הדרג המקצועי במשרד האוצר ובנק ישראל דוחקים בממשלה ובכנסת לבצע העלאת מיסים חדה כדי לסייע במימון העלות האסטרונומית של המלחמה.

עלות המלחמה אינה ידועה, כיוון שהיא טרם הסתיימה ועלולה להחריף בעתיד. האוצר ובנק ישראל פרסמו בדצמבר הערכות לפיהן העלות תסתכם בכ־200 מיליארד שקל, ובינואר עדכנו את המחיר לכ־270  מיליארד. מאז ינואר, האוצר לא פרסם הערכות נוספות, ובינתיים העלות גדלה בהרבה.

התחשיבים כוללים כמיליארד שקל על כל יום לחימה בחודשים נובמבר–ינואר, וכחצי מיליארד ליום מאז פברואר; כ־24 מיליארד לשיקום עוטף עזה והצפון; תוספת לתקציב הביטחון, שתגיע בשנתיים הקרובות לסכום שבין כ־60 מיליארד שכבר אושרו לכ־220 מיליארד שמשרד הביטחון דורש; אובדן הכנסות ממיסים בהיקף של כ־50 מיליארד בשל הפסדי חברות, ביטול השקעות ואובדן ימי עבודה.

בפתח ממתינות לממשלה הוצאות של עשרות מיליארדים נוספים שאינן נמצאות בתחשיבים, כמו הטיפול ארוך הטווח ברבבות פגועי הנפש ובפצועים שהפכו לאנשים עם מוגבלויות; חיזוק נדרש למערך בריאות הנפש ומערכת החינוך; מיגון אשקלון ויישובי הצפון. אם ישראל תתעקש להמשיך לשלוט בעזה, הניהול האזרחי של הרצועה המדממת יעלה לפחות כ־150 מיליארד נוספים.

כוחות צה"ל ברצועת עזה, מאי 2024 (צילום: דובר צה"ל)

17 מיליארד דולר מהסכומים הללו – כ־62 מיליארד שקל – ימומנו מהסיוע האמריקאי בצורת אמל"ח שישראל מקבלת מארה"ב בחינם.

כ־30 מיליארד ימומנו ממה שמוגדר כ"קיצוצי תקציב", אך למעשה מדובר בעיקר בביטול תוספות תקציב שתוכננו, כולל קיצוץ בתוספות שתוכננו למשרדי הממשלה וביטול חלק מהתוספות הקואליציוניות שהובטחו להתנחלויות, שירותי דת, חינוך דתי וקצבאות לאברכים. נוסף על כך, נסגרו – או קוצצו – חלק מהמשרדים המיותרים שהוקמו כאתננים קואליציוניים.

החוב מהווה כ־70% מהתוצר הישראלי – פחות מאשר ברוב המדינות המפותחות. אבל ככל שההוצאות ימשיכו לגדול בגלל המצב המדיני והביטחוני – הממשלה תתקשה לגייס הלוואות נוספות

יותר מ־100 מיליארד נוספים נלקחו כהלוואות. הממשלה גייסה ב־2023 איגרות חוב בכ־160 מיליארד שקל, כמחציתם מאז פרוץ המלחמה. החוב הממשלתי הגיע בדצמבר לכ־1.127 טריליון שקל; מאז גויסו עשרות מיליארדים נוספים.

החוב מהווה כ־70% מהתוצר הישראלי – פחות מאשר ברוב המדינות המפותחות.  אבל ככל שההוצאות ימשיכו לגדול, ההכנסות ממיסים ימשיכו לרדת והמצב המדיני והביטחוני ימשיך להידרדר, דירוג האשראי של ישראל צפוי לרדת, הריבית על חובות הממשלה תעלה – והיא תתקשה לגייס הלוואות נוספות.

מטוס קרב של חיל האוויר בקרבת הגבול שבין ישראל ללבנון, 6 במרץ 2024 (צילום: Jalaa MAREY / AFP)

מקור תקציבי נוסף הוא הקפאת פרויקטים לבניית תשתית. עד כה הוקפאו פרויקטים בהיקף של כ־7.5 מיליארד שקל, בעיקר של תחבורה בפריפריה. פרויקטים אחרים – כמו הרכבת הקלה בגוש דן – לא הוקפאו, אך ייתכן שיוקפאו בהמשך.

