בשנים האחרונות, הבינה המלאכותית פורצת דרך בתחומים רבים וביניהם תחום האמנות. השפעת הטכנולוגיה על תחום האמנות באה לידי ביטוי באפשרות ליצור על ידי תוכנה יצירות מוזיקליות, תסריטים, ספרים ועוד.

אחד החששות המרכזיים העולים בהקשר זה, הוא ההשפעה של בינה מלאכותית על שוק העבודה, בדגש על ייתור תפקידו של היוצר האנושי והגדלת מעגל האבטלה.

ניקח לדוגמה את המקרה שתיארה אומנית בשם קרלה אורטיז (Karla Ortiz) בראיון ל-Disconnect Blog. כפי שהיא מתארת שם, סטודנטים אשר רצו להתמחות בתעשיית האמנות נדחו מכיוון שחברות העדיפו את השימוש בבינה מלאכותית על פני העסקת מתמחות ומתמחים אנושיים.

הבינה המלאכותית מייצרת תחרות קשה, הפוגעת בפרנסתם של האומנים האנושיים, משום שהיא דורשת פחות משאבים לייצור אמנות, מה שמעלה את כמות היצירות שניתן לייצר באמצעות התוכנה ומפחית את עלותן. אומניות ואומנים משקיעים רבות ביצירותיהם, ובהתאם לכך דורשים עלות גבוהה יותר מעלות הרכישה של תוכנת בינה מלאכותית. קונים או משקיעים עשויים להעדיף יצירה בעלות נמוכה יחסית (או חינמית) שנוצרה על ידי בינה מלאכותית מאשר יצירה בעלות גבוהה יותר, שנוצרה על ידי בן אנוש.

הבינה המלאכותית מייצרת תחרות קשה, הפוגעת בפרנסת האומנים האנושיים. היא דורשת פחות משאבים לייצור אמנות, מה שמעלה את כמות היצירות שניתן לייצר באמצעות התוכנה ומפחית את עלותן

על רקע מציאות זו, איגוד התסריטאים מארה"ב החליט לשבות, לאחר שמשא ומתן בינו לבין איגוד המפיקים לא הבשיל לכדי הסכם שתוכנו מכיל, בין היתר, את דרישת התסריטאים לקבלת הגנה מפני היכולת להחליפם בבינה מלאכותית. התסריטאים הדגישו כי עכשיו יותר מתמיד חשוב להתאגד.

קושי משפטי נוסף מתעורר בהקשר זה, כאשר הבינה המלאכותית יוצרת יצירות "חדשות", המבוססות על יצירות שנוצרו על ידי אומנים, ובכך אולי מפרה את זכויות היוצרים שלהם. סוגיה זו הובילה קבוצת אומנים בינואר 2023 להגיש תביעה ייצוגית לבית המשפט המחוזי במחוז הצפוני של קליפורניה.

לטענת האומנים, יצירותיהם שימשו להכשרת האלגוריתמים המופעלים בפלטפורמות, והפלט של מערכות ה-AI מתבסס על מערך נתונים הכולל את יצירותיהם, ללא הוספת דבר מה חדש וללא קבלת הסכמתם.

בישראל, נראה כי בתי המשפט טרם נדרשו לדון בסוגיות הנוגעות להפרתן של זכויות יוצרים על ידי בינה מלאכותית. בדצמבר 2022 התפרסמה חוות דעת של משרד המשפטים הנוגעת לשאלה, האם זכויות היוצרים מופרות במקרה בו נעשה שימוש ביצירותיהם של אחרים על מנת לאמן וללמד את הבינה המלאכותית? בחוות הדעת נקבע כי כל עוד השימוש הוא לצורך אימון הבינה המלאכותית, זכויות היוצרים אינן מופרות, למעט במקרים חריגים.

ביחס לשאלה האם התוצר שמתקבל בזכות תהליך למידה שכזה מפר זכויות יוצרים, נראה כי הבחינה תיעשה לפי הכללים הרגילים של דיני זכויות יוצרים, שכן חוות הדעת אינה מקנה למקרים אלו הגנה מיוחדת.

לטענת האומנים, יצירותיהם שימשו להכשרת האלגוריתמים המופעלים בפלטפורמות, והפלט של מערכות ה-AI מתבסס על מערך נתונים הכולל את יצירותיהם, ללא הוספת דבר מה חדש וללא קבלת הסכמתם

בשיח העוסק השפעת הטכנולוגיה על תחום האמנות ניתן להבחין בחשש נוסף בעל גוון שונה. אמנות היא תעשייה המונעת מיצירתיות, תעשייה המבוססת על עולם הרגש. האם נרצה לצרוך יצירות ללא סיפור ורגשות מאחוריהן? יצירה שכל מה שעומד מאחוריה הוא רק אלגוריתם? הרי ההתרשמות המרכזית שלנו מיצירה אומנותית היא, פעמים רבות, דווקא בשל העובדה כי היצירה מבוססת על כישרון וחוויה אנושית, שאנו, כבני ובנות אנוש, יכולים להזדהות איתם או לשאוף אליהם. האם נרצה לאבד את החוויה הרגשית הזו?

חששות מן הסוג הזה הועלו לא אחת על ידי כותבים ויוצרים בהקשרים שונים. כך צוטטו מספר עוסקים ועוסקות בתחום שטענו כי: "מחשבים לא עושים אמנות. למחשב אין סיפור, אין סבל, אין לו את הדלק, החומרים. אנשים עושים אמנות"; "Art is about humans communicating to other humans. The human is not just a byproduct of the system; the human is the system"; "ChatGPT doesn't have childhood trauma".

אמנות מתאפשרת על בסיס החוויה האנושית ויש בה ממדים וייחודיות אנושית-רגשית שכולנו יכולים להתחבר אליה ולהזדהות עמה. להבדיל, "יצירה" הנעשית על ידי מכונה, היא רובוטית בעיקרה ומונעת לרוב ממניעים כלכליים בלבד. משכך, סביר להניח כי הטמעתה של הבינה המלאכותית בתחום האמנות תפגע בייחודיות ובערך האמנותי של היצירה האנושית.

הניסיונות למנוע את השתלטות הבינה המלאכותית על תחום האמנות משקפים את חשיבות ההגנה על מהותה הבסיסית של האמנות כיצירה אנושית ואת זכויות העובדות והעובדים בתחום.

במרבית מדינות העולם טרם הוסדרה בחוק סוגיית הבינה המלאכותית כיוצרת אמנות, ונראה כי התחום פרוץ למדי. עם זאת, בשנה שעברה, כאשר בית המשפט הפדרלי בארה"ב נדרש לדון בשאלת ייחוס זכויות היוצרים על יצירות שנוצרו באמצעות בינה מלאכותית, נקבע כי התנאי להענקת זכויות יוצרים הוא קיומו של יוצר אנושי, ואין להרחיב את פרשנות החוק למכונות.

בישראל, יצאה בשנה שעברה קביעה דומה של רשם הפטנטים, לפיה, המצאה שנוצרה על ידי בינה מלאכותית אינה זכאית להגנה. בנוסף, נקבע כי המושג "ממציא" בחוק הפטנטים משויך אך ורק ליצור אנושי. על החלטה זו הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי ונראה כי טרם נתקבל פסק דין בנושא.

קביעה דומה לזו של ביהמ"ש הפדרלי בארה"ב הוציא רשם הפטנטים הישראלי, כשפסק כי המצאה שנוצרה ע"י בינה מלאכותית אינה זכאית להגנה. בנוסף, נקבע כי המושג "ממציא" בחוק הפטנטים משויך אך ורק ליצור אנושי

קשה למנוע חדשנות וקדמה טכנולוגיים וספק אם יש צורך ממשי בכך. בסיכומו של דבר, נראה כי הפתרון הראוי הוא לקבוע נוסחת איזון, על פיה, בינה מלאכותית תוכל לשמש כמעין סייעת טכנולוגית לאומנים ואומניות בתהליך היצירה ולא כתחליף להם. אחרת, הנזק החברתי עלול להיות גדול יותר מאשר התועלת. לדעתי תחום האמנות מבוסס על חוויה אנושית ועל רגשות אנושיים ושייך לבני ובנות האנוש. עליו להישאר כזה.

אלינור סנדקה היא חוקרת במעבדת המחקר למשפט, עבודה וטכנולוגיה. המעבדה פועלת במסגרת הפקולטה למשפטים של המסלול האקדמי המכללה למנהל.