רונן ואורנה נאוטרה, הוריו של סרן עומר נאוטרה ז"ל, שגופתו הושבה הלילה מעזה, אמרו בהצהרה לתקשורת: "אחרי יותר משנתיים של כאב וחוסר ודאות – הבן שלנו חזר לבית שעליו הוא נלחם, ואנו יכולים סוף סוף להביאו למנוחתו האחרונה בארץ שאהב והגן עליה; 8 משפחות עוד ממתינות, גם עבורן דרוש סוף". 

הם סיפרו כי עומר נולד וגדל בניו יורק, הגיע לישראל לשנת שירות והחליט להישאר ולהתגייס לצה"ל כחייל בודד. הוא נפצע אנושות ב־7 באוקטובר, כשצוות הטנק שלו נלחם להגנת יישובי עוטף עזה. הוא נלקח לעזה, וצה"ל קבע את מותו ב־1 בדצמבר 2024.

הוריו הדגישו את הסמליות בכך שגופתו הושבה באותו יום שבו הוחזרה גם גופתו של עוז דניאל, חברו לצוות הטנק שנהרג אף הוא באותו היום. "758 ימים חיינו בין תקווה לשיברון לב", אמרו ההורים. "כעת נוכל סוף סוף להניח את עומר למנוחת עולמים בארץ שאהב ונלחם כדי להגן עליה".

הם סיפרו כי לצד ההקלה יש גם כאב עצום, וזכרו את בנם כ"מנהיג, אדם טוב שראה את הטוב שבאחרים, עידודו נתן כוח לסובבים אותו, חבר מלא חיים שאהב אנשים וחתולים שתמיד היו מתכרבלים עליו בכל מקום שבו היה".

לדבריהם, עומר האמין במשמעות ובייעוד, וראה בעצמו – כבן להורים ישראלים שנולד בארצות הברית – גשר בין ישראל לעולם היהודי. "הוא הבין שהעם שלנו אחד – בישראל ובתפוצות – ושהעוצמה של ישראל תלויה בקשר הזה", אמרו.

הם הודו לנשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, לשליח המיוחד סטיב ויטקוף, לג'ארד קושנר ולצוותיהם "על שהשיבו 20 חטופים חיים ו־20 חללים לקבורה", וכן לחיילי צה"ל, ליחידות המודיעין ול"כל מי שלא הפסיק לחפש".

הם הודו גם למשפחה, לחברים ולקהילות שתמכו בהם – ברעננה, בלונג איילנד, בירושלים, בוושינגטון, בכיכר החטופים בתל אביב ובמטה החטופים.

"כמעט שנתיים של כינוסי אחדות בכיכר, של אמונה, של תקווה, של קריאה לעמנו לעמוד יחד", אמרו. "הפכתם כאב עצום למשמעות – ויצרתם מקום של ביחד אמיתי".

הם סיימו באומרם כי השבתו של עומר מסמנת את סיום המלחמה הארוכה של משפחתם, אך הבטיחו להמשיך במאבק "עד שכל החטופים ישובו הביתה, עד שכל משפחה תמצא את הנחמה שאנחנו רק מתחילים להרגיש".