מעלים ובוכים: "אצביע בעד העלאת המיסים, אבל…"

בדרג המקצועי בבנק ישראל, באוצר ובמשרדי ממשלה נוספים, יש תמיכה גורפת בהעלאת מיסים, כצעד משלים להגדלת החוב ולקיצוצי תקציב. בנק ישראל קרא בדוח שפרסם במרץ להעלאת מיסים וקיצוצי תקציב בהיקף כולל של כ־50 מיליארד שקל לשנה. כלכלני הבנק יודעים שהממשלה לא יכולה לקצץ תקציבים בהיקף כזה, ושרוב הכסף יגיע – אם בכלל – מהעלאת מיסים.

סמוטריץ' כמעט שאינו מזכיר מיסים בנאומיו ואינו מסביר כיצד יממן את המלחמה. הדרג המקצועי באוצר דוחף להעלאת מיסים בתדרוכים אנונימיים לתקשורת ובהצעות חוק ממשלתיות שהוא מנסח

פקידי האוצר אינם יכולים לצאת בהצהרות כאלה. שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', כמעט שאינו מזכיר מיסים בנאומיו (פרט לכספי המיסים של הרשות הפלסטינית) ואינו מסביר כיצד יממן את המלחמה ואת חלומותיו על התנחלויות בעזה. הדרג המקצועי באוצר דוחף להעלאת מיסים בתדרוכים אנונימיים לתקשורת ובהצעות חוק ממשלתיות שהוא מנסח.

בפועל, סמוטריץ' והכנסת מעלים מיסים, אבל לאט ומעט. סמוטריץ' הטיל בדצמבר מחדש את המיסים על משקאות ממותקים וכלים חד־פעמיים. את המיסים הללו הטילה הממשלה הקודמת והם הקשו על הציבור הדתי והחרדי שמרבים להשתמש בפלסטיק; סמוטריץ' ביטל אותם עם כניסתו לתפקיד ועורר את זעמם של ארגוני הסביבה, אנשי המקצוע והציבור החילוני.

כלים חד־פעמיים. אילוסטרציה (צילום: iStock)

בינואר חתם סמוטריץ' על תקנה לביטול סבסוד מס הבלו על הדלק. ביטול הסובסידיה ייקר את הדלק ב־28 אגורות לליטר, נוסף על ההתייקרות בשל הזינוק במחיר הנפט ובשער הדולר. כמו כן בוטל סבסוד הבלו על הפחם, מה שהעלה את תעריפי החשמל ב־2.6%. שתי הגזרות יכניסו למדינה כ־2.2 מיליארד שקל בשנה.

העלאות מיסים נוספות אושרו בוועדת הכספים ונכנסו לתקציב המדינה, שמאושר כחבילה אחת, מה שחוסך לרוב חברי הכנסת להיות חתומים עליהן באופן אישי.

תקציב המדינה כולל את העלאת מס ערך מוסף (מע"מ) מ־17% ל־18% – כלומר, תוספת של 1% ליוקר המחיה – החל מ־2025. באוצר מעריכים כי הגזרה תניב למדינה כ־7.5 מיליארד שקל. אחרי אישור התקציב פורסם כי באוצר דנים בהקדמת העלאת המע"מ לחודש יולי השנה, אך לא הוגשה הצעת חוק כזאת.

גם ח"כים מהקואליציה שהצביעו בעד העלאת המע"מ יצאו נגדה. אורית פרקש־הכהן הזכירה: "לא קיצצו במשרדים ובכספים קואליציוניים". אליהו דלל: "יש פטורים ממס בעשרות מיליארדים, צריך לטפל בהם"

האופוזיציה התנגדה להעלאת המע"מ בשל פגיעתה בחלשים, וגם ח"כים מהקואליציה – שהצביעו בעדה – יצאו נגדה. בדיון בוועדת הכספים בפברואר שבו אושרה ההעלאה הצהירה ח"כ אורית פרקש־הכהן מהמחנה הממלכתי: "זה חוסר אחריות לא לתמוך בהעלאת המע"מ" בשל המצב הקשה, אך הזכירה: "לא קיצצו במשרדים ובכספים קואליציוניים".

