נדיר בימינו שאנשים מצדיקים הרס, החרבת חיים, פגיעה בזולת, אלימות וגזענות. הנאציזם וגישות אידיאולוגיות המקדשות את הכוח והכפייה, את האלימות והרצח, את ההיררכיה האנושית והזלזול העמוק ברגשות הזולת, נחשבים לא ראויים ולא נאורים, ומוקעים בדרך כלל על ידי רוב החברה. יחד עם זאת, בדיונים מוסריים שולט כיום טיעון מנוול המופיע בתחפושת נאורה של כיבוד האדם ושמירה על זכויותיו – טיעון הבחירה החופשית.
נדיר בימינו שאנשים מצדיקים הרס, החרבת חיים, פגיעה בזולת, אלימות וגזענות. יחד עם זאת, בדיונים מוסריים שולט כיום טיעון מנוול המופיע בתחפושת נאורה של כיבוד האדם ושמירה על זכויותיו – טיעון הבחירה החופשית
הרשמו עכשיו לניוזלטר היומי
איך אפשר לתת לעובד שכר רעב שכזה? מה אתה רוצה ממני, אף אחד לא הכריח אותו לחתום על החוזה; אתה לא חושב שיש בעיה מוסרית בלצרוך זנות? זה פטרנליסטי להגיד לה במה לעבוד, אני כנראה מכבד אותה יותר ממך; זה נראה לך הוגן לפתות אותו בשעת מצוקה לקחת הלוואה עם תנאי החזר כל כך קשים? הוא בחר בזה, מי אתה שתגיד לו מה לעשות; אתה מבין שהם שכבו עם נערה בת שש עשרה, אחד אחרי השני, שוב ושוב ושוב, עמדו בתור, השאירו אותה עם פצע עמוק וקשה לכל החיים? אני דווקא שמעתי שהיא הסכימה, אז אולי זה לא כזה יפה, אבל אתה לא צריך לעשות מזה עניין. זו זכותה.
הטיעון המרכזי של הנבל הנאור בימינו מתבסס על חירות הפרט. הרצון החופשי, הבחירה החופשית, זכויות האדם, הפכו למכשיר להצדקת כל עוול שנעשה ללא כפיה, או לפחות ללא כפיה במובניה הפשוטים.
אכן, חירותו של אדם להכריע ולכונן את דרכו היא אחד מיסודות המוסר. עם זאת, המחשבה שכל המוסר והיחסים האנושיים מתמצים בשאלה האם הדברים נעשו בכפייה היא מסוכנת ביותר. נדמה שרבים מאתנו החליפו את הציווי העמוק "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ", בציווי השטחי "אל תכפה על רעך". בספרו "החברה השפויה" כתב אריך פרום:
"אין ספק שעקרון ההגינות יוצר סוג מסוים של התנהגות מוסרית. אינך משקר, מרמה או משתמש בכוח – אתה אפילו נותן לצד השני סיכוי, כאשר הינך נוהג על פי חוקי ההגינות, אולם לאהוב את שכנך, להרגיש עמו אחדות וזהות, להקדיש את חייך למטרה של פיתוח כוחותיך הרוחניים – כל אלה אינם חלק ממוסר ההגינות".
אוסיף על פרום ואומר: מה שאנו מכנים בשם 'הגינות' משמש לעיתים מסווה להתנהלות רעה ובהמית.
הניסיון להשתמש בערך חשוב על מנת להצדיק מעשי עוול נוראיים מזכיר את שכינה הרמב"ן: "נבל ברשות התורה". אדם יכול לקיים לכאורה את כל העשין והלאוין שבתורה ועדיין להתנהג כמו נבל. ניתן להשתמש בערכים ורעיונות שמופיעים בתורה, על מנת להצדיק את היפוכה של כוונת התורה, של הרוח המנגנת שמאחוריה. בניסוחו של הרב ליכטנשטיין:
"זה שלא יעשה את 'הישר והטוב' יחשב הדבר כאילו אטום הוא למנגינה השמיימית. קימת נבלה שהיא אמנם ברשות התורה – אך זאת היא נבלה".
קיימת נבלה שהיא ברשות הערכים הליברלים – אך זאת היא נבלה. מרוב שאנו עסוקים בהיבטים הטכניים של היחס לזולת ובשאלת האשמה המשפטית, אנחנו נעשים קהים ואטומים לאשמה המוסרית ולאחווה האנושית הבסיסית. מרוב שיח על הוגנות, אנו שוכחים מסולידריות ואהבה.
מרוב עיסוק בהיבטים הטכניים של היחס לזולת ובשאלת האשמה המשפטית, אנחנו נעשים קהים ואטומים לאשמה המוסרית ולאחווה האנושית הבסיסית. מרוב שיח על הוגנות, אנו שוכחים מסולידריות ואהבה
בשיח ברשתות החברתיות סביב המקרה המזוויע באילת שפרטיו עדיין לא התבררו, חזר טיעון הנבל הנאור: "היא רצתה", "היא לא אמרה לא". בימי ראשית אלול אלה הלב מיטלטל ומזדעזע למראה בריחתם של אנשים למקלט 'הבחירה החופשית' של הנבל. אני תקווה שנדע לשוב ולבנות חברה שמבוססת על אהבת השכן ולא על אכזריות, גם אם היא 'אכזריות נטולת כפיה'.
