נושא
הסנגוריה הציבורית

פוסט שפרסם בית החולים איכילוב הסעיר את כל המדינה: אנסטסיה קלין, בת 52, ערירית וחסרת מעמד, הלכה לעולמה בסוף השבוע כתוצאה מחבלות חמורות בכל גופה ● הפוסט גם הצביע על החשוד לכאורה באלימות נגדה - בן זוגה, שאף הפר מעצר בית כדי להגיע לבית החולים ולהשלים את המשימה ● אמיר בן-דוד יצא לחקור את המקרה ונותר עם שאלות המטילות ספק בנכונות הסיפור כולו

עוד 5,082 מילים ו-10 תגובות

תחקיר שומרים מסע ארוך אל החפות

על פי ההערכות, כ-5% מהעבריינים שהורשעו בישראל הם חפים מפשע ● אבל מאז הקמת המדינה, אושרו בישראל רק 33 בקשות לעריכת משפט חוזר ● רוב האנשים שקיבלו הזדמנות שנייה להוכיח את חפותם, לא הורשעו ברצח או בעבירה חמורה במיוחד ● רוני זינגר, בסיוע שומרים - המרכז לתקשורת ודמוקרטיה, מביאה את סיפורם של אנשים שרדפו במשך שנים אחר הצדק, ואת סיפורה של מערכת שלא מוכנה לתקן את עצמה

עוד 3,370 מילים

דוח הסנגוריה הציבורית חושף ליקויים חמורים במערכת אכיפת החוק

טעון תיקון שימוש יתר במשפט הפלילי, מעצרי שווא, הגשת כתבי אישום בגין זוטות, הפרת זכויות בחקירת קטינים, כשלים בטיפול בתלונות על אלימות של שוטרים ● דוח פעילות הסנגוריה הציבורית לשנת 2018 מציף סוגיות מפתח במערכת אכיפת החוק שזקוקות לרענון מיידי

דוח הסניגוריה הציבורית לשנת 2018 מותח ביקורת קשה על מערכת אכיפת החוק בישראל וחושף שורה של כשלים במשטרה ובבתי המשפט.

הדוח, שמטרתו לסקור את פעילותה של הסניגוריה הציבורית בשנה החולפת, הוגש השבוע לשר המשפטים ולוועדת הסניגוריה הציבורית, ומתוארות בו מגמות והתפתחויות כלליות שנוגעות למשפט הפלילי, לחירויות הפרט ובמיוחד לזכויות חשודים, נאשמים ואסירים.

קריסה תחת העומס

הדו"ח חושף ירידה מובהקת ומדאיגה בהיקף הפניות לשירותי הסניגוריה הציבורית, ומתמקד בליקויים שהתגלו במערכת אכיפת החוק ובמערכת המשפט ושם דגש על האקוטיים שבהם:

שימוש יתר במשפט הפלילי. הסניגוריה הציבורית מתריעה מזה שנים על התופעה של שימוש יתר בהליכים פליליים במקום נקיטה בהליכים חלופיים, מתאימים יותר, כמו למשל הסדר סגירת תיק מותנית עבור בגירים והליכים כדוגמת קד"מ (קבוצת דיון משפחתית) עבור קטינים.

הגשת כתבי אישום בגין זוטות. במהלך שנת 2018 נתקלה הסניגוריה הציבורית במספר לא מבוטל של כתבי אישום שעוסקים במעשים פעוטי ערך, אשר לעמדתה של הסניגוריה הציבורית רחוקים מן הרף הפלילי ואינם מצדיקים את השימוש בכלי הפוגעני והחריג של הגשת כתבי אישום.

מעבר לפגיעה בפרט, הגשת כתב אישום במקרים כאלה מהווה גם בזבוז משווע של זמן שיפוטי ומשאבי ציבור. כך למשל הוגש כתב אישום כנגד אישה לאחר שבמהלך דין ודברים בינה לבין הגרוש שפכה עליו יוגורט. הסניגוריה הציבורית קוראת לרשויות האכיפה להפעיל שיקול דעת ראוי בעניינים אלה מלכתחילה ולא להופכם לכתבי אישום פליליים.

הגשת כתב אישום במקרים מסוימים מהווה בזבוז משווע של זמן ומשאבים. הוגש, לדוגמה, כתב אישום כנגד אישה ששפכה יוגורט על הגרוש שלה במהלך ויכוח

מעצרי שווא. הסניגוריה הציבורית שבה ומתריעה על ריבוי המעצרים בישראל – התופעה המטרידה ביותר כיום במערכת המשפט הפלילי. לתופעה זו השלכות מדאיגות על משטר זכויות האדם בישראל ועל היחס שבין הפרט לשלטון. מנתוני המשטרה עולה כי במהלך שנת 2018, לראשונה מזה שנים, חלה ירידה ניכרת במספר המעצרים – ירידה של 10% מהשנה הקודמת.

נראה שהשיח שהובילה הסניגוריה הציבורית על ריבוי המעצרים ועל נזקיהם נותן את אותותיו, אבל בשורה התחתונה גם במהלך שנת 2018 נתקלה הסניגוריה הציבורית בתופעה רחבת היקף של מעצרים מיותרים שבמקרים רבים ניתן היה לחסוך באמצעות שחרור חשודים בתחנות המשטרה.

אי מיצוי הסמכות של קציני משטרה לשחרר בערובה עצורים בתחנות משטרה גורם לפגיעה מיותרת בחירותם של העצורים, להכבדה משמעותית על שב"ס ולהעמסת דיונים מיותרים בפני בתי המשפט כדי לדון בבקשה לשחרור.

אחת הדוגמאות לכך בדו"ח היא של אישה צעירה ללא עבר פלילי שנעצרה בחשד שנכנסה לדירת ארוסה לשעבר, סירבה לצאת מהדירה ומשכה בחולצתו של המתלונן. בית משפט השלום בבאר שבע הורה על שחרורה, תוך שהוא מבקר בחריפות את התנהלת המשטרה שנמנעה מלשחרר את האישה עוד בתחנה.

ד"ר יואב ספיר, הסניגור הציבורי הארצי (צילום: יונתן סינדל/פלאש90)
ד"ר יואב ספיר, הסניגור הציבורי הארצי (צילום: יונתן סינדל/פלאש90)

פגיעה בזכות ההיוועצות עם סניגור לפני חקירה. למרות פסקי הדין של בית המשפט העליון בנושא חשיבות זכות ההיוועצות ועל אף הוראות החוק והתקנות, המציאות בחדרי החקירות מלמדת כי משטרת ישראל לא מקפידה ליידע את כל העצורים על זכותם להיוועץ בסניגור בכלל, ובסניגור ציבורי בפרט, טרם חקירתם.

הסניגוריה הציבורית עושה מאמצים רבים להבטחת מימוש זכותם של חשודים להיוועצות עם עורך דין, הכוללים מפגשים עם קציני משטרה, טיעונים בבית המשפט המביאים לא אחת לפסילת ראיות ולשחרור עצורים שזכויותיהם נפגעו והקמת מערך תורנות וכוננות שמאפשר נגישות של סניגורים לכל תחנות המשטרה בכל שעות היממה ובכל ימות השבוע.

למרות זאת, קרוב למחצית מהעצורים המיוצגים על ידי הסניגוריה אינם זוכים לממש את זכותם החוקית לייעוץ משפטי לפני חקירה. לאחרונה פנה הסניגור הציבורי הארצי למפכ"ל המשטרה בדרישה שמשטרת ישראל תיישם את פסיקת בית המשפט העליון ושוויתור על זכות ההיוועצות יהיה מתועד בהקלטת אודיו-וידאו.

מרבית התלונות המוגשות למח"ש אינן מגיעות לכדי חקירה ממצה עד תום. חקירה של ממש נערכת רק בכשליש מכלל התלונות מדי שנה

הפרת זכויות בחקירת קטינים. גם השנה נדרשו סניגורים להעלות בפני בתי המשפט טענות רבות כנגד הפרת זכויותיהם של קטינים במהלך חקירה משטרתית. בין השאר הועלו השנה טענות בדבר חקירה בשעות הלילה שלא כדין, חקירה ללא נוכחות הורים, הובלה אסורה באיזוק ואף חקירה שלא על ידי חוקר מיוחד. בחלק מהמקרים בתי המשפט החליטו על שחרור הקטינים ממעצרם בעקבות הטענות בדבר הפרת הזכויות בחקירה.

כך קרה למשל בעניינה של נערה בת 14.5, ללא עבר פלילי, שעוכבה על ידי שוטר בקניון בחשד לביצוע עבירה של גניבת רכב יחד עם חברתה. היא נעצרה לאחר ששהתה בתחנה יותר משלוש שעות, מבלי שנשלחה הודעה על כך לסניגוריה הציבורית ולמשפחתה ומבלי שנמסר לה כי היא זכאית לייעוץ על ידי הסניגוריה הציבורית טרם חקירתה. בית משפט השלום בבאר שבע קיבל את עמדת הסניגוריה והורה על שחרור הקטינה לאור הפגיעה בזכויותיה.

טיפול בתלונות על אלימות שוטרים. מניתוח נתוני הפעילות הכלליים של מח"ש ניתן ללמוד על כך שמרבית התלונות המוגשות למח"ש אינן מגיעות לכדי חקירה ממצה עד תום – בין אם מפני שהוחלט שלא לחקור בהן כלל ובין אם משום שנערך לגביהן בירור ראשוני בלבד, שלא הוביל להמשך חקירה.

מהנתונים עולה כי חקירה של ממש נערכת רק בכשליש מכלל התלונות שמוגשות למח"ש מדי שנה, ובמקביל, תוצאות החקירות שמתקיימות מתאפיינות בשיעור נמוך של מיצוי הדין עם השוטרים. גם סיכום נתוני המעקב של הסניגוריה הציבורית אחר תלונות שהוגשו למח"ש מעיד על שיעור נמוך של מיצוי הטיפול בתלונות בגין אלימות שוטרים.

נוכח המצב הזה, הסניגור הארצי פנה לפרקליט המדינה ולמנהלת מח"ש והציג בפניהם את הקשיים העולים מעבודתה השוטפת של הסניגוריה הציבורית לגבי מיצוי הטיפול בתלונות למח"ש. כעת, יש לקוות שהנחיות פרקליט המדינה העדכניות ויישומן יביאו לשיפור בהתמודדות עם התופעה של אלימות שוטרים באופן שיהווה מסר ברור כנגד תופעה זו, הפוגעת בציבור ובמשטרת ישראל כאחד.

עוד 819 מילים
אמיר בן-דוד

טרור פסיכולוגי

אמש הוציא חמאס הודעה לפיה חטף חייל. צה"ל הזדרז להכחיש, לא לפני שאלפים נחשפו לדיווח ונאחזו באימה. זה הפחד הכי גדול שלנו, עכשיו יותר מתמיד, כי אנחנו יודעים שחמאס חוטף כדי לא לשחרר. לא בקלות, לא במהירות, לא בלי מחיר כבד. יעידו על כך 125 משפחות שיקיריהן עדיין מוחזקים בעזה ● וגם: מחלוקת משפטית בהאג ● ועדת חקירה עכשיו ● הביביסטים מעלים הילוך ● לא להחמיץ את חלק ב' ● ועוד...

כניסת כוחות צק"ח נח"ל למרחב רפיח. 22 במאי 2024 (צילום: דובר צה״ל )
דובר צה״ל
כל הזמן // יום ראשון, 26 במאי 2024
מה שחשוב ומעניין עכשיו
היום ה־233 ללחימה ● 125 חטופים עדיין בעזה

