בג"ץ אישר בעקבות עתירתנו בפרשת כיכר גורן מטעם מני נפתלי ושות', כי משמרות מחאה שקטות שמונות 1-5 מפגינים שנושאים שלטים בדממה, יכולות לעמוד במרחק 70 מטרים מביתו של איש ציבור לאורך 24 שעות ביממה במשך 7 ימים בשבוע. זה היה לפני 6 שנים וחצי. בשנת 2017.

הדבר נקבע בהסכמת המשטרה והפרקליטות, הפך לדין מחייב לכל דבר ואף מצא ביטוי בהנחיית היועץ המשפטי לממשלה (זו שמספרה המרתק הוא 3.200). בג"ץ שב והדגיש מאז את חשיבותו העצומה של חופש הביטוי. את חשיבותה העצומה של חירות ההפגנה (במדינת ישראל. לא בגדה כידוע).

פסיקת בג"ץ בעתירתנו נקבעה בהסכמת המשטרה והפרקליטות והפכה לדין מחייב ואף מצאה ביטוי בהנחיית היועמ"ש. בג"ץ שב והדגיש מאז את חשיבותם העצומה של חופש הביטוי וחירות ההפגנה

והנה, בהנחיית מפקד משטרת מחוז המרכז, הורה מפקד תחנת משטרת כפר סבא למשמרת המחאה הקבועה והשקטה שממוקמת במרחק 70 מטרים מביתו של חבר הכנסת דני דנון ברעננה בעטיה של ההפיכה המשטרית – כי מחאתם השקטה מותרת אך ורק בימים שני ורביעי במשך שעתיים בבוקר ובערב וכן במוצאי השבת עד השעה 23:00.

משטרה מול משמרת המחאה באזור ביתו של דני דנון. צילום: גלעד מיטלמן

אני מדגיש: מדובר במשמרות מחאה שקטות בהן מונפים שלטים ודגלים בדממה. ללא רעש. ללא קריאות. ללא נאומים. המחאות השקטות הללו אינן פוגעות בזכותם של חבר הכנסת, בני משפחתו ושכניו לפרטיות ולשקט. הן אינן מעלות ודאות קרובה לפגיעה בסדר הציבורי או לפגיעה בביטחון הציבור. למעשה, הן אינן מעלות שום חשש לשום פגיעה בסדר ובביטחון או בכל אינטרס ציבורי או בכל זכות יסוד של אף אחד.

אז למה האיסור? ככה. כי המפגינים לא באים טוב בעין של חבר הכנסת. כי לא נוח לו לראות אותם שם. כי חשיבות חופש הביטוי וחירות ההפגנה שהן זכויות היסוד שמונחות בתשתית המשטר הדמוקרטי, אינה מופנמת באמת בקרב רבים מאנשי המשטרה. ומפני שאנו בעיצומו של תהליך פשיזציה שכולל ניסיון קבוע לפגוע בזכויות האדם.

נדהמתי מתשובת היועץ המשפטי של משטרת מחוז המרכז למכתב ההתראה בטרם עתירה לבג"ץ ששלחתי אליו בשם משמרת המחאה נגד ההפיכה המשטרית.

במקום לנסות להצדיק את הפגיעה השרירותית והמסוכנת בזכויות יסוד ובמקום להתעלם מהתנכלותה הנמשכת של משטרת כפר סבא לשורת מוחים מבוגרים, שומרי חוק ונעימים שמתעקשים להיאבק למען המשטר הדמוקרטי וזכויות האדם – היה על היועץ המשפטי של המשטרה להסכים לדרישתי לאפשר משמרות מחאה שקטות במשך 24 שעות ביממה לאורך 7 ימים בשבוע ולהבהיר למפקד משטרת המחוז שהוראתו מופרכת ואטומה, נוגדת את הדין ופוגעת אנושות בזכויות יסוד.

על יועמ"ש המשטרה היה להסכים לדרישתי לאפשר משמרות מחאה שקטות במשך 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע, ולהבהיר למפקד משטרת המחוז שהוראתו מופרכת ואטומה, נוגדת את הדין ופוגעת בזכויות יסוד

התשובה העגומה מטעם היועץ המשפטי של משטרת מחוז המרכז, חייבה את חברי משמרת המחאה ברעננה לעתור לבג"ץ, שהורה לפרקליטות המדינה להשיב לעתירה בתוך 7 ימים. לזכותן של נציגות פרקליטות המדינה אכתוב שהן הבינו מיידית את החומרה שטמונה באיסור הפסול שמנוגד לפסיקה וכן את הסכנה שגלומה בו.

הפרקליטות הורתה למפקד משטרת מחוז המרכז לעדכן את הנחייתו ולהבהיר שמשמרות המחאה השקטות שממוקמות במרחק 70 מטרים מביתו של חבר הכנסת ממפלגת ההפיכה המשטרית, יכולות לעמוד שם ברציפות לאורך 24 שעות ביממה במשך 7 ימים בשבוע. ומפקד משטרת מחוז המרכז עשה כן.

כמובן שהרבה יותר כיף לי לספר על הצלחה משפטית ולא לספר על אי ההצלחות שלי (כדוגמת מעצרו עד תום ההליכים של נאשם צעיר בסחר בסמים שקיוויתי לשחרר אתמול לחלופת מעצר טיפולית, אך לא הצלחתי לשכנע בכך את בית משפט השלום בירושלים לאחר דיון מתיש).

כפי שכיף לי יותר להעלות תמונות מחמיאות של עצמי מאשר תמונות שבהן אני מעוך ושמנמן.

אבל הנקודה היא שמלבד האגו השברירי והצורך הנרקיסי בחיזוקים חיוביים, יש גם היבטים עקרוניים.

ההיבט העקרוני הוא שמשטרת ישראל ניסתה לכרסם פעם נוספת בזכויות יסוד חוקתיות ורק בעקבות התעקשותם של אזרחים מחויבים (בעזרת עורך דינם המסוקס) בוטלה הפגיעה האנושה והבלתי מוצדקת בחירות ההפגנה ובחופש הביטוי, נקטע הכרסום הספציפי הזה בזכויות היסוד הללו והוצב בלם נוסף במאבק הדמוקרטי נגד ההפיכה המשטרית המסוכנת.

הפרקליטות הורתה למפקד משטרת מחוז המרכז לעדכן את הנחייתו ולהבהיר שמשמרות המחאה השקטות שממוקמות 70 מטר מבית ח"כ ממפלגת ההפיכה המשטרית – יכולות לעמוד שם ברציפות

אני חושב שזה מעט משמח.

עו"ד דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. יליד שנת 73', נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.