אתמול (ראשון) אחר־הצוהריים, כשיצאה ההודעה על החלטת הרמטכ"ל לבטל את התוכנית לבניית מתקן אימונים בעין פית שברמת הגולן, התעוררה לרגע תקווה שההחלטה תהיה מגובה בנימוקים ערכיים ועקרוניים.
מסר של הרמטכ"ל כי הגיע למסקנה שאסור לחסל אתר טבע ייחודי לטובת מתקן שניתן להקים גם במקום אחר, וכי צה"ל מחויב לשמור על הסביבה כחלק ממחויבותו להגן על המדינה, היה עושה כבוד לצבא ומעניק רגע של נחת לציבור הגדול החרד לגורל הטבע ההולך ומצטמק בישראל.
זה לא קרה. ההודעה הרשמית של צה"ל לא הסגירה שום מחשבות שניות או אפילו תחילתה של הודאה בטעות. שום רמז לכך שהרמטכ"ל העמיד את מתכנניו במקום והבהיר להם שבפעם הבאה הם צריכים להכניס את שמירת הטבע למערך השיקולים שלהם.
במבחן התוצאה, עין פית ניצל. המעיין והבוסתן לא יהפכו למתקן לוחמה בשטח בנוי, המים לא יזדהמו בעופרת, מאות עצים לא ייכרתו כדי לפנות מקום להדמיה של כפר לבנוני
בעוד החברה להגנת הטבע מסרה בתגובה לביטול התוכנית ש"עין פית מסמל את הקשר העמוק בין האדם לטבע", לא נראה שבצה"ל התרשמו מהקשר הזה. תוכנית הבנייה בוטלה, כך לפי הגרסה הרשמית של דובר צה"ל, משיקולים מבצעיים בלבד. המילים המדויקות: "המתקן הביטחוני המתוכנן לא ייתן מענה מיטבי לצרכיו המבצעיים של צה"ל".
במבחן התוצאה, עין פית ניצל. המעיין והבוסתן לא יהפכו ללשב"יה (מתקן לוחמה בשטח בנוי), המים לא יזדהמו בעופרת הכדורים, מאות עצים לא ייכרתו כדי לפנות מקום להדמיה של כפר לבנוני. לפעילי הסביבה הנחושים שהרימו קמפיין והפגינו נוכחות בכל שלב מגיעה טפיחה הגונה על השכם.
הפעילים הצליחו להוכיח, ולא בפעם הראשונה בהיסטוריית המאבקים הירוקים בישראל, שאין מאבק אבוד ושזה לא נגמר עד שזה נגמר. חשוב לזכור את זה בעיקר לאור העובדה שהצלחות סביבתיות זה לא משהו שקורה כאן כל יום, בטח לא מאז פרוץ המלחמה, בוודאי לא כשהצד השני מנפנף בצרכי ביטחון.
"אני סקפטי כי נראה שמיצינו את מכסת ההצלחות שלנו לנובמבר", אמר אתמול באירוניה פעיל סביבה שנשאל על סיכויי ההצלחה של מאבק ירוק אחר.
מעבר לעובדה שאין אינדיקציה לכך שמשהו מהותי השתנה בגישה של צה"ל, נותרה גם הבעיה של הפרוצדורה: תוכנית הבנייה בעין פית נולדה בחטא משום שהיא אושרה בולמ"ב – הועדה לבניית מתקנים ביטחוניים – שבה ההחלטות מתקבלות במסלול חשאי שיש בו אפס שקיפות, אפס יכולת להתנגדות ציבורית, אפס דמוקרטיה.
מסלול הולמ"ב אמור להיות שמור למקרים שבהם מתעורר צורך דחוף ומסווג. האם בניית לשב"יה בעין פית עונה להגדרה הזו? נציגי צה"ל טענו שכן. עד כדי כך הפרויקט דחוף ומסווג, שעכשיו מתברר שהוא בכלל לא נחוץ
כמו בפסקאות הפתיחה המופתיות של "המדריך לטרמפיסט בגלקסיה", הוועדה הזו יכולה להחליט שעל הבית שלכם ייבנה מחלף טרנס־גלקטי ואתם לא תדעו מזה עד שהכלים הכבדים יתחילו לקדוח.