מת מפצעיו לוחם בחטיבת כפיר, שנפגע באורח קשה בקרב בצפון הרצועה בשבוע שעבר

סמל ראשון בצלאל צבי קובץ, תושב ירושלים, ששירת בגדוד נצח יהודה, היה בן 20 במותו ● CNN: המשא ומתן בין ישראל לחמאס יתחדש מוחרתיים בקהיר ● לראשונה מאז חודש ינואר – רקטות שוגרו למרכז הארץ ולשרון ● מירי רגב: לא הכרתי את "הרמזור" עד הצגתו ב"מקור"; יונתן יהוסף, ששימש בעבר כראש המטה במשרד התחבורה ושהתראיין בתוכנית, "יצר לעצמו" את המסמך

עוד 30 עדכונים

למקרה שפיספסת

החומות שמציבה הארכיאולוגיה הישראלית לעצמה

מחקר ארכיאולוגי חדש ומקיף שהתפרסם לאחרונה קבע, כי בניגוד לתפיסות מקובלות עד היום, חומות העיר של ירושלים בתקופת הברזל, בה התקיים בית המקדש הראשון, לא נבנו בסוף המאה ה-8 לפנה"ס, אלא כבר באמצע אותה מאה.

המחקר זכה לסיקור תקשורתי נרחב והכותרות הדגישו את הניצחון המדעי של המחקר, שהפריך את הידיעות הקודמות. בהחלט מדובר בהישג, אבל עדיין לא ב"ניצחון מוחלט". כדי להגיע לשם תצטרך הארכיאולוגיה הישראלית להשתחרר ממשקולות אחרות שנקשרו לרגליה עוד בנעוריה.

ד"ר חמי שיף הוא חוקר ב"עמק שווה", ארגון העוסק בזכויות מורשת והארכיאולוגיה בהקשר של הסכסוך.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 826 מילים

המונופולים "יגלו" לציבור שהם עושקים אותו

במשך שנה שר הכלכלה טרטר את אנשי משרדו במאבק משפטי מיותר נגד התאגידים הגדולים – הכול רק כדי להוכיח לציבור את המובן מאליו: הם עושקים אותנו ● מה שהוא לא עשה בזמן הזה זה לקדם חוק שיפרק אותם וימנע את אותו עושק ● פרשנות

עוד 713 מילים

תגובות אחרונות

נקודת מפנה בישראל

כדי להבין איך מדינה שראתה עצמה כמעצמה הצבאית הגדולה במזה"ת, נקלעה למצבה הנוכחי – ארגון בלי אמצעים צבאיים של ממש הצליח להביאה למשבר כזה – צריך להסתכל אחורה, למה שקרה בישראל עצמה.

ישראל הייתה פעם מדינה מאד רצינית, גם כשהייתה צעירה וחלשה יותר. בנימין נתניהו הצליח להחדיר לפה, בהדרגה אך בעקביות, תרבות שלטונית הרסנית והמדינה הוחלשה קשות מבפנים.

מנחם ברג הוא פרופסור (אמריטוס) באוניברסיטת חיפה בחוג לסטטיסטיקה ושימש בעבר כראש החוג. תחום מחקרו: ניתוח סיכונים. שימש גם בעבר כראש התכנית ללימודי אקטואריה באוניברסיטת חיפה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
יפה כתבת. לא הסברת איך זה יקרה. איך גורמים לכך, מעשית ובאופן פתאומי וחד משמעי שביבים שקרניהו יאבד את רוב 64 המנדטים שיש לו בכנסת? הרוב הזה הוא בטון יצוק, שלא מראה שום סימני שחיקה והתפו... המשך קריאה

יפה כתבת. לא הסברת איך זה יקרה. איך גורמים לכך, מעשית ובאופן פתאומי וחד משמעי שביבים שקרניהו יאבד את רוב 64 המנדטים שיש לו בכנסת? הרוב הזה הוא בטון יצוק, שלא מראה שום סימני שחיקה והתפוררות מאז שואת ה-7 באוקטובר. זה כל מה שביבים שקרניהו צריך כדי להמשיך לשלוט עד למועד הבחירות הבאות הקבוע בחוק – אוקטובר 2026.

