נהג המונית שנסעתי איתו לא דיבר על שוק המניות, אלא על מה שכולם מדברים עליו: על המלחמה. לכאורה, סימן בריא שאינו מעיד על בועה בבורסה. ועדיין, אי־אפשר להתחמק מהעובדה שהשוק גואה, אחרי שמדד ת"א 125 עלה בשנה האחרונה בכ־34% – יותר מפי שניים מהעלייה במדד S&P 500 בוול סטריט.

אתמול (רביעי) נסחרה הבורסה המקומית במגמה מעורבת, לאחר ראלי של עליות שערים שתודלקו באופטימיות לסיום המלחמה. במקביל, גם השקל מתחזק מול המטבעות הזרים, וכבר מסב כאבי ראש לייצואנים ואנחת רווחה לייבואנים. לישראלים שאיבדו אמון בממשלה ובמדינה כל זה כבר פחות משנה; לפחות מאז המהפכה המשפטית הם בוחנים אפשרויות להוצאת הכסף ולהשקעות בחו"ל.

אותם ישראלים פותחים חשבון בנק ומסחר מעבר לים, או פונים להשקעות אלטרנטיביות שאינן סחירות בחו"ל – בעיקר בנדל"ן. האופציות הללו תמיד מסובכות, וכרוכות גם בעלויות ששוחקות את התשואה המיוחלת. אבל יש גם כאלה שבוחרים באפשרות הקלה יותר – מסחר במניות בבורסות זרות. לשם כך צריך רק לבקש מהבנק אישור לפעולות בשוק ההון.

הרשתות החברתיות מוצפות בהצעות לפתיחת חשבונות מסחר ובהמלצות על מניות – מצד גורמים שאינם בתי השקעות ממוסדים

בנק ישראל עצמו ממליץ על פתיחת חשבון מסחר ורכישה של קרנות כספיות לשונאי סיכון ולמשקיעים סולידיים, כדי למנוע שחיקה של הכסף בחשבון העובר ושב. אלא שבתקופות של גאות בשוק ההון גובר התיאבון לתשואות עודפות, ותמיד יש מי שמחכה מעבר לפינה. הרשתות החברתיות מוצפות בהצעות לפתיחת חשבונות מסחר ובהמלצות על מניות – מצד גורמים שאינם בתי השקעות ממוסדים.

מניות הממים

במקרים הבוטים במיוחד מדובר באתרים שמפתים גולשים לפתוח חשבון מסחר, תוך הבטחה לתשואה של מאות אחוזים ואשראי לפעילות בני"ע (ניירות ערך) או במט"ח – שמטרתו למשוך את הלקוחות להזרים עוד ועוד כספים לאותם אתרים. הבטחת התשואה כשלעצמה אמורה להדליק נורה אדומה ומהבהבת, שצריכה להרחיק את הגולשים מהמודעות האלה כמו מאש.

מודעה הכוללת הצעה להשקעה בני"ע (צילום: צילום מסך)

אבל יש ז'אנר נוסף – פחות בוטה, וכזה שחומק כיום מתחת לרדאר של האכיפה הפלילית. המפרסמים האלה רק מתהדרים בתשואה שכבר השיגו בעבר הקרוב או הרחוק, ומציעים המלצות יומיות על מניות בוול סטריט. הם מזמינים את המשתמשים להצטרף לקבוצות ווטסאפ ייעודיות כדי להיחשף להמלצות.

הז'רגון שעוטף את ההמלצות נראה מקצועי ומדמה את השיח המקובל בבתי השקעות מוסדיים. המפרסמים מפעילים פרופילים עם תמונה ושם פיקטיביים, ומתקשרים עם המשתתפים בהודעות אישיות.

