אין לבני גנץ וליאיר לפיד שום דבר מועיל יותר לעשות כרגע מאשר לגייס חמישה חברי כנסת מן הליכוד כדי להפיל את הממשלה. זה התפקיד העיקרי שלהם. זו המטרה העליונה. זה כמעט חוב מוסרי. וזה דחוף.

לכאורה, היעד כל-כך ברור, עד שנראה שכמעט אין מה לדון בו. אלא שפרויקט כזה דורש חוסר בושה ומשחק מלוכלך מהסוג שליברלים מעולם לא השתבחו בו. האגף השמאלי אנין ועדין, ופלג המרכז ממלכתי עד זוב דם. ככה זה בכל העולם. בימים כתיקונם הייתי נרתע מזה בעצמי, כי יש גם נורמות ולא רק חוקי משחק. אבל המגרש עולה באש, ולא יהיה יותר על מה לשחק.

פרויקט גיוס חמישה ח"כים מהליכוד להפלת הממשלה דורש חוסר בושה ומשחק מלוכלך מהסוג שליברלים מעולם לא השתבחו בו. האגף השמאלי אנין ועדין, ופלג המרכז ממלכתי עד זוב דם. ככה זה בכל העולם

כי אי אפשר יותר לטעות. פני הממשלה כפני ההצעה (הגנוזה זמנית) לחוק יסוד לימוד תורה – המעז להשוות אברכים לחיילים. לכן אין מה להתרשם ממתק השפתיים של דוברי הקואליציה, שהחל שנייה לאחר חגיגות הסלפי בעקבות חוק ההפיכה הראשון על ביטול עילת הסבירות.

אין עם מי להתפשר, על מה להידבר, את מי לשכנע ומה להעביר בהסכמה. אין לאופוזיציה כוח בכנסת המעוותת הנוכחית למנוע את המשך הקטסטרופה. יש לה תפקיד אחד בלבד. אחד.

להפיל את הממשלה.

להפיל את הממשלה שתוך חצי שנה גרמה לכך שכמעט כל חברות ההזנק החדשות נרשמות בחו"ל, שהשקעות החוץ ירדו בשני-שליש, שהשקל פוחת בעשירית (ועוד יתדרדר) ושהצבא בדעיכה. ישראל המודרנית לא יכולה לסבול עוד שלוש שנים או יותר של השגעון הזה.

בשום פנים ואופן אין להתפתות לדיבורים על ממשלת אחדות – רעיון שלא רק יואב גלנט העלה, אלא גם רון לאודר, המאכער האמריקאי שלא מפספס הזדמנות לפספס הזדמנות לומר דבר-מה מעניין. במקום להבהיר בקול צלול שיהודי ארה"ב מתנגדים להפיכה, הוא שילם על מודעה בניו יורק טיימס לפני שבוע בה קרא לאופוזיציה לשלב ידיים עם מחריבי הפרוייקט הציוני, כדי שיפסיקו להחריב.

אין עם מי להתפשר, על מה להידבר, את מי לשכנע ומה להעביר בהסכמה. אין לאופוזיציה כוח בכנסת המעוותת הנוכחית למנוע את המשך הקטסטרופה. יש לה תפקיד אחד בלבד. אחד. להפיל את הממשלה

מעבר לסיבות הידועות מדוע אין לעשות עסקים עם בנימין נתניהו, ממשלת אחדות תמסמר את תוצאות בחירות 2022, שמהוות עיוות חמור בגלל אובדן חסר תקדים של 6% מהקולות רק בצד אחד – אחד מכל שמונה של האופוזיציה הנוכחית (הפרחים לבל"ד ולמרב מיכאלי). זה הפך תיקו לרוב גדול עבור הקואליציה הנוכחית. אין לפטור את מנהיגי האופוזיציה מאחריותם לקמפיין דפוק מכל בחינה אפשרית, אבל הכנסת, אף שהיא "לגיטימית", אינה משקפת את רצון הבוחר.

בטח לא היום. לרבים ממצביעי נתניהו יש כל זכות לחוש שעבדו עליהם, שכן הליכוד לא פרסם מצע ומעטים ציפו למתקפה המרושעת על הדמוקרטיה, ולנכונות לשלם כמעט כל מחיר כדי להוציא אותה לפועל.

גורמים מרכזיים בקואליציה מוכנים בבירור לרושש את ישראל לחלוטין, ולהרוס כל מראית עין של לכידות חברתית, כדי להשיג אוטוקרטיה שתוכל לקדם את התיאוקרטיה והסיפוחים המתוכננים בגדה המערבית. זה לא מתאים לימין הרך.

הסקרים בישראל לא משקרים. היו זמנים שבהם התקשו להעריך נכון את הצד הימני, אבל לאחרונה הם מדויקים להפליא. הסקרים בנובמבר האחרון ניבאו תיקו – וכאמור, יצא תיקו (שיצעקו הביביסטים כמה שירצו על "מנדט מהעם" – אין כזה). הסקרים צופים כעת כ-70 מנדטים לאופוזיציה (זה נראה קצת פחות רק כיוון שמרצ והעבודה עדיין מופיעות שם כרצות בנפרד ולא עוברות את אחוז החסימה תוך בזבוז עוד אי-אילו אחוזים).

מעבר לסיבות הידועות מדוע אין לעשות עסקים עם בנימין נתניהו, ממשלת אחדות תמסמר את תוצאות בחירות 2022, שמהוות עיוות חמור בגלל אובדן חסר תקדים של 6% מהקולות רק בצד אחד

אז יש יסוד לא רע לקוות שהקואליציה תפסיד בבחירות הבאות – אם הן יתקיימו בהקדם, למשל לפני שנתניהו מקמבן הסכם מושחת עם סעודיה. אי אפשר לחכות כמעט עוד 4 שנים. הטירוף ינורמל עוד יותר עד אז, ובכל מקרה הנזק למדינה יהיה בלתי הפיך. עד כדי כך הקואליציה מופקרת, שלא מן הנמנע שתנסה בכלל לדחות את הבחירות (ובוודאי לפסול את המפלגות הערביות).

התקווה היחידה, ובשבועות האחרונים היא מתחילה להיראות לא מופרכת, היא שארבעה או חמישה חברי ליכוד יסרבו להצטרף להמשך ההפיכה, וימנעו רוב לעוד חקיקות זדון. זה צעד פסיכולוגי ראשון עבור הקבוצה הזו. גנץ ולפיד צריכים כעת לחזר אחריהם בלהט של רומיאו מול יוליה לפחות, ולהיות נדיבים כמו הברון דה רוטשילד עם הקלפים שיש בידם לחלק.

המחנה הממלכתי צריך לשדר למועמדים לעריקה שיוענק להם בית חדש – המפלגה הזו – שם ירופדו היטב, ממש כמו שהליכוד עשה עם עידית סילמן ועמיחי שיקלי.  פליטי הליכוד חייבים להרגיש שיתקבלו בברכה כחברים בכירים במפלגה שכרגע מתקרבת ל-30 מנדטים בסקרים וספסליה די ריקים, ושיהיו שם תופינים כמו אצל הרב עובדיה. מבחינתי שישראל כץ יחזור למשרד האוצר – זה מגוחך, אבל זה גם כלום נזק לעומת בצלאל סמוטריץ'.

יש להשתמש בכל מנוף אפשרי כדי להגיע אליהם. לאנשים כמו ניר ברקת, אבי דיכטר, יואב גלנט ויואב קיש יש קבוצות התייחסות בהן מתעבים את הנעשה. צריך לגייס את האנשים האלה למאמץ ולהפגיז אותם במסרים. שברקת יספוג אך ורק גידופים מעמיתיו המעומלנים והמחויטים. דרוש קמפיין דיגיטלי ענק המבוסס על ממים וסיסמאות שישמעו בכל מקום. הממשלה הורסת את הכלכלה. הימין מחריב את הצבא. ממשלה לא ציונית. ממשלת המשתמטים. המסרים צריכים להיות פשוטים כדי שיוכלו להיות מועצמים ללא רחם ברשתות החברתיות בצמוד להאשטאגים כמו  #SaveIsraelidemocracy.

יש להשתמש בכל מנוף אפשרי כדי להגיע אליהם. לאנשים כמו ניר ברקת, אבי דיכטר, יואב גלנט ויואב קיש יש קבוצות התייחסות בהן מתעבים את הנעשה. צריך לגייס את האנשים האלה למאמץ ולהפגיז אותם במסרים

צריך קליפים קליטים שבהם סלבריטאים משמיעים את הדברים. רצוי לשתף דתיים, הומואים, מזרחים וליכודניקים שהתפכחו. יש להשתמש ב-Ai  כדי ליצור מצעד אינסופי של פוסטים וממים שלועגים לממשלה עד כדי כך שכאשר הח"כים יגיעו הביתה הם יספגו שאלות קשות מהילדים. היעד הוא יצירת אווירה של דה-לגיטימציה מוחלטת בקהלים שכוללים מצביעי ימין בעבר, לברית של הימין עם הפשיסטים ועם הדתיים.

עריקתם המקווה אמורה להוות ספתח למהלך גדול יותר של ניתוק הימין המתון והמעין-רציונלי (שפשוט חושש מטילים על כפר סבא אבל לא מתנחל בתפוח) מהמשוגעים ומכהני הדת. הבסיס לכך חייב לחרוג מענייני ההפיכה המשטרית ולכלול הבנה שהברית בין הליכוד לימין הקיצוני ולמפלגות הדתיות תיצור מדינה דו-לאומית ולא דמוקרטית (בגלל ריבוי ההתנחלות בגדה המערבית) ותיאוקרטיה (בגלל שיעור הילודה החרדי המטורף בתוספת נטישת החילונים).

גנץ ולפיד חייבים לעשות את כל זה כאילו אין מחר – כי באמת אין מחר.

הדיבורים על חלוקת הארץ לישראל ויהודה הם לא בדיחה – הם ביטוי לייאוש שמוביל לפתרונות רדיקליים. האזהרות על מלחמת אזרחים אינם היסטריה. קריסת הצבא היא לא נבואה שנתנה לשוטים. ויותר מכל, אם לא יהיה סימן לשינוי, מיליוני ישראלים טובים  – אלה שסוחבים את המדינה על גבם – באמת יתכוננו לעזיבה. יש להם יכולות, קשרים ומהלכים, והם יצליחו.

הימין הקשה מבין שהוא בשלבים מוקדמים של מלחמת אזרחים והוא תוקף כל הזמן באמצעות מכונה משומנת היטב של כזבים ומניפולציות. המרכז-שמאל עד היום היה בתרדמה אימפוטנטית, למרות שהוא יושב על 80% מהתמ"ג של המדינה. זה חייב להשתנות.

צריך לפעול כך שכאשר הח"כים יגיעו הביתה הם יספגו שאלות קשות מהילדים. היעד הוא יצירת אווירה של דה-לגיטימציה מוחלטת בקהלים שכוללים מצביעי ימין בעבר, לברית של הימין עם הפשיסטים ועם הדתיים

למרות שזה נשמע כך, אין מדובר בפוליטיקה. עבור מי שלא יישאר במדינת עולם שלישי, לא-דמוקרטית ומתבוססת במדמנת התאוקרטיה, זה ממש להיות או לחדול. זה הזמן להוכיח שזה נכון – שחפצי חיים אנחנו.

דן פרי שירת כעורך ראשי של סוכנות איי-פי במזה"ת (מבסיסו בקהיר) לאחר תפקידים דומים באירופה, אפריקה והאיים הקריביים. שימש כיו"ר התאחדות עתונאי החוץ בישראל. איש היי טק ויזמות בעבר ובהווה. עקבו אחריו ב: https://danperry.substack.com