עוד 782 מילים ו-2 תגובות

עקורים

באוצר דוחפים להעלאת מיסים, הפוליטיקאים חוששים לעסוק בכך ● המע"מ צפוי לעלות וגם המס על הדלק, במקביל הוטל מס חד־פעמי על הבנקים ● ההעלאות יממנו כ־18 מיליארד שקל מהוצאות המלחמה, המגיעות למאות מיליארדים ● יש מומחים שלא מתלהבים מתוספות המס ומציעים חלופות: הגדלת הגירעון, עיכוב פרויקטים, מיסוי הכסף הגדול – או שינוי מדיניות

עוד 2,557 מילים

האם גרמניה תוכל להמשיך לתמוך בנו אם נפתח מרכיבי משטר פשיסטי?

משלל אירועי השבוע שעבר, הודעת גרמניה כי תעצור את ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו אם יעבור בתחומה אחרי שיוצא צו מעצר נגדו בטריבונל הפלילי בהאג, היא האירוע המכונן האמיתי. אירוע המחייב את ישראל לחשבון נפש, גם על התנהלותה במלחמה, וגם חשבון נפש עמוק יותר – מה הם לקחי מדינת היהודים מן השואה.

איך הגענו לכך שגרמניה, העושה כל שביכולתה כדי לכפר על פשעיה ברצח העם היהודי, מגיעה למצב בו היא מודיעה על מעצר אפשרי של ראש ממשלה ישראלי בגין פשעי מלחמה.

פנחס ענברי הוא חוקר בכיר של מזרח התיכון, עיתונאי, סופר, תסריטאי ומשורר. שימש שנים רבות חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה. חיבר ספרי עיון על בבעיה הפלסטינית. הרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" - על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 572 מילים
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

ועדת האתיקה לא ממהרת לטפל בגוטליב

למרות הפנייה החריגה של ראש שב"כ רונן בר ליו"ר הכנסת וליו"ר ועדת חוץ וביטחון בחודש ינואר בעקבות חשיפת זהות עובדי שירות, לא נעשה דבר – גם לא בוועדת האתיקה, שממתינה לטענתה לבדיקה הפלילית ● בעבר, כשזה נגע לח"כים כמו זועבי וגטאס, הוועדה לא חיכתה להחלטת הרשויות ● פרשנות

עוד 717 מילים

מתברר שהנרטיב של נתניהו יותר חשוב לו מביטחון המדינה

ראש הממשלה חשף מיוזמתו מידע מתוך מכתבי האזהרה שקיבל מצה"ל במהלך 2023, למרות שרק שבועיים קודם לכן טען בתוקף כי לא ניתן לפרסם את המסמכים בשל "חשש לפגיעה ממשית בביטחון המדינה ובסודותיה" ● אבל כשנתניהו מרגיש מותקף, כל האמצעים כשרים ● בעקבות חשיפת מידע חלקי המשרת אותו בלבד, פנתה הבוקר עמותת "הצלחה" בדרישה לחשוף את התמונה המלאה ● פרשנות

עוד 734 מילים
הזמן הירוק
הזמן הירוק
סיכום השבוע בסביבה

ממשלת ישראל ממשיכה לדהור אל הקצה הדתי-משיחי

חסימה משולבת של נתיבי איילון ושל מסילת הרכבת היא יריקה בוטה של הממשלה בפרצופם של הישראלים והחיילים המשרתים ● לעומת זאת, מדינת גוש דן מרחיבה את האוטונומיה החילונית-ליברלית עם הצטרפות רעננה והרצליה ל"נעים בסופ"ש" ● בזמן שעיריות מבטלות אירועי ל"ג בעומר, בבית שמש עוד לפני שהובער הגיץ הראשון כבר יש אדמה חרוכה ● והמלצות לטיול ירוק בפראג

עוד 1,024 מילים
היום ה־232 ללחימה ● 125 חטופים עדיין בעזה

עינב צנגאוקר, שבנה חטוף: ללא עסקה, תכפה הפסקת המלחמה – והחטופים יישארו ברצועה

ראש המוסד שב מפריז, שם נועד עם ראש ה־CIA ועם ראש ממשלת קטאר; בפגישתם סוכם שהמשא ומתן בין ישראל לחמאס יחודש בימים הקרובים על בסיס הצעות חדשות של קטאר ומצרים ● לוחם נפצע באורח קשה בקרב בצפון הרצועה ● חרף האיסור מאות מתפללים הגיעו לקבר רבי שמעון בר יוחאי במירון

