אמיליה קוסמטיקס סוגרת את המפעל ו-240 עובדים בסכנת פיטורים

החברה נימקה את ההחלטה על סגירת המפעל בירוחם, בשחיקת מחירי המכירה בישראל, הסרת מכסים על יבוא מתחרה מחו"ל, והתייקרות התשומות

חברת אמיליה קוסמטיקס החליטה לסגור את המפעל בירוחם ו-240 עובדים נמצאים בסכנת פיטורים ממשית. לדברי החברה, ההחלטה התקבלה בעקבות החרפה במגמות שליליות שגרמו לשחיקה ברווח התפעולי של האתר בירוחם ולהפסדים. עובדי החברה מיוצגים על ידי ההסתדרות הלאומית.

בין היתר, מדובר בגידול מיבוא מתחרה, שחיקת מכירי המכירה בישראל, התייקרות בתשומות, החמרה ברגולציה המקומית בהשוואה למפעלים בחו"ל והסרת מסים על יבוא מתחרה מחו"ל.

סגירת מפעל הטואלטיקה והקוסמטיקה תגרום לקבוצת אמיליה הפסד חד פעמי של 25 מיליון שקל אך לא לחריגה מאמות המידה הפיננסיות שאמיליה התחייבה להן כלפי נותני האשראי שלה.

בשבוע שעבר נסגר גם מפעל חרסה בבאר שבע. המפעל המייצר כלי סניטריים מעסיק כ-100 עובדים והבעלים, חברת חמת, הודיעה שתנסה למצוא תעסוקה לחלקם. בנוסף, גם מפעל פניציה בירוחם נמצא בחשש ממשי לסגירה, ולטענת ההנהלה הקשיים נובעים מחרם חרדי בגלל הפעלת תנורים בשבת.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 127 מילים. מחכים לתגובתך.
כל הזמן // יום חמישי, 20 ביוני 2019
מה שחשוב ומעניין עכשיו
"כאשר נתתי לסוקר פרטים על בן זוגי, הוא כתב בטפסים שלו שמדובר באשתי"

סקר הלמ"ס לא מכיר בגברים שחיים ביחד ומנהלים משק בית משותף

אין סיבה לגאווה סקר של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שנערך בימים אלה ברחבי ישראל, אינו מכיר בקיומו של משק בית להט"בי ● רפי וזאנה, שחי בזוגיות עם גבר ולהם ילד משותף: "בשביל מה הסקר הזה שכולו שקר? איפה פה האמת?" ● הלמ"ס בתגובה לפניית "זמן ישראל": "הסקר בודק את חלוקת התפקידים בין גברים לנשים בתוך משק הבית. אנו פועלים להתאמתו לכל המשתתפים ומצרים על חוסר הנעימות"

רפי וזאנה (מימין) עם בן-זוגו אנדריי והתינוק יהונתן (צילום: באדיבות המצולמים)
באדיבות המצולמים
רפי וזאנה (מימין) עם בן-זוגו אנדריי והתינוק יהונתן

רפי וזאנה, בן 40, מתל אביב, נשואי לבן זוגו אנדריי ואב ליהונתן בן שנתיים, הופתע לגלות אמש, כי אורח חייו כאב גאה לא מוכר על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שהיא הגוף הרשמי האוסף מידע על אזרחי ישראל, מידע שמשמש משרדים ממשלתיים וגופים ציבוריים לתכנון, קביעת מדיניות והקצאת תקציבים.

"אתמול בערב דפק אצלי בדלת הסוקר של הלמ"ס וביקש שאענה על כמה שאלות. בן הזוג שלי לא היה בבית והייתי לבד עם הילד, אבל כבר בשאלה הראשונה ששאל הסוקר ציינתי שאני חי בזוגיות עם גבר", מספר וזאנה ל"זמן ישראל".

"בהמשך השאלון היו שאלות סגורות שסקרו את אורח החיים שלי בזוגיות. לקראת סוף הסקר היו שאלות כמו מי אחראי על מטלות הבית? מי מבשל? מי מכבס? מי עושה קניות? ואז שמתי לב שהשאלון הזה סגור, והסוקר צריך לסמן במשבצת – אני או בת זוגתי. וכשאני עניתי שזה אני הוא סימן את המשבצת של גבר וכשעניתי שזה בן זוגי הוא סימן שזו אשתי".

בהמשך הערב העלה פוסט לרשתות החברתיות, ובו כתב: "אני פחות או יותר רוצה לקבור את עצמי מבושה. סורי אין משבצת כזו 'בן זוג', ושנייה לפני סוף הראיון אתה מספר לי על זה שנפלתי קרבן למערכת ארכאית ומטופשת שלא מכירה בי? בחיים המשותפים שיצרנו? בילד שלי שמפריע לי בראיון בלי הפסקה".

גאווה על שום מה? #2שמחתי כשהתבשרתי על כך שעליתי במדגם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לקראת הסקר החברתי הגדול. ועכשיו יצא בני…

פורסם על ידי ‏‎Rephael Jacob Vazana‎‏ ב- יום רביעי, 19 ביוני 2019

בהמשך הערב רפי הופתע לגלות מהתגובות שקיבל ברשת החברתית, כי ההשתתפות בסקר של למ"ס היא חובה אזרחית על פי חוק ואינה וולונטרית.

"אם אתם מכניסים את התשובות האלה למערכת שסורקת את העיגולים השחורים, איך זה משקף את החברה הישראלית. בשביל מה הסקר הזה שכולו שקר? איפה פה האמת?" הוא שואל.

רפי מספר כי במהלך חייו עם בן זוג וכאב גאה למד למצות את הזכויות שלו, ותמיד ניסה לתקן את העוול של מערכות שלא הכירו במעמד שלו.

רפי וזאנה ובנו (צילום: באדיבות המצולם)
רפי וזאנה ובנו (צילום: באדיבות המצולם)

"אני עובד ציבור ואחראי על התרבות בעיריית חולון. בשנת 2011 נישאתי לאנדריי ומאותו רגע אני מחשיב את עצמי כנשואי. בטופס של המשכורת בעבודה התחלתי למלא משבצת 'נשוי' בשאלה על מעמד אישי, ובתלוש המשכורת המשיכו לרשום אותי כרווק. התעקשתי לתקן את זה ואכן היום אני רשום כנשואי. זה לא מקנה לי זכויות נוספות, אבל זה  חשוב לי כי זו האמת שלי".

תגובת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה

מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נמסר בתגובה לפניית "זמן ישראל", כי "שאלוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מותאמים לכל סוגי המשפחות בישראל, ומאפשרים מענה ואיסוף נתונים גם על משפחות חד מיניות.

"מבלי לפגוע בפרטיות המשיבים על הסקרים ולהתייחס למקרה הספציפי המתואר, הסקר החברתי מספק מידע מעודכן על תנאי החיים ועל רווחת האוכלוסייה בישראל, וכן על השינויים שחלים בהם לאורך זמן. כמו כן, כולל הסקר פרק בעל נושא מתחלף מדי שנה. בשנת 2019 הנושא הנבחר הינו דיור, משפחתיות ונסיעות לחו"ל, ובמסגרת זו נבחנת חלוקת תפקידים בין גברים לנשים בתוך משק הבית.

"בימים אלה אנו פועלים להתאמת חלק זה בשאלון עבור כלל המשיבים. אנו מצרים על אי ההבנה ותחושת חוסר הנעימות, אם נגרמה שכזו, ומודים על שיתוף הפעולה.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 440 מילים. מחכים לתגובתך.
  • נמל התעופה שדה דב (צילום: Moshe Shai/FLASH90)
    Moshe Shai/FLASH90
  • WhatsApp Image 2019-06-18 at 21.13.54 (צילום: עיריית אילת)
    עיריית אילת
  • מסיבת עיתונאים נגד סגירת שדה דב. מימין לשמאל: רונן ניסנבאום, ליאור רביב, רון חולדאי, אמיר חייק, מאיר יצחק הלוי, דוד פתאל, אביה מגן מזרחי וד"ר אלדר ברקוביץ' (צילום: חן גלילי)
    חן גלילי
  • נמל התעופה רמון (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)
    Yonatan Sindel/Flash90

להעיר את הדוב ניסיון אחרון להציל את שדה התעופה של ת"א

בדיון בוועדת הכספים בכנסת הסתמנה הסכמה גורפת לדחות את פינוי השדה ● היו"ר משה גפני זעם על נציגי בעלי הקרקעות שלא הגיעו: "זה פיקוח נפש, אתם הורסים את המדינה, לדחות מינימום עד ינואר" ● מיקי זהר: "אי אפשר להפקיר את תושבי אילת, גם רוה"מ חושב שפינוי מיידי לא סביר" ● נציג האוצר: "8 מיליארד שקל מהפינוי אמורים לממן את העברת צה"ל לנגב" ● הטיסות לאילת כבר נחתכו בכ-25%

ועדת הכספים של הכנסת קיימה היום (חמישי) דיון מיוחד על הפינוי הצפוי של שדה דב, והסתמנה הסכמה גורפת של כל סיעות הבית לנסות לדחות אותו. היו"ר, ח"כ משה גפני, הודיע שהוועדה תתכנס שוב בשלישי הקרוב וסיכם את הדיון בדרישה מראש הממשלה לדחות את הפינוי לפחות עד ינואר.

"זה פיקוח נפש, אתם הורסים את המדינה", אמר. שר התחבורה החדש, בצלאל סמוטריץ', כבר הודיע שינסה ליזום חקיקת בזק שתדחה את הפינוי וכי יש לכך  שותפים רבים בכנסת. במקרה של דחיית הפינוי, שנקבע לעוד שבוע וחצי, הפיצוי לבעלי הקרקע יעלה למדינה מיליארדים.

במהלך הדיון יו"ר הוועדה משה גפני התעצבן על כך שמנהלי הגוש הגדול לא מגיעים, "אני רותח מזעם … הם מקבלים כסף בשביל להתייצב כאן!". ח"כ מיקי זהר מהליכוד אמר שפינוי מיידי הוא הפקרה של תושבי אילת ו"גם ראש הממשלה חושב שזה לא סביר". זהר הציע פינוי הדרגתי ופתרון קבע לתושבי אילת ביום שאחרי הפינוי, כך שיוכלו לטוס למקום קרוב לשדה דב, או לנתב"ג.

גם אורית פרקש מכחול לבן הביעה עמדה דומה: "איפה הממשלה עם ההליכה הזאת ראש בקיר? יקוב הדין את ההר, לפגוש את הכסף עכשיו ומיד בלי פתרון לטווח הקצר". מיכל שיר מהליכוד אמרה שפינוי עכשיו הוא "תכנית חלם … מנתקים את אילת מהמרכז". נציג האוצר בדיון, אמר שהכסף מפינוי השדה מסתכם ב-8 מיליארד שקל בסך הכל וחלקו אמור להיכנס בשנה הבאה, כדי לממן את העברת בסיסי צה"ל לנגב. טל רוסו מהעבודה אמר שאפשר לפנות 70% מהשדה ולשמור על מסלול הטיסה האזרחי. גפני אמר בסיכום, שהדרישה היא לדחות את הפינוי לפחות עד ינואר, או סוף השנה, לפי החלטת ראש הממשלה: "הדחייה היא קריטית, זה יהיה במשמרת שלנו … המנהלים מטעם ביה"מ יבואו לכאן בסוף, לא נשחק איתם … צריך לאפשר הפעלה של השדה עד שמתחילים לעבוד שם כמו בהרצליה".

מי מתנגד לפינוי?

הבליץ של סמוטריץ' היא ניסיון אחרון במאבק מתוקשר נגד פינוי שדה דב: ראש העיר אילת, מאיר יצחק-הלוי, התריע ממכת מוות לעירו, בעקבות הירידה הצפויה בהיקף הטיסות לעיר, ביטל את חברותו בליכוד, שבת רעב והקים והקים אוהל מחאה ליד הכנסת; ראש עיריית תל אביב, רון חולדאי, מציע להשהות את הפינוי, ולקדם במקביל הקמת שדה חדש בלב ים, למרות הכסף שהבנייה על הקרקע אמורה להניב לעיריית תל אביב; המלונאים באילת שכרו את הקמפיינר אבי בניהו; וגם התושבים – הן באילת והן בצפון תל אביב – מתנגדים ברובם לפינוי הצפוי.

