לנוכח ההחמרה במצב הביטחוני הממשלה כמובן מבקשת, אפילו דורשת, אחדות ולהרגיע עם ההפגנות. ואמרו כבר רבים, ובצדק, שכל העניין הזה בצביעות יסודו.
רק לפני כשנה אותה קואליציה, שהייתה אז אופוזיציה, נאבקה בממשלה בטענה כי "ישראל מדממת" וכמובן שהמצב הביטחוני לא הפריע לשרים ולח"כים לצאת בצעדה לאיתמר – תוך כפייה על כוחות הביטחון לאבטח אותם בדרישתם לגזל קרקעות בלתי חוקי.
ד"ר עמיר עקיבא סגל הוא סוציולוג, משורר, מבקר ספרות ופעיל שמאל. חוקר ומלמד על הגירה ,תהליכי גלובליזציה וקשרים טראנס-לאומיים, חברה אזרחית ופילנתרופיה. סיים לימודי דוקטורט במחלקה לסוציולוגיה באוניברסיטה העברית בחקר עלייה לישראל. פרסם ספר על שירה פוליטית בישראל, שלושה ספרי שירה ורומן. חי בירושלים.
בשבוע שבו מדינת ישראל אמורה לציין את יום הזיכרון לראש הממשלה יצחק רבין ז"ל, פנתה משפחתו בבקשה לדחות את האירועים בשל המלחמה המתחוללת. למרות זאת, המשפחה הדגישה שהעיקר הוא לא רק טקסי ההנצחה אלא המשך העיסוק במורשתו, בעיקר בזמנים סוערים ומורכבים שכאלה.
רבין, כמנהיג שבחייו ובמותו סימל את החתירה לשלום, הטביע מורשת אמיצה, שחשיבותה, גדולתה וצדקתה מקבלות משנה תוקף בייחוד בימים אלה: חתירה לשלום, מחויבות למאבק באלימות המאיימת על הדמוקרטיה, ויושרה ציבורית ללא פשרות.
ד״ר ענת מאור היא חברת כנסת לשעבר, חברת קיבוץ נגבה.
מנהלת אחד מכפרי הנוער הגדולים בישראל פנתה אלינו לאחרונה וביקשה שנסייע בהקמת חדר הנצחה "לכל מלחמות ישראל, ובתוכן חרבות ברזל". מה הקטע, שאלנו אותה, למה דווקא עכשיו? "זה בדיוק הקטע", אמרה, "הילדים חווים את המלחמה לאורך זמן באופן קשה וטראומטי, ואני רוצה להכניס את החוויה שלהם לתוך קונטקסט".
"גם במלחמת יום כיפור", היא הוסיפה, "אנשים חשבו תוך כדי שאנחנו בחורבן הבית השלישי, אפילו שר הביטחון דאז, אבל בסוף 'שברנו להם את העצמות' כמו שהבטיח הרמטכ"ל דדו. אנחנו רק פרק בספר, חלק מהיסטוריה ארוכה של מדינת ישראל ושל העם היהודי".
תומר סמרקנדי הוא מנכ"ל "דרך כפר יוזמות חינוך", הפועלת לשינוי פני החברה באמצעות חינוך מעצים לאוכלוסיות מוחלשות. העמותה מלווה ומנחה עשרות קהילות חינוך ומכינות קד"צ בפריפריה (צילום: ליאת מנדל)
בזמן שהחטופים עדיין ממתינים לגאולה, קרבות וחיסולים בצפון ובדרום המדינה הפכו לדבר שבשגרה, העולם החופשי הופך להיות מועדון סגור בפני ישראלים ושאלות קיום בסיסיות צצות ועולות – הממשלה והעומד בראשה עסוקים בעניינים שונים לחלוטין.
הישרדות – זה שם המשחק. כדי להחזיק את הקואליציה הקיצונית-ימנית שלו, מצליח בנימין נתניהו לגייס את אויבו המר גדעון סער כדי ש"ישכב על הגדר" וישמש כגשר עד למועד הבחירות בעוד שנתיים.
עפר בן-דור, בן מושב באר טוביה, הוא איש תאטרון (בוגר הסטודיו למשחק של ניסן נתיב), יוצר גראפי ואנימציה. גר בקולוראדו, ארה"ב. יצירת קריקטורות פוליטיות חברתיות עוזרת במקצת להתגבר על דאגות וחרדות יומיות במציאת המגוחך והאבסורד במציאות הקודרת סביב.
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
"סיום הכיבוש" לא יפתור את הבעיה כי הפלסטינים רואים גם בתל אביב וחיפה חלק מהכיבוש. ומה עם "זכות השיבה"?
צריך משא ומתן בכדי לחשוף את ההתנגדות הפלסטינית ולהראות לעולם שלפחות ישראל רוצה שלום.
שומע את הרעיון הזה עכשיו לא מעט וחייב להגיד שהוא קשקוש מוחלט ורק מבזבז קשב מהמחנה הליברלי למקומות חסרי תכלית, ולא מקרב אותנו במילימטר לפתרון האפשרי.
להבנתי הפתרון נובע מייאוש (ו"ייאוש הוא לא דרך פעולה" כמו שנאמר על ידי טובים ממני) וכן מהשקפה רומנטית, סטריאוטיפית (שגם לא נכונה היסטורית) על העבר.
אין שום תוחלת לפתרון כזה בשטח כול כך קטן, עם אוכלוסייה רבה בעולם המודרני שלנו. בעולם של שלפני 3000 שנה כאשר להגיע משומרון לירושלים לקח ימים אחדים יכלו להתפתח תרבויות מגוונות מאד וקרובות גיאוגרפית. בעולם שלנו שסרט טיקטוק שעולה לרשת בקוריאה יכול להיות להיט בתוך שעות בכל העולם מין הפרדה כפויה כזו היא סתם בריחה מהתמודדות אמתית.
אגב היסטוריה, גם ממלכת ישראל וגם ממלכת יהודה הגיעו לקיצן בגלל חוסר הבנה של הכוחות העולמיים בזמנים (אשור על ידי ממלכת ישראל, שכמעט גם השמידה את ממלכת יהודה, ובבל על ידי ממלכת יהודה). בזמנן, כאשר התקיימו ביחד, לא היה הבדל גדול מבחינה אדיקות דתית ביניהן. זה קרה רק לאחר חורבן ממלכת ישראל וביתר שאת בשלהי הבית השני.