בשנים האחרונות, הבינה המלאכותית פורצת דרך בתחומים רבים וביניהם תחום האמנות. השפעת הטכנולוגיה על תחום האמנות באה לידי ביטוי באפשרות ליצור על ידי תוכנה יצירות מוזיקליות, תסריטים, ספרים ועוד.
אחד החששות המרכזיים העולים בהקשר זה, הוא ההשפעה של בינה מלאכותית על שוק העבודה, בדגש על ייתור תפקידו של היוצר האנושי והגדלת מעגל האבטלה.
אלינור סנדקה היא חוקרת במעבדת המחקר למשפט, עבודה וטכנולוגיה. המעבדה פועלת במסגרת הפקולטה למשפטים של המסלול האקדמי המכללה למנהל.
"כולם יודעים שהטובים הפסידו
כולם יודעים שהמשחק מכור
העני נשאר עני והעשיר מתעשר
ככה זה, כולם יודעים". (לאונרד כהן)הדרה לוין ארדי היא מוזיקאית, סופרת, משוררת, אמנית ספוקן-וורד, מופיענית (גם קצת מציירת). בוגרת אוניברסיטת ניו יורק בקולנוע וטלוויזיה בהצטיינות יתרה. פרסמה 3 ספרים (שירה ופרוזה), 18 אלבומים (אנגלית ועברית) ומדי פעם מפרסמת מאמרים וטורים. לעולם לא תוותר על כוס היין שלה. "הבוב דילן והטום ווייטס הישראלית" (הארץ).
פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
במשך שנים הכוחות המצרים בסיני העלימו עין מהברחות נשק לחמאס בעזה. הסכם השלום עם מצרים מגביל את הפעילות של ישראל נגד הפעולות או חוסר הפעולות של קהיר, אבל בזמן האחרון יש רבים שמצביעים על הצורך לפקוח עין על ההתפתחויות בתחום כוחה הצבאי של מצרים.
בימים אלה מצרים החלה לקבל מצרפת את ראשוני מטוסי הקרב מדגם ראפאל. היא גם משקיעה סכומי עתק בתוכנית להשבחת צי הטנקים האמריקאים מדגם אברמס שמפעיל צבאה.
אריה אגוזי הוא כתב לענייני ביטחון. עבד בעבר בידיעות אחרונות. מתמחה בדיווח על טכנולוגיות ביטחוניות ישראליות ועל האתגרים עימן צריכות טכנולוגיות להתמודד, בעיקר מול האיומים החדשים.
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
בזמן שמתחולל הפולמוס,
הבינה המלאכותית מתקדמת בקפיצות, שמפתיעות אפילו את בכירות המומחים בענקיות הטכנולוגיה.
הכמיהה להאט, לבנות מנגנוני בקרה, ולאפשר למין האנושי לפעול בקצב האבולוציה יתקלו בכוחות אדירים שמעניקים לרוב יכולות חסרות תקדים, כולל יצירה, והזדמנויות לרווחי עתק, תוך הגדרה מחדש של תחומים עשייה וידע שונים.
האומנות כבר עברה בחלקה אוטומציה,
כמו בניהול מלחמות, פיננסים ועוד, ואין דרך חזרה.
תוך שנים בודדות האנושות תשונה על ידי בינת-על שמשפרת את עצמה, מיליוני יחידות רובוטיקה וכו.
(במקביל לשינויים מהותיים בסביבה האקולוגית וגם ביציבות משטרים ועמים…).
כמובן, כמו בעת המהפכה התעשייתית ומהפכת המידע, יהיו רבים שייפגעו.
המשפט והחוק לא עומדים בקצב ההתקדמות של המאה ה-21. המאמר שלך מראה זו בצורה מדהימה.
לדעתי שלושת הרשויות חייבות להשקיע משאבים על מנת לקדם שמירת זכויות בעולם שמתפתח במהירות. "מגרש חול רגולטורי" וכלים אחרים שייכים לעולם הקודם, כיום המשפט צריך לחשוב אך הוא פותר בעיות בצורה אפריורית, אמנם חשיבה זו מערימה המון קשיים.
בעיה מרכזית היא שבעלי סמכות ונציגי ציבור בשלושת הרשויות לא מסתגלים להתפתחויות מהירות. ראו גם בספרו של אלבין טופלר "הלם העתיד". הלם זה גורם לאינדיבידואלים לפחד עד כדי שיתוק מטכנולוגיה (ספר זה נכתב בשנת 1970!), פועל יוצא ממצב זה גורם לכך שלא מכירים את הבעיות הטמונות בטכנולוגיה ומצד שני את האופן היעיל ביותר על מנת למצות את היתרונות של זו בצורה מיטבית (ציבורית ופרטית).
לדעתי איזון בנושא טכנולוגי ידרוש מצד אחד הקמת טריבולנים מקצועים.
מצד שני חיקוקים ותקנות שחושבים אפריורית על התפתחויות חדשות (ע"י מושגי שסתום רבים).
לדוג' טריבונל של בית דין לעבודה כולל נציגים בעד זכויות העובדים ונציגים בעד זכויות המעסיקים, לצידם שופט.
רעיון דומה יכול להוות איזון ראוי בטריבונל טכנולוגי:
שופט-נציג של חברות ההייטק- נציג אבטחת סייבר מטעם המדינה שתפקידו לשקול שיקולי אבטחה והגנה על זכויות – יועץ משפטי שתפקידו יהיה לעלות את הזכויות שעלולות להפגע וצורות איזון שונות – ובעלי מקצוע מתחומים שונים שיכולים להשתנות (מחשבים/ רכב אוטונומי/ בלוקציין/הגנה על השקעת מניות/ שרתים וכד'
מיכאל בן-אבן סטודנט למשפטים במכללה למנהל