1

תחמושת לאויביו

אם הקואליציה לא תפעל לשנות את גיל הפרישה לשופטים, ואם לא תבוטל שיטת הסניוריטי, אמור השופט יצחק עמית להתמנות לנשיא בית המשפט העליון בעוד פחות משנה.

הנשיאה אסתר חיות תשלים באוקטובר 2023 שש שנות נשיאות, ותפרוש לגמלאות. השופט הוותיק ביותר אחריה, עוזי פוגלמן, הודיע כי יוותר על הנשיאות נוכח העובדה שבאותו מועד תישאר לו שנת כהונה אחת בלבד בטרם פרישתו. עמית, השלישי בשרשרת הוותק, אמור לקבל את המושכות.

הימין הפוליטי כבר סימן את עמית כמטרה לסיכול. הוא נחשב עמוד תווך של האגף הליברלי בבית המשפט העליון, שקואליציית נתניהו נחושה למחוק כל סממן שלו. כהונתו כיו"ר ועדת הבחירות המרכזית במערכת הבחירות האחרונה זימנה לו שלל אתגרים, והוא נאלץ להלך בזהירות בין הטיפות, כדי לא לספק תחמושת לאויביו.

הימין הפוליטי כבר סימן את עמית כמטרה לסיכול. הוא נחשב עמוד תווך של האגף הליברלי בבית המשפט העליון, שקואליציית נתניהו נחושה למחוק כל סממן שלו

במצוות המחוקק, בחר השבוע כצפוי חבר שופטי העליון את השופט נעם סולברג להיות היו"ר החדש של ועדת הבחירות, והוא ייכנס לתפקידו היום (ראשון).

נקודת התפר הזו של סיום כהונתו של עמית בוועדת הבחירות, לצד העובדה שהשבוע שימש שופט תורן בבית המשפט העליון, התבררה גם היא כמאתגרת עבור עמית.

יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט יצחק עמית, 15 בספטמבר 2022 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

אולי בשל חוסר זהירות, נכשל השבוע למרבה הצער השופט עמית באי-הקפדה מספקת להימנע מלהיקלע לניגוד עניינים. לא סתם בעניין שולי, אלא בעתירות הנפיצות שהוגשו השבוע לבג"ץ בדרישה לבטל את התיקון לחוק יסוד החקיקה, שנחקק לכבודו של אריה דרעי.

ארבע עתירות הוגשו בעניינו של דרעי השבוע: שתי עתירות לעצירת מינויו הצפוי לשר בממשלה; ושתיים לביטול "חוק דרעי", שאחת מהן ערבבה גם את סוגיית עצם סבירות מינויו של דרעי.

כל העתירות נחתו תחילה על שולחנו של עמית, מתוקף היותו השופט התורן. בעתירה הראשונה, העוסקת בסבירות מינויו של דרעי, הוא בחר שלא לטפל, והעביר אותה לשולחנו של השופט אלכס שטיין.

כל העתירות נחתו תחילה על שולחנו של עמית, מתוקף היותו השופט התורן. בעתירה הראשונה, העוסקת בסבירות מינויו של דרעי, הוא בחר שלא לטפל, והעביר אותה לשולחנו של השופט אלכס שטיין

למחרת, כאשר הכנסת אישרה את התיקון לחוק יסוד הממשלה, ומייד לאחר מכן הוגשו עתירות לבית המשפט לביטול מעשה החקיקה – עמית כבר טיפל בהן בעצמו, הוציא צו על-תנאי באופן מיידי, והעביר אל הנשיאה חיות שקבעה הרכב מורחב במיוחד של 11 שופטים.

עד כאן הכול נשמע תקין. "חוק דרעי" הוא כידוע חוק המייתר פנייה ליו"ר ועדת הבחירות המרכזית, לצורך הכרעה בסוגיית הקלון, של מועמד לשר שהורשע בעבירה פלילית ונדון לעונש של מאסר על-תנאי.

יו"ר ש"ס אריה דרעי במליאת הכנסת, 13 בדצמבר 2022 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

אילו לא היה נחקק התיקון, היו צריכים בנימין נתניהו או דרעי לפנות אל עמית עצמו, על מנת שיכריע אם בעבירות המס שבהן הורשע דרעי יש קלון, המונע ממנו להתמנות לשר.

למעשה, במהלך מערכת הבחירות ולאחריה, נעשו שתי פניות אל עמית בכובעו כיו"ר ועדת הבחירות, על מנת שיקבע קלון לדרעי. הוא דחה את הפניות על הסף, תוך שהסביר לפונים – התנועה לאיכות השלטון וראש הממשלה היוצא יאיר לפיד – כי הסמכות לפנות בעניין זה שמורה רק למועמד להתמנות ולמי שמחזיק במנדט להרכבת הממשלה.

סוגיית הקלון קשורה בקשר הדוק לעילת הסבירות, שמכוחה מבקשים כעת העותרים מבג"ץ לפסול את מינוי דרעי, וטבעי היה לפיכך שעמית יימנע מלדון בעתירות הדורשות לפסול את מינוי דרעי לשר בשל עילת הסבירות.

סוגיית הקלון קשורה בקשר הדוק לעילת הסבירות, שמכוחה מבקשים כעת העותרים מבג"ץ לפסול את מינוי דרעי, וטבעי היה לפיכך שעמית יימנע מלדון בעתירות הדורשות לפסול את מינוי דרעי לשר בשל עילת הסבירות

אך בשתיים מתוך ארבע העתירות – זו "משמר הדמוקרטיה" וזו של התנועה לטוהר המידות – עמית לא משך את ידיו, על אף שגם הן תוקפות את עצם המינוי של דרעי, ולא בהכרח רק את התיקון לחוק היסוד.

זה לא ראוי, זה לא תקין, וגם אם לא מתגבשת בעניין זה עילה פורמלית שמכוחה צריך שופט לפסול את עצמו, הרי שלמען ניקיון הדעת, עמית היה צריך להעביר גם את העתירות הללו לטיפולו של שופט אחר.

שופט בית המשפט העליון אלכס שטיין (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

שופטי העליון בכלל, ועמית המיועד להיות נשיא העליון הבא בפרט, צריכים לדעת שיש מי שמחכים להם בפינה. כל תקלה כזו נרשמת.

תגובת דוברת בתי המשפט: "השופט עמית אינו נמצא בניגוד עניינים. ראשית, השופט עמית, בכובעו כיו"ר ועדת הבחירות, לא דן בעניינו של דרעי לגופם של דברים, באשר העתירה שהוגשה על ידי התנועה לאיכות השלטון ופנייתו של ראש הממשלה לפיד סולקו על הסף בשל הסיבות המפורטות בהחלטות אלה.

"שנית, אפילו היה השופט עמית דן בכובעו כיו"ר ועדת הבחירות בעניינו של דרעי בשאלת הקלון (מה שלא נעשה) הרי שהדבר היה נעשה מכוח סמכותו לפי סעיף 6(ג) לחוק יסוד הממשלה, בעוד שהעתירות עניינן בתיקון לחוק היסוד ובעילת הסבירות. שלישית, השופט סולברג נבחר כמחליפו של השופט עמית וייכנס לתפקידו ביום 1.1.2023.

"ספק אם הייתה מניעה שהשופט עמית ידון גם בעתירה 8879/22 (שהועברה לשופט שטיין – י"י), אך מאחר שהחוק המתקן טרם עבר ומאחר שהיו"ר החדש של ועדת הבחירות טרם נבחר פורמלית, העדיף השופט עמית להעבירה לשופט התורן לאחריו".

2

נפתחה עונת הציד

לאחר שהכנסת השביעה ביום חמישי את הממשלה החדשה, ביקש שר המשפטים החדש יריב לוין מהשר היוצא גדעון סער שלא לקיים כמקובל טקס חילופי שרים במשרד המשפטים. במקום זאת, ביקש לוין להסתפק בשיחת חפיפה קצרה שיקיימו סער ולוין ביום ראשון, עם תחילת יומו הראשון של לוין במיניסטריון חלומותיו.

שר המשפטים יריב לוין (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

אפשר ללמוד הרבה מבקשתו זו של לוין. הוא אינו מעוניין לעטוף את כניסתו לתפקיד בדברי חלקות, ובאירוע מלאכותי שבו היועצת המשפטית לממשלה, פרקליט המדינה וצוות המשרד מרימים לכבודו כוסית. אין צורך בהעמדות פנים.

