שר החוץ האיראני עבאס עראקצ'י מזהיר כי מזכר ההבנות בין ארצות הברית לאיראן מחייב את הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ להטיל רסן על ישראל, ולמנוע ממנה לאיים צבאית על טהרן. הדברים מגיעים בתגובה להתבטאויותיו של שר הביטחון ישראל כ"ץ.
"תנאי מזכר ההבנות של אסלאמאבאד ברורים לחלוטין וגלויים לעין כול", כתב עראקצ'י בפוסט ברשת הטוויטר. לדבריו, "נשיא ארצות הברית התחייב לרסן את חיות המחמד שלו בתל אביב. אם הן יתעלמו מהאדון שלהן, איראן תלמד אותן לקח". עראקצ'י הוסיף והזהיר כי "כל איום נגד העם וההנהגה שלנו ייענה בתגובה מיידית ועוצמתית".
ההצהרה האיראנית מגיעה בעקבות דברים שאמר כ"ץ בתדרוך לכתבים צבאיים ביום שני. שר הביטחון הזהיר כי המנהיג העליון של איראן שנבחר בזמן המלחמה, מוג'תבא חמינאי, מוגדר "מסומן למוות".
עוד ציין כ"ץ כי בעוד שטהרן מנסה "לסחוט ויתורים" בשיחותיה עם וושינגטון, ישראל "לא תאפשר לאיראן לפתח נשק גרעיני", והוסיף כי "אם הסכם ישיג זאת, מה טוב".
מזכר ההבנות קובע כי ארצות הברית, איראן ו"בנות בריתן" יפסיקו את פעולות האיבה "בכל החזיתות". למרות זאת, גורמים רשמיים בישראל הדגישו כי ירושלים אינה חתומה על ההסכם – והתחייבו להמשיך למנוע מאיראן להשיג נשק גרעיני.
המסר הישראלי התקיף נאמר על אף שוושינגטון שבה ומדגישה את חתירתה ל"הפסקת אש אזורית" ואת העדפתה לפתרון דיפלומטי לסכסוך.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנובזמן שמתחולל הפולמוס,
הבינה המלאכותית מתקדמת בקפיצות, שמפתיעות אפילו את בכירות המומחים בענקיות הטכנולוגיה.
הכמיהה להאט, לבנות מנגנוני בקרה, ולאפשר למין האנושי לפעול בקצב האבולוציה יתקלו בכוחות אדירים שמעניקים לרוב יכולות חסרות תקדים, כולל יצירה, והזדמנויות לרווחי עתק, תוך הגדרה מחדש של תחומים עשייה וידע שונים.
האומנות כבר עברה בחלקה אוטומציה,
כמו בניהול מלחמות, פיננסים ועוד, ואין דרך חזרה.
תוך שנים בודדות האנושות תשונה על ידי בינת-על שמשפרת את עצמה, מיליוני יחידות רובוטיקה וכו.
(במקביל לשינויים מהותיים בסביבה האקולוגית וגם ביציבות משטרים ועמים…).
כמובן, כמו בעת המהפכה התעשייתית ומהפכת המידע, יהיו רבים שייפגעו.
המשפט והחוק לא עומדים בקצב ההתקדמות של המאה ה-21. המאמר שלך מראה זו בצורה מדהימה.
לדעתי שלושת הרשויות חייבות להשקיע משאבים על מנת לקדם שמירת זכויות בעולם שמתפתח במהירות. "מגרש חול רגולטורי" וכלים אחרים שייכים לעולם הקודם, כיום המשפט צריך לחשוב אך הוא פותר בעיות בצורה אפריורית, אמנם חשיבה זו מערימה המון קשיים.
בעיה מרכזית היא שבעלי סמכות ונציגי ציבור בשלושת הרשויות לא מסתגלים להתפתחויות מהירות. ראו גם בספרו של אלבין טופלר "הלם העתיד". הלם זה גורם לאינדיבידואלים לפחד עד כדי שיתוק מטכנולוגיה (ספר זה נכתב בשנת 1970!), פועל יוצא ממצב זה גורם לכך שלא מכירים את הבעיות הטמונות בטכנולוגיה ומצד שני את האופן היעיל ביותר על מנת למצות את היתרונות של זו בצורה מיטבית (ציבורית ופרטית).
לדעתי איזון בנושא טכנולוגי ידרוש מצד אחד הקמת טריבולנים מקצועים.
מצד שני חיקוקים ותקנות שחושבים אפריורית על התפתחויות חדשות (ע"י מושגי שסתום רבים).
לדוג' טריבונל של בית דין לעבודה כולל נציגים בעד זכויות העובדים ונציגים בעד זכויות המעסיקים, לצידם שופט.
רעיון דומה יכול להוות איזון ראוי בטריבונל טכנולוגי:
שופט-נציג של חברות ההייטק- נציג אבטחת סייבר מטעם המדינה שתפקידו לשקול שיקולי אבטחה והגנה על זכויות – יועץ משפטי שתפקידו יהיה לעלות את הזכויות שעלולות להפגע וצורות איזון שונות – ובעלי מקצוע מתחומים שונים שיכולים להשתנות (מחשבים/ רכב אוטונומי/ בלוקציין/הגנה על השקעת מניות/ שרתים וכד'
מיכאל בן-אבן סטודנט למשפטים במכללה למנהל