הז'רגון שעוטף את ההמלצות נראה מקצועי ומדמה את השיח המקובל בבתי השקעות מוסדיים. המפרסמים מפעילים פרופילים עם תמונה ושם פיקטיביים, ומתקשרים עם המשתתפים בהודעות אישיות

בהודעה הראשונה נשלחה אליי טבלת מניות שלטענת המפרסם הובילה משקיעים ל"רווח של 200% בשלושת החודשים האחרונים. כל מניה שאנו ממליצים עליה נותחה ונחקרה בקפידה כדי להבטיח את רווחיותה".
זה היה המסר שקיבלתי מהם בסיום יום המסחר הראשון של השבוע הנוכחי:

"AMD – Advanced Micro Devices: אתמול השלמנו את מכירת המניה ברווח כולל של כ־40%. משקיעים שהכניסו 10,000 דולר השיגו תשואה של כ־4,000 דולר בתוך כמה ימי מסחר – תוצאה מצוינת.

הזמנה לפורום המלצות למניות (צילום: אינסטגרם, צילום מסך)

"MCHP – Microchip Technology: רוב המשתתפים רכשו אתמול במחירים שבין 65.5 ל־66.2 דולר. טווח יעד: 76–80 דולר (פוטנציאל רווח של כ־18%). תקופת החזקה מוערכת: 7–10 ימי מסחר. מי שכבר רכש – נא לשלוח צילום מסך לרישום, כדי שאוכל לעדכן בזמן אמת כשנגיע לשלב המכירה.

"ROOT – Root Inc.: המניה ירדה מעט לאחרונה, אך עדיין בטווח סביר. מומלץ להמשיך להחזיק ולהמתין להנחיה נוספת".

לא שלחתי להם אישור רכישה על המניות – אני לא חייב להם דין וחשבון, ובהחלט ייתכן שיש גורם נוסף שמוכן לשלם להם עמלה עבור הפניית משקיעים תמימים. מעבר לכך, אין לי מושג אם באמת כדאי או לא להשקיע במניות האלה, שחלקן מרכזות עניין ספקולטיבי עצום בפורומים כמו WallStreetBets ב"רדיט". השם המוכר לתופעה הזו הוא מניות ה"ממים".

העניין במניות ה"ממים" גובר בתקופות של גאות בשווקים, ולכן לא מפתיע שהרשתות מוצפות במודעות כאלה דווקא עכשיו – בדיוק כמו בתקופת הקורונה, כאשר המניות הללו פרצו לתודעה

הרצת מניות חוקית

ההמלצות על המניות ה"חמות" עוברות ברשתות באופן ויראלי, שלא בהכרח קשור לביצועי החברות שמאחוריהן. הן מאופיינות בתנודתיות גבוהה ובמחזורי מסחר גדולים. העניין במניות ה"ממים" גובר בתקופות של גאות בשווקים, ולכן לא מפתיע שהרשתות מוצפות במודעות כאלה דווקא עכשיו – בדיוק כמו בתקופת הקורונה, כאשר המניות הללו פרצו לתודעה.

בהחלט ייתכן שהמלצה על מניה ברשת תהיה אותנטית, כזו שנובעת מאמון אמיתי בביצועי החברה שמאחורי נייר הערך. הבעיה היא שההמלצות האלה עלולות להיות גם דרך פשוטה – ולעיתים אף חוקית – להרצת מניות, או במילים בוטות יותר, להונאת פירמידה. מפיצי ההודעות מקווים למשוך משקיעים קמעונאיים שירכשו את נייר הערך, כדי שיוכלו למכור אותו ברווח.

ירידות שערים בוול סטריט (צילום: AP Photo/Richard Drew)

בהחלט ייתכן שהמלצה על מניה ברשת תהיה אותנטית, כזו שנובעת מאמון בביצועי החברה שמאחורי נייר הערך. הבעיה היא שההמלצות הללו עלולות להיות גם דרך פשוטה – ולעיתים אפילו חוקית – להרצת מניות, או במילים בוטות יותר: הונאת פירמידה. מפיצי ההודעות מקווים למשוך משקיעים קמעונאיים שירכשו את נייר הערך, כדי שיוכלו למכור אותו ברווח.