לוין אינו מעוניין לעטוף את כניסתו לתפקיד בדברי חלקות, ובאירוע מלאכותי שבו היועצת המשפטית לממשלה, פרקליט המדינה וצוות המשרד מרימים לכבודו כוסית. אין צורך בהעמדות פנים

גם לישיבה הראשונה של הממשלה, שהתכנסה ביום חמישי, היה מי שטרח והודיע כי היועמ"שית גלי בהרב-מיארה אינה מוזמנת. אחר כך הסבירו גורמים בליכוד כי הסיבה לכך היא שמדובר בישיבה סמלית בלבד שלא מתקיים בה דיון ולא מתקבלות בה החלטות. עוד נמסר כי נתניהו ובהרב-מיארה שוחחו אחרי השבעת הממשלה וקבעו להיפגש ביום ראשון (היום).

הכיוון ברור: הרוח הנושבת כלפי בהרב-מיארה הן מכיוון משרד ראש הממשלה והן מלשכת שר המשפטים, הממוקמת באותה קומה בצלאח א-דין שבה נמצאת גם לשכתה, היא רוח פרצים מקפיאה.

היועצת המשפטית היא אישיות בלתי רצויה בחוגי הממשלה. אם תחליט לפרוש, השרים ירימו כוסית בישיבת הממשלה. לפי הדלפות לתקשורת, בהרב-מיארה הבהירה למקורביה כי אין בדעתה להתפטר.

גם תכליתה של המוטיבציה הזו, לדחוק את רגליה של בהרב-מיארה, ידועה ומוכרת: אם תתפטר מתפקידה, לא תצטרך ממשלת נתניהו לעמול קשה ולשנות את מתכונת הפעולה או דרך המינוי של היועצים המשפטיים לממשלה, מאחר שתיפול לידיה כפרי בשל הזדמנות פז למנות יועץ חדש.

היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה באוניברסיטת חיפה, 15 בדצמבר 2022 (צילום: Shir Torem/Flash90)

מן הסתם, זה יהיה משפטן מאוד נוח לשלטון, ואולי אף בעל גישה כה סנגוריאלית בתחום הפלילי, שהחלטתו הראשונה תהיה להקפיא את משפט תיקי האלפים שבו נתניהו הוא נאשם מס' 1.

אך למען האמת, לממשלה יש אפשרות לדחוק את בהרב-מיארה ממוקדי ההשפעה הממשלתיים גם בלי מהלכי הדחה או חקיקה מהפכנית שתסרס את מערך הייעוץ המשפטי הציבורי. זה הרבה יותר קל ופשוט ממה שנדמה.

לממשלה יש אפשרות לדחוק את בהרב-מיארה ממוקדי ההשפעה הממשלתיים גם בלי מהלכי הדחה או חקיקה מהפכנית שתסרס את מערך הייעוץ המשפטי הציבורי. זה הרבה יותר קל ופשוט ממה שנדמה

מעמדו של היועץ המשפטי לממשלה – וכנגזרת מכך מעמדם של אנשי ייעוץ וחקיקה, והיועצים המשפטיים במשרדי הממשלה וברשויות השלטון השונות – אינו מעוגן בחקיקה. אין שום הוראת חוק המחייבת גורמים פוליטיים לתת משקל לחוות הדעת של אנשי משרד המשפטים.

כך בדיוני חקיקה בכנסת – כפי שניכר היה בשבועות האחרונים, בעת חקיקת החוקים המפנקים את דרעי, בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן-גביר – וכך גם בפורומים ממשלתיים. כל מה שהשרים צריכים לעשות הוא להתעלם מהעמדות המשפטיות של היועצת ואנשיה.

אל דאגה: בניגוד לטענה הקונספירטיבית הרווחת בחוגי הימין, לא תיפתח חקירה פלילית נגד מי שיבחר לעשות זאת. לכל היותר, תודיע היועצת כי לא תגן בבג"ץ על ההחלטה שהתקבלה. וגם זה רק במקרי קיצון; ברוב המקרים הפרקליטות תתייצב להגן גם על החלטות שלטוניות שהתקבלו תוך יריקה בפרצופם של המשפטנים.

