איזו אמא עוזבת ככה את ילדיה הקטנים ונוסעת למדינה רחוקה?

מיקה ומאורין בעת הגירוש מביתן

קאדי נכנסה לחיי באמצע שנות העשרים שלה, היא הגיעה מנפאל, אם צעירה לשני בנים, שלא ידעה לא אנגלית ולא עברית.

מחלת הסרטן של אבי פגעה בתפקודו. הואיל ובעשור האחרון לחייו הוא הקים מעבדה לאיתור מוקדם של מחלת הסרטן במרכז הרפואי זיו שבצפת, מרכז חייו היה בצפון, בעוד שמרכז חיי וחיי אחיי היה במרכז.

היות שלא אני ולא אחיי היינו מוכנים לעצור את חיינו ולהפוך למטפלים סעודים, נדרשנו להסתמך על עובדת זרה, כזו שתהיי עם אבי 24/7, תבשל עבורו, תרחץ אותו ותנקה את ישבנו.

כשהגעתי לבקרו בדירת החדר וחצי שלו בראש פינה, לא יכולתי שלא לחוש צער על האישה הצעירה שנדרשה לטפל באבי, כשהיא רחוקה מביתה, רחוקה מילדיה, לכודה בדירה קטנה עם אדם שהיא לא מכירה ובוודאי שאינה אוהבת.

כשהגעתי לבקר את אבי בדירתו בראש פינה, לא יכולתי שלא לחוש צער על האישה הצעירה שנדרשה לטפל בו, כשהיא רחוקה מביתה ומילדיה, לכודה בדירת חדר וחצי עם אדם שאינה מכירה ואינה אוהבת

בואו נהיה גלוים, המחשבה על ניקוי ישבנו של אבי, פשוט הגעילה אותי, אז ״הפתרון״ היה לנצל את מצוקתה הכלכלית של אישה אחרת.

אבי שהיה אדם לא חביב, קצר רוח ומתנשא, גילה בסוף ימיו מעט אנושיות, ונהג בקאדי באדיבות גדולה. הוא השתדל להעניק לה תחושת בית, עודד אותה לצאת לפגוש חברות ובלילות השתדל, כמה שיכול היה, שלא להעירה. אם יש משהו שעליו אני אסירת תודה לאבי, זה על היחס שלו לאישה הצעירה שבקושי היתה יכולה לתקשר עמו.

בשבוע האחרון לחייו, כשהוא נע בין צלילות הדעת לבין העדרה, הוא ביקש ממני שאדאג לקאדי לאחר מותו.

תחילה חשבתי שהוא אינו מפוקס, ואולי בשל הטיפול המסור שהעניקה לו, הוא חשב אותה לקרובת משפחה, שמותו עלול להשפיע עליה. רק מאוחר יותר, הבנתי שאבי היה מאוד מודע, וכי בקשתו נבעה מהבנה שהתגבשה בחודשים שקאדי היתה עמו.

רק עם מותו, נחשפתי למציאות האפלה של העובדות הזרות בישראל. קאדי מסרה לי את המפתחות לדירת החדר וחצי עוד כשאבי שהה בבית החולים. כאשר שאלתיה היכן היא תישן, השיבה שתלך לדירה, ששכרה לסופי השבוע בחצור הגלילית יחד עם חברותיה, שגם הן זקוקות לדירה ביום החופשה שלהן.

קאדי לא הסכימה ללכת לדירתו של אבי להוציא את חפציה בלעדי, שלא אחשוד חלילה שלקחה לעצמה משהו שאינו שלה. חשתי צביטה ענקית בלבי, שכך חשה האישה שטיפלה באבי במסירות אין סופית, משימה שהיה עלי לעשותה, אך העדפתי שמישהי אחרת תעשה זאת במקומי.

לאחר שפיניתי את חפציו של אבי, התפנתי לסייע לקאדי למצוא ״קשיש״ אחר בו תוכל לטפל. הבנתי שבמהלך עשרת החודשים בהן טיפלה באבי, היא למעשה לא הרוויחה כמעט כלום.

בדומה לעובדות זרות נוספות, קאדי נאלצה לשלם לקבלני כוח האדם בנפאל וכאן בישראל עשרות אלפי שקלים על מנת ״לזכות״ בהזדמנות לטפל בהורינו הקשישים, וכי רק לאחר תקופה לא קצרה – הן מתחילות להרוויח מהעבודה הקשה הזו מספיק כדי שתוכלנה לשלוח למשפחתן כסף הנחוץ למחייה.

בעל הדירה, אדם אדיב בד״כ, זרק הערה שצרבה את נשמתי: ״איזו אמא עוזבת ככה את ילדיה הקטנים ונוסעת למדינה רחוקה בשביל כמה שקלים?״. ״אמא, שמוכנה לעשות הכל למען אותם ילדים", עניתי. 

בעת שארזתי את חפציו של אבי, ביקשתי להשאיר אצל בעל הדירה את המיטה שאבי קנה לקאדי, בתקווה שהמיטה תשמש אותה. בעל הדירה, אדם אדיב בד״כ, זרק הערה שצרבה את נשמתי: ״איזו אמא עוזבת ככה את ילדיה הקטנים ונוסעת למדינה רחוקה בשביל כמה שקלים?״.

״אמא, שמוכנה לעשות הכל למען אותם ילדים, ועל הדרך מוכנה לעשות למען אדם זר יותר מאשר ילדיו שלו.״ השבתי בכעס. ״היא בוודאי אמא טובה ממני״, הוספתי למען הסר ספק.

עברו כמעט שני עשורים, וקאדי עודנה כאן, מטפלת בהורים קשישים, במסירות אין קץ. היא הקריבה את חייה למען ילדיה, שזכו לחינוך טוב. על אף שאביהם מצא אישה אחרת, והוריה המבוגרים חלו ונדרשו לטיפולים, שקאדי הצליחה לממן, היא עצמה לא ממש חייתה.

תמיד לכודה בדירות או באותו החדר עם אדם מבוגר, שהיא נדרשת לתת לו טיפול כמעט 24/7. לא פעם סבלה מיחס משפיל ואף מתעמר מצד הקשישים או בני משפחותיהם. זמן חופשי לעצמה כמעט שאין לה.

כשאני נוסעת לבקרה, אלו ביקורים חטופים מחוץ לדירת הקשיש, כשהיא כל הזמן מודאגת שיזדקקו לה. ״אחותי הישראלית״ היא מכנה אותי, ואני חשה בעיקר צער גדול על שאינני עוזרת מספיק לאחות זו.

קאדי הקריבה את חייה למען ילדיה, שזכו לחינוך טוב. על אף שאביהם מצא אישה אחרת, והוריה המבוגרים חלו ונדרשו לטיפולים, שקאדי מימנה, היא עצמה לא ממש חייתה

קאדי לא הקימה משפחה כאן, בדומה לעובדות זרות רבות. היא אינה ״מהגרת״, על אף שישראל הפכה למרכז חייה. היא לא הגיעה לכאן כמהגרת. למרות שלא ברחה ממולדתה בשל סכנה מוחשית או בשל רדיפות – היא נאלצה לעזוב את ביתה, את משפחתה ואת ילדיה הקטנים בשל צורך כלכלי. צורך קיומי ממשי.

אמנת הפליטים (1951) לא מכירה בפליטות כלכלית כעילה המקימה לאדם זכות לפליטות. אולי הגיעה העת לשנות מעט את האמנה שנכתבה לפני 68 שנה?

במציאות הנוכחית, הסיבות לפליטות רבות ומגוונות ואינן יכולות להיקבע רק על פי סעיף 1 לאמנה (כפי שתוקן בפרוטוקול משנת 1967), המגדירות פליט כאדם:
"הנמצא מחוץ לארץ אזרחותו בגלל פחד מבוסס היטב להיות נרדף מטעמי גזע, דת, אזרחות, השתייכות לקיבוץ חברתי או להשקפה מדינית, ואיננו יכול להיזקק להגנתה של אותה ארץ, או אינו רוצה בכך בגלל הפחד האמור; או הנמצא עקב המאורעות האמורים מחוץ לארץ שבה היה קודם לכן מקום מגוריו הקבוע, והוא חסר אזרחות, ואינו יכול לחזור לאותה ארץ או אינו רוצה בכך בגלל הפחד האמור;". הגדרה צרה זו, למעשה מותירה פליטים רבים מחוץ למעגל הפליטות. פליטי סוריה לדוגמה.

האירועים האחרונים – שבם מדינת ישראל כלאה אמהות מהפיליפינים יחד עם ילדיהן במטרה לגרשם למדינת המוצא של האם – למעשה מדגימים לנו עד כמה ריענון הגדרת ״מיהו פליט״ חיונית עבור החברה האנושית בכללותה.

הטענה שלאמהות אלו לא נשקפת סכנת חיים עם החזרתם למדינות המוצא, עומדת בניגוד בולט לבחירה של אותן האמהות לשהות בכלא עם ילדיהן ולא לשוב ״הביתה״ כפי מבקשים בישראל להציג זאת.

כמו אותו בעל בית של אבי, יש מי שרואה בהתנהלות הזו ניצול ציני של הילדים, ואמהות גרועה. בדומה לתחושת הכעס והעלבון שחשתי אז, כך אני מרגישה גם עכשיו.

להניח שאינן אוהבות את הילדים בשל הבחירה המייסרת שלהן לשהות במתקן כליאה עם ילדיהן, זו אטימות מצד החברה הישראלית. העדר יכולת לקיים את ילדיהן במדינת המוצא, אינו דבר שיש להקל בו ראש

האמהות הללו נוהגות באומץ ומתוך נכונות להקריב הכל למען הסיכוי לחיים מעט יותר טובים עבור הילדים שלהן. למען עתידם הן מוכנות להיכלא יחד עם הילדים.

להניח שהן לא אוהבות את הילדים בשל הבחירה המייסרת שלהן לשהות במתקן כליאה עם ילדיהן, זו אטימות מצד החברה הישראלית. העדר יכולת לקיים את ילדיהן במדינת המוצא, אינו דבר שיש להקל בו ראש.

אינני רוצה להיכנס למובן מאליו בנוגע לזכות של כל אדם להקיים משפחה במדינה בה הוא חי. אומנם חיים של ״חסר מעמד״ אך במשך למעלה מעשור.

אני גם לא מוצאת טעם לשוב ולדוש בזכותו של ילד שנולד והתחנך בישראל, והוא חש זיקה למדינה, לתרבותה ואף לאנשיה, לחיות כאן כשווה בין שווים. הן מפאת הזמן שחלף מהולדתו ועד ״להיזכרות״ של המדינה ״בחוק״ שהיא מבקשת להחיל באופן רטרואקטיבי וזאת בניגוד לכל יסוד חוקתי.

גם על עבירות פשע, וילדים אלו לא פשעו, חלה התיישנות, שמונעת מהמדינה לתבוע אדם בחלוף השנים.

על מוסריות החוק, אפשר להתווכח, אך כפי שכתבה חברתי המוערכת רותי-אנטואנט לביא בפייסבוק לפני שבוע, עת גורש באישון לילה רוהאן בן ה-13 יחד עם אמו רוזמרי, לאחר שהיו כלואים למעלה משבוע במתקן יהלום שבנתב״ג:

״לכל מי שמספרים לי שהגירוש של הילדים נעשה על פי חוק, אני רוצה להזכיר לכם שגם ההוצאה לפועל חוקית במדינה הזו, וגם פינויים בדיור הציבורי חוקיים במדינה הזו, וגם לסלק א-נשים מביתם בשביל טייקונים ולעשות מליונים על גבם של מי שאין להם כמעט כלום חוקי במדינה הזו – אז יאללה, אמן שיתקעו לכם כל החוקים האלה בגרון ולא תצליחו לדבר או לכתוב ולפחות יהיה לנו קצת שקט בכל הסיוט החוקתי האיום הזה שמייצר השלטון״.

יש חוקים שאינם מוסרים, והשאלה היא האם יש לאכוף חוק נטול מוסר?
בענין זה אני נוטה לאמץ את האסכולה הנון-פוזיטיביסטית הטוענת שהנורמה המוסרית היא זו שקובעת את הנורמה המשפטית. אם הנורמה המשפטית אינה תואמת את אמת המוסר אזי – הנורמה המשפטית איננה תקפה.

חוק המכשיר את גירושם של ילדים שנולדו בישראל – שדוברים את שפתה חוגגים את חגיה וחשים הזדהות גדולה עם החברה הישראלית – אינו יכול להיחשב למוסרי.

מאורין בת העשר ואחותה מיקה בת השתים עשרה נעצרו בשעת בוקר מוקדמת עת פשטו פקחי ההגירה על ביתן. מאז יום ראשון הן נתונות במעצר יחד עם אמן, בכלא גבעון.

אביהן כלוא בנפרד מהילדות ומהאם. החשש הגדול של חבריהן הישראלים וגם של הקהילה הפיליפניות הוא, שבדומה לרוזמרי ובנה רוהאן, גם הם יגורשו מישראל, למדינה שהילדות כלל לא מכירות.

ואז בינגו: בגליון מתנוססת תמונה של נערה ונער צעירים, לבושי מדי צופים. הנערה, בת למהגרי העבודה, היא לא אחרת ממיקה, שנעצרה כאחרונת המבוקשים בשעות הבוקר המוקדמות עת ישנה במיטתה

לכל הסוגיה המטלטלת הזו נוסף מימד אירוני וזאת לאור הגליון של מט"ח, המרכז לטכנולוגיה חינוכית, העוסק ב״ישראלים צעירים״ תחת הכותרת: ״מולדת, חברה ואזרחות״.

בפרק שכותרתו ״על גרים ועל מהגרים״ מועלית על נס תרומתם לחקלאות של העובדים הזרים. מסופר שם על הפועלים המגיעים ממדינות כגון תיאלנד והפיליפינים. בד״כ מגיעים העובדים הזרים לבדם, כך כתבו בגליון, ״לעיתים הם פוגשים בני זוג ונולדים להם כאן ילדים.״

עוד כתוב שם: ״הילדים של מהגרי העבודה גדלים כאן בישראל ורובם מעולם לא ביקרו בארצות מוצאם. ישראל היא הבית שלהם והם מרגישים ישראלים.״

ואז בינגו: בגליון מתנוססת תמונה של נערה ונער צעירים, לבושי מדים של תנועת הצופים, הנערה בת למהגרי עבודה היא לא אחרת ממיקה שנעצרה כאחרונת המבוקשים בשעות הבוקר המוקדמות עת ישנה במיטתה.

מיקה מעידה על עצמה בגליון של מט"ח, העוסק להזכירכם, ״בישראלים צעירים״ שהיא בת להורים מהגרי עבודה ״שהגיעו לפני 20 שנה מהפיליפינים כדאי לעבוד כמטפלים בקשישים. כאן הם נפגשו והתחתנו ונולדו להם שתי בנות, אני ומאורין אחותי. אף פעם לא היינו בפיליפינים אבל אני יודעת טגאלוג, השפה שמדברים בפיליפינים, אני יודעת גם עברית כמובן.״

אולי צריך לבקש ממט״ח, שיעדכנו את ניסוחם ויוסיפו, כי על אף שילדי מהגרי העבודה חשים שישראל היא ביתם, מדינת ישראל מתייחסת עליהם כפושעים שצריך לגרשם

אולי צריך לבקש ממט״ח, שיעדכנו את הניסוח שלהם, ויוסיפו שעל אף שילדי מהגרי העבודה חשים שישראל היא ביתם והם עצמם חשים כישראלים, מדינת ישראל, מתייחסת עליהם כפושעים שצריך לגרשם.

עבור שרי הפנים לדורותיהם, מיקה, מאורין, רוהאן ושאר הילדים שנולדו כאן, מהווים ״קלף פוליטי״ שנשלף גם לאחר שנים, והכל במטרה לעשות הון פוליטי.

האשמות בנוגע לשימוש ציני בילדים ראוי שנפנה לאריה דרעי ולבנימין נתניהו.

סיגל קוק אביבי היא פעילת זכויות אדם, כלת פרס ע״ש ישעיהו ליבוביץ לשנת 2018 על הפעילות למען מבקשי המקלט בישראל. הגישה עתירה לעליון ביצוגו של עו״ד איתי מק למניעת גירושם של מבקשי מקלט יחד עם 119 אקטיבסטים. עתירה זו שמה קץ למדניות הגירוש בכפיה שתוכננה לאפריל 2018. סטודנטית למשפטים

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,585 מילים
כל הזמן // יום חמישי, 19 בספטמבר 2019
מה שחשוב ומעניין עכשיו

האיחוד קטן מסך חלקיו

כבר בערב הבחירות העריך גורם בימינה כי איילת שקד תתפטר מהכנסת אם הרשימה לא תגיע לשמונה מנדטים ● אתמול, אחרי היוודע התוצאות, כבר דיברו על שקד כ״בלון תקשורתי״ ● בשמאל, לעומת זאת, העבודה לא גדלה למרות האיחוד עם גשר - אך כן הצליחה לנגוס בשולי הבייס הימני במעוזים המסורתיים של הליכוד ● פרשנות

עוד 677 מילים

זמן להפרדת הדת מהמדינה

הבחירות הסתיימו, אנחנו בתקופה של אי ודאות, המערכת הפוליטית עסוקה בהקמת הקואליציה, אך זה הזמן שלנו לחשוב מעבר לרגע הנוכחי, על המשמעות שיכולה להיות לתוצאות המורכבות של הבחירות האלה.

1

הערבים הוכיחו את כוחם להשפיע על המערכת הפוליטית. עליה מתונה בשיעור ההצבעה הביאה לתוצאה משמעותית שתרמה תרומה משמעותית לכך שנתניהו לא הגיע ל-61 מנדטים. יתכן שעם האוכל יגיע גם התיאבון – הם יכולים להיות 15 וגם 17 מנדטים. הם גם יכולים להשפיע יותר.

אין סיבה שלא יהיו בקואליציה, וגם אם לא כולם שם – ודאי לא בל"ד – ירצו לשבת בממשלה, יש מספיק כוחות אחרים שמבינים את הפוטנציאל של שותפות חלקית בקואליציה או גוש חוסם. גם המודל של סגן שר, כמו ליצמן, כבר קיים.

2

יתכן שהחרדים איבדו את כוחם הסחטני. הכוח שלהם נבע כל השנים מהיותם לשון מאזניים, קובעי גורלות. אם הם לא לשון מאזניים, ואינם יכולים יותר או אינם רוצים עוד להצטרף לממשלת מרכז של כחול-לבן, המשמעות היא שהם בכיס של הליכוד והימין. אם הם בכיס של הימין, אין יותר שום סיבה לתת להם דיבידנד או להיכנע לדרישותיהם, שכן אין להם אופציה אחרת.

3

האפשרות של הקמת ממשלת אחדות חילונית היא גם האפשרות להפריד בין הדת למדינה, ובעצם לבטל את הצורך במפלגות חרדיות או דתיות. המפלגות האלה קיימות בגלל החיבור בין פוליטיקה לדת. את הזכות לחופש דת, ואת זכויות האזרח והאדם שלהם, באופן שוויוני ומלא, אפשר להבטיח גם בלי סקטוריאליות וסחטנות, אלא על בסיס ערכי משותף לכולנו.

במדינה שיש בה הפרדה בין דת למדינה, כאשר אין אפשרות לחקיקה דתית או לכפיה דתית, וגם לא לאפליה מטעמי דת, אין עוד קיום למפלגות דתיות, והציבור שלהם ישוחרר להצביע לפי נושאי חברה, כלכלה, בטחון, חינוך ובריאות.

המשמעות היא שגם בממשלה בלי חרדים צריך להימנע מפגיעה בהם – להיפך, זוהי הזדמנות להראות שהשיטה הדמוקרטית פועלת למען כולם, גם למענם.

4

ממשלת אחדות רחבה היא גם הזדמנות לשנות את שיטת הבחירות. זה אבסורד בימים אלה, של חדשנות וטכנולוגיות מידע משוכללות, שהייצוג שלנו במרחב הפוליטי יהיה כל כך דל, ויתמקד בשאלה ביבי או אנטי ביבי.

העובדה שאנו בוחרים רק פעם ב-4 שנים, בפתק אחד, למפלגה שלא ברור מה תעשה, היא תוצאה של מגבלות טכנולוגיות. היום, זכותנו וחובתנו להצביע ולהשפיע במגוון נושאים רחב, במהלך כל תקופת הכהונה של הנבחרים, וביכולתנו לבטא את המורכבות שלנו גם במרחב הפוליטי.

5

תוצאות הבחירות מחדדות את הטרגדיה הישראלית. פוליטיקה של זהויות והחלוקה של השבטים תביא אותנו לאסון ולסופה של המדינה. אי אפשר לנהל ולקיים כך מדינה, כאשר כל צד מחרים את חברו על רקע דת, גזע, לאום או מוצא ורקע חברתי אחר.

צריך לבטל את מערכות החינוך הנפרדות ולהתחיל מחדש, לגדל כאן ישראלים שווים, ולא "ערבים" "חרדים" "מתנחלים" ושאר השבטים הנפרדים שלנו, שכל אחד עסוק ולשנוא או להחרים את האחר.

6

אולי יהיה לנו רגע של חסד לגבש ולהעביר חוקה חדשה בישראל, לבטל את חוק הלאום הגזעני, לעגן את עקרון השוויון, ומתוכו להעלות את הפריון בישראל באמצעות החלת שוויון בעבודה ובשכר גם לחרדים ולערבים.

7

מדהים לראות את המעגלים של תוצאות הבחירות בהם החילונים הם לשון המאזניים. זה שינוי דרמטי. חילונים שיכולים אולי לכפות ממשלת אחדות ליברלית, ולתקן את המסלול העקום שבו מדינת היהודים הדמוקרטית-ציונית הפכה כמעט למדינת הלכה יהודית.

ד"ר יובל קרניאל, משפטן וחוקר תקשורת תרבות וטכנולוגיה. רקטור בצלאל לשעבר, ומרצה במרכז הבינתחומי הרצליה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
מתכתב עם משהו שכתבתי לאחרונה באותו נושא: https://theleftanswers.co.il/%d7%94%d7%90%d7%9d-%d7%99%d7%a9-%d7%9c%d7%94%d7%a4%d7%a8%d7%99%d7%93-%d7%91%d7%99%d7%9f-%d7%93%d7%aa-%d7%95%d7%9e%d... המשך קריאה

מתכתב עם משהו שכתבתי לאחרונה באותו נושא:
https://theleftanswers.co.il/%d7%94%d7%90%d7%9d-%d7%99%d7%a9-%d7%9c%d7%94%d7%a4%d7%a8%d7%99%d7%93-%d7%91%d7%99%d7%9f-%d7%93%d7%aa-%d7%95%d7%9e%d7%93%d7%99%d7%a0%d7%94-%d7%93%d7%99%d7%95%d7%9f-%d7%91%d7%9e%d7%95%d7%a9%d7%92/

עוד 482 מילים ו-1 תגובות

ח"כים מכחול-לבן: נעדיף אחדות עם נתניהו כראש ממשלה במקום בחירות נוספות

הח"כים הדגישו: "כן, למרות הנזק התדמיתי שייגרם לנו" ● בכירים בליכוד:" אם נתניהו ייכשל שוב בהרכבת הממשלה - נצא נגדו" ● אחרי ספירת 97% מהקולות: מנדט נוסף לכחול-לבן על חשבון ישראל ביתנו ● השר ביטן: "בגלל מצבו המשפטי של נתניהו, אין מצב שגנץ יהיה ראשון ברוטציה"

09:59 עריכה

כ-97% מהקולות נספרו: כחול לבן עלתה במנדט על חשבון ליברמן, גוש המרכז-שמאל פתח פער של שני מנדטים. החלוקה המעודכנת:

 

09:46 עריכה

עד השעה 8:06 נספרו בוועדת הבחירות המרכזית של הכנסת כ-111 אלף קולות מהמעטפות הכפולות. מהנתונים עולה כי כחול לבן, הליכוד וגם ימינה מקבלות אחוזים גבוהים יותר מאשר הממוצע הארצי. הרשימה המשותפת מקבלת נתונים נמוכים בהרבה ממה שקיבלה במעטפות הרגילות, וכך גם יהדות התורה. בנוסף, נתוני 208 קלפיות ברחבי הארץ טרם הוקלדו בוועדת הבחירות. עם זאת, עד כה אין שינוי בתמונת המנדטים.

09:39 עריכה

יו"ר העבודה לשעבר אבי גבאי לעמית סגל וירון דקל בכאן רשת ב': "הסיפור הוא לא המפלגה. הציבור לא מאמין למה שהוא רואה – הכאוס הזה הוא ממש סכנה לדמוקרטיה, שאנשים יאבדו את האמון שהמערכת הדמוקרטית עובדת בשבילם.

עוד אמר גבאי: "צריך לפתור את הסיטואציה – נתניהו וגנץ צריכים לשבת ביניהם ולהקים ממשלת אחדות ביניהם. הם לא צריכים את ליברמן. הם צריכים לומר לעצמם שהם שני המנהיגים שבחרו בהם הכי הרבה – קודם כל מקימים ממשלה, מפסיקים את הטירוף. אם אי אפשר להקים ממשלה – הדבר האחרון שצריך זה ליברמן כמתווך. הוא האיש הכי מסוכן בפוליטיקה ואם הוא מתווך, בסוף זה ייגמר ברוטציה בינו לבין ביבי".

גבאי גם סיפר למה לא פרסם את ההקלטה של נתניהו בהצעה לעבודה להיכנס לממשלה בראשות נתניהו והצהיר כי הקלטת לא ברשותו. "אני יכול לומר לכם בוודאות שהקלטת הזו לא הייתה פוגעת בנתניהו", אמר "היא הייתה מעבירה מנדטים מכחול לבן לליברמן. יש הרבה אנשים שהתלבטו בין כחול לבן לליברמן, והם היו עוברים לליברמן וכחול לבן הייתה נשארת עם 27-28 והעסק היה גמור".

"הקלטת הזאת לא ברשותי", הבהיר. "היא לא הייתה אמורה להיות מפורסמת. היא נועדה רק לכך כדי לוודא שמה שהובטח שם קורה. לא הובטחו שם לא תיקים ולא תפקידים".

09:29 עריכה

משה פייגלין לגלי צה"ל: "אני מאמין שנתניהו ירכיב את הממשלה הבאה. כמו במשחק שחמט, הוא יודע להקדים אחרים בכמה צעדים. משוכנע שיעמוד בהבטחתו למנות אותי לשר".

נתניהו ופייגלין בכפר המכבייה הערב (צילום: פלאש 90)
נתניהו ופייגלין בכפר המכבייה הערב (צילום: פלאש 90)
09:08 עריכה

ח"כ מיקי זוהר (הליכוד) מגיב בערוץ הכנסת לטענת איילת שקד ש"הבלוק עוד לא סגור": "זו כותרת מיותרת, אמירה לא נכונה של איילת שקד. יש לאנשים דרישות וכשהן לא מתמלאות מאה אחוז, הם מפוצצים את הנגמ"ש".

09:04 עריכה

איילת שקד, לירון דקל ועמית סגל בכאן רשת ב': "הצלחנו רק לשמר את מי שכבר הצביע עבורנו. לא הבאנו קולות חדשים. אני לא בטוחה שהרברפי היה מביא תוצאה טובה יותר". עוד אמרה שקד: "הייתי מעדיפה שהימין היה משיג 61 מנדטים, מה לעשות? אין לי שום בעיה שכחול לבן או שעמיר פרץ יצטרפו. זה עדיף מללכת לבחירות". 

09:02 עריכה

יו"ר סיעת כולנו לשעבר רועי פולקמן, שנחתך מרשימת הליכוד, עוקץ את ראש הממשלה אצל אילנה דיין בגלי צה"ל: "רוב מצביעי הליכוד מחפשים ממשלה שעוסקת בבריאות, לא ממשלה שעוסקת בתקיפות על התקשורת".

08:59 עריכה

נדב אייל בטוויטר: בתל אביב קיבל ליברמן 4.43% מהקולות הפעם. בבחירות הקודמות רק 1.38%. זאת אומרת צמיחה של 320%. הצמיחה שלו בכל המדינה ביחס לבחירות הקודמות הייתה בכ-80% (5 מנדטים ל-9).

08:55 עריכה

יקי אדמקר מוואלה מדווח: חלק מראשי מפלגות הימין צפויים לדרוש בפגישה עם נתניהו לחתום על מסמך שבו יופיעו קווים כללים להסכמים קואליציונים, בתמורה ל"בלוק" שהוא מבקש להוביל מול גנץ ואחרים.

08:48 עריכה

שר התקשורת דוד ביטן, אצל אילנה דיין בגלי צה"ל: "אם 'הליכוד' תקים ממשלה ראשונה, כחול-לבן המתפוררת לא תישאר יחד. בגלל מצבו המשפטי של נתניהו, אין מצב שנסכים לרוטציה שבני גנץ ראשון בה".

ח"כ חילי טרופר (כחול-לבן), בתגובה לדברי ביתן: הרעש הזה מלמד על היסטריה. גם בליכוד מבינים שנתניהו הוא יותר עול מאשר דברים אחרים. אני לא רואה מצב  שנסכים לרוטציה כשנתניהו ראשון. תוהה האם יש רגע בו הוא אומר 'המדינה לפניי'".

08:27 עריכה
תושב ירושלים, בן 19, נעצר בחשד שמסר את תעודת הזהות שלו לחברו בן ה-17, כדי שישתמש בה בהליך הבחירות לכנסת. על פי החשד, חברו הגיע ביום הבחירות לקלפי במרכז ירושלים במטרה להצביע, והזדהה באמצעות תעודת הזהות שאינה שייכת לו.
08:26 עריכה

נתניהו לראשי הימין: "שהנשיא ייתן לגנץ את המנדט, שייתן לו להזיע – לא ייצא מזה כלום". ראש הממשלה אמר את הדברים במהלך פגישתו אתמול לעם בכירי מפלגות הימין.

בצלאל סמוטריץ' שאל אותו: "נניח מחר גנץ מקים ממשלה, אומר לך תהיה רוטציה, בתנאי שאתה בא לבד – מה אתה אומר לו?". נתניהו השיב: "אני אגיד לו שאנחנו גוש".

השר אופיר אקוניס הוסיף בישיבה כי "מפלגות טוטליטריות מחרימות את ראש הממשלה. זו הציניות הגדולה ביותר בפוליטיקה הישראלית. בעיקר על ידי מי שיש אצלם תקנון צפון־קוריאני".

ח"כ דוד ביטן אמר כי "המועמד שלנו לראשות הממשלה זה נתניהו. לא נחליף אותו רק בגלל שמפלגה אחרת שמה וטו. לא עשינו את זה מעולם ולא נעשה עכשיו. מציע שכחול לבן יירדו מהעץ".
08:17 עריכה

דיווח של עמית סגל מחדשות 12: איילת שקד אמרה שבלוק הימין של נתניהו "עוד לא סגור".

08:11 עריכה

מספירת 94.4% מהקולות עולה כי כחול לבן היא המפלגה הגדולה ביותר עם 32 מנדטים, אחריה הליכוד עם 31. מנדט נוסף לרשימה המאוחדת. 

 

 

08:08 עריכה

בני גנץ ועמיר פרץ חתמו על התחייבות להשבת החיילים החטופים. בכאן חדשות דווח כי בהתחייבות נאמר שכל ממשלה שישתתפו בה תציג תחילה תכנית מחייבת להשבת החיילים והאזרחים: לא יבוצע שום הסכם עם עזה בלי השבת הבנים תחילה.

08:00 עריכה

השרה גילה גמליאל (הליכוד), לדב גיל-הר בכאן רשת ב': "מי שיציב תנאים – האחריות לבחירות שלישיות תהיה עליו. אני לא רואה שום סיבה לכך שמישהו יחליף את נתניהו, אף אחד לא יכתיב לנו. יש לנו כללים מסודרים, חוקה ובחירות".

07:58 עריכה

ח"כ שרן השכל (הליכוד) ל"העולם הבוקר" בחדשות 13, על האפשרות לממשלת אחדות: "אנחנו מבינים שאלה רחשי הציבור, אנחנו מקבלים את התוצאות ומושיטים את היד לליברמן ולכחול לבן – בואו לדבר".

07:55 עריכה

ח"כ יבגני סובה מישראל ביתנו בריאיון לדב גיל-הר ב"הבוקר הזה" בכאן רשת ב': "לפני ארבעה חודשים אמרו לנו בליכוד שאנחנו עם איימן עודה ועכשיו אומרים שאנחנו מהמחנה הלאומי. אם הם רוצים לשבת עם המפלגות החרדיות זו בעיה שלהם, שלא יבואו אלינו בטענות. אני פונה לליכוד – תתחילו להתייחס ברצינות למה שליברמן אומר".

07:51 עריכה

היועץ לביטחון לאומי לשעבר ג'ון בולטון אמר כי "במוקדם או במאוחר" בישראל תקום ממשלה חדשה, למרות שהוא מחבב את ראש הממשלה בנימין נתניהו – כך דווח הלילה (חמישי) ב"פוליטיקו". נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ פיטר את בולטון מתפקידו בשבוע שעבר, ברקע חילוקי דעות בין השניים בין היתר בנושא איראן.

בולטון ונתניהו (צילום: מתי שטרן, שגרירות ארצות הברית, פלאש 90)
בולטון ונתניהו (צילום: מתי שטרן, שגרירות ארצות הברית, פלאש 90)
07:47 עריכה

ועדת הבחירות המרכזית מסרה כי ספירת המעטפות הכפולות, שהחלה אמש, נמשכת. "הפעם מדובר בכמות הגדולה ביותר מאי פעם, כ-28,0000 מעטפות כפולות. ספירת הקולות תארך זמן, כולל ספירה, הקלדה, הצלבת התוצאות ובדיקה מדוקדקת שלהן".

07:44 עריכה

אבו מאזן על הבחירות בישראל: "עמדתנו – נגד נתניהו". דבריו של אבו מאזן באים שעות ספורות לאחר ששר החוץ הפלסטיני, ריאד אל-מלכי, אמר כי הפלסטינים יהיו מוכנים לדיאלוג עם כל ראש ממשלה שייבחר בישראל. "לא משנה לנו מי יצליח להרכיב את הממשלה, אנחנו מוכנים לשבת עם כל מי שיחפוץ במשא ומתן", אמר אל-מלכי, שהצטרף לאבו מאזן לביקור בבירת נורבגיה, אוסלו.

 

 

07:28 עריכה

בכירים בליכוד: "אם נתניהו ייכשל בהרכבת הממשלה – רק אז ייצאו נגדו".  "אז גם תחלחל ההבנה למצביעי הליכוד והמתפקדים שניתן להרכיב ממשלת ימין – בהובלת הליכוד – ללא נתניהו", הוסיפו הבכירים.

בסביבת נתניהו יש מי שממליצים לו לקיים פריימריז מהירים על ראשות הליכוד – רק במקרה שירגיש כי מתגבש נגדו מרד במפלגה. המטרה של מהלך מסוג זה: לפרק מראש את המוקשים הפוטנציאליים שעלולים להופיע נגדו בהמשך. "זה דבר שנתניהו ישקול אותו, אבל בכובד ראש", העריכו בכירים בליכוד. "שכן יש בכך גם סכנה מאד גדולה לאחר שנתניהו נכשל פעמיים בלהביא שלטון".

07:09 עריכה

שני ח"כים מכחול לבן מצהירים: נעדיף אחדות עם נתניהו על בחירות נוספות. כוונתם של הח"כים, כפי שהסבירו להארץ, היא לחבירה לליכוד בראשות בנימין נתניהו. אחד מהם הבהיר שעמדתו אינה משקפת את עמדתם של ארבעת בכירי הרשימה, אבל העריך שהמהלך עשוי לעמוד למבחן נוסף בשבועות הקרובים אם יתברר שאלו שתי האפשרויות היחידות במשא ומתן הקואליציוני.

"אם נגיע לרגע האחרון והברירה תהיה בין הליכה לבחירות נוספות לבין שיתוף פעולה עם נתניהו, אני חושב שנצטרך לסגת מההתנגדות לנתניהו כאדם, למרות הנזק התדמיתי שייגרם לנו", אמר אחד מחברי הכנסת. "הליכה לבחירות היא דבר לא בריא לחברה בישראל ולא טוב לנו כמפלגה". הח"כ הוסיף ואמר: "מהלך כזה תלוי, כמובן, בתוצאות הסופיות של הבחירות, ובכל מקרה אסור לנו להתפשר ולאפשר לנתניהו לקדם את מהלכי החסינות".

בניגוד להתבטאויות האלה, בכחול לבן הבהירו בימים האחרונים פעם אחר פעם כי יו"ר הרשימה, בני גנץ, דבק בהחלטתו שלא לחלוק את שולחן הממשלה עם נתניהו, בשל כתב החשדות בעניינו, אף  שבכוונתו לקדם ממשלת אחדות עם הליכוד.

 

עוד 23 עדכונים

משבר נזילות חמור בכלכלה הפלסטינית

דוח של הבנק העולמי מצביע על ירידה של 70% בכנסות ממיסים ועל הקושי של הרשות הפלסטינית לגייס הלוואות ● צופה פערי מימון של 1.9 מיליארד דולר עד סוף השנה ● הסיבות למשבר: הפחתה בכספי סיוע המגיעים לרשות, ומחלוקת על העברת המסים שישראל גובה עבורה

עוד 420 מילים

"רגע האמת" של טראמפ

הראיות לכך שמתקפת טילי השיוט ההרסנית נגד תשתיות הנפט האסטרטגיות של סעודיה, יצאה משטח איראן – הולכות ונצברות. נראה כי קרב הרגע בו ארה"ב וסעודיה ידרשו להצהיר על כך באופן רשמי.

זהו ללא ספק המבחן הגדול ביותר בפניו ניצב ממשל טראמפ, בתחום מדיניות החוץ. האמינות, ההרתעה והדימוי המעצמתי של ארה"ב במזה"ת, ובזירה הגלובאלית בכלל, מוטלים על הכף.

 מפת התקיפה בסעודיה, הפגיעות באתר עיבוד הנפט באבקיק (צילום: U.S. government/Digital Globe via AP))
מפת התקיפה בסעודיה, הפגיעות באתר עיבוד הנפט באבקיק (צילום: U.S. government/Digital Globe via AP))

למה? כי אינטרס הליבה של ארה"ב במזה"ת מאז מלחמת העולם השנייה – ההגנה על הפקת הנפט והזרמתו לשווקים הבינ"ל – ובת בריתה הגדולה במפרץ, ספגו מהלומה מהדהדת, עם השלכות על שוק הנפט הגלובאלי.

מתקפת טילי השיוט על סעודיה מעמידה במבחן את האמינות, ההרתעה והדימוי המעצמתי של ארה"ב במזה"ת ובזירה הגלובאלית בכלל

עכשיו, כל מדינות האזור והיריבות של אמריקה בעולם (סין, צפון קוריאה, רוסיה) מסתכלות על ארה"ב, בוחנות את מהלכיה וממתינות לראות מה תעשה.

מה הן ראו עד עכשיו? שההרתעה של ארה"ב מול איראן ודימוי נחישותה להישאר במזרח התיכון בכלל, כבר חבוטים ושחוקים. זאת, על רקע שורה של התפתחויות בשנה החולפת: החל מהחלטת טראמפ לצמצם את נוכחות הכוחות האמריקאים בסוריה ובאפגניסטן; עבור דרך היעדר תגובה לפעולות החבלה האיראניות במכליות ובתשתיות נפט במהלך מאי; וכלה בביטול התקיפה בעקבות הפלת המל"ט האמריקאי ביוני.

איומי בולטון כי ארה"ב תגיב באמצעות unrelenting force"" על פרובוקציות איראניות, הסתיימו בהטלת סנקציות, שיעילותן מוטלת בספק, על ח'אמנהאי. ואם לא די בכך, בולטון עצמו נזרק לבסוף מתפקידו על רקע גישתו הלוחמנית והחשש שיגרור את ארה"ב למהלכי כוח ומלחמה מהם טראמפ סולד.

תעוזתה של איראן על ציר הזמן עלתה ביחס ישיר והפוך לנרפות התגובות האמריקאיות, בתהליך שהביא לאקט המלחמתי הישיר נגד סעודיה משטח איראן עצמה – תקדים החורג מ"המלחמה הקרה" שניהלו השתיים עד היום.

תעוזת איראן על ציר הזמן עלתה ביחס ישיר והפוך לנרפות התגובות האמריקאיות, בתהליך שהביא לאקט המלחמתי הישיר נגד סעודיה משטח איראן עצמה – תקדים החורג מ"המלחמה הקרה" שניהלו השתיים עד היום

תגובת הממשל וטראמפ ל"אצבע בעין" שהכניסה טהראן לוושינגטון, בזמן שמקרון מנסה לתווך וטראמפ מתחנן לפגישה עם רוחאני באו"מ – מסתמנת, פעם נוספת כחלשה.

ארה"ב מצטיירת כמי שמורחת זמן סביב בדיקת האחראים לירי הטילים, הפנטגון מדליף כי הוא מתנגד לתגובה לא זהירה שעלולה להוביל למלחמה, וטראמפ מצהיר כי הנחה להטיל סנקציות נוספות על איראן. שוב, נראה כי ארה"ב מבססת את מנופי הלחץ שלה על סנקציות בלבד ללא איום צבאי אמין.

האיראנים, מזהים את ההיסוס האמריקאי ו"מנגנים" על החשש של טראמפ מהסלמה רחבה. באופן מתריס, איראן פרסמה כי העבירה לארה"ב מסר, דרך שוויץ, כי היא "תגיב מיידית" נגד כל פעולה נגדה, ותגובתה לא תוגבל ל"מקור האיום".

האיראנים, מזהים את ההיסוס האמריקאי ו"מנגנים" על חשש טראמפ מהסלמה רחבה. איראן פרסמה בהתרסה כי העבירה לארה"ב מסר, דרך שוויץ, כי "תגיב מיידית" נגד כל פעולה נגדה

בשורה התחתונה, תגובה אמריקאית, בדמות גיבוש קואליציה, סנקציות ואפילו תגובה קינטית רופסת או תקיפת סייבר נסבלת, ינחיתו מכה קשה אולי אנושה לדימוי העוצמה האמריקאי, באופן דומה לקו האדום של אובאמה בסוריה, רק על סטרואידים.

תגובה חלשה תחזק את תחושת בנות בריתה של ארה"ב כי הן נותרו לבדן מול מדיניות איראנית אגרסיבית יותר ויותר, בתימן, ישירות מול סעודיה,  בלבנון, בסוריה ובעיראק מול ישראל. מדינות המפרץ עלולות לבחור במהלכי נסיגה מהשותפות עם ארה"ב ובניסיונות לפייס איראן. האמירויות כבר עשו את זה עוד לפני התקיפה האחרונה, על רקע ירידה באמון במשענת האמריקאית.

בתנאים אלה, לא נותר אלא להזדהות עם מה שכותב סטיבן קוק היום ב'פוריין אפיירס': "אם טראמפ לא יגיב צבאית נגד איראן, ארה"ב צריכה לארוז את הפקלאות וללכת הביתה".

 

אלוף משנה במילואים אודי אבנטל. עמית מחקר במכון למדיניות ואסטרטגיה במרכז הבינתחומי, הרצליה. מתעניין במזרח התיכון, בזירה הבינלאומית ובזיקות ביניהם, באתגרים ואיומים צבאיים, בטחוניים ומדיניים ובהתמודדות מולם, במודיעין, במדיניות ובאסטרטגיה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 525 מילים
גיא זהר גיא זהר

״נציג הליכוד מילא מאות פתקים במעטפות״

חשיפה בלעדי לזמן ישראל: אלמוני הגיע לקלפי בפרדיס, הציג את עצמו כ"נציג ועדת הבחירות" והרחיק מהקלפי את מרבית המשקיפים - בזמן שנציג הליכוד שנשאר בתוך הקלפי ניסה לזייף את ההצבעה

נסיון לזייף קולות באחת הקלפיות בישוב פרדיס נמנע ברגע האחרון – כך נודע לזמן ישראל.

"בתחילת הערב הגיע אדם שהציג את עצמו כ'נציג ועדת הבחירות המרכזית'", מספר נציג של אחת המפלגות בקלפי. "זה נראה מוזר, כי בקלפי היה כבר נציג של ועדת הבחירות (׳נציג טוהר בחירות׳) שלא הכיר אותו ולא ידע שהוא אמור להגיע לשם. בקלפי היו נציגים של חמש מפלגות – הליכוד, הרשימה המשותפת, כחול-לבן, ישראל ביתנו והמחנה הדמוקרטי.

״בשלב מסויים, בסביבות שמונה בערב, האלמוני ביקש מכל נציגי המפלגות לצאת מהקלפי 'לצורך תדריך'. הנציגים של שתיים מהמפלגות יצאו מהקלפי, וכך גם מזכיר הקלפי ונציג ועדת הבחירות האמיתי. ואולם, לתדהמתי, נציג הליכוד נשאר בתוך הקלפי, באישורו של אותו 'נציג ועדת הבחירות' האלמוני״.

״כשאני ונציגה של מפלגה נוספת ראינו שנציג הליכוד נשאר שם והקלפי נשארת בלא השגחה נוספת, דרשנו להיכנס פנימה אבל הוא דחף אותנו החוצה בכוח וניסה לנעול את הדלת", מספר הנציג.

"למרות נסיונות להיכנס, נותרנו בחוץ ובמשך הרבה זמן – כשבכל הזמן הזה הוא היה בפנים עם נציג הליכוד. בסופו של דבר, אני ונציגת המפלגה נוספת הצלחנו להיכנס פנימה.

"ושם, בפנים, ראינו דבר מוזר: נציג הליכוד עמד מאחורי הפרגוד, וכשראה שנכנסנו ושאנחנו מסתכלים עליו ומתקדמים אליו, הוא יצא וסידר את מכנסיו וחגורתו, ויצא משם במהירות ובבהלה. נכנסנו לתא, וראינו שהוא השאיר אחריו ערמה של יותר מ-100 מעטפות חתומות, חלקן פתוחות וחלקן סגורות, ובתוך המעטפות הסגורות היו פתקים של מחל".

נציג הליכוד לא חזר אחר כך לקלפי, וגם אותו "נציג ועדת הבחירות" המזוייף נעלם מיד אחרי המקרה. נציגי המפלגות הגישו תלונה במשטרה והנציג (האמיתי) של ועדת הבחירות המרכזית דיווחו על המקרה לוועדה.

מוועדת הבחירות המרכזית אישרו את הפרטים לזמן ישראל ומסרו כי האירוע נמצא בטיפול.

תגיות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
עוד 258 מילים ו-2 תגובות
עודכן לפני 51 דקות

למקרה שפיספסת

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

תגובות אחרונות

מרכיבים קואליציה כל התרחישים האפשריים

תוצאות הבחירות המסתמנות הותירו את המערכת הפוליטית והציבור הישראלי מבולבלים מאי-פעם ● נכון לעכשיו, נדמה שהכל פתוח - החל מזהותו של ראש הממשלה הבא ועד להרכב הקואליציה ● אבל למעט ראש הממשלה נתניהו, נראה כי לאף אחד אין אינטרס לגרור את המדינה למערכת בחירות שלישית בשנה

עוד 953 מילים

דעה עם הראש בקיר

במדינת האין-חוקה, אין-אכיפה, אין-אלוהים - הרבה יותר קל לדבר על "העידן שאחרי-ביבי" ולהבטיח ש"אפשר אחרת", בלי להגיד כיצד

בסבב תכניות הבוקר, שכתשו את הכלום שהיה בלילה, התראיין גם ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט. התחזית (המבעיתה) שלו הייתה: הולכים לסיבוב בחירות שלישי, אחרי שנתניהו יפנים שזמנו עבר וייבחר מנהיג חדש לליכוד.

אולמרט תיאר את המערכת הפוליטית ואת הדחת נתניהו באופן שהזכיר לי איך סיינפלד תיאר פעם כיצד מפילים מכונה למכירת ממתקים: מנדנדים אותה אחורה-קדימה שוב ושוב, בכל פעם עוד קצת, עד שבסוף היא נופלת. בדחיפה הראשונה זה לא ילך והמכונה תישאר נטועה במקומה.

הגישה האולמרטית, שבאופן מבהיל אוחזת בעוד ועוד אנשים, מתייחסת לדמוקרטיה כניסוי מדעי רב-שלבי, במקום כאל שיטת בחירות שנסמכת על רוב בסיבוב הראשון, פעם בארבע שנים.

הגישה הזאת מחזירה אותי לרגע אל אחת ה"טראומות" המביכות מימיי בצבא. במהלך הטירונות נדרשנו לעבור מסלול מכשולים, אבל בכל פעם שהגעתי אל "הקיר" – התחנה שבה מאיצים לעבר קיר כדי להיאחז בו גבוה מספיק ולטפס לצדו השני – נתקעתי בו כמו מסמר, ולא הצלחתי לקפוץ מעלה.

כולם כבר השלימו את המסלול, ורק אני המשכתי לרוץ בכל פעם מחדש. בניסיון לעזור לי עודדו אותי החיילים והמפקדים לנסות שוב ושוב. לכל סיבוב הגעתי עייף ומרוט יותר, ובכל פעם נתקעתי בקיר חזק ונמוך יותר, ובכל זאת לא עברתי. היה לי כוח רצון, והייתה לי מהירות, אבל הטכניקה הייתה מחורבנת.

ישראל תקועה כבר שנים בקיר אימתני, ובמקום להחליף את הטכניקה, היא לוקחת בכל פעם כמה צעדים לאחור, ורצה בכל הכוח כדי לנסות ולעבור את הקיר.

המחשבה האווילית ש"הפעם" נתגבר על הקיר ונצא מהצד השני עם ניצחון מובהק – אם רק נצא כולנו להצביע, אם רק נאמין באמת באמת בכוחנו, אם רק נגייס את כל התקוות המפעימות – פשוט לא מוכיחה את עצמה.

ולמרות הייאוש שמתקבל בהאנג-אובר של היום שאחרי, לאף אחד אין אומץ להתייצב מול הקיר ולהוריד אותו באבחת גרזן.

אף אחד מהמועמדים שחדרו לחיינו בשנים האחרונות לא מדבר על שינוי שיטת הממשל, על העבודה הרצינית שיש לעשות כדי להשיב את האמון במערכת הפוליטית, או על מתווה בחירות אחר, שבו יש מנצח ומנוצח

הציבור דווקא משתף פעולה עם הפטליות של הקיר. הוא מבין ששיטת הבחירות היא בלתי-נסבלת ומכיל אותה בהבנה בכל פעם מחדש: נותן כוח לקבוצות סקטוריאליות, מחלק את המנדטים בתוך הגוש, ויוצר שוויון אסטרטגי שלא מאפשר להחליף את ראש הממשלה, אבל גם לא ממש מעניק לו את האמון הנדרש.

אפשר להפיל את האשמה על נתניהו, האיש שממקסם חוליים ומנצל את פחדי-הציבור עד זרא. אולי משום כך אולמרט מייחל להכרעה ברורה בסיבוב השלישי, אי-שם אחרי ינואר, בלי ביבי השד הנורא. אבל האמת היא שאין כל סיבה שהדד-לוק לא יישאר גם אחרי שנתניהו יפרוש לטפל בענייניו המשפטיים.

בשיטה הפרלמנטרית הקיימת, כמעט אף פעם לא יודעים בוודאות מי ניצח ומי הפסיד אחרי שהקלפיות נסגרות. בדיוק כפי שכאשר מטפסים על קיר תמיד קיים הסיכוי שעם עוד קצת מאמץ באצבעות, נמתח את הידיים עד הקצה ונצליח לעבור, רגע לפני שנחליק בחזרה למטה.

מעניין שאף אחד מהמועמדים הגיבורים שחדרו לחיינו בשנים האחרונות לא מדבר באופן אקטיבי על שינוי שיטת הממשל, על העבודה הרצינית שיש לעשות כדי להשיב את האמון במערכת הפוליטית, או על מתווה בחירות אחר, שבו יש מנצח ומנוצח, גם אם הפערים קטנים מאוד.

מדי פעם מישהו משליך אמירה אגבית ובלתי-מחייבת בנושא, אבל ברור שאף אחד לא באמת מתכוון ללוות אותה במעשים. בטח שלא בתכנון לטווח ארוך.

במדינת האין-חוקה, אין-אכיפה, אין-אלוהים – הרבה יותר קל לדבר על "העידן שאחרי-ביבי" ולהבטיח ש"אפשר אחרת", בלי להגיד כיצד.

טוב, אולי זה יקרה אחרי הסיבוב השלישי.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 518 מילים ו-1 תגובות

החיים על פי ביטן "הבחירות לא זויפו ולא נגנבו, עזוב אותך"

תני גולדשטיין בילה אתמול בחמ"ל של ועדת הבחירות המרכזית, יחד ח"כ דוד ביטן מהליכוד ● בניגוד לטענות הליכוד לכל אורך הקמפיין, ביטן אמר כי אין לו כל חשש לזיופים: "תרדו ממני עם זה. בוא, חלאס, שב, שתה קפה" ● הנשיא ריבלין התמוגג מאחוזי ההצבעה ● ומדוע הוועדה בחרה להסתיר מהציבור את נתוני ההצבעה בזמן אמת בקלפיות השונות

עוד 1,113 מילים

תחבורה אווירת משבר ברכבת הקלה: שכרה את יועץ התקשורת של גנץ

נת"ע, שבונה את הרכבת הקלה בגוש דן, נקלעה לסחרור עם עזיבת המנכ"ל לפני ארבעה חודשים ● מאז הודיעו בכירים נוספים על עזיבתם ● רצף האירועים הזה כנראה הלחיץ את יו"ר הדירקטוריון, שהחליט לשכור את יועץ התקשורת רונן צור

דירקטוריון נת"ע, שבונה את הרכבת הקלה בגוש דן, שכר את שירותי יועץ התקשורת רונן צור. מדובר בצעד שנוי במחלוקת מפני שלנת"ע כבר יש מערך הסברה ודוברת, ולא ברור מדוע צריך לשלם מכספי ציבור גם ליועץ חיצוני.

צור, שייעץ בבחירות לבני גנץ (ועוד קודם לכן שימש כקמפיינר של כחול-לבן בבחירות שנערכו באפריל), נחשב לאחד מיועצי התקשורת היקרים בשוק, אם כי גורם המעורה בפרטים אומר שהוא "עשה מחיר" לנת"ע, ומספק את שירותיו בתעריף ש"לא משתווה לסכומי העתק שרצים במערכת הפוליטית", כהגדרתו.

הפנייה לצור מבטאת את אווירת המשבר שאליו נקלעה נת"ע, וכנראה גם את רצונו של יו"ר הדירקטוריון, רם בלינקוב, לשפר עמדות בחזית התקשורתית.

רם בלניקוב (צילום: Flash90)
רם בלניקוב (צילום: Flash90)

החברה נכנסה לסחרור כשהמנכ"ל המוערך, יהודה בר-און, עזב לפני כ-4 חודשים בעקבות מאבקי אגו וסמכויות עם בלניקוב.

העזיבות הללו תופסות את החברה במצב רגיש, תוך כדי עבודה על מכרזים וחוזים מורכבים, וכשהמועד המוצהר לנסיעת הבכורה של הקו האדום של הרכבת הקלה בגוש דן – אוקטובר 2021 – כבר נראה מעבר לפינה

אלא שזו הייתה רק תחילתו של אירוע מתגלגל: לאחר התפטרותו של בר-און שלחו 10 סמנכ"לים בנת"ע מכתב לשרי האוצר והתחבורה והפצירו בהם להחזיר אותו לתפקיד (צעד שמשמעותו בפועל היא הדחתו של בלינקוב).

בלינקוב, בלשון המעטה, לא אהב את הפנייה הזו, ומכאן זה רק הלך והסלים.  בשבועות האחרונים שורה של בכירים בחברה הודיעו על עזיבתם: היועצת המשפטית ומזכירת החברה עו"ד טל דגן, סמנכ"ל המשאבים שרון וולפר, המשנה למנכ"ל שי יפתח, וסמנכ"ל התכנון ניר קוגל.

העזיבות הללו תופסות את החברה במצב רגיש, תוך כדי עבודה על מכרזים וחוזים מורכבים, וכשהמועד המוצהר לנסיעת הבכורה של הקו האדום של הרכבת – אוקטובר 2021 – כבר נראה מעבר לפינה.

לפי דיווח ב"גלובס", בישיבת דירקטוריון שנערכה בשבוע שעבר התבטא מנהל רשות החברות הממשלתיות, ינקי קוינט, בחריפות כלפי המנהלים הנוטשים, ואף שיגר לעברם איום מפורש.

לפי "גלובס", אמר קוינט "אם מישהו כאן מתכוון לעזוב כדי להשאיר מאחוריו אדמה חרוכה, שלא יחשוב שזה לא יובא בחשבון אם הוא ינסה לקבל עבודה בחברה ממשלתית אחרת".

רצף האירועים הזה כנראה הלחיץ את בלינקוב וחברי הדירקטוריון, ודחף להחלטה לשכור את שירותיו של צור. כך נוצר מצב מוזר שבו הדירקטוריון למעשה מתנהל בנפרד מהחברה עצמה מבחינה תקשורתית, וכל זה בעת שוועדת איתור מטעם הדירקטוריון ממיינת מועמדים לתפקיד המנכ"ל.

רונן צור, אגב, הרבה להתראיין בימים האחרונים בענייני הבחירות.

בקשה להתייחסות לדברים הועברה לדוברות נת"ע, אך לא התקבלה תגובה.

הדברים הבאים נמסרו ממשרדו של רונן צור: "נת"ע עוברת בתקופה האחרונה אתגרים משמעותיים, במספר מישורים, המחייבים היערכות ראויה. צירפנו יועץ אסטרטגי מוביל בהתאם לכללי רשות החברות הממשלתיות, כפי שנעשה בעשרות חברות. שכר הטרחה עומד על 18,000 שקל בחודש".

עוד 392 מילים

בחירות 2019 ברשימה המשותפת מודים לנתניהו

חברי הרשימה המשותפת חגגו אתמול את הניצחון בקלפי, ובעיקר את הניצחון על ראש הממשלה ● "בעוד שנתניהו חשב שהאמירות שלו ישכנעו מספר גדול יותר מהתומכים שלו ללכת להצביע לו, הן למעשה עזרו לנו" ● כעת יש השואפים שם להשתלב בהנהגת המדינה, ומקווים שבני גנץ לא יפסול אותם על הסף

עוד 676 מילים

בנימין נתניהו, איילת שקד, נפתלי בנט, בצלאל סמוטריץ' - ואפילו עמית סגל אשמים: במפלגת הימין הקיצונית עוצמה יהודית מתקשים לקבל את הכישלון בבחירות, ויורים לכל הכיוונים ● ג'ייקוב מגיד בילה את הלילה במטה המפלגה שניסתה להיכנס לכנסת עם מצע גזעני במיוחד - ונשארה ככל הנראה בחוץ

עוד 607 מילים

רבנים בניו יורק נאבקים על ארון קודש נדיר בשווי 2 מיליון דולר

ארון קודש ייחודי שנבנה במחנה עקורים מעסיק כעת את בית המשפט בניו יורק ● הרב שהחזיק בו העמיד אותו למכירה פומבית ● בנו של הרב שהביא את הארון מגרמניה לא ממש אהב את זה ● "נרמז כי התביעה הזו היא סביב כסף, וזה שגוי לחלוטין! העניין הוא להבטיח גורל ראוי לארון"

עוד 943 מילים

ישראל נקלעה למשבר הפוליטי המסובך ביותר בתולדותיה

על פי תוצאות המדגמים, אלה בחירות שבהן אף אחד אינו יכול לממש את ההישג שלו ● ליברמן התחזק אבל אינו נחוץ להקמת ממשלת אחדות ● החרדים התחזקו אבל אינם מספיקים לנתניהו לשימור ממשלתו ● המשותפת התחזקה אבל אף אחד לא רואה בה שותפה לגיטימית ● במציאות שנוצרה, קשה לראות כרגע פתרון ● פרשנות

בשעה 3:15 לפנות בוקר עלה בנימין נתניהו על הבמה בגני התערוכה, באולם ריק למחצה, וסימן גבולות גזרה.

נתניהו הבין שנוצח בבחירות הללו, או לפחות לא עמד במשימת ה-61 על פי תוצאות המדגמים. הוא הבין שאין לו ממשלה בלי כחול-לבן, בדיוק כפי שאין לכחול-לבן ממשלה בלי הליכוד. ואם זה לא היה ברור לבני גנץ, נתניהו הודיע לו שאין לו שום אופציה בלעדיו כי אי אפשר להישען על ממשלה עם "המפלגות הערביות שמהללות מחבלים".

במלים אחרות: מעל הבמה החל ראש הממשלה במשא ומתן עם תנאים מוקדמים. "אני הוא השותף שלך, לא יעזור לך כלום", הוא שידר לגנץ. וגם: המפלגות החרדיות הן השותפות הטבעיות שלי ולא יעזור ללפיד כלום. אני רוצה שכל המפלגות הציוניות יהיו בפנים. ליוסי ביילין זה כבר הזכיר את ממשלת האחדות של 1984, שמנתה 97 חברי כנסת, "וזה לא מתאים לדמוקרטיה".

התרוממות רוח לא הייתה אתמול בגני התערוכה, אבל גם לא אצל גנץ. ככה בדיוק נראה תיקו מקסיקני: כל אחד מחזיק בידיו אקדח, אבל אף אחד לא יכול לירות בלי להיפגע.

גנץ וחבריו למדו את הלקח מהפארסה אחרי הבחירות באפריל, ועכשיו גילו אחריות ובגרות רבה יותר ולא עשו מסיבות ניצחון לפני תוצאות האמת. בניגוד לנתניהו, הדילמה שלהם עצומה ברגע זה. נתניהו הפנים שהוא צריך אותם. הם צריכים להבין שהם לא יכולים לקבל את הליכוד בלעדיו.

אביגדור ליברמן הציע אתמול לנשיא ראובן ריבלין להזמין את נתניהו וגנץ לארוחת צהריים בבית הנשיא ביום שישי הקרוב, כדי לכפות על השניים ממשלת אחדות. לשם כך צריכה כחול-לבן להתנער מכל הנרטיב שדבקה בו בבחירות, ולפיד ויעלון יצטרכו לשבת בממשלה עם מי שמרחף מעליו כתב אישום בשלושה תיקים. אם זה יקרה, לכחול-לבן לא יהיה שום ערך.

יאיר לפיד ביקש אתמול מכולם סבלנות. הוא רוצה שתהליכים יבשילו. במלים אחרות, הוא רוצה שהליכוד יגרש את נתניהו כדי שתוכל לקום ממשלת אחדות בלעדיו. גם זה לא יכול לקרות, כי בליכוד לא עושים דברים כאלה, גם אם רוצים.

נתניהו אמר אתמול בנאומו כי ידענו "לעמוד יחד מלוכדים". המסר מכוון בעיקר לעתיד הקרוב. בליכוד יודעים היטב כי מי שישבור את השורה וירים את נס המרד יפגע בעצמו. אפשר לקטר ולקלל את נתניהו, אבל רק בדלתיים סגורות. באוויר הפתוח זה מסוכן.

אלה בחירות שבהן אף אחד אינו יכול לממש את ההישג שלו. ליברמן קיבל לפי הסקרים שמונה מנדטים וזה יפה, אבל הוא לא לשון מאזניים. אין לו אופציה להקים ממשלה עם השמאל, ואם תקום ממשלת אחדות בין כחול-לבן והליכוד, הם יכולים להשאיר אותו בחוץ.

החרדים הגבירו את כוחם, אבל גם הם אינם לשון מאזניים, כמו שהיו פעם. הימין והשמאל התרסקו. ימינה ציפתה לדו-ספרתי וקיבלה מפלגה קטנה שמתפצלת לשתי סיעות לפחות.

המחנה הדמוקרטי והעבודה-גשר מגדרות בסקרים עשרה מנדטים. הערבים רשמו הישג מצוין, אבל הם מחוץ למשחק. כמו החרדים, הם תמיד יוכלו להתגאות בעלייה מנדטים למרות ההסתה, ואולי דווקא בגללה.

זה אולי המשבר הפוליטי המסובך בתולדות המדינה. אני לא רואה לו פתרון. כל אפשרות כמעט ואינה מתקבלת על הדעת. לפי המדגמים, אין אפשרות לממשלה רחבה, ואין היתכנות לממשלה צרה, מימין או משמאל. הנשיא ריבלין יכול להבטיח שיעשה הכול שלא יהיה סיבוב בחירות שלישי, אבל גם כוחו מוגבל. רק ראש יצירתי יעזור כאן, כדי לרבע את מעגל הקסמים. במהלך הלילה לא שמעתי איזה רעיון פורץ דרך.

עוד 490 מילים

כחול לבן עולה ל-33 מנדטים, הליכוד עם 32. תיקו בין הגושים

פרץ חוזר על הבטחתו: "לא נשב עם נתניהו. חבל על הטלפונים" ● ראשי סיעות הימין התחייבו על בלוק ימין אחד בהובלת נתניהו ● 91% מהקולות: כחול לבן מובילה, המשותפת התחזקה ● ליברמן: "נשב רק עם הליכוד וכחול לבן, אם זו לא כוונת גנץ ונתניהו – שלא יתאמצו להתקשר"

עוד 47 עדכונים

גם נתניהו וגם גנץ מכריזים כי יפעלו להקמת ממשלת אחדות

מדגמי הערוצים מנבאים 13-15 מנדטים לרשימה המשותפת ● איימן עודה: ההסתה של נתניהו הוציאה את הערבים לקלפיות ● אחוז ההצבעה הסופי: 69.4% - עליה מהבחירות הקודמות ● מקורבי שקד לזמן ישראל: היא תפרוש אם ימינה תקבל פחות מ-8 מנדטים ● נשיא המדינה: "הצורך כרגע הוא לכונן ממשלה מהר ככל הניתן״ ● תוצאות אמת לא צפויות לפני רביעי בצהריים

עוד 70 עדכונים
סגירה