טענות המתנגדים לפינוי

צניחת היקף הטסים לאילת ב-40%
הגדלת העומס בכביש 90 – מתחילת השנה נהרגו 7 אנשים בכביש ואשתקד נהרגו שם 20 איש
פגיעה בתיירות הפנים לאילת בהיקף של 20%-30%, שהיא 85% מסך התיירות לעיר
סגירת מלונות ואי בניית מלונות חדשים שתוכננו באילת, 20 שנה לא נבנה מלון חדש בעיר. דוד פתאל: "זה יוריד אותנו מתחת לסף הרווחיות"
"סוגרים תשתית חיונית בעבור חופן דולרים. יש לי את כל הסיבות לתמוך בסגירת השדה … כ-5,000 יחידות דיור בשטח של השדה כבר אושרו להפקדה, אבל התכנית נעדרת ראייה אסטרטגית" (ראש העיר תל אביב)
״אפשר לבנות 8,500 יחידות דיור ולהשאיר מסלול אחד וטרמינל קטן. הממשלה מתנהגת כמו כריש נדל"ן. כביש 90 יהפוך למלכודת מוות" (ראש העיר אילת)
"זמן ההגעה יוכפל וצוותים רפואיים כבר הודיעו שיפסיקו להגיע (מנהל בי"ח יוספטל)

בשיחה עם "זמן ישראל", בניהו שולף את נשק יום הדין הביטחוני: "בכל מדינה שדה תעופה הוא נכס אסטרטגי. זה המנחת היחידי בגוש דן שמשרת אינטרס בטחוני, אם וכאשר יצטרכו להוביל פצועים או חברי קבינט או לצאת לים. הצבא רצה להישאר, אבל עובד לפי החלטת הממשלה. איך רשות שדות התעופה תומכת בסגירת השדה? רשות מקרקעי ישראל נתנו להם מאות מיליונים כ'דמי שתיקה', ואם השדה לא יפונה הם יצטרכו להחזיר את הכסף, בגלל זה הם שותקים".

ברשות אומרים שדעתם בנושא כלל לא רלוונטית, שכן הם פועלים בהתאם להחלטת ממשלה. מעבר לכך, ברשות מסבסדים את שדה דב ב-30 מיליון שקל בשנה, מאחר שאין אגרות נוסעים בטיסות פנים. בנוסף, הרשות כבר השקיעה 200 מיליון שקל בשדרוג טרמינל 1, כהכנה לקליטת הפעילות מהשדה שייסגר.

מי תומך בפינוי?

אלה שתומכים בפינוי מעטים יותר, אבל יש להם הרבה משאבים. מדובר בחלק מתושבי שכונת נופי ים, וכמובן ב-1,500 בעלי הקרקעות של מה שנקרא "הגוש הגדול". הם מעוניינים לממש את הכסף הגדול הטמון בקרקע הכל כך יקרה הזו, ולשם כך הקימו אתר אינטרנט מושקע ושכרו את משרד היח"צ שרף תקשורת.

תושבי נופי ים אף קיימו בסוף השבוע שעבר הפגנת מחאה בדרישה לקיים את החלטת הממשלה ולסגור סוף-סוף את השדה, שנושק לשכונה. "אני מדבר קודם מהלב, לא מהכיס", אומר אחד מהם. "על הדלק שאנחנו נושמים והרעש באמצע היום. לא מזמן התקיים טקס שבועות בבית ספר של הילדים שלי. באמצע הטקס המריא מטוס ולשתי דקות לא שמעת כלום ואחרי זה אתה מקבל אדי דלק".

אבל לאותו תושב, יש עוד סיבה טובה לחכות לפינוי: גם הוא יורש של שטח גדול בשדה דב. כמוהו, יש עוד 1,500 בעלי קרקעות ב״גוש הגדול״, הכלוא בין רמת אביב ממזרח, שיכון ל' מדרום, חוף תל ברוך ושדה דב במערב ואזורי חן בצפון.

בגלל שהמאבק לאורך השנים היה כל כך מיליטנטי ויצרי, רוב בעלי הקרקעות חוששים להיחשף ולכן הם מיוצגים על ידי כמה עורכי דין, אך לפי לפי דוברת נציגי "הגוש" ממשרד שרף, "לא תמצא ביניהם את תשובה ואקירוב. אלה אנשים רגילים שהם יורשי הרוכשים של הקרקע משנות ה-40 ואילך", היא מסבירה.

טענות התומכים בפינוי

הפסקת זיהום האוויר והרעש ליד גני ילדים, בתי ספר ובתי מגורים בצפון ת"א
פינוי תוואי קו הרכבת הקלה בעיר
יצירת 25,000 מקומות עבודה חדשים בגוש הגדול, פיתוח תיירותי וכלכלי
הקמת פארק חופי גדול בת"א ופתיחת הגישה לים
מנוע כלכלי וחברתי אדיר לנגב: העברת 12 מיליארד שקל מהתמורה לפרויקטים ציבוריים והעברת בסיסי צה"ל
הקמת 16 אלף יחידות דיור בגוש הגדול, מתוכן 7,000 לזוגות צעירים ודיור מוגן. חצי מהדירות בפרויקט יהיו של 2-3 חדרים

בינתיים, מי שמפנים כתף קרה לשכנים מנופי ים הם תושבי שיכון ל' הסמוך, שפעלו בעבר בהצלחה להעברת רחבת התדלוק של השדה לכיוון נופי ים – שאז עוד לא הוקמה. "מי שנכנס לגור שם ידע שהוא הולך לגור ליד שדה תעופה שקיים מלפני קום המדינה", אומר רועי מימרן, פעיל במאבק למניעת הפינוי. לדבריו, הוא מצא שותפים למאבק גם בקרב תושבי נופי ים: "הם מפוצלים. חלק מאלה שבעד אפילו נותנים לנו כסף לקמפיין, וכך הוספנו 60 אלף שקל למימון הפעילות נגד הסגירה".

בינתיים, באילת

כך או כך, את ההשלכות של סגירת שדה תעופה קטן ועירוני המשמש בעיקר לטיסות פנים, ניתן לראות כבר עכשיו באילת – היעד המרכזי לטיסות משדה דב.

עם סגירת שדה התעופה בעיר, ופתיחת נמל התעופה "רמון" במרחק 20 ק"מ משם, נחתכו טיסות הפנים לעיר השמש הנצחית ב-25% (במאי, בהשוואה לחודש המקביל ב-2018). סגירת שדה דב צפויה להוביל לירידה נוספת, שכן כל טיסות הפנים לעיר יעברו בנתב"ג, העמוס ממילא ב-25 מיליון נוסעים נוספים בשנה.

ישראלים שכבר ביקרו ב"רמון" סיפרו לנו – ולכלי תקשורת אחרים – כי הוא אינו עונה על צורכיהם, הן מבחינת המיקום והן מבחינת התכנון. נוסעת שביקשה להישאר בעילום שם, וטסה לאילת משדה דב כדי ללמד סטודנטים, אמרה לנו: "יש שם קילומטרים של שיש לא נחוץ, וזה ענק כמו נתב"ג, לעומת הצריף בשדה באילת, שתפור למידות בני אדם. אתה שואל את עצמך מה הם מתכננים שם? ווגאס באמצע המדבר? להגיע לעיר לוקח 20 דקות במונית, כשאין פקקים, ואוטובוס מגיע אחת לחצי שעה, אבל אין צל בתחנת אוטובוס, ועוד באקלים של אילת".