שר המשפטים גדעון סער והיועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה בטקס מינויה לתפקיד, 8 בפברואר 2022 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

כך, לפחות, נהגו במשרד המשפטים בשנים האחרונות, בעיקר בתקופתו של היועץ הקודם, אביחי מנדלבליט. שעת המבחן של בהרב-מיארה מגיעה כעת. החל מהשבוע, היא זוכה לנקודות על אומץ לב אפילו רק על עצם העובדה שהתעוררה בבוקר והתייצבה לעבודתה.

3

כישלון במבחן התוצאה

בטקס הפרישה של השופט אליקים רובינשטיין מבית המשפט העליון, ביוני 2017, הוא בחר להקריא פסק דין שבמסגרתו התקבלה עתירת האגודה לזכויות האזרח, בעניין שטח המחיה המינימלי הנדרש לאסירים בבתי הסוהר.

זה היה פסק דין יוצא דופן, הן בלשון הרובינשטיינית, האישית והרגשית, שבה נכתב, והן במשמעותו המשפטית האופרטיבית: בית המשפט העליון חייב למעשה את המדינה לפתוח בהליך של בינוי בתי סוהר נוספים, כדי לעמוד, בתוך שנים ספורות, בסטנדרט ההומני המינימלי הנדרש למחייתם של אסירים – 4.5 מ"ר לכל אסיר, כולל שירותים ומקלחת. אף שהם עבריינים, הם בכל זאת בני אנוש.

מאז, מדי כמה חודשים, פונה המדינה לבית המשפט בבקשה לדחות את מועד כניסתו לתוקף של פסק הדין. אין מנוס מכך, מאחר שהמשמעות של כניסת פסק הדין לתוקף היא שיהיה הכרח לשחרר מאות אסירים, אולי אלפים, כדי לעמוד ביעד שהוגדר בפסק הדין.

מדי כמה חודשים, פונה המדינה לבית המשפט בבקשה לדחות את מועד כניסתו לתוקף של פסק הדין. אין מנוס מכך, מאחר שהמשמעות של כניסת פסק הדין לתוקף היא שיהיה הכרח לשחרר מאות או אלפי אסירים

המדינה גם מפרטת את הפעולות שננקטו על מנת להקל על מצוקת הכליאה – הארכת התקופה שניתן להמיר מאסר לעבודות שירות משישה לתשעה חודשים; שחרור חשודים בהחלטה של קצין משטרה במקום בבית משפט; הגדלת השימוש באיזוק אלקטרוני; שחרור ממאסרים קצרים במיוחד; ועוד.

בית כלא גלבוע. אילוסטרציה

הדחייה האחרונה שניתנה, קבעה כי המועד להגעה ליעד שנקבע בפסק הדין, יהיה סוף שנת 2022. בשבועות האחרונים המדינה פנתה פעם נוספת לבית המשפט, מאחר שהיעד לא הושג. הפעם הבקשה היא לדחות בחמש שנים את הדד-ליין, עד לסוף שנת 2027, עשר שנים וחצי לאחר המועד שבו ניתן פסק הדין.

השופט יצחק עמית שדן בבקשה, נקלע לדילמה. מצד אחד – הארכות מועד ביחס לכניסת פסקי לתוקף הן אקט נדיר וחריג, מאחר שהן חותרות תחת העיקרון היסודי שפסקי דין יש לקיים. מצד שני – המדינה נוהגת כאן יד רחבה כלפי עצמה, ומציבה את בית המשפט בפני מצב של לית ברירה. עמית בחר לשבח את המדינה על עמידתה במבחן ההשתדלות, ולבקר אותה על כישלונה במבחן התוצאה.

בסופו של דבר, אף שעמית מציין כי "לא די ברצון טוב ובמאמצי השתדלות", בית המשפט קיבל את בקשת המדינה, ודחה את המועד שבו עליה להגיע ליעד בחמש שנים.

עם זאת, המדינה חויבה להגיש לבית המשפט מדי שנה הודעה מעדכנת, שמטרתה לשכנע את בית המשפט כי מהלכי הביצוע בשטח של תוכנית הבינוי אכן מקרבים את המדינה ליעד שטח המחיה שנקבע לכל אסיר.

הגישה השיפוטית המשתקפת בהחלטה לוקחת כמובן מאליו את ההנחה שסמכותו של בג"ץ לדון בעניינים שכאלה ולחייב את הממשלה להוציא הוצאות תקציביות, אכן תישמר לו למשך השנים הבאות.