בשנים האחרונות, הבינה המלאכותית פורצת דרך בתחומים רבים וביניהם תחום האמנות. השפעת הטכנולוגיה על תחום האמנות באה לידי ביטוי באפשרות ליצור על ידי תוכנה יצירות מוזיקליות, תסריטים, ספרים ועוד.
אחד החששות המרכזיים העולים בהקשר זה, הוא ההשפעה של בינה מלאכותית על שוק העבודה, בדגש על ייתור תפקידו של היוצר האנושי והגדלת מעגל האבטלה.
אלינור סנדקה היא חוקרת במעבדת המחקר למשפט, עבודה וטכנולוגיה. המעבדה פועלת במסגרת הפקולטה למשפטים של המסלול האקדמי המכללה למנהל.
ארצות הברית אישרה כי תארח סבב שני של שיחות בדרג שגרירים בין ישראל ללבנון ביום חמישי במשרד החוץ.
"ארצות הברית מברכת על המעורבות הפורה שהחלה ב־14 באפריל", אמר גורם בכיר במשרד החוץ של ארצות הברית לזמן ישראל. "נמשיך לסייע לקיום דיונים ישירים ובתום לב בין שתי הממשלות".
סגן הנשיא ג'יי־די ואנס עדיין נמצא בארצות הברית וטרם יצא לפקיסטן, כך אמר ל"רויטרס" גורם המעורה בפרטים.
גורם איראני בכיר אמר ל"רויטרס" שאיראן שוקלת להשתתף בשיחות השלום, אך טרם התקבלה החלטה בנושא.
גורם נוסף המעורה בפרטים אמר שהמשלחת של ארצות הברית טרם יצאה, אך היא מתכננת לנסוע לאסלאמבאד בקרוב.
כלי תקשורת לבנוניים דיווחו על תקיפת כלי טיס ישראלי לא מאויש בקעקעית אל־ג'סר, סמוך לנקודת מעבר על נהר הליטני.
לפי הפרסומים, לפחות שלושה אנשים נפצעו בתקיפה.
مراسلة «الأخبار»: إصابة شخصين جراء استهداف مسيرة إسرائيلية سيارة عند جسر قعقعية الجسر في أطراف البلدة pic.twitter.com/wHOdjKxPNj
— جريدة الأخبار – Al-Akhbar (@AlakhbarNews) April 20, 2026
צה"ל טרם מסר את התייחסותו.
צה"ל הודיע הערב שכוחותיו תקפו מהאוויר והרגו במרכז רצועת עזה שני פעילי חמאס שתכננו לפגוע בכוחות הביטחון והיוו איום מיידי עליהם.
אתמול כוחות הצבא תקפו והרגו את את האיימן חוסנה, שייצר ותיקן אמצעי לחימה שנועדו לשמש מחבלים מחמאס לפגוע בכוחות הביטחון.
היום כוחות צה"ל תקפו והרגו את אנס חאלד צאפי, שתכנן לפגוע בכוחות הצבא בטווח הזמן המיידי.
החייל שנראה מנפץ פסל של ישו באמצעות פטיש כבד בדרום לבנון זוהה על ידי צה"ל, כך לפי הצבא.
צה"ל מסר כי יינקטו צעדים נגד המעורבים בתקרית ביישוב הנוצרי דבל.
אתמול, לאחר שהתמונה הופצה, צה"ל מסר כי הוא "רואה את התקרית בחומרה רבה ומדגיש כי התנהלות החייל אינה עולה בקנה אחד לחלוטין עם הערכים המצופים מחייליו".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו
הכותרות הראשיות עכשיו
החזרה לבתי הספר לאחר 40 ימי מלחמה (וביישובי הצפון – 50) אינה חזרה רגילה. זה הרגיש קצת כמו האחד בספטמבר בהתרגשות לקראת המפגש המחודש עם הילדות והילדים ועם הצוותים, אבל היה שונה בתכלית, וגם לא דמה לחזרה משגרת חגים.
זו הייתה חזרה אל תוך שבר – אישי, קהילתי ולאומי, שטרם התאחה. ודווקא בתוך המציאות הזו, מערכת החינוך נדרשת כמעט מייד להתמודד עם הרצף הכי טעון בלוח השנה הישראלי – יום השואה, יום הזיכרון ויום העצמאות.
ורד גורפינקל היא אשת חינוך. גרה ברמת הגולן, מנהלת "בית חינוך מעלות הגולן" ברמות, בוגרת תכנית מנדל ופעילה בתנועת "הרבעון הרביעי". נשואה לעומר, שמשרת במילואים ברצף מאז 7.10, ואמא לארבעה בנים.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנוהפופולריים השבוע
-
1
-
2
-
3
-
4
-
5
-
6
-
7
-
8
-
9
-
10
למקרה שפיספסת
הבעיה עם הפסקות אש במזרח התיכון היא שהשם שלהן מטעה. הן נשמעות כמו סוף, אבל בדרך כלל הן רק שם מכובס להפסקה טכנית בין סבב אחד לסבב הבא. גם עכשיו, כל הסימנים מצביעים לא על הסדרה יציבה, אלא על רגיעה שברירית, עמוסת סתירות, פרצות ואינטרסים מנוגדים.
השיחות בין ארה"ב לאיראן הסתיימו בלי הסכם, המחלוקות המהותיות נותרו פתוחות, והפסקת האש עצמה מוגבלת בזמן. במקביל, האמריקאים כבר לא מדברים בשפה של שלום אלא בשפה של "יצירת תנאים" לחידוש מעבר ימי בטוח, כלומר בשפה צבאית, הנדסית ומבצעית. כשצריך לפנות מוקשים כדי להציל את הפסקת האש, כנראה שאין באמת הפסקת אש.
ד"ר בלה ברדה ברקת היא מומחית לנדל"ן ופרשנית כלכלית וגאופוליטית ומחברת הספר "הנדסת העושר, התפתחות הנדל"ן מצורך אנושי למוצר פיננסי".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנוהפוסטים הפופולריים השבוע
-
1
-
2
-
3
-
4
-
5
-
6
-
7
-
8
-
9
-
10
-
11
תגובות אחרונות
יש רגעים שבהם נדמה שהדבר הנכון ביותר לעשות הוא לשתוק. מלחמה או מצב חירום מתמשך הוא אחד מהם. אבל במציאות של היום, שתיקה היא לא בהכרח הבחירה הבטוחה ביותר, ולעיתים היא דווקא מרחיקה ארגונים מהקהל שלהם.
בתקופות כאלה עולה לעיתים הנטייה להוריד הילוך תקשורתי, לבחון כל מסר בזהירות יתרה, ולנסות לא להפריע לרגע. זה מגיע ממקום מובן, אבל פחות מתאים למציאות שבה אנחנו פועלים. כי בישראל של 2026, מצב חירום הוא כבר לא אירוע נקודתי. זו שגרה.
אביגיל רובינגר היא יועצת תקשורת ואסטרטגיה שמאמינה שכוחם של מילים וערכים אמיתיים יכול לבנות אמון – גם בין אנשים, גם בין מותגים.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו
סילמן מבשר רעות
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנובזמן שמתחולל הפולמוס,
הבינה המלאכותית מתקדמת בקפיצות, שמפתיעות אפילו את בכירות המומחים בענקיות הטכנולוגיה.
הכמיהה להאט, לבנות מנגנוני בקרה, ולאפשר למין האנושי לפעול בקצב האבולוציה יתקלו בכוחות אדירים שמעניקים לרוב יכולות חסרות תקדים, כולל יצירה, והזדמנויות לרווחי עתק, תוך הגדרה מחדש של תחומים עשייה וידע שונים.
האומנות כבר עברה בחלקה אוטומציה,
כמו בניהול מלחמות, פיננסים ועוד, ואין דרך חזרה.
תוך שנים בודדות האנושות תשונה על ידי בינת-על שמשפרת את עצמה, מיליוני יחידות רובוטיקה וכו.
(במקביל לשינויים מהותיים בסביבה האקולוגית וגם ביציבות משטרים ועמים…).
כמובן, כמו בעת המהפכה התעשייתית ומהפכת המידע, יהיו רבים שייפגעו.
המשפט והחוק לא עומדים בקצב ההתקדמות של המאה ה-21. המאמר שלך מראה זו בצורה מדהימה.
לדעתי שלושת הרשויות חייבות להשקיע משאבים על מנת לקדם שמירת זכויות בעולם שמתפתח במהירות. "מגרש חול רגולטורי" וכלים אחרים שייכים לעולם הקודם, כיום המשפט צריך לחשוב אך הוא פותר בעיות בצורה אפריורית, אמנם חשיבה זו מערימה המון קשיים.
בעיה מרכזית היא שבעלי סמכות ונציגי ציבור בשלושת הרשויות לא מסתגלים להתפתחויות מהירות. ראו גם בספרו של אלבין טופלר "הלם העתיד". הלם זה גורם לאינדיבידואלים לפחד עד כדי שיתוק מטכנולוגיה (ספר זה נכתב בשנת 1970!), פועל יוצא ממצב זה גורם לכך שלא מכירים את הבעיות הטמונות בטכנולוגיה ומצד שני את האופן היעיל ביותר על מנת למצות את היתרונות של זו בצורה מיטבית (ציבורית ופרטית).
לדעתי איזון בנושא טכנולוגי ידרוש מצד אחד הקמת טריבולנים מקצועים.
מצד שני חיקוקים ותקנות שחושבים אפריורית על התפתחויות חדשות (ע"י מושגי שסתום רבים).
לדוג' טריבונל של בית דין לעבודה כולל נציגים בעד זכויות העובדים ונציגים בעד זכויות המעסיקים, לצידם שופט.
רעיון דומה יכול להוות איזון ראוי בטריבונל טכנולוגי:
שופט-נציג של חברות ההייטק- נציג אבטחת סייבר מטעם המדינה שתפקידו לשקול שיקולי אבטחה והגנה על זכויות – יועץ משפטי שתפקידו יהיה לעלות את הזכויות שעלולות להפגע וצורות איזון שונות – ובעלי מקצוע מתחומים שונים שיכולים להשתנות (מחשבים/ רכב אוטונומי/ בלוקציין/הגנה על השקעת מניות/ שרתים וכד'
מיכאל בן-אבן סטודנט למשפטים במכללה למנהל