מה תעשי אחרי סגירת שדד דב, כשהטיסות יהיו מנתב"ג?
"הטיסות מנתב"ג לא ייצאו מטרמינל 3, אלא מטרמינל 1, אז אנשים יצטרכו לקחת אוטובוס מהבית לרכבת, ואז לרדת בטרמינל 3, ומשם לנסוע בשאטל עד לטרמינל 1. אין לי מושג איך אנשים יוכלו להגיע ככה לאילת בזמן סביר".

וכרגיל, כולם מחכים לרכבת

עו"ד נרי ירקוני, לשעבר ראש מינהל התעופה האזרחי וכיום עורך דין ויועץ לענייני תעופה, מציג חוות דעת מקצועית מורכבת יותר. לדבריו, הוא טרם ביקר במקום, אך "השדה בסדר, אלא שהוא מפוספס בגלל היעדר תחבורה קרקעית".

ירקוני: "מבחינת אילת, השדה בתמנע קצת רחוק אבל זה בסדר, לא חייבים שהשדה יהיה בתוך העיר. מבחינה בינלאומית, השדה נכה, כל עוד אין רכבת מהירה משם לאזור המרכז. המרחק לתל אביב נטו הוא בערך 300 קילומטר.

"רכבות בעולם עושות את המרחק הזה בשעתיים. אם הייתה רכבת למרכז, היה פתח לטיסות בלילה, מאחר שהעלויות והאגרות לאילת יותר נמוכות. היו מגיעות לשדה טיסות לילה וטיסות זולות יותר, הנוסעים היו באים ברכבת וטסים משם".

אבל הטסים לאילת נאלצים להגיע לשדה "רמון", ובשעות העומס הם נתקעים בפקקים מתסכלים בכניסה לאילת, במקום לנחות ישר בתוכה. לפי שר התחבורה היוצא, ישראל כ"ץ, גם זה ייפתר בעזרת רכבת קלה מהשדה לעיר.

הסיפור האמיתי, לדברי ירקוני, הוא לא הרכבת הקלה שתקום או לא תקום בין תמנע לאילת, אלא קו הרכבת תל אביב-אילת, עליו חלם דוד בן גוריון כבר  בשנות ה-50, ועליו הכריז בנימין נתניהו ב-2004, בשבתו ככשר אוצר.

"טיסות הפנים בארץ הן תולדה של היעדר תשתיות קרקעיות, ובראשן הרכבת", אומר ראש מינהל התעופה האזרחי לשעבר. "בחו"ל לא טסים מרחקים כאלה, נוסעים ברכבת או ברכב. כך גם לגבי הצפון: מאז הקמת כביש 6, אין מה לטוס מתל אביב לנהריה, כי באוטו זה לוקח שעה ו-45 דקות. עד שאתה מגיע לשדה, נכנס, עובר בידוק, ממריא ונוחת, כבר עדיף לנסוע באוטו. להערכתי, אם תהיה רכבת, או תשתית יבשתית טובה, לא יהיה יותר טעם לטוס לאילת".

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 1,209 מילים. מחכים לתגובתך.

סתיו שפיר עולה להתקפה: "רדו משבתאי שביט"

המפלגות הערביות ירוצו שוב ברשימה משותפת בראשות איימן עודה ● חיילים וקצינים חברי מרצ מתלוננים שהמפלגה החליטה לא לקיים הפעם פריימריז ביום שישי ● בליכוד "חוגגים" על דבריו המזלזלים של שבתי שביט נגד בוחריהם

סתיו שפיר (צילום: גילי יערי, פלאש 90)
גילי יערי, פלאש 90
סתיו שפיר
16:29 עריכה

דרמת שבתאי שביט, מערכה שנייה: מתקפת הנגד. אחרי מצעד הגינויים לדבריו של ראש המוסד לשעבר, שקרא לאנשי הימין "חסרי בינה ודעת", ואחרי שגם עמיר פרץ ואיציק שמולי הצטרפו לגינויים של שביט, סתיו שפיר מזכירה לאנשי המחנה שלה שגם אותם קצת מעליבים לפעמים:

16:12 עריכה

בזמן שבליכוד עסוקים בשבתי שביט, בימין במלחמה בבית המשפט ובשמאל במלחמות הפנימיות, יאיר לפיד מנסה להזכיר לנו על מה בכלל אמורות להיות הבחירות האלה (ולמה חבל לבני גנץ על המאמץ שהוא משקיע ביצירת קשרים עם החרדים). בפוסט שפרסם היום בפייסבוק וציוץ בטוויטר לפיד עונה לביקורת על חוק הגיוס במיטב הסיסמאות: "חוקים שאפשר לבחור לא לקיים הם לא חוקים. גם הבן שלי לא רצה לבלות שלוש שנים בטנק, אבל אף אחד לא שאל אותו. החרדים הם לא אויבים (!) הם אזרחים עם זכויות וחובות, אם יהיה חוק גיוס הם יתגייסו".

15:56 עריכה

שר התחבורה, בצלאל סמוטריץ', תקף את עוצמת היתר, לשיטתו, של בתי המשפט בישראל. סמוטריץ' נאם בכנס משפטי על פסקת ההתגברות באוניברסיטת אריאל, שכידוע אינה נותנת במה לדוברים פוליטיים, ואמר: "דוקטרינת 'הכול שפיט' יצרה נזק אדיר הן למציאות והן למערכת המשפט. כשצריך להיפגש באמצע בין הקשיחות המשפטית לגמישות הנדרשת בחיים האמיתיים צריך לכופף בסוף גם את הוודאות המשפטית. הרשות המבצעת כפופה כיום לרשות השופטת, היא לא יודעת לתכנן קדימה ומבלה כל היום בבית המשפט, זה לא מצב שיכול לבוא על כנו. אנחנו שואפים להבריא את הדמוקרטיה. הרפורמות שאנחנו שואפים אליהן, כולל פסקת ההתגברות ולא רק היא, יהיו בלב הקמפיין, כהתחייבות לתוכנית עבודה שנקדם בעזרת השם בממשלת הימין שתוקם אחרי הבחירות".

15:23 עריכה

מיישרים את ההדורים: שר המשפטים הזמני (?) אמיר אוחנה נפגש היום לראשונה מאז שנכנס לתפקידו עם נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות.  בהודעה של משרד המשפטים נמסר כי "במהלך הפגישה בלשכתה של הנשיאה חיות שוחחו השניים על נושאים המצויים על סדר היום של מערכת בתי המשפט, והודגש שיתוף הפעולה הענייני הנדרש בין המערכת והשר על מנת לקדמם". השר והנשיאה קבעו שייפגשו מעתה אחת לשבועיים, כלומר, בסך הכול, יצטרכו להיפגש עוד חמש פעמים עד הבחירות.