ח"כ אליהו דלל מהליכוד הוסיף: "צריך (להעלות) מיסוי, אבל אני מצפה שלא יביאו לנו (רק) את הדברים הקלים. יש פטורים ממס בעשרות מיליארדים […] צריך לטפל בהם".

ישיבת ועדת הכספים, 16 במאי 2023 (צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת)

תמר לוי־בונה, סגנית ראש אגף תקציבים באוצר, שייצגה את האוצר באותו דיון, ענתה להם: "הדורות הבאים סופגים גירעון של 130 מיליארד שקל" והדגישה כי העלאת המע"מ היא "חלק מתוכנית רחבה, שתיגע בכמה שיותר סקטורים", וכוללת "קיצוצים משמעותיים בהוצאות התקציב" והעלאת מיסים שתגדיל את הנטל על "בעלי הדירות, הבנקים, ציבור העובדים – וגם הציבור הכללי".

תקציב המדינה אכן כולל גם מס חד־פעמי מיוחד על רווחי הבנקים בשנים 2024–2025. המס אמור להגיע לכ־2.5 מיליארד שקל בשנתיים (בהנחה שהבנקים ימשיכו לרשום רווחי עתק). הבנקים אולצו גם להקים קרן "וולונטרית" של כ־100 מיליון לסיוע לנפגעי המלחמה.

תקציב המדינה כולל מס חד־פעמי מיוחד על רווחי הבנקים, שאמור להגיע לכ־2.5 מיליארד שקל בשנתיים. הבנקים אולצו גם להקים קרן של כ־100 מיליון לסיוע לנפגעי המלחמה

גביית מס מיוחד מהבנקים היא טרנד חדש שמובילות תנועות פופוליסטיות באירופה. איטליה וצ'כיה הנהיגו מס כזה, בגרמניה וצרפת דנים בו.

עוד כולל התקציב העלאה של אגרת הרישיון על רכבים חשמליים באופן שישווה אותה לאגרה על רכבים רגילים. ההעלאה תייקר את האגרה לרכבים חשמליים ב־2,300 שקל, וצפויה להניב למדינה כ־230 מיליון.

עמדת טעינה לרכבים חשמליים. אילוסטרציה (צילום: Greenspot IL)

ההנחה באגרת הרישוי נועדה לתמרץ נהגים לעבור לרכבים חשמליים במטרה להגן על הסביבה. ביטול ההנחה עורר תגובות זועמות של משווקי הרכבים, ארגונים סביבתיים וח"כים, ביניהם גם מהקואליציה, כמו ינון אזולאי מש"ס .

בדברי ההסבר לביטול ההנחה נכתב: "השפעת הרכבים החשמליים על הגודש בכבישים ועלויות הטיפול ברישוי זהים לרכבים רגילים, וצמצום זיהום האוויר כבר מגולם בכך שאינם משלמים מס על הדלק". באוצר הסבירו כי המדינה זקוקה להכנסות, וכי רוב בעלי הרכב החשמלי משתייכים לעשירונים העליונים.

מס אנטי־סביבתי נוסף הנכלל בתקציב הוא היטל על תזקיק שעווני. התזקיק הוא דלק המשמש כתחליף לסולר ונחשב ידידותי, יחסית, לסביבה. ההיטל, 4,349 שקל לטון, הוטל בעבר רק על סולר

מס אנטי־סביבתי נוסף הנכלל בתקציב הוא היטל על תזקיק שעווני. התזקיק הוא דלק המשמש כתחליף לסולר ונחשב ידידותי, יחסית, לסביבה. ההיטל, 4,349 שקל לטון, הוטל בעבר רק על סולר, כדי לתמרץ שימוש בתזקיק השעווני. ההיטל אמור להניב למדינה כמיליארד שקל בשנה.

בסך הכול אושרו עד כה העלאות מיסים בהיקף שיגיע ב־2025 לכ־18 מיליארד שקל – חלק קטן בלבד מהסכום הדרוש למימון המלחמה.

תחנת הכוח אורות רבין בחדרה, 11 באפריל 2023 (צילום: יוסי אלוני/פלאש90)

מס פחמן? "יפגע במפעלים". דיווח על שכירויות? "טוטליטרי"

דווקא "מס הפחמן" הסביבתי לא יוטל בינתיים. מדובר במס על ייצור חשמל ומוצרים תעשייתיים בדלקים מזהמים, שמוטל באיחוד האירופי. הטלת "מס הפחמן" בישראל הייתה תוכנית של הממשלה הקודמת בראשות נפתלי בנט, שהוקפאה בידי הממשלה הנוכחית, כיוון שהמס צפוי לייקר את החשמל בכ־5%.

בשל המלחמה, הממשלה החליטה בינואר להטיל את "מס הפחמן" בשיעור פחות גבוה מהמס שתכננה ממשלת בנט. חלק מהתעשיינים, וכן ההסתדרות, מתנגדים למס בחריפות ולוחצים על ח"כים להתנגד לו – וועדת הכספים לא אישרה אותו. אם וכאשר יאושר, המס אמור להניב למדינה כחצי מיליארד שקל בשנה (ממשלת בנט תכננה לגבות "מס פחמן" ב־1.1 מיליארד בשנה).

חובת הדיווח על הכנסות משכר דירה אמורה להניב כשני מיליארד שקל בשנה. היא עברה בקריאה ראשונה אך נפלה בוועדת הכספים בשל התנגדות היו"ר משה גפני וח"כים נוספים, בטענה המוזרה שהיא "טוטליטרית"

ועדת הכספים ביטלה גם תוכנית להנהיג חובת דיווח על הכנסות משכר דירה, לשיפור גביית המס, הנגבה על הכנסות של 5,654 שקל ומעלה משכ"ד.

באוצר מעריכים כי בעלי דירות מעלימים הכנסות מהשכרה בכשלושה מיליארד שקל בשנה, וכי חובת הדיווח תניב כשני מיליארד בשנה. חובת הדיווח עברה בכנסת בקריאה ראשונה בינואר, אך נפלה בוועדה בשל התנגדות היו"ר משה גפני וח"כים נוספים, בטענה המוזרה שהיא "טוטליטרית".

יו"ר ועדת הכספים משה גפני בדיון בחוק הארנונה, 14 במאי 2023 (צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת)

נוסף על כל אלה, פורסמו גם תוכניות רבות הנידונות באוצר להעלאת מיסים וביטול פטורים ממס, שלא הפכו להצעות חוק. בין השאר, פורסם כי נשקלת העלאה במס הכנסה, אך לא פורסם בכמה.

כמו כן, פורסם כי באוצר שוקלים לבטל את הפטורים ממע"מ על פירות וירקות וממס על רווחי קרנות השתלמות. עוד פורסם כי נשקלות האפשרות לצמצם את הפטורים החלקיים ממיסוי רווחי הפנסיה ורווחים מהימורים; צמצום נקודות הזכות ממס הכנסה להורים; צמצום המענקים והטבות המס לעידוד השקעות הון; והעלאת המס על רכישת דירה שנייה ומעלה.

חלק מהפוליטיקאים והפרשנים מתייחסים ליוזמות הללו כ"עזים" שפקידי האוצר מוסיפים לתקציב בידיעה שיבוטלו, כדי להעניק לגיטימציה למהלכים כואבים אחרים

באוצר מנסים לפגוע בפטורים הללו מדי שנה, ונתקלים בהתנגדויות עזות של לוביסטים, ועדי עובדים, ארגונים חברתיים וח"כים. חלק מהפוליטיקאים והפרשנים מתייחסים ליוזמות הללו כ"עזים" שפקידי האוצר מוסיפים לתקציב בידיעה שיבוטלו, כדי להעניק לגיטימציה למהלכים כואבים אחרים. עם זאת, ניתן היה לצפות שבמצב הקשה השורר כיום, הדברים יתגלגלו אחרת.

"להגדיל את החוב, לדחות פרויקטים"

חלק מהכלכלנים והמומחים שמחוץ לממסד הממשלתי אינם מתלהבים מהעלאת המיסים גם במצב החירום הנוכחי. חלקם אינם פוסלים העלאות מיסים באופן גורף, אך סבורים שהמדינה יכולה – וצריכה – לממן את המלחמה בדרכים אחרות מהעלאות המס שעל הפרק.

אמיר כהנוביץ', כלכלן (צילום: עודד קרני)

לדברי הכלכלן אמיר כהנוביץ', סמנכ"ל חברת הייעוץ הפיננסי "פרופיט" וחבר בפורום החזאים של בנק ישראל: "אין צורך להעלות מיסים, בטח לא מעבר למה שכבר נעשה. העלאת מיסים היא הדרך הכי קלה לגייס כסף, והכי פחות טובה לצמיחה. העלאת מיסים כמו המע"מ והמס על הדלק מעלה ישירות את יוקר המחיה, מצמצמת את ההכנסה הפנויה שלנו וכך פוגעת ישירות בצמיחה".

חלק מהעלאות המס שעל הפרק הן תיקון של עיוותים וביטול של פטורים שרירותיים ומפלים ממס. הן יפגעו בצמיחה?
"כל שינוי במיסוי לרעת האזרחים הנישומים פוגע בהתנהלות הכלכלית. אנשים מבצעים תוכניות ולוקחים בחשבון את מדיניות המס, וכשהמדיניות משתנה, העניינים מסתבכים.

"לדוגמה, נגיד שבן אדם חסך במשך שנים ורוצה לפתוח קרן השתלמות, לקנות דירה ולהשכיר אותה. הוא לוקח בחשבון שיש פטורים מסוימים ממס על שלושת המהלכים הללו, ופתאום הם מבוטלים. אם משבשים את קבלת ההחלטות של הרבה אנשים, פוגעים בפעילות הכלכלית".

"בן אדם חסך במשך שנים ורוצה לפתוח קרן השתלמות, לקנות דירה ולהשכיר אותה. הוא לוקח בחשבון שיש פטורים ממס על המהלכים הללו, ופתאום הם מבוטלים. אם משבשים את קבלת ההחלטות, פוגעים בפעילות הכלכלית"

אבל מהיכן הממשלה יכולה להביא יותר מ־200 מיליארד שקל, אם לא משילוב של קיצוצים בתקציב והעלאת מיסים?
"אפשר להגדיל את חובות המדינה. יחס החוב–תוצר של ישראל הוא מהטובים ביותר בעולם המפותח. מדינות נכנסו בזמן מגפת הקורונה לחובות הרבה יותר גדולים ולא קרה להן אסון. ישראל יכולה לעשות זאת כעת".

עסק נטוש באבן גבירול בשל חפירות הרכבת הקלה, יולי 2023 (צילום: אביב לביא)

"בנוסף, יש מקום לקיצוץ בהוצאות. יש הרבה שומנים שצריך לקצץ, גם במערכת הביטחון הזקוקה במקביל לתוספות גדולות בדברים אחרים. כדאי, בלית ברירה, לעשות 'פאוז' על פרויקטים של תשתית שממילא אורכים הרבה זמן. הרכבות הקלות, למשל.

"קו M1 לבדו ('המטרו') אמור לעלות 80 מיליארד שקל. אז עכשיו, כשאנחנו במצב חירום וכבר יש רכבת עירונית בגוש דן, לא חייבים לרוץ הלאה".

מה לגבי הכספים הקואליציוניים?
"יש מקום להתייעלות בכל התחומים".

"כדאי לעשות 'פאוז' על פרויקטים של תשתית. למשל, קו 'המטרו' אמור לעלות 80 מיליארד שקל. אז עכשיו, כשאנחנו במצב חירום וכבר יש רכבת עירונית בגוש דן, לא חייבים לרוץ הלאה"

בזמן המגפה, רוב המדינות שקעו בחובות, ולישראל היה יתרון בזכות ההייטק. כיום רק ישראל במלחמה מתמשכת ובמצוקה מדינית. הגדלת הגירעון לא עלולה לגרום לשינוי ביחס השוק לישראל, להורדת דירוג האשראי ולעליית הריבית על חובות המדינה, שיגדילו את החובות עוד יותר?
"אני לא חושב שהמצב הכלכלי גרוע כל כך.

"המשק הישראלי הוכיח יכולת התאוששות מרשימה. הפגיעה של המלחמה בכלכלה פחות קשה מאשר בחודשי המלחמה הראשונים. זה נורא שעדיין יש ירי רקטות לאשקלון, אבל הוא פחות פוגע בכלכלה מהירי לגוש דן. רוב המגויסים למילואים שוחררו וחזרו לעבוד.

חיילי מילואים באימון ברמת הגולן, 8 במאי 2024 (צילום: AP Photo/Ohad Zwigenberg)

"בקשר למצב המדיני: אני מדבר עם המון אנשים בשוק הישראלי והזר, וכמעט לא יודע על משקיעים ובעלי עסקים שמעוניינים להחרים את ישראל. כולל, אפילו, טורקים. גם הם רוצים למצוא דרכים להמשיך לעבוד איתנו. בסוף, אנשי עסקים רוצים לעשות עסקים.

"אחרי המלחמה אנחנו עשויים לראות זינוק מטורף בהשקעות שיחפה על כל הנזק הכלכלי. ובינתיים, הריבית על החוב שישראל צוברת עלתה ב־1% ביחס לזמן שלפני המלחמה. אז כרגע הגיוני להגדיל את החוב".

"אחרי המלחמה אנחנו עשויים לראות זינוק מטורף בהשקעות שיחפה על כל הנזק הכלכלי. בינתיים, הריבית על החוב שישראל צוברת עלתה ב־1% ביחס לזמן שלפני המלחמה. אז כרגע הגיוני להגדיל את החוב"

הבעיה בדבריך היא שאיש לא יודע מתי המלחמה תסתיים ואם היא לא תהפוך למלחמת התשה ארוכה, והאם תהיה הסלמה בצפון או בחזית אחרת.
"נכון. אבל הדבר הנכון, לפי ראייתי, בתוך חוסר הוודאות הקיים, זה לא לפגוע בפעילות הכלכלית הקיימת בהעלאת מיסים, אלא לתמוך בה באמצעות הגדלה מבוקרת של החוב ודחיית פרויקטים".

"גם הכסף הגדול צריך להיות מתחת לאלונקה"

גם פרופסור דני פילק מהמחלקה לפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן גוריון, חבר בוועד המנהל של מכון המחקר החברתי "מרכז אדווה", לא מתלהב מהעלאות המיסים שעל הפרק, גם אם מנימוקים שונים מאלה של כהנוביץ'.

פרופסור דני פילק (צילום: באדיבות המצולם)

לדברי פילק: "רוב ההעלאות הללו הן במיסים רגרסיביים שפוגעים בעיקר בעובדים ובפנסיונרים, או במיסים אנטי־סביבתיים. זאת מלבד מיסוי הבנקים וצמצום עידוד השקעות ההון.

מה עם ההצעה להנהיג דיווח על שכר דירה?
"יש בעייתיות חברתית גם במיסוי שכירות. יש פנסיונרים קשי יום שהשכרת דירות היא הכנסתם העיקרית. אבל אם מדובר רק בחובת דיווח שתשפר את הגביה במסגרת החוק הקיים, אז בסדר".

מה החלופה להעלאות המס הללו למימון המלחמה?
"קודם כל, אפשר להגדיל את הגירעון בהרבה. יחס ההון–תוצר שלנו היה כ־60% לפני המלחמה ועלה לכ־70% – פחות מרוב המדינות באירופה, שלא לדבר על ארצות הברית ויפן. במשבר הקורונה, ישראל לקחה הרבה הלוואות והוכיחה שהיא מסוגלת להחזיר אותן כשהמצב משתפר.

"נוסף על כך, צריך להטיל את המיסים הצודקים ביותר, שמניבים את ההכנסה הגדולה ביותר, וקיימים ברוב המדינות המפותחות, אפילו בארה"ב, אבל לא בארץ. מס ירושה, מס עושר, הגדלת המס על רווחי הון. יש מחקר של מחלקת המחקר של הכנסת המראה שמס ירושה של 10% על החלק בירושה שמעל חמישה מיליון שקלים יכול להניב חמישה–שבעה מיליארד שקל. אפשר אולי גם לפתוח מחדש את מתווה הגז".

"צריך להטיל את המיסים הצודקים ביותר, שמניבים את ההכנסה הגדולה ביותר, וקיימים ברוב המדינות המפותחות אבל לא בארץ. מס ירושה, מס עושר, הגדלת המס על רווחי הון"

המדינה זקוקה למאות מיליארדים. אולי המסקנה מדבריך היא לא לבטל את העלאת המע"מ, מס הפחמן ומס הרכישה, אלא להוסיף גם מיסי ירושה ועושר?
"לא אמרתי שלא צריך להעלות את המיסים שעל הפרק. אנחנו במצב חירום, וייתכן שצריך גם זה וגם זה. מה שאמרתי זה שלא ייתכן שעיקר הנטל ייפול על העובדים והפנסיונרים, ושגם בעלי ההון צריכים להיכנס מתחת לאלונקה".

מה לגבי קיצוץ בהוצאות, גם בהוצאות חד־פעמיות על פרויקטים של תשתית, וגם בקבועות?
"בתשתיות – חינוך, אנרגיה, תחבורה – לא צריך לקצץ. זה העתיד שלנו. כשמצב החירום ייגמר, נגלה שהגדלנו את החוסרים הקיימים, ובינתיים הצרכים ימשיכו לגדול.

ישיבת הממשלה ב־17 באפריל 2024 (צילום: מעיין טואף/לע"מ)

"בתחילת המאה ה־21, כשתכננו את התחבורה בארץ, התבססו על תחזית מסוימת למספר הנוסעים ב־2020. כשהגענו ל־2020, התברר שמספר הנוסעים היה כפול ממה שנלקח בחשבון בראש.

"יש תקציבים שאפשר וצריך לקצץ. אבל צריך לעשות זאת בזהירות, באופן מושכל וענייני, כדי להימנע מפגיעה בתשתיות ובצרכים חברתיים. אני נזהר מהתלהמות גם בנוגע ל'כסף לחרדים'. ברירת המחדל צריכה להיות שלא מקצצים בחינוך, למעט מקומות שבהם יש אפליה. כיוון שיש אפליה לטובת החינוך הדתי והחרדי לעומת הממלכתי, אפשר, במצב הקיים, לקצץ למגזרים שמופלים לטובה".

"בתשתיות – חינוך, אנרגיה, תחבורה – לא צריך לקצץ. זה העתיד שלנו. כשמצב החירום ייגמר, נגלה שהגדלנו את החוסרים הקיימים, ובינתיים הצרכים ימשיכו לגדול"

לא נעים לומר, אבל רוב האנשים שייפגעו מקיצוץ בהוצאות הממשלה ומהעלאת המע"מ והמס על הפנסיה לא יוציאו את חסכונותיהם מישראל, אבל אנשים עם כסף גדול כן עלולים להוציא אותו.
"אז אם יש אנשים קשי יום שתקועים פה, בואו נדפוק אותם? ומה עם מעמד הביניים העובד והשחוק, שכן עשוי לעזוב?

"לגבי המשקיעים – בגלל החמרת הפיקוח על הלבנת הון, כיום יותר קשה להוציא כסף גדול במהירות ממדינות בלי להפסיד חלק ממנו בדרך".

כניסת כוחות צה"ל למרחב רפיח. 22 במאי 2024 (צילום: דובר צה"ל)

מדינה עם איומים ביטחוניים, שמשקיעים ברחו ממנה בגלל הפיכה משטרית שאיימה להם על הכסף, ואחר כך בגלל המלחמה, וכעת מצבה המדיני מידרדר, לא צריכה להיות אטרקטיבית למשקיעים ולהיות איתם ביחסים טובים?
"אני לא אומר שאנחנו צריכים לריב עם המשקיעים ולהיכנס איתם ראש בראש, אלא להעלות את המיסים על הכסף הגדול לרמה המקובלת בחלק מהעולם המפותח, עוד לפני שמעלים מיסים רגרסיביים על הצריכה.

"ובכל מקרה, המדינה זקוקה לשינוי עמוק במצב הפוליטי והמדיני. היא צריכה לסיים את האסון שאנחנו נמצאים בתוכו. אחרת, שום מדיניות כלכלית לא תעזור".

במשרד האוצר סירבו להגיב או להתייחס לנאמר בכתבה.