סמנכ"ל תוכן ומנחה בקולות, מגיש הפודקאסט ''קולות של רוח'', פובלציסט ופעיל חברתי.
השינוי שחל בנסיבות ובסיכויים למימוש עסקת חטופים נעוץ בכך, שכעת מי שנושא ונותן מטעם חמאס הוא "בעל הבית" האמיתי, יחיא סנוואר, המסתתר במנהרות, ולא עוד ההנהגה המדושנת בקטאר, שביקשה לדחוק את סנוואר ממרכז הבימה תוך השתלטות על המשא ומתן.
תכני המשא ומתן היו חשובים, אבל חשוב גם לדעת מי ירוויח ממנו. בסבב השיחות הראשון, שאכן הביא לעסקת שחרור חטופים, ההנהגה בקטאר הובילה, וקטאר אכן זכתה בקרדיט, אבל מאז השתנו הדברים. סנוואר הבין, ממקום מחבואו, כי ככל שהשיחות יתקדמו חייו יתקצרו. הרי ישראל חזרה והדגישה כי בכל מקרה חיסולו של סנוואר הוא מטרת מלחמה.
פנחס ענברי הוא חוקר בכיר של מזרח התיכון, עיתונאי, סופר, תסריטאי ומשורר. שימש שנים רבות חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה. חיבר ספרי עיון על בבעיה הפלסטינית. הרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" - על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.
הופעתה של התנועה הציונית ביטאה שינוי היסטורי בדימוי העצמי של העם היהודי; מאומה שהרחיקה עצמה מכל גילוי של אלימות לאומה שלוחמת על חירותה, ומתאפיינת בנחישות ובנכונות להקרבה.
בראשית דרכה הצטיירה התנועה הציונית בעיני עצמה כתנועת שלום, ולכן צמצמה את השימוש בכוח הצבאי להגנה בלבד ולהבטחת היישוב. בהמשך דאגו מנהיגי מפא"י להציג את ישראל כאומה שוחרת שלום אשר הלחימה כפויה עליה, וכל מערכה צבאית הוצגה ככזו שתכליתה הבטחת הקיום הלאומי ותו לא. הביטוי "אין ברירה" היה שגור בפיהם של מנהיגי ישראל הראשונים וביטא את ההכרח שאין מנוס ממנו.
ד"ר עופר חן הוא בוגר החוגים להיסטוריה, פילוסופיה ותלמוד ובעל פוסט דוקטורט במשפטים מאוניברסיטת תל אביב. ספריו ומחקריו מקיפים נושאים רבים ומגוונים, החל מחקר המשיחיות היהודית, היסטוריה של המשפט הישראלי וכלה בספרות מודרנית ותולדות ההלכה. משמש כחוקר במכון לחקר התפוצות באוניברסיטת תל אביב.
ב-7 באוקטובר התעוררנו לסיוט בלתי נתפס. חשבנו שרק בני אדם מהסוג האכזרי ביותר מסוגלים לעשות דברים כאלו: לחטוף מבוגרים, נשים וילדים מביתם, להרוג, לאנוס ולענות משפחות שלמות שלא איימו על איש. הדעת אינה מצליחה לתפוס כיצד מתנהגים בני אדם כך.
כאשר אנו חושבים על אלימות בקרב בעלי חיים אנו מניחים שמתקיים מאבק זמני בין פרטים, לרוב על שימוש בטריטוריה, מזון או הזכות לרבייה. ובדרך כלל זהו אכן המצב. כמו אצל בני אדם – אלימות בדרך כלל קשורה לגורמים המצוינים לעיל. אך שלא כמו אצל בני אדם, אנו מניחים שבעלי חיים מתמקדים בתקיפתם רק בפרטים אותם הם עוינים ספציפית. אם זכר מתחרה עומד בדרכו של זכר אחר – נניח שהזכר התוקף ירצה להרחיק את השני ולזכות בשלל.
רפי לוי הוא עובד סוציאלי קליני, פסיכותרפיסט בקליניקה פרטית ובמערך בריאות הנפש ומרצה במסגרות שונות. בעל רקע והשכלה ביולוגית ורפואית ומתעניין בדמיון בין בני אדם לבעלי חיים, משורשי אבולוציה ועד לקליניקה של היום. מעבר לכך הוא בעל משפחה מקסימה, טבח מוסמך, נגר חובב ופעיל לזכויות עובדים סוציאליים.
החרם הטורקי זה הדבר הכי טוב שיכול לקרות לחקלאים
"אחרי האופוריה של החזרה הביתה, האדמה משמיעה את קול הכאב שנספג בה. אנחנו מתקשים להשריש את עצמנו בחזרה. למעשה, הנפש עדיין עקורה"
בת 68 מקיבוץ סעד. נשואה, אם לחמישה, דוקטור לפילוסופיה יהודית. פונתה למלון בים המלח וחזרה לקיבוץ אחרי חצי שנה
טראמפ מנמנם בזמן שהמחאה בקמפוסים הגיעה לשיא
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם