מקצוע ההוראה בישראל עומד בפני שורה ארוכה של אתגרים, המשפיעים ישירות על איכות החינוך, על מעמדם המקצועי של המורים ועל יכולת המערכת לגייס ולשמר את המוחות הטובים ביותר.

בעוד שבמדינות כמו פינלנד, יפן וסינגפור המורים נהנים מיוקרה חברתית, שכר הולם ותנאי עבודה המאפשרים להם להתפתח מקצועית, בישראל המצב מורכב בהרבה. לפי נתוני משרד החינוך לשנה"ל תשפ"ו, קיים מחסור פיזי של אלפי מורים (טרבלסי חדד, 2025) ולצד זאת, ישנו "מחסור איכותי" נוסף לפיו מורים פעילים במערכת שאין להם תעודת הוראה או הכשרה מתאימה למקצוע שהם מלמדים.

בעוד שבפינלנד, יפן, סינגפור ועוד המורים נהנים מיוקרה חברתית, שכר הולם ותנאי עבודה המאפשרים התפתחות מקצועית, בישראל יש מחסור פיזי של אלפי מורים ומחסור איכותי במורים עם הכשרה הולמת

המחסור ניכר בעיקר במקצועות כמו מתמטיקה, אנגלית ומדעים. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) ומרכז טאוב, מדי שנה בין 7,000 ל-10,000 מורים נוטשים את המקצוע (מעריב, 2023) וביתר שאת בעת משברים כמו מגפה ומלחמה, מה שמחריף את המשבר הקיים (מאיר, 2022). 

ההשוואה בין ישראל לפינלנד, יפן וסינגפור נועדה להאיר את הפערים, להציג את הבעיות המובנות במערכת הישראלית ולהציע מודלים לחיקוי שיכולים לסייע בשינוי המצב.

האתגרים של המורים בישראל

• מעמד מקצועי ושכר: אולי האתגר המרכזי ביותר. בישראל, מקצוע ההוראה נתפס לעיתים קרובות כמקצוע של "שליחות" ולא כ"קריירה". שכר המורים בישראל נמוך יחסית למקצועות אקדמיים אחרים, והוא אינו תואם את המורכבות והאחריות הנדרשות. השכר ההתחלתי הנמוך, העלייה האיטית בשכר והיעדר של מסלולי קידום ברורים מרתיעים צעירים מוכשרים מלפנות לתחום.
• הכשרה ופיתוח מקצועי: מערכת ההכשרה בישראל מגוונת אך לא מספיק סלקטיבית. כל מי שעובר את בחינות הכניסה יכול ללמוד הוראה, ואין תהליך סינון מחמיר שמוודא כי רק המועמדים הטובים ביותר מתקבלים. בנוסף, לאחר הכניסה למקצוע, הפיתוח המקצועי לרוב אינו מובנה מספיק ותלוי במידה רבה ברצון המורה עצמו ולא במדיניות מערכתית.

מקצוע ההוראה נתפס לעיתים קרובות כמקצוע של "שליחות" ולא כ"קריירה". שכר המורים בישראל נמוך יחסית למקצועות אקדמיים אחרים, והוא אינו תואם את המורכבות והאחריות הנדרשות

• עומס עבודה ושחיקה: מורים בישראל עובדים שעות רבות, לא רק בכיתה אלא גם מחוצה לה, בפגישות הורים, כתיבת הערכות, ישיבות צוות, הכנת חומרים וטיפול בנושאים בירוקרטיים. עומס זה מוביל לעיתים קרובות לשחיקה מקצועית ולנשירה מהמקצוע. המורים נדרשים להיות גם פסיכולוגים, מנהלים וגם מתווכים בין הורים, תלמידים והמערכת, ללא הכשרה או תמיכה מספקת. ואם נוסיף לכל אלו את השנים האחרונות – החל ממגפת הקורונה ועד הטילים מאיראן – נראה שהעומס הרגשי ביחד עם עומס העבודה והשחיקה נותנים את אותותיהם באופן מרבי.
• יחסים עם הורים והקהילה: מורים בישראל נתונים לביקורת מתמדת מצד הורים והתקשורת, והדבר פוגע במעמדם וביכולתם המקצועית. מערכת היחסים עם ההורים לעיתים טעונה, והמורים נדרשים להתמודד עם ציפיות גבוהות ולחצים, לעיתים על חשבון שיקול הדעת המקצועי שלהם.

מודלים לחיקוי: פינלנד, יפן וסינגפור

כדי להבין כיצד ניתן לשפר את מצבם של המורים, יש לבחון את המודלים המוצלחים בעולם, ששמו את המורה במרכז הבמה החברתית, מקצועית.

בפינלנד, המורה נחשב למעצב הדור הבא של האומה. מעמדו החברתי גבוה כל כך, עד כדי תחרות עם מקצועות יוקרתיים כמו עריכת דין ורפואה. הכבוד הזה אינו מקרי, הוא נובע ממדיניות ממשלתית ארוכת טווח ששמה את המורה במרכז.

בפינלנד, המורה נחשב למעצב הדור הבא של האומה. מעמדו החברתי גבוה עד כדי תחרות עם מקצועות יוקרתיים כעריכת דין ורפואה. הכבוד לא מקרי, הוא נובע ממדיניות ממשלתית ששמה את המורה במרכז

• מעמד והכשרה: הכניסה למקצוע ההוראה בפינלנד סלקטיבית במיוחד. רק כ-10% מהמועמדים מתקבלים ללימודי הוראה, והתנאי המינימלי הוא תואר שני מחקרי. דוגמה מעניינת היא שבחלק מהאוניברסיטאות, הציון הממוצע הנדרש לקבלה ללימודי הוראה גבוה יותר מזה הנדרש לקבלה ללימודי רפואה.
• אוטונומיה ופדגוגיה: למורים הפינים יש אוטונומיה פדגוגית מלאה. הם חופשיים לתכנן את שיעוריהם, להעריך את התלמידים שלהם ולהשתמש בשיטות הוראה שונות. דוגמה בולטת לכך היא היעדר בחינות ארציות או מבחנים סטנדרטיים עד סוף התיכון. המורים מעריכים את תלמידיהם בעצמם, ובכך בונים יחסי אמון עמוקים עם כל תלמיד.
• פיתוח מקצועי: המורים הפינים מבלים שעות רבות בפיתוח מקצועי, והדבר נחשב לחלק אינטגרלי מהשגרה שלהם. דוגמה לכך היא שפעם בשבוע או בשבועיים, המורים מקדישים זמן לשיחות עם עמיתיהם, כדי להחליף חוויות ולהשתפר באופן קבוצתי.

יפן: המורה כמגדלור של ערכים חברתיים

ביפן, תפקיד המורה רחב הרבה יותר מהעברת ידע. המורה נחשב לדמות מופת שמעבירה ערכים של כבוד, סדר ומשמעת. הוא מהווה עמוד תווך במארג החברתי העדין של יפן, ומלמד את התלמידים להיות אזרחים טובים ותורמים לחברה.

• מעמד ושכר: מעמד המורה ביפן מכובד ומוערך, והדבר מתבטא גם בשכרם, שהוא גבוה מהממוצע. תנאי ההעסקה כוללים קביעות, הטבות סוציאליות נרחבות ויציבות תעסוקתית לאורך זמן. דוגמה מעניינת היא שבניגוד למורים בישראל, מורים יפנים נדרשים לעבור סדנאות קיץ שמטרתן לשפר את הופעתם החיצונית ואת נימוסיהם, כדי לשמש מודל לחיקוי עבור התלמידים.
• שיעור מחקר (Lesson Study): שיטת הוראה ייחודית שבה קבוצת מורים מתכננת ומעבירה יחד שיעור, בעוד מורים אחרים צופים ומנתחים אותו. לאחר מכן, הם דנים בשיעור לעומק. למשל, מורה מלמדת שיעור מתמטיקה בנושא מסוים, בעוד חבריה לצוות מתעדים וצופים מאחור. בסוף השיעור, הקבוצה מתכנסת לדיון וניתוח מדוקדק של השיעור. הדבר מאפשר לכל מורה להשתפר באופן מתמיד, ומהווה חלק מההתפתחות המקצועית שלהם.
• עבודת צוות: מורים ביפן עובדים בצוותים ומחויבים לשתף פעולה. כל מורה מנהל כיתה, אך יש צוות מורים שתומך בו, למשל צוות מורים מומחה לנושאים לימודיים או צוות מורים המופקד על רווחת התלמידים, והדבר מפחית את העומס הבירוקרטי על המורה ומפנה אותו לעבודה פדגוגית.

ביפן, תפקיד המורה רחב בהרבה מהעברת ידע. המורה נחשב לדמות מופת שמעבירה ערכי כבוד, סדר ומשמעת. הוא מהווה עמוד תווך במארג החברתי העדין של יפן, ומלמד את התלמידים להיות אזרחים טובים ותורמים

סינגפור: המורה כמשקיע בהון האנושי הלאומי

בסינגפור, המורים נתפסים כמשקיעים לטווח ארוך בהון האנושי של האומה. הממשלה משקיעה סכומים אדירים במערכת החינוך, מתוך הכרה בכך שהיא המפתח להצלחה כלכלית במדינה קטנה וצפופה.

• סלקציה מחמירה וקידום מקצועי: רק בוגרי התיכון המצטיינים ביותר מתקבלים למסלולי הכשרת מורים. לאחר מכן, המורים עוברים הכשרות מתקדמות במכון הלאומי לחינוך. לאחר הכשרה מתקדמת, המורים יכולים להתקדם לשלושה מסלולים שונים: מסלול הוראה בכיר, מסלול ניהול, או מסלול מחקר חינוכי, וכל מסלול כזה כולל תגמול כספי הולם, כל אחד מחוייב להיכנס לאחד המסלולים.
• שכר תחרותי: שכרם של המורים בסינגפור גבוה, והם זוכים לבונוסים ותמריצים על בסיס ביצועים. המורים מתוגמלים על בסיס הצלחת תלמידיהם באופן עקבי וללא תחרות, והדבר יוצר מוטיבציה מתמדת להשקיע בחינוך.
• הכשרה מתמדת ו"שירות ארוך": מורים בסינגפור נדרשים להשתתף בקורסי פיתוח מקצועי מדי שנה, ולהשלים "שירות ארוך" במוסדות שונים, כמו משרד החינוך, כדי להכיר את המערכת גם מבחוץ. מורה יכול להשתחרר מהוראה למשך שנה, ולעבוד כיועץ או חוקר במשרד החינוך בלבד.

המודלים המוצלחים של פינלנד, יפן וסינגפור מראים כי השקעה במורים, במעמדם, בהכשרתם ובתנאי עבודתם, היא המפתח למערכת חינוך חזקה ומתפקדת, ומהווה את הבסיס לצמיחה חברתית וכלכלית של מדינה. אם ישכילו לעשות זאת קובעי המדיניות בישראל בשיתוף פעולה מלא עם ארגוני המורים והמורים בשטח נקבל כאן חינוך ראוי, איכותי ובעיקר נדאג לעתיד הילדים והנכדים של כולנו.

המודלים המוצלחים של פינלנד, יפן וסינגפור מראים כי השקעה במורים, במעמדם, בהכשרתם ובתנאי עבודתם, היא המפתח למערכת חינוך חזקה ומתפקדת, והבסיס לצמיחה חברתית וכלכלית של מדינה

מספר פעולות בסיסיות עשויות לקדם אותנו לעבר החלום:

1

לשדרג את תנאי ההעסקה והשכר של המורים – הצעד הראשון והקריטי ביותר הוא העלאה משמעותית של שכר המורים. יש להשוות את שכרם לשכרם של מקצועות אקדמיים מקבילים בשירות הציבורי, כדי למשוך את המועמדים הטובים והמבריקים ביותר למקצוע. בנוסף, יש ליצור מסלולי קריירה ברורים ותגמול מבוסס ביצועים, בדומה למודל הסינגפורי, כך שמורים מצטיינים יתוגמלו באופן הולם באופן קבוע ולא על בסיס תגמול דיפרנציאלי בלבד – כחלק מבית הספר.

2

להקשיח את תהליכי ההכשרה והסינון באוניברסיטאות ובמכללות – על מנת להעלות את יוקרת המקצוע, יש להפוך את תהליכי הקבלה ללימודי הוראה לסלקטיביים יותר. ניתן לבסס מודל, בדומה לפינלנד, שבו רק בוגרי האקדמיה המצטיינים ביותר מתקבלים למסלולי ההכשרה. בנוסף, יש לשלב בהכשרה התמחות מעשית מקיפה מהיום הראשון להרשמה ללימודים  ושימוש בשיטות פדגוגיות חדשניות.

3

להעניק אוטונומיה מקצועית למורים – קובעי המדיניות צריכים להעניק למורים יותר אוטונומיה בבתי הספר ובכיתה. הפחתת הרגולציה הממשלתית, צמצום הבירוקרטיה, והפחתת כמות המבחנים הארציים יאפשרו למורים להתמקד בעיקר – בהוראה ובחינוך. צעד כזה, בדומה למודל הפיני, יחזק את האמון במורים ויגביר את תחושת האחריות והשליחות שלהם.

4

לדאוג לפיתוח מקצועי מתמשך ללא הגבלת גמולי השתלמות – לא להפסיק להתפתח – יש להפוך את הפיתוח המקצועי לחלק אינטגרלי משגרת יומם של המורים, ולא רק לדרישה פורמלית. המלצה היא ליישם מודל של "שיעור מחקר" (Lesson Study), בדומה ליפן, שבו מורים לומדים יחד ומפתחים את יכולותיהם באופן קבוצתי. המדינה צריכה להשקיע בתוכניות הכשרה מתקדמות, להעניק למורים תקציבים ייעודיים ללמידה וליצור שיתופי פעולה עם האקדמיה ומוסדות מחקר כחלק מתוכנית עבודה שנתית ובהתאמה לערכים אותם מוביל בית הספר.

5

לחזק את התמיכה במורים – על המערכת החינוכית לספק למורים תמיכה פסיכולוגית ופדגוגית, כדי למנוע שחיקה יש לעשות זאת על בסיס שבועי. להקים צוותי תמיכה בבתי הספר, שיעניקו מענה לצורכיהם הרגשיים והמקצועיים של המורים. תמיכה כזו תסייע להתמודד עם אתגרים מורכבים כמו עבודה עם תלמידים מרקע קשה והתמודדות עם משברים. תמיכה כזאת חייבת להיות על סדר היום בכל בית ספר ולא רק כחלק מכיבוי שריפות מקומי.

על המערכת החינוכית לספק למורים תמיכה פסיכולוגית ופדגוגית, כדי למנוע שחיקה יש לעשות זאת על בסיס שבועי. להקים צוותי תמיכה בבתי הספר, שיעניקו מענה לצורכיהם הרגשיים והמקצועיים של המורים

מדינת ישראל – תתעוררי. יישום המלצות אלו דורש השקעה ניכרת מצד המדינה, אך מדובר בהשקעה קריטית בעתיד החברה הישראלית. מערכת חינוך חזקה, המבוססת על מורים מוערכים, היא המפתח לכלכלה משגשגת ולחברה יציבה.

אתגרי המורים בישראל אינם גזירת גורל. למידה והתבססות על המודלים של המדינות המובילות בעולם, יכולות לסייע בבניית מערכת חינוך טובה יותר, ובעיקר, להשיב למקצוע ההוראה את המעמד הראוי לו.

גילוי נאות, אני מורה בישראל מעל 25 שנים, אוהבת וגאה בכל רגע במקצוע אותו בחרתי למרות אתגריו. הוראה וחינוך זאת לא רק עבודה, זאת הזדמנות לעצב את הדור הבא ולהשפיע באופן משמעותי על חייהם של אנשים צעירים בהתהוות חייהם.

"הדואג לימים זורע חיטים
הדואג לשנים נוטע עצים
הדואג לדורות מחנך אנשים".
(יאנוש קורצ'אק)

אשת חינוך ואקדמיה. עוסקת בחקר השחיתות השלטונית ובחקר החוסן האישי, הקהילתי והלאומי בארגונים פרטים וציבוריים ובמערכת החינוך בפרט. מרצה וחברת סגל במכללת אורנים ועמיתת מחקר באוניברסיטת אריאל ובמוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית. מנכ"לית מרכז מגדלורים – הכוונה לחוסן מיטבי, מרכז שמעניק שירותי הרצאות, סדנאות וימי עיון בתחומי חוסן וחברה בוערים.