אמיר אוחנה (צילום: Noam Revkin Fenton/Flash90)
אמיר אוחנה (צילום: Noam Revkin Fenton/Flash90)
14:54 עריכה

המפלגה האחרונה שהייתה צריכה שדווקא זה יקרה לה: חיילים במרצ מתלוננים שהמפלגה לא מאפשרת להם להשתתף בפריימריז במפלגה. כעשרים חיילים ואנשי שנת שירות שלחו מכתב ליו"ר מרצ תמר זנדברג, ליו"ר ועדת הבחירות של מרצ, ולשאר חברי המפלגה (ולתקשורת), ובו הם טוענים כי: "אנחנו חיילים וחיילות, קצינים וקצינות, משרתי השירות הלאומי, חברי ועידת מרצ, מוחים על הדרת החיילים מההצבעה ליו"ר המפלגה לתדהמתנו גילינו שלראשונה זה שנים לא תתקיים הצבעה מוקדמת ביום שישי כך שחיילים יוכלו להצביע, מתוך הבנה שלא כולנו מתגוררים בתל אביב או משרתים קרוב לבית. דווקא אותנו, שמשרתים שירות משמעותי, צבאי ולאומי, ורואים בחברות שלנו במפלגה כאות כבוד, מרחיקים ומדירים? את מי שמקריבים ומסכנים את חייהם?"

13:55 עריכה

מסתבר שאורלי לוי-אבקסיס מחוזרת מאוד בשבועות אלה

13:26 עריכה

ח"כ ניצן הורוביץ, שמתמודד לראשות מפלגת מרצ, חוזר למקורות כדי לקבל ברכה

 

13:22 עריכה

ח"כ מהליכוד, דוד ביטן, מרשה לעצמו לחזות את העתיד – "כחול-לבן בסופו של דבר יתפצלו, לפיד יעזוב ויתחבר עם אביגדור ליברמן".  בנוסף, התייחס למשבר ביחסים בין הליכוד לישראל ביתנו: "האמון בינינו נשבר".

12:56 עריכה

10:43 עריכה

ניר גונטז' מ"הארץ" שואל את שר החינוך בראיון "האם תפעל לכך שמורה שנחשד במעשים פדופיליים ימשיך ללמד עד שיוכח שהוא אשם?". פרץ עונה: "אלא אם כן בית הספר מחליט, מסיבות שלו…".

10:37 עריכה

תגובות ראש הממשלה ואישי ציבור להתבטאותו של ראש המוסד לשעבר שבתי שביט ל"מעריב" ("הבוחרים של נתניהו חסרי דעת והבנה, הסף הנורמטיבי שלהם בגובה דשא"):

ראש הממשלה בנימין נתניהו: "אין גבול להתנשאות של השמאל על בוחרי הליכוד, התשובה תגיע בקלפי". השרה מירי רגב: "אמירה מבזה שמגיעה מתוך התנשאות מזוקקת". השר אופיר אקוניס: "אני כבר לא מדבר על ההתנשאות. וגם לא על הזלזול הקיצוני בבני אדם. אני רק שואל: מהן מקורות השנאה שלו ושל חבריו – ובהשראת מי הסגנון הנבוב והירוד הזה?".

ח"כ חווה עטיה (הליכוד): "העלבונות שאתם שולחים בנו רק מחזקים אותנו". ח"כ דוד ביטן (הליכוד): "ההתייחסות שלך למעל מיליון מאזרחי ישראל היא בושה". ח"כ מאי גולן (הליכוד): "דבריו ההזויים והחולניים של ראש המוסד לשעבר שבי שביט, מוכיחים עד כמה הניתוק של אליטת השמאל גדול מרוב העם".

שביט, בתגובה לתגובות: "לא חוזר בי".

10:15 עריכה

ארבע המפלגות הערביות – חד"ש, רע"ם, בל"ד ותע"ל – הודיעו שירוצו יחד בראשות איימן עודה

10:03 עריכה

הרב רפי פרץ, פנה היום בראיון בגל"צ לשרה לשעבר איילת שקד והציע לה את מספר 2 ברשימת איחוד מפלגות הימין. עוד אמר פרץ: "מושיט יד אמיצה לכולם, שנשים הכל בצד ונדון על הכל. יכולים להגיע לאיחוד כל מפלגות הימין כדי שנתניהו יהיה רה"מ"

09:49 עריכה

יו"ר ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן, אמר הבוקר בגל"צ: "נשב רק בממשלה רחבה וליברלית עם שתי המפלגות הגדולות". הוא הוסיף כי "אם לא נקבל מהליכוד ומכחול-לבן התייחסות לשבת בממשלה רחבה – לא נמליץ על אף אחד. לא פוסל את גנץ".

בנוסף, התייחס ליברמן גם לסוגיית הגירעון התקציבי:

08:50 עריכה

יו"ר כחול לבן, בני גנץ, פנה לחברי המפלגה על רקע הסערה: "רק אחדות וליבון הדעות השונות בתוך יאפשר לנו להתקדם ולנצח. לכל אחד מאיתנו יש אחריות בעניין, המשימה מורכבת ואני לא אתן לאף אחד לפגוע בסיכויי ההצלחה. שיח פתוח – כן, אבל בואו לא נפרוץ מסגרות".

08:10 עריכה
"מפלגה חברתית": עמיר פרץ ואורלי לוי-אבקסיס מנהלים מגעים במטרה לבחון אפשרות של ריצה משותפת. הח"כ, שמועמד לראשות מפלגת העבודה ויו"ר מפלגת גשר, שנעלמה מראדר הבחירות בתקופה האחרונה, שוחחו כמה פעמים לאחר שפרץ הציע ששתי המפלגות יתאחדו, במידה שייבחר.

 

07:30 עריכה

הסערה בכחול לבן: אמש פורסם בחדשות 12 כי יעלון אמר בשיחות סגורות "הרוטציה גורמת נזק, עדיף שלפיד יוותר", מה שעורר מעט את קמפיין הבחירות המנומנם של המפלגה. בתגובה לכך, אמר היום ח"כ מאיר כהן, מספר 2 ביש עתיד, כי הוא מאמין ליעלון, שטען שלא אמר זאת ו"שום הדלפה לא תזיז אותנו".

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
גיא זהר גיא זהר
עצרת בוורשה ב-4 ביוני 2019, לרגל 30 שנה לנפילת הקומוניזם בפולין (צילום: AP Photo/Czarek Sokolowski)
AP Photo/Czarek Sokolowski

מותר להשוות בפירוק הדמוקרטיה, בית המשפט נפל ראשון

מה קורה כשפוליטיקאים משתלטים על מערכת המשפט? ● פרופ' למשפטים מאוניברסיטת ורשה חווה את התהליך הזה, ובספר חדש שכתב הוא מתאר איך פירקה מפלגת השלטון בפולין את הבלמים במדינה ● על דברי השר אמיר אוחנה הוא אומר: "כששר משפטים נאלץ להדגיש שהוא מסכים עקרונית עם החובה לציית לבית המשפט, זאת אינדיקציה שמשהו פגום" ● פולין, מאחורייך

עוד 1,493 מילים. מחכים לתגובתך.

