רבות נכתב ודובר על יושב ראש כחול לבן בני גנץ. אבל נדמה לי שלנוכח מצבו ומצבה של מפלגתו המתפוררת לא נותר לנו אלא לחמול עליו על ההתעללות שנתניהו מתעלל בו. האיש מעורר רחמים, במו ידיו הביא את אסונו־שלו. אלא שבכך הביא גם את אסוננו.
נדמה לי שלנוכח מצבו של גנץ ומצב מפלגתו המתפוררת לא נותר לנו אלא לחמול עליו על ההתעללות שנתניהו מתעלל בו. האיש מעורר רחמים, במו ידיו הביא את אסונו־שלו. אלא שבכך הביא גם את אסוננו
יאיר בן־חור הוא עורך ספרות, עורך לשון, נקדן, עורך שירה ומשורר. פרסם עד כה חמישה ספרי שירה פרי עטו וספר מאמרים פילוסופיים, וערך וניקד מאות ספרים אחרים.
פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
שלל צילומי היח"צ של הזוג בנימין ושרה נתניהו מוושינגטון מציגים עובדה ברורה: בראשות ממשלת ישראל עומדים שניים. לא אחד. אחד נבחר ואחת נדחפת, כופה, משתלטת ושולטת בבעלה ראש הממשלה.
אי אפשר להכחיש את התמונות. הגברת שרה נתניהו יצאה ראשונה מהמטוס ללחוץ ידיים לצוות השגרירות, לפניו, עד שהעירו לה והיא פינתה לו את הכבוד. היא פרסמה ראשונה תצלומים מהמטוס ודיווחה שהיא ("אני רעיית ראש הממשלה" בניסוח שלה) משוחחת עם אימהות החטופות.
איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.
תושבי שדרות תקועים בלי רכבת עד לניצחון המוחלט
התחקירים על המחדל של ה-7 באוקטובר, שימשיכו להתפרסם במהלך השבועות הקרובים, יתמקדו, מטבע הדברים, בכשלים של ההתנהלות הפיקודית. ניחשף לפרטים רבים הנוגעים לאופן ההיערכות, להתעלמות מהמידע הקריטי שהצטבר אצל הגורמים השונים, ולאי-התגובה לקריאות המצוקה שהגיעו מרחבי העוטף.
למול גודש הפרטים נחזור ונשאל כיצד התעצב העיוורון הארגוני בהבנת הסימנים המוקדמים, והמחסום המחשבתי שמנע את הבנת גודל הזוועה שהתרחשה מעבר לגדר בקיבוצים.
מומחית לאתיקה ניהולית יישומית. משלבת זה שנים בין הוראה באקדמיה בתחומי הניהול והאתיקה לבין פיתוח והכשרת מנהלים. כיום, מרצה באוניברסיטת רייכמן בתוכנית "משפטים וממשל" בצה"ל לסגלי פיקוד בכירים ולמנהלים בסקטור ציבורי ועסקי. ספרה "צלילה במים עכורים - פרשת הצלילות בקישון כתופעה ארגונית" יצא לאור בהוצאת פרדס (2021)
"ישראל נלחמת על קיומה. היצירה היא החלק שלי במלחמה על הארץ"
מישהו יכול לכתוב לי הודעה משמחת ומחממת את הלב? כותבת אישה מודאגת ממרכז הארץ. זה מזכיר לי אמרה בערבית על אנשים מדוכדכים המבקשים מראש הכפר: "ספר משהו משמח – אפילו שקר".
בני אדם השרויים במצוקה זקוקים לעיתים למישהו שישפר את האקלים, יעלה את מצב הרוח ויפיח תקווה. מישהו ללכת אחריו, להאמין ביושרו, לישון בשקט כשיודעים שהוא מצוי על ההגה.
משה בן עטר הוא פובליציסט, מחבר הספר "המסע לישראל האחרת". עסק שנים בתכנון אסטרטגי והיה מנכ״ל המועצה הציונית בישראל, מנהל כפר הנוער יוענה ז'בוטינסקי, ומנהל המכון למחקר וחינוך בקרן כצנלסון. היה יועצם של כמה שרים ויועץ ליצחק הרצוג.
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
הניתוח לא מוצלח. הוא מתמקד בענין של הצבת אלטרנטיבה לנתניהו ומתעלם מהמצב שהיה פה לאחר הבחירות האחרונות. זו הייתה הפעם השלישית שאי אםשר היה להרכיב ממשלה – כולל ממשלה חליפית לליכוד. והגיע משבר הקורונה שטיבו לא היה ברור והוא נראה סופר בעייתי. במצב כזה מדינה צריכה ממשלה. גנץ גם יכל להאמין שנתניהו לאחר 3 כשלונות להגיע להרכבת ממשלה יתנהג אחרת. זה נכון שזו הייתה טעות אך זו התברר רק בדיעבד וכאמור בכל מקרה בינתיים הייתה ממשלה – איזושהי ממשלה.
ביחס לנקודה שגנץ חיבל באלטרנטיבה לביבי בואו נזכור שכשהצטרף לא הייתה אפשרות.להקים ממשלה אחרת. המפלגות השונות מול ביבי יכלו להתאחד להפילו אך לא להקים משהו אחר. וזה לא השתנה מאז והסיבה הבסיסית היא: החרדים. הם בעצם חוסמים כל אופציה אלטרנטיבית כי עקב כוחם שגדל, עם גידולם הדמוגרפי הם ביחד עם הליכוד כבר הרבה מאד. בבחירות האחרונות: 50 מנדטים. בהתחשב ביריבויות בין שלל המפלגות האחרות כולל הבעייתיות של שיתוף הרשימה המשותפת חשבון פשוט מעלה שלא הייתה שום אלטרנטיבה מעשית. ברגע שביבי קנה את החרדים בהרבה מאד כסף ואלה הבינו שהוא מוכן לשלם ללא הגבלה המשחק נגמר. החרדים הצליחו להשתמש בדמוקרטיה הישראלית לרתום את יתר המדינה לצרכיהם. גם מצאו שותף מתאים לכך.
נגד זה גנץ לא יכול לעשות כלום. לכן, זה שבעת משבר כפול, פוליטי ובריאותי-כלכלי, הייתה ממשלה זה המעט שניתן היה לעשות וזה גם מה שנעשה. בואו גם נזכור שאלמלא ניסנקורן במשרד המשפטים נקל לשער מה היה קורה למערכת המשפטית לאור המתקפה העצומה של נתניהו וגם סמוטריץ עליה. היא הייתה מתקעקעת לגמרי. ועוד נזכור שהיו ימים, בעיצומו של משבר הקורונה, שביבי שקל נטילת סמכויות חירום. באותם רגעים זה היה מרגיע מאד שמשרד הבטחון היה בידי גנץ ולא, כמו המשרד לבטחון פנים, בידי איש של נתניהו.
כך שאם גנץ מרגיש שעשה מה שיכל אפשר להבין זאת. לא משנה אם נתניהו בסוף כן שיטה בו. הם היו הרי רק כחצי שנה ביחד – זה לא הרבה זמן. ובינתיים המדינה תיפקדה איכשהו.
וביחס לקודה של ממשלה חליפית: לאור הברית הזו בין נתניהו והחרדים ו50 המנדטים שלהם יחד כבר די ברור שהישועה יכולה לבוא רק מפירוק הליכוד והדחת נתניהו. וזה מה שאולי קורה עתה לנגד עיננו – כתוצאה מהצעד של סער.
יש בי, מצד אחד, חמלה רבה לאיש ומצד שני, כעס גדול מאד.
בפעם הראשונה בחיי העזתי לשנות את צבעתי [בבחירות האחרונות] ונתתי קולי לבני גנץ-כחול לבן. בעשותי זאת שברתי רצף הצבעות, מאז גיל 18 לערך.
רבים מחברי.ותי הצהירו בפני, שהפעם לא ילכו להצביע ואני נלחמת בהם, מנסה לשכנע, שדווקא הפעם חשוב ללכת ולהצביע. אין מצב, שראש הממשלה המכהן יבחר לכהונה נוספת.