את אותה טענה אפשר, לכאורה, להפנות גם כלפי בתי ההשקעות הממוסדים שמפרסמים המלצות קנייה או מכירה למניות. אלא שהם לפחות מתיימרים להחזיק בחומה סינית בין ההמלצות לציבור לבין תיק ההשקעות העצמי שלהם ("נוסטרו"). יתרה מזאת, הם פועלים תחת רגולציה כבדה, ואמורים לפרסם את ההמלצות על בסיס אנליזה אמיתית – ולא רק כדי "להריץ" את הנייר.

הבעיה היא שההמלצות הללו עלולות להיות גם דרך פשוטה – ולעיתים אף חוקית – להרצת מניות, או במילים בוטות: הונאת פירמידה

רגולציה בפיגור

הטיפול וההסדרה של המודעות הללו מצויים באחריות רשות ניירות ערך. בכל הנוגע למפרסמים שמבטיחים תשואה ולמעשה מטעים את הציבור, ברשות מציינים כי הם פועלים מול חברת מטא – הבעלים של פייסבוק, ווטסאפ ואינסטגרם – במטרה לאסור את הפרסומים המטעים.

הבעיה המורכבת יותר נמצאת בתחום האפור של ההמלצות על מניות ברשתות. מצד אחד, איש לא היה רוצה לאסור על שיתוף מידע או על גישה חופשית לדעות בנוגע לחברות ולמניות. מצד שני, קיימת בעיה עם חשבונות פיקטיביים, שלא ברור מי עומד מאחוריהם ומה האינטרס שמניע אותם.

רשות ני"ע. אמורים להגן על ציבור המשקיעים בישראל (צילום: אוליבייה פיטוסי/פלאש90)

לשם כך מקדמת רשות ניירות ערך הצעת חוק שנמצאת כעת על שולחן ועדת הכספים. ההצעה לא תאסור על פרסום המלצות, אך תציב להן מסגרת ופרופורציות נכונות בכמה תנאים.

ראשית, ממליצים יחויבו להזדהות ולא יוכלו להתחבא מאחורי פרופילים פיקטיביים. מי שאינם יועצי השקעות בעלי רישיון יצטרכו להצהיר על כך, וכן להצהיר שאין להם עניין אישי בעסקה, בנייר הערך או בנכס הפיננסי שלגביהם ניתן הייעוץ – ושאינם מקבלים כל תמורה העלולה להציבם בניגוד עניינים.

מצד אחד, איש לא היה רוצה לאסור על שיתוף מידע או על גישה חופשית לדעות בנוגע לחברות ולמניות. מצד שני, קיימת בעיה עם חשבונות פיקטיביים, שלא ברור מי עומד מאחוריהם ומה האינטרס שמניע אותם

אלה רק מקצת מהסעיפים המפורטים בהצעה, שעוד צפויה לעבור דרך ארוכה בוועדה. הרגולציה והאכיפה עדיין מצויות בפיגור ניכר אחרי התופעה – שגם אם אינה חדשה, היא רק הולכת ומתרחבת.

גם אחרי שהרגולציה תדביק את הפער מול הרשתות החברתיות, למשקיעים מהשורה שנתקלים במודעות הללו כדאי לדכא מעט את התיאבון לסיכונים בטווח הקצר ולחשוב פעמיים לפני שהם רצים אחרי רווחים מהירים. זה נכון תמיד – ובמיוחד בימים הרי גורל כמו אלה שלפנינו.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, אפריל 2025 (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)

מרשות ניירות ערך נמסר בתגובה: "הרשות לניירות ערך רואה בחומרה יתרה את תופעת ההונאות ברשת, ונוקטת בימים אלה מגוון פעולות וצעדים רגולטוריים להגנה על ציבור המשקיעים. כפועל יוצא, בימים אלו אנו פועלים ישירות מול חברת מטא ליצירת פתרון ומנגנון אפקטיבי שיביא לצמצום משמעותי של היקף ההונאות.

"בנוסף, הרשות מקדמת את הצעת חוק הייעוץ הכללי, הנמצאת כיום על שולחנה של ועדת הכספים, אשר תסדיר בין היתר את השיח ברשתות החברתיות ותצמצם את מרחב האנונימיות שבין השאר מייצר כר פורה לביצוע הונאות".