמחליטים באיזו אנרגיה להתמקד ● בבקעת בית שאן הופכים תמרים סוג ב' למשקאות אלכוהוליים מובחרים ● וגם: האם הבירה תפתור את בעיית גזי החממה?

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 1,402 מילים ו-2 תגובות

השיחות בין לבנון לישראל מסמלות את סוף עידן ההכחשה

השיחות הישירות בוושינגטון משקפות הכרה בכך שדיפלומטיה עדיפה על מלחמה ● במצרים מצאו שדה גז ענקי וירדן מתכננת לרכוש מים מסוריה. ואיפה ישראל? ● אחת מתוצאות המלחמה: הידוק הפיקוח על התקשורת במפרציות ● והשבוע ב-2024: המתקפה האיראנית הראשונה על ישראל ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

עוד 1,083 מילים ו-1 תגובות
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
כַּהֲנָא חַי 298

בן גביר הוא כבר לא הילד מהסמל, לא הנער שמעריץ את רוצח ההמונים ד"ר גולדשטיין, ולא הפרובוקטור שיעשה הכול כדי לזכות באייטם בטלוויזיה. תנועת "כך" היא כבר מזמן לא העשבים השוטים בשולי הגן הציוני. היא הפנים של ישראל בעולם

לכתבה המלאה עוד 1,394 מילים
התחברו לזמן ישראל

רוצים להגיב לכתבות? התחברו עכשיו

  • לכל תגובה עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
  • עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
  • קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
הערה: כאשר אתם מתחברים לזמן ישראל אתם מסכימים לתנאי השימוש
Register to continue
Or Continue with
Log in to continue
Sign in or Register
Or Continue with
שלחנו לך אימייל
לינק להתחברות מחכה לך בתיבה
סגירה
בחזרה לכתבה

עיתונות איכותית מתקיימת בזכות קוראים שתומכים בה

תמכו בנו

עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.

ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.

תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.