ישראל בנתה בעשרים השנים האחרונות הייטק nation גלובלי. אם נסתכל על אוקראינה של טרום המלחמה, ההערכות מדברות על כ-20 אלף אוקראינים שעובדים עבור חברות ישראליות בתפקידי מפתח – היקף העסקה בהחלט לא מבוטל.

על רקע הכלכלה באזור, לא מעט חברות ישראליות מחפשות פתרונות פיתוח זולים יותר מאשר בישראל ומאידך, הון אנושי איכותי שקל לתקשר אתו ולעבוד אתו ללא פערי תרבות (בשונה מהודו למשל).

על רקע הכלכלה באזור, לא מעט חברות ישראליות מחפשות פתרונות פיתוח זולים יותר מאשר בישראל ומאידך, הון אנושי איכותי שקל לתקשר אתו ולעבוד אתו ללא פערי תרבות (בשונה מהודו למשל)

באיחוד האירופאי ובאנגליה פועלות כאלף חברות ישראליות. חברות אלו מעסיקות כ-30 אלף עובדים – פוטנציאל הצמיחה ההדדי הוא רב. מדינות רבות בתקופה זו מנסות את מזלן למשוך את החברות הישראליות אליהן ואחת הבולטות בהן היא לטביה.

מצד אחד, שכר העבודה הממוצע בענף ההייטק נמוך משמעותית מישראל ועומד על כ-2500-3000 יורו בחודש (המשכורת הממוצעת במשק הלטבי היא כ-1000 יורו לחודש). מצד שני, ההון האנושי איכותי מאוד. כמו כן, העובדה שלטביה חברה באיחוד האירופי וחלק מברית נאט"ו מצמצמת את הסיכון לדרמה כלכלית-עסקית כפי שהכרנו באוקראינה.

בשנים האחרונות, נושבת בלטביה רוח חדשנות אמיתית, עם פיתוחים יוצאי דופן דוגמת: רחפנים המבצעים בדיקות ותיקונים לטורבינות רוח, טכנולוגיית טעינה אלחוטית לקטנועי חשמל, מיקוד בבינה מלאכותית ופיתוחים הנוגעים לבלוקצ'יין, וכמובן אקוסיסטם מבטיח בתחום הפינטק.

גם בתחום החינוך ללטביה פיתוחים מתקדמים של חברות טכנולוגיות חינוכיות, כמו חברת Edurio, שמפתחת פלטפורמה למדידת משוב ושיפור תהליכי הלמידה בבתי ספר, וחברת Anatomy Next, שמפתחת תוכנה ללמידה והדגמה של רפואה ואנטומיה.

באיחוד האירופאי ובאנגליה פועלות כאלף חברות ישראליות עם כ-30 אלף עובדים. פוטנציאל הצמיחה ההדדי רב. מדינות רבות בתקופה זו מנסות את מזלן במשיכת חברות ישראליות ואחת הבולטות בהן היא לטביה

ישנם כ-60 מוסדות להשכלה גבוהה בלטביה להכשרת מומחים בתחומים שונים של מחקר. כמו כן, לחברות בלטביה יש אפשרות לקבל תמיכה מתוכנית המסגרת האירופית Horizon 2020, EUREKA, תוכניות של ה-EIT של האיחוד האירופאי, ועוד תוכניות ממוקדות שנועדו לאפשר פיתוח מואץ של חדשנות ותעשיה מתקדמת.

מצב זה משנה את פני החדשנות באוניברסיטאות לטביה, בטכניון הלטבי RTU ובאוניברסיטה הלאומית LU שבריגה. בלטביה תעשיית טכנולוגיה חזקה ומתפתחת, סצנת סטארטאפ גדלה, והתמקדות בתחומי הפינטק, מדעי הטבע והסביבה, חומרים, חלל, ועוד.

קיימים גם חברות הייטק וסטארטאפים ישראליים מתחומים שונים, וכדוגמה בולטת מתחום ההפינטק אפשר להציג חברות כגון סאפיינס, בלנדר ואחרות, שמחזיקות מרכזי פיתוח, שירות וחברות בת בלטביה ופועלות מלטביה כבסיס מועדף לחדירה לשוק האירופאי והבינלאומי כאחד.

לאחרונה חתמה רשות החדשנות של ישראל עם הרשות לפיתוח והשקעות של לטביה LIAA על הסכם לשיתוף פעולה. הסכם זה יאפשר ליזמים, חוקרים וארגונים משתי המדינות ליצור שיתופי פעולה למחקר ומסחור חדשנות, ולעבוד יחד על אותם אתגרים, בנושאי  אקלים, אנרגיה ירוקה, בריאות, ביוטכנולוגיה, פינטק ותחומים נוספים בהם לטביה וישראל מעוניינים הדדית.

לטביה וישראל יכריזו על מכרזים להגשת הצעות משותפות עבור פרויקטים שימומנו במשותף. ההסכם החדש יפתח ההזדמנויות חדשות עבור שחקנים באקוסיסטם הישראלי והלטבי כאחד, לבנות  קונצרנים ביחד ולהשתתף בתוכניות מיוחדות של קרנות האיחוד האירופי, כמו Eureka או Horizon ואחרות, שבהן שותפויות תואמות הן תנאי מוקדם להגשת מועמדות מוצלחת וגישה לתקציבים משמעותיים.

לפני מספר חודשים, הרשות לפיתוח ולהשקעות של לטביה, שפועלת תחת משרד הכלכלה הלטבי, פתחה נציגות קבע בישראל, שפועלת באופן נמרץ לקידום היחסים הכלכליים בין המדינות, תוך התמקדות מיוחדת בקידום החדשנות.

לפני כמה חודשים, הרשות לפיתוח ולהשקעות של לטביה, תחת משרד הכלכלה הלטבי, פתחה נציגות קבע בישראל ופועלת באופן נמרץ לקידום היחסים הכלכליים בין המדינות, תוך התמקדות בקידום החדשנות

המציאות בה אנו נמצאים והאילוצים הכלכליים של חברות ישראליות ובינ"ל פותחות פתח להזדמנויות מעניינות עם מדינות חדשות בעלות פוטנציאל צמיחה משמעותי. ההיסטוריה מוכיחה פעם אחר פעם כי ברגעי משבר וצמצום, נולדים החיבורים והתוצרים המעניינים ביותר לעסקים שחושבים אחרת ופותחים את האופקים.

אירינה רובינצ'יק היא הנספחת הכלכלית של לטביה בישראל וראש נציגות של הרשות להשקעות ופיתוח של לטביה בישראל.