עוד 26 עדכונים
מירוץ 2020
המרוץ לבית הלבן

ההצעה של ביידן לשני עימותים מול טראמפ חושפת חולשה

הציפייה השנה הייתה שדווקא טראמפ יתחמק מעימות מול ביידן. במקום זאת, הוא קפץ על ההצעה מייד ● לא שהמילה של טראמפ שווה משהו: במשפטו הפלילי התחייב שוב ושוב לעלות על דוכן העדים - אבל בסוף ויתר ● בינתיים, שינויים טקטוניים בחברה האמריקאית, כמו גם עדכונים בתשתית הבחירות בארה"ב, פועלים לרעת הדמוקרטים ● ורגע אנושי מרשים של ביידן השבוע

עוד 1,196 מילים

המדינה הפלסטינית כבר יוצאת לדרך – עם או בלי הסכמתה של מדינת ישראל ● הנשיא ראיסי מת, המשטר האיראני מחפש מחליף ● האם רוסיה תשלח זרמים של פליטים לוביים אל חופי אירופה? ● סטארבקס תורמת מיליון ארוחות לפלסטינים בניסיון לסיים את החרם ● והשבוע ב-1967 – מצרים חוסמת את מצרי טיראן ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

עוד 1,179 מילים ו-1 תגובות

חמישה מ-15 שופטי בית הדין הבינלאומי לצדק, כולל אהרן ברק, ליוו את החלטת בית הדין אתמול בפרשנות - וארבעה מהם קבעו כי הצו המורה לעצור את הלחימה ברפיח למעשה מוגבל רק למובן מאליו: הימנעות מפעולות שיש בהן חשש להשמדת עם ● השורה התחתונה היא שבפעם הרביעית ברציפות, בית הדין למעשה דחה את הבקשה של דרום אפריקה לעצור את הלחימה ברצועת עזה ● פרשנות

עוד 1,203 מילים ו-2 תגובות

המרתון של ג'יין פונדה

הארכיון של רוןזמן ישראל נובר בארכיון של העיתונאי הוותיק רון מיברג ומפרסם מחדש מבחר מכתבותיו, שקריאה בהן היום מספקת פרספקטיבה איך הגענו עד הלום ● והשבוע: ב-1990, ג'יין פונדה הייתה מעדיפה לשכוח את הריקוד הפאלי עם התותח הצפון־וייטנאמי, אך את מה שעשתה אין להשיב - והמראה המטריד נצרב בתודעה האמריקאית

עוד 1,927 מילים

הפרסומאי גיל סמסונוב מתאר בספרו החדש "הבגינים" את הסבל והעינויים שחווה הדור של אביו – יוצאי מחתרות האצ"ל והלח"י – מצמרת הממסד המפא"יניקי ● הוא משוכנע שהחשיפה תביא לפרספקטיבה ולהדחקת השנאה בין המחנות ("עובדה שבגין, שהיה האיש השנוא ביותר, הפך לסמל הדמוקרטיה בפי השמאל") ● על נתניהו, לו ייעץ במשך שנים בבחירות, הוא אומר: "דור המרד בחר בו כיורש כי כמוהם הוא חש קיפוח היסטורי"

עוד 3,597 מילים ו-2 תגובות

לפי חוקת רומא, בית הדין הפלילי בהאג לא מתערב במצב שבו חשדות לפשעי מלחמה מטופלים על ידי מערכת המשפט במדינת החשודים ● בהחלטתו השבוע, התובע הראשי כרים קאן הצהיר למעשה כי ישראל אינה עושה את תפקידה ולא נוקטת בהליכים משפטיים עצמאיים וחסרי פניות ● זהו כתב אישום חריף נגד היועמ"שית - ונגד העליון ● פרשנות

עוד 886 מילים ו-1 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה