דבריו של אריה דרעי בריאיון לרשת ב': "לא מוכרחים לכבד פסיקות ביהמ"ש" לא השאירו את הרשת אדישה. כולם מצטטים את דבריו בזעזוע (בצדק) ומזכירים כי מדובר בפושע מורשע פעמיים שלא אמור להתמודד כעת לכנסת. אלא שהציטוט הזה הוא רק חלק מדבריו.
דברי דרעי לרשת ב': "לא מוכרחים לכבד פסיקות ביהמ"ש", לא השאירו את הרשת אדישה, כולם מצטטים זאת בזעזוע (בצדק) ומזכירים כי מדובר בפושע מורשע פעמיים. אלא שהציטוט הוא רק חלק מדבריו
דוקטור לביוכימיה ומשפטנית.
פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
הופעתה של התנועה הציונית ביטאה שינוי היסטורי בדימוי העצמי של העם היהודי; מאומה שהרחיקה עצמה מכל גילוי של אלימות לאומה שלוחמת על חירותה, ומתאפיינת בנחישות ובנכונות להקרבה.
בראשית דרכה הצטיירה התנועה הציונית בעיני עצמה כתנועת שלום, ולכן צמצמה את השימוש בכוח הצבאי להגנה בלבד ולהבטחת היישוב. בהמשך דאגו מנהיגי מפא"י להציג את ישראל כאומה שוחרת שלום אשר הלחימה כפויה עליה, וכל מערכה צבאית הוצגה ככזו שתכליתה הבטחת הקיום הלאומי ותו לא. הביטוי "אין ברירה" היה שגור בפיהם של מנהיגי ישראל הראשונים וביטא את ההכרח שאין מנוס ממנו.
ד"ר עופר חן הוא בוגר החוגים להיסטוריה, פילוסופיה ותלמוד ובעל פוסט דוקטורט במשפטים מאוניברסיטת תל אביב. ספריו ומחקריו מקיפים נושאים רבים ומגוונים, החל מחקר המשיחיות היהודית, היסטוריה של המשפט הישראלי וכלה בספרות מודרנית ותולדות ההלכה. משמש כחוקר במכון לחקר התפוצות באוניברסיטת תל אביב.
ב-7 באוקטובר התעוררנו לסיוט בלתי נתפס. חשבנו שרק בני אדם מהסוג האכזרי ביותר מסוגלים לעשות דברים כאלו: לחטוף מבוגרים, נשים וילדים מביתם, להרוג, לאנוס ולענות משפחות שלמות שלא איימו על איש. הדעת אינה מצליחה לתפוס כיצד מתנהגים בני אדם כך.
כאשר אנו חושבים על אלימות בקרב בעלי חיים אנו מניחים שמתקיים מאבק זמני בין פרטים, לרוב על שימוש בטריטוריה, מזון או הזכות לרבייה. ובדרך כלל זהו אכן המצב. כמו אצל בני אדם – אלימות בדרך כלל קשורה לגורמים המצוינים לעיל. אך שלא כמו אצל בני אדם, אנו מניחים שבעלי חיים מתמקדים בתקיפתם רק בפרטים אותם הם עוינים ספציפית. אם זכר מתחרה עומד בדרכו של זכר אחר – נניח שהזכר התוקף ירצה להרחיק את השני ולזכות בשלל.
רפי לוי הוא עובד סוציאלי קליני, פסיכותרפיסט בקליניקה פרטית ובמערך בריאות הנפש ומרצה במסגרות שונות. בעל רקע והשכלה ביולוגית ורפואית ומתעניין בדמיון בין בני אדם לבעלי חיים, משורשי אבולוציה ועד לקליניקה של היום. מעבר לכך הוא בעל משפחה מקסימה, טבח מוסמך, נגר חובב ופעיל לזכויות עובדים סוציאליים.
החרם הטורקי זה הדבר הכי טוב שיכול לקרות לחקלאים
למחרת פסח 1944, כרוז בעיירה טוקאי בהונגריה עבר עם תוף מרחוב לרחוב והודיע שאסור ליהודים לצאת מבתיהם. טוקאי שוכנת למרגלות הרים וגבעות עטורי כרמים, שני נהרות נפגשים בה, ויקבים עתיקים וחדשים מייצרים יין ששמו יצא בעולם.
במקום הציורי ההוא שמעה אמי בת 15 את הבשורה.
טובה הרצל היא גמלאית של משרד החוץ. שרתה כקצינת קישור לקונגרס בשגרירות ישראל בוושינגטון, הייתה השגרירה הראשונה של ישראל במדינות הבלטיות להאחר התפרקות ברה"מ, ופרשה אחרי כהונה בדרום אפריקה.
"אחרי האופוריה של החזרה הביתה, האדמה משמיעה את קול הכאב שנספג בה. אנחנו מתקשים להשריש את עצמנו בחזרה. למעשה, הנפש עדיין עקורה"
בת 68 מקיבוץ סעד. נשואה, אם לחמישה, דוקטור לפילוסופיה יהודית. פונתה למלון בים המלח וחזרה לקיבוץ אחרי חצי שנה
טראמפ מנמנם בזמן שהמחאה בקמפוסים הגיעה לשיא
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
אני כל פעם ששומעת את השם אריה דרעי חושבת על המשפט "פעם גנב תמיד גנב" כבר בתום משפטו של דרעי ב1999 כתבו השופטים לגבי דרעי הנאשם : קשה היא תמונת השוחד, שנתגלתה בראיות ותוארה בהכרעת הדין. אין מדובר בכישלון בודד של צעיר שעתה זה נחשף למנעמי השלטון, אלא במי שהתמיד באורח חיים המיוסד על אדני שוחד. לקיחת השוחד השתרעה על פני כל חמש השנים שבהן מילא הנאשם תפקידים ממלכתיים. היא פסקה אך בפתיחת חקירת המשטרה. הנאשם החל לקבל שוחד בעת היותו עוזר שר הפנים, המשיך בכך בהיותו מנהל כללי של משרד הפנים או מועמד לתפקיד זה, וגם אחרי כן – בתקופת היותו שר הפנים… חמש שנות השוחד עומדות בסימן רצונו של הנאשם להתעשרות אישית מהירה בדרך של עשיית הון מהכהונות הממלכתיות."
"דרעי רימה את ביהמ"ש וזה הצליח לו". האם אין בכך כדי להצביע על אזלת היד של מערכת המשפט? אכן ההתקפות וההשמצות על מע' המשפט נשאו פרי: טרקו בפני דרעי את הדלת והוא נכנס מבעד לחלון. הכל בריש גלי. במדינה מתוקנת מערכת המשפט היתה מסלקת את דרעי בבושת פנים מן הכנסת, מונעת אותו מלהתייצב בראש רשימה פוליטית וסוגרת בפניו כל אופציה לחזור לחיים פוליטיים. הוא בגדר שור מועד, שאין לתת לו לחזור על מעשיו. וברור לכל שזה צפוי. בעניין נתניהו, מביאים את הדוגמא בדבר בעל תפקיד זוטר, מורה, מדריך נוער, נהג אוטובוס או כל נושא משרה שסמכות ואחריות בצדה – שיימנע ממנו לשמש בה בגלל האישומים הקשים התלויים כנגדו. איך זה שאף לא אחד מהמוסדות הציבוריים – החל מאלה הממונים על שמירת החוק – וכלה בתקשורת ובגופים ללוחמה בשחיתות לא הצליחו לטרפד את הנסיון לחזור לפסגת הרשות המבצעת במדינה?! דרעי ונתניהו מנצלים את חוסר האונים הזה, את האדישות הציבורית וממשיכים בשלהם, כאילו הדבר מובן מאליו: אישומים לחוד ("חזקת זכאי") וזכויות אזרח(!) לחוד. אולי צריך ללמוד מהציבור האירני כיצד יש להגיב על פריקת עול, זלזול בערכי צדק ומוסר מצד אנשי ציבור. האדישות היא בנפשנו.
היות ודרעי זה אבי אבות הג'יפה – אז אתן עוד תגובה. קליפטומניה ו'שקר בנפשו' זה הבשר והעצמות של הבבון הזה. הרי הוא עבריין, ועבריינים שמים כיפה, מניחים תפילין, ומתפללים: "אלהים אני כל כך אוהב אותך, אני אעשה הכל למענך. תבין אותי, זה הילדים שדוחפים לעשות ימבה כסף, לא אני, זה הם, הם כל כך אוהבים כסף ומותגים. אני בבסיס שלי מה זה צנוע, חבל על הזמן, אחד הצנועים אני. חוצמיזה, זה שפע כפרה, שפע אלוהי. אמן. אה, נזכרתי, תראה כפרה מה אתה יכול לעשות בשבילנו, המצב קצת לוחץ, תראה מה אתה יכול לעשות כפרה, תעזור נשמה"
צודקת רינה, מהתחלה עד הסוף, וכיף לקרוא – כתוב מעניין והוגן. דרעי זה התגלמות מושג ה-'שקר בנפשו': הזכרונות, הזכרונות עם עובדיה, הם לא מרפים ממנו. הוא מרגיש שאת הלאטמות והכאפות שרבו היה מחלק כדי לנטרל פוזה וגאווה, עכשיו זה תורו לחנך ת'עם הסורר. ולכן זה 'שקר בנפשו', כי דרעי מונע ממניעים של סיטרא אחרא, כבוד, תאוות בצע ושררה. בקיצור, הקליפטומן הנרקומן הזה מקומו מובטח בגיהינום, בצמרת