אנסה לברר הכתבה המוזרה הזאת, ונפלא לי איך אפשר לבר דעת לעמוד על סברות קלושות כל כך.

לסיכום קצר תוכן הכתבה: עיקר המונח של הכתבה זה שהיהודי המדובר אינו שומר מצוות. הראיה היחידה לסברא הזאת שהכותב מביא זה מצד שהיהודי המדובר עסק בחכמות העולם. גם קצת סיוע מתמונה שיש אומרים שזה היהודי המדובר וכן שם פרטי (למעט שם משפחה) לועזי שהיה זמן מסויים שקראו לו בזה.

להגדרת קיום מצוות מינימלי ליהודי בריא בכללות: שומר שבת וחגי ישראל, מניח כל יום חול תפילין, מתפלל שלוש תפילות ביום וכן כשרות האכילה.
זאת אומרת אם נרצה להוכיח שאינו שומר מצוות צריך הוכחה ע"י עדות שחילל שבת/חג או שהיה איתו מישהו במשך כל היום כולו מהתחלה עד הסוף וראה שלא הניח תפילין או לא התפלל במזיד. וכן אם מישהו ראה אותו אוכל למשל בשר נבלה וכו'.
אני לא חושב שהכותב כל כך נבער מדעת וטיפש שהוא לא יודע שבמשך כל הדורות היו הרבה גדולי ישראל, מהם תנאים ראשי מנהיגי ישראל וכו' שעסקו לפי העניין בחכמות העולם. אם כן אז איך הכותב מביא במשך כל הכתבה, וכמעט אחרי כל כמה שורות שוב ושוב את אותה הסברא, – שלהיות והיהודי הזה למד חכמות העולם בוודאי הוא „יוצא בשאלה" ו„עזב את מורשת אבותיו", כלשונו. – הדבר היחידי שכאן יצא בשאלה זה שגעון הסברא.

אין לנו הרבה ידע עליו, אכתוב כאן קצת משבוודאי כתוב עליו מעדויות של אנשים שהיו בסביבתו:
1: בצעירותו היה ניכר בהעמקה יפה וגאונות וכו' ברוב חלקי התורה.
2: בהמשך הוא למד מחכמות העולם בהרבה מקומות וגם כתב בזה כתבים, (דרך אגב גם משכתב הכותב עניין כתבים ב„מיסטיקה והפילוסופיה" הכוונה לליקוטי תורה אבל כנראה בעל הכתבה לא אהב את זה ולכן קרא לזה „פילוזופיה ומיסטיקה").
3: למד בחברותא בקביעות עם ר' נחום גולדשמידט כשהיה בארץ הקודש.
4:נפטר בעודו צעיר והועבר לקבורה לארץ ישראל.

אני חושב שלא צריך להסביר הרבה מה הסיבה האמיתית למה הכותב רצה להעביר כמונח פשוט שהיהודי המדובר אינו שומר מצוות. ובמיוחד ניכר בנוסח הכתבה איך שהכותב לא מנסה בכלל להגדיר סברות או ליישב אותן אלא רק מתעקש לכפות (או) על עצמו (או) (ו)על הקוראים מונחים קלושים ע"י שחוזר פעם אחר פעם במילות גנאי וזלזול כלפי היהדות וכאילו שהיהודי המדובר בוודאי יסכים איתו. ועד שמלבד זאת גם חוזר את הציטוטים המבולבלים האלה שוב בכתב גדול בין השורות, כאילו הקורא בלעדי זה לא היה שם לב לסברא היחידה של כל הכתבה הזאת. והרי אין שום תוכן אחר מלבד סברא אחת ריקה.

= מכל זה פשוט ביותר שאין שום מקום לומר על היהודי המדובר עניין של היפך קיום המצוות. והרי אפשר לכותב הכתבה לשאול את הצאצאים של אלה שהיו קרובים אליו כשהיה בחיים, באם שמעו משהו כזה שראו אותו מחלל שבת, אוכל לא כשר וכן הלאה או באם לא. עם כזאת עדות, יהיה לזה יותר מקום ויהיה אפשר להתווכח על נאמנות הפרטים והעדות וכו'. אבל בלעדי זה עליו למצוא ולחפש ראיות להוציא יהודי מחזקתו. ולפתוח כתבה על נושא שאין לו שום מושג בריא עליו, ולא חקר עליו, לא שאל אנשים ולא צאצאים, לא ראיין מכירים ולא מצטט מעדות קרובים, – זה מבייש את מעלת הדיבור והכתיבה שחבל שגם חסרי תוכן יכולים להשתמש בהם. ובלעדי ראיות נכונות הכתבה סתם שקר והכתבן שקרן, וגם רמאי הוא, ופשוט שונא או בפחד מהיהדות. ודומה הוא בסגנון(הדייוק על הסגנון) לכל השונאי ישראל האטומי מוח שצועקים ברשתות וברחובות „פריי פלסטינ" ודורשים השמדת כל היהודים וכו'.

מלבד זה:
1: המילה „מסיון" אינו נויטרלי בכלל. אמנם גדר שם המקורי פירושו שליח בלטיין אבל אין שום משמעות לגדר שם הזה בלי תוכנו ההיסטורי והמקורי. כשם שמובן מאליו שלא שייך לקרוא לאחד שסתם מביא משלוח „מסיונר". ועל דרך שלא שייך לקרוא לתולש פרח (או צמח אחר) בשם „רוצח" הגם שהוא מנתק ו„רוצח" עניין החיים של הצומח ההוא שחי דווקה ע"י שמחובר לקרקע, כי אין שום משמעות לגדר שם של רצח בלי התוכן האמיתי שמשתמשים בו והיינו ברציחת בני אדם דווקה. תוכן משמעות של מילה היא לא רק במה שעושים בכללות עם המושג הזה, אלא גם הפרטים המדויקים חשובים, וגם חשוב מי הוא העושה ולמי זה נעשה. וגם אם מקור הריאשון של המילה היה כללי מאד הרי עם הזמן ההיסטורי נעשים בו גדרים פרטיים, וזה סברא פשוטה מאד, ובלי סוף כאלו מילים בלועזית שהמקור הריאשון שלו רק קצת דומה לתוכנו ושונה למשמעותו האמיתית איך שמשתמשים בו בפועל.
הנה שם „מסיון" מיוחד דווקה לנוצרים [למעט אפי' מוסלמים ובודיסטים וכ"ש וק"ו יהודים (שביהדות אין בכלל עניין של פרסום הדת החוצה)],
ובזה כמה גדרים:
שהנוצרים נשלחים לעמים זרים דווקה כדי לפרסם להם הדעות שלהם לשכנע אותם לעזוב את כל המורשת אבות שלהם. בעיקר עם סיוע של: או תמורת מעלות סוציאלית וחברתיות, כסף מקום מגורים וכו', או ע"י אייומים על החיים שלהם להרוג אותם אם לא יתנצרו.
לכן עניין ה„מסיון" אינו נויטרלי בכלל, לנוצרי הוא טוב ומעלה כי כך הם דתם. ליהודי זה רע ומר ובזוי, כי עניין המסיון כוונתו שהיהודי יפסיק להיות יהודי, ובמיוחד שהמסיונרים הנוצרים גרמו בלי סוף צער ונזק והרג ליהודים במשך מאות שנים.
2: לעומת זאת אצל היהודים אין שום עניין לגייר עמים אחרים, וזה פשוט ומפורסם. ורק מוכיחים את היהודים שנהיו קורבנות של המסיונרים ושל דעות מבולבלות אחרות. היינו דווקה דעות שתוקפים ומזיקים ליהודים את אותם אנחנו מסירים, כדי שישאר עם ישראל (שמורכב מיהודים) בריא מבלבולים, [וסתם דעות הגם אם כוזבות הם, אם אנשיה לא תוקפים יהודים אזי לא מתעסקים בהם, אבל נוצרי ישתדל לתקוף אנשים גם בסוף העולם כדי להמיר את דתם]. וגם זה לא ע"י שמבטיחים להם כסף או הטבות חיצוניות וגשמיות אחרות, (וכ"ש לא ע"י אייומים להרוג אותם), אלא מצד פשטות עניין זה שהם יהודים. לכן גם אם תצא לרחוב (בחו"ל) החבדניק מחפש יהודים והנוצרי מחפש אנשים זרים דווקה, וזה כ"כ מובן מאליו שפלא שצריך עוד להראות על זה באצבע.
3: כשיהודי מבולבל קורא לעניין הזה (שיהודי מוכיח ומעורר אותו לחזור להיות יהודי) „מסיון", אז הוא לא אומר את זה כדי להגדיר את התופעה באופן נויטרלי, אלא כדי להלעיג ולבזות את המוכיח ע"י שמשווה אותו לדרך מסיון החיצונית הנחותה והשפלה של הנוצרים הנ"ל. וכן כדי להרחיק את עצמו מהחיוב לשמוע לתוכחה ע"י שמשווה את התוכחה לדרך הנוצרים שמנסים לשכנע אנשים זרים שבאמת לא שייכים לדת שלהם, וכך גם הוא כביכול רוצה לעשות את עצמו כאילו הוא לא שייך ליהדות (אפי' שבאמת היהדות פשוטה לו, רק שאורח חיים מבולבל וזר נכפה לו מאנשים זרים ומבולבלים).

אני חושב שמכל זה, העניין יותר הוברר,
ואיך שלא יהיה, באם לכותב הכתבה באמת חשוב לו אישיותו המעניינת ודרך החיים המרוממת של ר' ישראל אריה לייב ראוי לו ללמוד ממנו עניין התאווה העל אנושית למושכלות וסברות חכמות. שאצל יהודי זה במיוחד אמור להתבטא בלימוד חכמת ישראל זהו תורת ה' וממילא גם קיום מצוותיה.
{הגערות כאן לא בכוונה לפגיעה, רק ללבן הסברות ולצחצח ההגדרות, לתועלת ההבנה ולמחשבה הישרה}