פוסטים אחרונים

עיתונאים ישראלים הוזמנו רשמית לסקר את ועידת בחריין

שישה כלי תקשורת ישראלים, ביניהם The Times of Israel, הוזמנו על ידי הממשל האמריקאי להגיע למנאמה, בירת בחריין, לסיקור הוועידה הכלכלית בשבוע הבא ● בין בחריין לישראל אין יחסים דיפלומטיים

בחריין (צילום: Andrew Caballero-Reynolds/AP)
Andrew Caballero-Reynolds/AP
בחריין

שישה כלי תקשורת ישראלים קיבלו הזמנה רשמית לסקר את הוועידה הכלכלית שתיערך בבחריין בשבוע הבא. זאת למרות שהממשל האמריקאי, המארגן את הוועידה, החליט לא להזמין נציגים רשמיים של מדינת ישראל, אחרי שהרשות הפלסטינית הודיעה כי תחרים את הארוע.

ההזמנה לעיתונאים הישראלים נשלחה מ-RokkSolutions, חברת לאסטרטגיה תקשורתית המבוססת בוושינגטון, אשר נשכרה על ידי הבית הלבן לטפל בסיקור התקשורתי של המפגש במנאמה, ב-25 ו-26 ביוני.

כלי התקשורת שהוזמנו לסקר את הוועידה הם: The Times of Israel, "הארץ", הג׳רוזלם פוסט, "ישראל היום", חדשות 12, וחדשות 13. אתר "זמן ישראל" שייך לקבוצת The Times of Israel.

למרות העדר נציגות רשמית, ישתתפו בוועידה מספר אזרחים ישראלים – ביניהם האלוף (במיל') יואב (פולי) מרדכי, לשעבר מתאם פעולות הממשלה בשטחים וכיום יו״ר קבוצת נובארד, העוסקת בתשתיות וסיוע הומניטרי בעולם הערבי (אך לא ברצועת עזה או בגדה המערבית).

כן ישתתף בוועידה פרופ׳ יצחק קרייס, מנהל בית החולים שיבא בתל השומר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 138 מילים. מחכים לתגובתך.

במעריב מצאו סוף סוף מודל כלכלי

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

למקרה שפיספסת

פרסום ראשון

מאבקה של משפחת גולדין בצינור הגז לעזה

כבר תקופה ארוכה שההכרעה על התקנת צינור גז לרצועת עזה מועברת מיד ליד כמו תפוח אדמה לוהט ● אתמול הגיע לדיון שקיימה המועצה הארצית לתכנון ובנייה בעניין, אחיו של סגן הדר גולדין ז״ל, וביקש: להימנע מאישור הפרויקט עד שהחמאס יעביר את גופות החיילים

ילדים בעזה ממלאים מיכלי מים, 2015 (צילום: Abed Rahim Khatib / Flash 90)
Abed Rahim Khatib / Flash 90
ילדים בעזה ממלאים מיכלי מים, 2015

חברי המועצה הארצית לתכנון ובנייה הופתעו אתמול (ג׳) מנוכחותו של אורח לא צפוי שביקש להשתתף בדיון: עו"ד חמי גולדין, אחיו של סגן הדר גולדין ז"ל, שנהרג ברצועת עזה וגופתו מוחזקת בידי החמאס יחד עם גופתו של אורון שאול.

הדיון נערך במסגרת הולנת"ע – ועדת משנה של המועצה הארצית שעוסקת בנושאים תכנוניים עקרוניים – והוקדש לאישור צינור גז, שעתיד להוביל גז טבעי ממאגר לוויתן לרצועת עזה, ולהיכנס לרצועה לא רחוק מקיבוץ בארי.

בשלב הפתוח של הדיון ביקש גולדין את רשות הדיבור, ופנה אל חברי הוועדה בבקשה להימנע מאישור העברת הגז לעזה, כל עוד החמאס מסרב להעביר לישראל את גופות החיילים.

שמחה גולדין (צילום: Tomer Neuberg/Flash90)
שמחה גולדין (צילום: Tomer Neuberg/Flash90)

"השיח היה ענייני ומכבד", אומר אחד הנוכחים בדיון, "אבל גם בהחלט טעון ורגיש. אנחנו מוסד תכנון שרגיל לדון בשאלה אם עדיף להעביר את הצינור מימין או משמאל, בתוך מטע החוחובה או מתחת לכביש.

"זה גם מה שחברי הוועדה אמרו, שההחלטה במישור הפוליטי והביטחוני צריכה להתקבל על ידי הממשלה ומערכת הביטחון, לא אצלנו.

בתגובה אמר עו"ד גולדין בתסכול: 'כל גורם אומר לי שזה לא אצלי, לא בחדר שלי. אף אחד לא רוצה לקחת אחריות'".

ואכן, ההכרעה לגבי הובלת הגז לרצועת עזה מועברת כבר תקופה ארוכה מיד ליד כמו תפוח אדמה לוהט. ביוזמה להקמת הצינור שותפים כל השחקנים הרלוונטיים – בראשם הקוורטט הבינלאומי, מצרים וישראל.

"אמרנו שההחלטה במישור הפוליטי והביטחוני צריכה להתקבל על ידי הממשלה ומערכת הביטחון, לא אצלנו. בתגובה אמר עו"ד גולדין בתסכול 'כל גורם אומר לי שזה לא אצלי, לא בחדר שלי. אף אחד לא רוצה לקחת אחריות'"

גם באתר הרשמי של מתאם הפעולות בשטחים מצוין ש"בימים אלה מקדם המשרד את היוזמה להנחת צינור גז טבעי מישראל לרצועת עזה, על מנת לשדרג את עבודת תחנת הכוח ברצועה ולסייע בפתרון מצוקת החשמל".

יפתור את מצוקת מי השתייה ברצועה

הצינור נתפס על ידי כל הצדדים כפרויקט של win-win: הוא יאפשר הגדלה משמעותית של היקף החשמל שיסופק לתושבי עזה ולתעשייה, הקמה של תחנות כוח גזיות מקומיות ואולי גם של מתקני התפלה וטיהור שפכים. תחנות אלה צפויות לפתור את מצוקת מי השתייה ברצועה וכן להביא להפסקת הזרמת מי הביוב של הרצועה לים – מפגע סביבתי שמטריד מאוד גם את ישראל.

ואולם, משפחת גולדין, כחלק מתפיסת עולמה ביחס לגזרים ולמקלות מול הנהגת החמאס, רואה בצינור אמצעי להפעלת לחץ על החמאס, ומפרשת את הקמתו כפרס למי שמסרב לשחרר את גופות החיילים.

למעשה, כבר לפני כחצי שנה נמנעה המועצה הארצית לתכנון ובנייה מקבלת החלטה בעניין, וזאת עקב הרגישות, והעבירה את סוגיית הצינור להתייעצות עם הדרג הפוליטי והביטחוני. כפי שמתברר עתה, הדרג הפוליטי בחר להחזיר את הכדור אל שולחנם של מוסדות התכנון.

מאגר לוויתן (צילום: Marc Israel Sellem/POOL)
מאגר לוויתן (צילום: Marc Israel Sellem/POOL)

בשורה התחתונה, חברי הוועדה החליטו לדחות את ההתנגדות של נציג משפחת גולדין והמליצו למועצה הארצית לאשר את הקמת הצינור. בדברי ההסבר הם מוסיפים – אולי כדי לרכך את הביקורת הצפויה – התייחסות לכך שהקמת הצינור תניב תועלת רבה גם ליישובים הישראלים בעוטף עזה.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 433 מילים. מחכים לתגובתך.

ולא להבריח מאהבות בנתב"ג

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

"אונס בת ה-7": מחשבות על מערכת ה"צדק"

בית הסוהר עופר (צילום: Hadas Parush/Flash90)
Hadas Parush/Flash90
בית הסוהר עופר

מרגע שפרצה לחיינו פרשת ה"אונס בת ה-7" קרו כל כך הרבה דברים, שהחיים האמיתיים נראו כמו צפיית בינג' בסדרה מרתקת, ועדיין לא הגענו לפרק האחרון. כל מהדורת חדשות עדכנה בפרטים חדשים, ומהיום למחר השתנתה העלילה והשתכללה, עד שרבים הלכו לאיבוד. מבולבלים? אתם לא לבד.

למה הסיפור הזה תפס תאוצה כמו של טיל ששוגר לחלל? כי הוא מכיל בתוכו חומרים נפיצים. קודם כל המילים "אונס בת ה-7" לא נתפסות. כל אחד מבין שזה נורא. לא צריך להיות לא שמאל ולא ימין בשביל להזדעזע.

הדמויות כמו לקוחות מספר מתח. משפחה חרדית החיה בתוך חברה סגורה. מי יודע מה קורה בתוך הקהילה? לא חסרים סיפורים שצצו לאורך השנים על העבירות שבוצעו במגזר ושטופלו שלא במסגרת מוסדות המדינה. וכמובן אלה שכן הגיעו לבית משפט ולתקשורת.

אל החברה הסגורה נכנסה דמות חיצונית. הערבי מהכפר השכן. מעצם היותו ערבי הוא כבר חשוד, שלא לומר אשם ודינו מוות.

וכל זה מתרחש בשטחים. מקום בו החוק נזיל. ליהודים יש את מערכת המשפט הישראלי ואילו הפלסטינים נשפטים בבית משפט צבאי במחנה "עופר".

כולם ניזונים מרסיסי מידע

אף אחד לא יודע מה היה שם. אפילו עולות תהיות אם בכלל התרחש האירוע שנקרא "אונס". יש הבטוחים שכן, יש המפקפקים ויש שבטוחים שלא. כולם ניזונים מרסיסי מידע שמפיצים כל מיני אינטרסנטים ושאין לשומע שום יכולת לדעת אם מדובר בניוז או בפייק ניוז.

גם אני כמובן לא יודע מה היה שם, ולכן זה לא נושא להתעסק בו.

בנצ׳י גופשטיין ופעילים מתווכחים עם שוטרים במהלך מחאה נגד פלסטיני שחשוד בחטיפה ואונס של ילדה בת 7 (צילום: Flash90)
בנצ׳י גופשטיין ופעילים מתווכחים עם שוטרים במהלך מחאה נגד פלסטיני שחשוד בחטיפה ואונס של ילדה בת 7 (צילום: Flash90)

אז מה מיוחד כאן?

הפרשה הזו מעניינת כי היא מאירה באור בוהק את מערכת ה"צדק" בשטחים. זה לא עוד אירוע של זריקת אבנים או בקבוקי תבערה או פריצה או גניבה. הפעם נפלה המשטרה המקומית על מקרה שגדול עליה בכמה מידות.

ה"תקלה" שלהם היא שהם חקרו את המקרה, כמו שהם רגילים ומכירים. המתנחלים או הצבא או השב"כ מביא להם את החשוד, די מהר הוא הופך לנאשם ותוך זמן קצר מורשע ב"עופר" ומושלך לכלא.

פעולות חקירה פשוטות ובסיסיות לא בוצעו, כי בבית משפט צבאי לא צריך את כל הפרוצדורות הללו. השופט ב"עופר" הוא סחבק של רכזי המודיעין של השב"כ והמשטרה וממלא את בקשותיהם בלי להתעקש. מגישים לו את המסמכים הסודיים והופ, יש הרשעה.

בצורת התנהלות זו אין בעיה לעדכן את התביעה תוך כדי תנועה.

זה קרה באפריל. אה לא? לא נורא – תכתוב שזה היה מתישהו.

זה התרחש בכפר של החשוד. מה לא? לא נורא – תכתוב שזה היה בבית בו עבד.

הוא גרר אותה ברגל. אהה, לא ייתכן? סורי. תכתוב שהסיע אותה ברכב.

לא בדק אותה רופא מומחה, לא נורא – גם רופאת משפחה זה מספיק טוב. למה בכלל צריך רופא מומחה?

קשה להבין מדלות העדות של הילדה מה עבר עליה, לא נורא – תרשום אונס בנסיבות מחמירות פלוס עוד שניים שהיו בזירה. איפה הם השניים? עזוב נו, למה להתעסק בשטויות.

אין DNA בזירה, לא נורא – תרשום אונס.

אין פציעות עמוקות, לא נורא – אונס.

אין ראיות פורנזיות, צריך?

הקודקודים נתפסו במערומיהם

אז ככה זה מתנהל בשטחים? ככה זה קורה? ככה בדיוק!

כמה ערבים מורשעים על סמך חקירות ברמה כזו? לעולם לא נדע. אבל טוב לדעת שככה זה עובד.

ה"מערכת" מזדעקת כאילו הם לא חיים כאן כבר חמישים שנה. לפתע פתאום פגישה דחופה עם הפרקליטות והתובע הצבאי הראשי וכל הקודקודים שנתפסו במערומיהם.

אבל לאן הם יחתרו? לאמת? למציאת האשם האמיתי? מה פתאום.

הם יחתרו להעמיק את הבור. הם ימנו צוותים שיחפשו בנרות ו"ישכנעו בנועם" ערבים אחרים להעיד על הערבי המסכן שהוא אנס את הילדה. הם ישליכו אותו לכלא כי אין מחילה למי שמנסה להתנגד לשיטה. אי אפשר להתנגד למכבש הכיבוש ול"צדק" של בית המשפט הצבאי ב"עופר".

נטחנים דק דק עד שנשברים

אפשר להיות אופטימיים. הפרקטיקות שעובדות בשטחים, זולגת בגדול לתחומי הקו הירוק.

מה שווה המשטרה אם אי אפשר לשלוט בה?

מה שווה הפרקליטות אם אי אפשר לשלוט בה?

מה שווה בית המשפט אם אי אפשר לשלוט בו?

אזרחים שנכנסים מתחת למכבש של מערכת ה"צדק" הישראלי, כבר לא יוצאים אותו הדבר. נטחנים דק דק עד שנשברים. אנשים פצועים ומרוששים לחלוטין. מן ה"צדק" הישראלי ישחרר רק המוות.

עוד 597 מילים ו-1 תגובות. מחכים לתגובתך.

אני מוחמד, והראש שלי מורם

עלי מוחמד במדי מכבי נתניה (צילום: Roy Alima/Flash90)
Roy Alima/Flash90
עלי מוחמד במדי מכבי נתניה

מזה כשבוע התקשורת הישראלית מתדיינת בנושא מוזר. לכאורה, התחושה היא שאתה חי בימי הטינה, השנאה ובתקופת החושך.

נתקעתי במקומי בעודי יושב מול מסך הטלוויזיה ומקשיב לדעותיהם של אוהדי קבוצת הכדורגל בית"ר ירושלים. נדהמתי, במיוחד, לשמע דבריה של אוהדת ששמה אביגיל שרעבי, שבסוף השבוע החולף עברה מערוץ לערוץ כדי לבטא את עמדתה.

היא ציינה שאין לה בעיה לצרף את השחקן שחום העור, עלי מוחמד, לקבוצת בית"ר ירושלים. לדבריה, הוא שחקן מצטיין ויכול לסייע בידי הקבוצה הירושלמית לכבוש את המקום הראשון בליגת העל בעונה הבאה.

עם זאת, קיימת בעיה אחת והיא – שמו, "מוחמד". שם זה אינו יכול להתקבל באצטדיון טדי, מגרש הכדורגל של בית"ר ירושלים. "נמצא לו כינוי חדש, וכינויו זה יעלה בקריאות שתושמענה ביציעים של טדי. לא יעלה על הדעת שהשם מוחמד יהיה נושא לשיחתנו ויהי שגור על לשוננו כשנעודד ונברך אותו", הוסיפה שערבי.

מה חושבת אביגיל שרעבי על סערת עלי מוחמד?

"אולי הוא יאהב את הכינוי שניתן לו יותר מהשם שלו?" זה מה שחושבת אוהדת בית"ר ירושלים, אביגיל שרעבי, על סערת השחקן עלי מוחמד

פורסם על ידי ‏החדשות‏ ב- יום שלישי, 11 ביוני 2019

גברתי הנכבדה, הנני להביא בפנייך כמה מכינויו של "מוחמד", שבאמצעותם יכול הקהל המתנשף ביציעים של אצטדיון טדי לעודד את השחקן: "האמין", "דובר האמת", "הנבחר" והרשימה ארוכה.

גברתי הנכבדה, האם את יודעת, כי השחקן הנאה, שחום העור, "עלי מוחמד" הוא בן לדת הנוצרית, אך גם השתייכות זו אינה עומדת לימינו מול משפחת הטינה הירושלמית, "לה פמיליה".

מיום שנכבשה מזרח ירושלים ועד היום מנסים המוסדות הישראליים לספח את תושבי ירושלים כדי שיהיו חלק מירושלים רבתי.

גברתי הנכדה, את יודעת שהשם הנפוץ ביותר בעולם בכלל, ובירושלים בפרט, הוא השם "מוחמד". האם משפחת הטינה "לה פמיליה" תחתור למצוא חלופה לכל ערביי ירושלים הנושאים את שמו של מוחמד?

גברתי הנכבדה, מעשה בנביא הערבי מוחמד, עליו השלום, ושכנו היהודי. השכן היהודי היה נוהג לעקוב אחר צאת הנביא מביתו ולהשליך בדרכו טינופת, כדי שיורע לנביא והטינופת תזהם את בגדו הטהור.

מעשה ההתנכלות נמשך כמה שבועות ופתאום נפסק. הנביא מוחמד, אשר שם לב, כי שכנו היהודי נעלם כבר שלושה ימים, שאל עליו, ונענה: הוא חולה ומוטל על מיטתו. או-אז החליט הנביא לקחת עמו מתנה והלך לבקרו בביתו.

מחאה נגד הגזענות של חלק מאוהדי בית"ר ירושלים (צילום: Yossi Zamir/Flash 90)
מחאה נגד הגזענות של חלק מאוהדי בית"ר ירושלים (צילום: Yossi Zamir/Flash 90)

גברתי הנכבדה, אבי, זכרונו לברכה, היה אנאלפביתי, והוא דאג לקרוא לחלק מבניו על שמות הנביאים: בנו הבכור – שמו מוסא, הוא משה נביא היהודים, עליו השלום; בנו האחר מכונה על שם נביא הנצרות, עיסא, עליו השלום; ובן נוסף קרוי על שם מוחמד, עליו השלום.

בשמותינו, אביו, קיבץ את התהילה על כל גווניה – פאר היהדות, רוח הנצרות ותפארת האסלאם.

גברתי הנכבדה, אני פרופסור מוחמד חוג'יראת, למדתי, חונכתי, עבדתי ולימדתי במוסדות יהודיים וישראליים, שלא התעניינו בחיפוש חלופה לשמי, כדי להימנע מאזכור שמי.

נכון שסבלתי וממשיך לסבול בגלל שמי, "מוחמד", שהיה בשבילי כמו הפרפרים של מולייר, אך יחס זה לא הוסיף לי אלא גאווה וזקיפות קומה.

אומר לך גברתי, ואומר לכל אוהדי בית"ר ירושלים ולכל חולה נפש שיש לו בעיה עם השם "מוחמד", אני מתגאה, מתפאר ומתהלל בעובדה ששמי "מוחמד".

הנני יהודי באורח החיים שלי, נוצרי ברוחי, דרוזי בעוז רוחי ומוסלמי ביצרי, והעיקר בן-אדם וקוראים לי "מוחמד".

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 433 מילים. מחכים לתגובתך.
סגירה