מסלול הולמ"ב אמור להיות שמור למקרים שבהם מתעורר צורך דחוף ומסווג. האם בניית לשב"יה בעין פית עונה להגדרה הזו? נציגי צה"ל בפורומים השונים טענו שכן. עד כדי כך הפרויקט דחוף ומסווג, שעכשיו מתברר שהוא בכלל לא נחוץ.
הטענה בדבר אי כשירות ההליך עמדה בלב העתירה שהגישו משפטני "אדם, טבע ודין", עורכי הדין אלי בן ארי ואורטל סנקר.
כעת העתירה לכאורה התייתרה, אבל בן ארי אמר אתמול לזמן ישראל שהעותרים ידרשו שביטול התוכנית לא יישאר בגדר הצהרה לתקשורת, אלא יתורגם להודעה רשמית של הצבא לבית המשפט ולכך שהשופט ייתן פסק דין בהסכמה על ביטול התוכנית. "אחרת אף אחד לא ערב לנו שכשיתחלף רמטכ"ל או ישתנו הנסיבות לא ישלפו את התוכנית המאושרת מהמגירה ויתחילו לבנות".
אם ההליך נשאר באפילה ואם צה"ל לא החליף דיסקט, שום דבר לא מבטיח שמחר אתר טבע קסום אחר לא יהיה מועמד להפוך למתקן אימונים. למעשה, הפתעה חיובית אחת כן נרשמה במהלך הדרך, והיא הגיעה דווקא מצד מוסד שכמעט רוקן מתוכן במסגרת הידלדלות הדמוקרטיה הישראלית: הכנסת.
"לפעמים המערכת דוהרת בגלל אילוצי ביטחון, אבל צריך לעצור ולהבין שהמציאות השתנתה ושלא ניתן יהיה להחזיר את הטבע לקדמותו"
בדיון שנערך לאחרונה בוועדת הפנים והסביבה הוכיחו כמה מהח"כים שהם עדיין מסוגלים לעשות שרירים, לדרוש תשובות ולפקח על עבודת הרשויות. העבודה הפרלמנטרית גם הבליטה שיתוף פעולה לא מובן מאליו בין שני קצווי הבית – יו"ר הוועדה יצחק קרויזר מעוצמה יהודית והח"כים הירוקים יוראי להב־הרצנו ומטי צרפתי הרכבי מיש עתיד.
"לפעמים המערכת דוהרת בגלל אילוצי ביטחון, אבל צריך לעצור ולהבין שהמציאות השתנתה ושלא ניתן יהיה להחזיר את הטבע לקדמותו", אמר קרויזר בדיון, "נרצה להשאיר לילדים שלנו טבע שיוכלו ליהנות ממנו".
בדיון בכנסת נרשמו גם רגעים משעשעים, למשל כשליאור אנמר, פעיל סביבה ואיש קבע בעברו, סיפר שעשה אילוסטרציה איך עין פית ייראה עם 80 מבני בטון שעל פי התוכנית אמורים להיבנות שם. "אם המבקרים במקום ירימו עיניים הם ייראו שהם כבר לא נמצאים בעמק ציורי אלא בתוך שכונה של מודיעין", הוא עלב במתכנני העיר שנבנתה בשנות ה־90', ובצדק.
בדיון בכנסת גם נרשמה מה שנראתה כמו תחילת הירידה מהסולם של צה"ל, כשנציג הצבא מסר שנשקל שינוי בתוכנית. אתמול הרמטכ"ל שם על זה חותמת רשמית. לא שינוי – ביטול. עין פית ניצל. הדמוקרטיה, הליכי התכנון הראויים, הסביבה והטבע בישראל, עדיין נאבקים על חייהם.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו