כמו מונחים רבים שקפצו לחיינו עם המהפכה המשפטית, צירוף המילים "הסכמה רחבה" הפך להיות שגור בפינו. כולם מחפשים הסכמה רחבה לפעול לפיה – רק שלא בטוח בכלל שיש הסכמה על מהי הסכמה רחבה.

מבחינת האופוזיציה, הסכמה רחבה זה אומר הסכמה איתם. עם כמה מהם? זה לא כל-כך ברור. מבחינת הקואליציה, גם הם היו שמחים להסכמה עם האופוזיציה – ואם לא, אז להסכמה רחבה. כמה רחב זה מספיק? 64 מנדטים? שוב, לא ברור.

מבחינת האופוזיציה, הסכמה רחבה זו הסכמה איתם. עם כמה מהם? לא ברור. מבחינת הקואליציה, גם הם היו שמחים להסכמה עם האופוזיציה – ואם לא, אז להסכמה רחבה. כמה רחב זה מספיק?

יש היגיון פוליטי מאחורי חוסר הרצון להגדיר מהי הסכמה רחבה. הגדרה שכזו תחשק את השחקנים ותחייב אותם להגיע להסכמות או לעצירה של החקיקה. כאשר אנחנו לא יודעים בדיוק מהי ההגדרה החוקית, אפשר להסתכל על מצבים דומים שנקבעו בחקיקה, בהם נדרשו הח"כים להחליט מהי הסכמה רחבה.

הדוגמה, אולי הידועה והמוכרת ביותר, למקרה בו נדרש רוב מיוחד – זה הרוב הדרוש לדחיית בחירות – 80 ח"כים ומעלה. רוב של 80 ח"כים ומעלה נדרש גם במקרה שבו הממשלה מבקשת לסגת משטח כלשהו ולא לקיים משאל עם. כלומר, החלטה של ממשלה שמאושרת בכנסת ברוב של 79 ח"כים עדיין תחייב משאל עם.

באופן דומה, כדי להגיע להסכם בדבר ירושלים יצטרכו לתקן את החוק ברוב של 80 ח"כים. במקרה הזה, הטיעון לפיו הקואליציה שתבקש לסגת משטח כלשהו מייצגת את הרוב, הופך פתאום ללא רלוונטי.

רק לאחרונה חברי הכנסת קבעו הסדר מיוחד בדבר ההסכמה שתידרש בדבר החלטה על נבצרות ראש הממשלה מטעמי בריאות.

הקואליציה הגישה את "חוק הנבצרות": "רק ברוב של 90 ח"כים. אחרת – זו הפיכה"https://t.co/pjauOg4LNs pic.twitter.com/LpLJnwYOGi

— ynet עדכוני (@ynetalerts) February 19, 2023

במסגרת חוק הנבצרות קבעו חברי הכנסת כי תידרש הסכמה של שני שליש מחברי ועדת הכנסת, ובמקרה מסוים יידרש שוב רוב של 80 ח"כים. כלומר, רף גבוה שמלמד על הסכמה רחבה בין המחוקקים בדבר ההחלטה. אבל ישנם מקרים שבהם חברי הכנסת קבעו רף אפילו גבוה יותר.

יש היגיון פוליטי בחוסר הרצון להגדיר הסכמה רחבה, שתחשק את השחקנים ותחייבם להגיע להסכמות או לעצירת החקיקה. כשלא יודעים בדיוק מהי ההגדרה החוקית, אפשר להסתכל על מצבים דומים שנקבעו בחקיקה

כדי להתחיל הדחת ח"כ נדרש רוב של 70 ח"כים, מתוכם 10 מהאופוזיציה. לא רק רוב מיוחד אלא הסכמה רחבה עם המיעוט הפוליטי. הבקשה צריכה להיות מאושרת בוועדת הכנסת על-ידי שלושת רבעי מהחברים ואז לעמוד ברוב של 90 ח"כים.

דוגמה נוספת היא כאשר מבקשים להחליף את יו"ר הכנסת או לסיים את כהונת מבקר המדינה או נשיא המדינה. כאן ישנה דרישת רוב דומה להליך הדחת ח"כ וההחלטה צריכה להיות מאושרת ברוב של 90 ח"כים. ללא ספק רף גבוה להסכמה רחבה.

דבריו של ראש הממשלה למגזין "בלומברג", לפיהם השינויים בוועדה לבחירת שופטים יועברו בהסכמה רחבה עם האופוזיציה או הציבור, נעדרים כל אחיזה במציאות – אם הוא לא מצביע על המנגנון באמצעותו נוכל לדעת שאכן יש הסכמה רחבה.

שום סקר דעת קהל לא יחליף דרישת רוב מינימלית שהיא ברף גבוה יותר מאשר הרוב המוחלט שמחזיקה קואליציה בכנסת. כל קואליציה. הטיעון לפיו רוב של 61, 70 או 75 ח"כים הם רוב מספיק חזק שמייצג את רוב העם באופן שמאפשר לשנות סדרי יסוד או לפגוע בזכות ייצוג, הוא טיעון שנדחה על-ידי חברי הכנסת.

נדמה כי חברי הכנסת בעצמם כבר עמדו על הדילמה הזו והציבו את הרף איפשהו בין 80 ל-90 ח"כים. זה המספר שהם סברו, במספר שונה של חוקים ותהליכים, שמלמד על הסכמה מספיק רחבה בעם. הסכמה רחבה שמייתרת את הצורך למשאל עם במקרה של פינוי שטח. הסכמה רחבה שמאפשרת לדחות את הבחירות. הסכמה רחבה שמאפשרת להדיח ח"כ.

נדמה כי חברי הכנסת בעצמם כבר עמדו על הדילמה הזו והציבו את הרף איפשהו בין 80 ל-90 ח"כים. זה המספר שהם סברו, במספר שונה של חוקים ותהליכים, שמלמד על הסכמה מספיק רחבה בעם

לכל הצדדים המעורבים ברור כי המהפכה המשפטית היא דיון על שינויים בבסיס השיטה הקיימת בישראל. שינויים כאלה חייבים להתבצע בהסכמה רחבה וחברי הכנסת כבר הצביעו על איך מנגנון כזה אמור להיראות.

טל אלוביץ' הוא דוקטורנט למדעי המדינה באוניברסיטת מילאנו. חוקר כנסת וממשלה, ולשעבר מנהל סיעת העבודה בכנסת.