שופט בית המשפט העליון אלכס שטיין אמר כי האפשרות להורות לראש הממשלה לפטר את השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר היא "הצעד הקיצוני ביותר", במהלך דיון בעתירות הקוראות להדחתו.
"הבקשה הזו, ואני לא דוחה אותה על הסף, אבל היא בוודאי אינה טריוויאלית", אמר שטיין.
"אין מדינה בעולם שיש בה מנגנון שמאפשר לבית משפט לפטר שר מתפקידו. ייתכן מאוד שזה מה שצריך לקרות כאן – אולי, אולי לא, עלינו לשקול זאת – אך עלינו גם להיות מודעים לכך שזהו הצעד הקיצוני ביותר", הוסיף.
עורך דין המייצג את היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה, שתומכת בעתירות, אמר כי עניינו של בן גביר "חמור בהרבה" מזה של יו"ר ש"ס אריה דרעי, שהודח מתפקיד שר לאחר שבית המשפט העליון קבע כי מינויו "בלתי סביר באופן קיצוני" בשל עברו הפלילי.
העותרים טוענים כי עברו של בן גביר והתבטאויותיו הפומביות, לצד התערבות לכאורה בלתי חוקית בקידום קצינים ובהליכי קבלת החלטות במשטרה, פגעו בעצמאות המשטרה לטובת סדר יומו הפוליטי.
"זה בלב תפקידו של בית המשפט – זכויות אדם, עצמאות המשטרה, ערכים בסיסיים… מה שקורה כעת הוא פגיעה בדמוקרטיה, זה קורה מול עינינו", אמרה שוש שמואלי, המייצגת את היועצת המשפטית לממשלה.
מוקדם יותר בדיון נראה היה כי בית המשפט שוקל להציע לראש הממשלה בנימין נתניהו, לבן גביר וליועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה לקיים שיחות במטרה לגבש מסגרת עקרונות שתצמצם את השפעתו על המשטרה.
מסגרת דומה בין בן גביר לבהרב־מיארה קרסה בשנה שעברה, לאחר שהיא האשימה אותו בהפרת ההסכם שוב ושוב, ובהמשך החלה לתמוך בעתירות.
הצעת חוק הממתינה עדיין בכנסת מבטיחה להכניס יותר חרדים להשכלה גבוהה. יוזמיה מציגים אותה כפריצת דרך לשוויון הזדמנויות. אך הנוסח המתגבש לקראת הקריאות האחרונות עושה דבר רחב בהרבה מפתיחת דלת: הוא משנה את טיבו של המרחב שמאחוריה.
הצעת החוק עברה קריאה ראשונה במאי האחרון ומעוצבת כעת בוועדת החינוך לקראת הקריאות השנייה והשלישית. בינואר הגישה יוזמת ההצעה נוסח שהיה מרחיב את ההפרדה המגדרית מעבר לכיתות הלימוד ובכלל זאת לקפיטריות, לספריות ולמעבדות.
שגית אלקובי פישמן היא דוקטורנטית בחוג לתקשורת באוניברסיטת בר-אילן; חוקרת את האופנים בהם מתפתחים נרטיבים בסביבות שיתופיות ודיגיטליות והשלכותיהם על זהויות קולקטיביות מתהוות, בדגש על אירועים בעלי השפעה גלובלית.
הנשמה מלאכותית בבג"ץ
לפני שהוסמכתי ללשכת עורכי הדין בישראל והתחלתי את הקריירה המשפטית שלי בארץ כעורכת דין בהייטק, הצטרפתי למפלגת מרצ.
להצטרפות למפלגה יש קווי דמיון מסוימים לחתימה על חוזה: מועמדים פוטנציאליים מתבקשים לקרוא את חוקת המפלגה כדי להבין את האידאולוגיה שלה, את הזכויות והחובות המוגדרות, ואת הנהלים שנועדו להבטיח דמוקרטיה פנימית.
עפרה קפלן היא אישה חרדית, תושבת הצפון. ילדות בדרום אפריקה של האפרטהייד, רקע אקדמי (כלכלה והיסטוריה, אוניברסיטת קיימברידג', אנגליה) וניסיון כעורכת דין מסחרית מעניקים לה פרספקטיבה ייחודית. עפרה מועמדת להיות מזכ"לית משותפת במפלגה הפוליטית "כל אזרחיה".
הדיון הציבורי על חוסן בישראל נוטה לעיתים להתמקד כמעט באופן בלעדי בטיפול נפשי. כאשר יישובי הצפון מצויים כבר זמן רב בתקופה של מתיחות ביטחונית, התגובה המיידית היא לרוב הרחבת מערכי טיפול, פתיחת קווי סיוע והגדלת מספר המטפלים בשטח.
טיפול נפשי הוא כמובן חיוני. הוא מאפשר לאנשים להתמודד עם טראומה, עם חרדה ועם אובדן. אך אם אנחנו רוצים להבין באמת מהו חוסן אזרחי עלינו להרחיב את המבט.
יפתח בנבנישתי הוא מנכ"ל עמותת מרכז משאבים (מיסודו של פרופ' מולי להד) בקרית שמונה, הארגון המוביל בארץ בטיפול בתחום הטראומה והחוסן.
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם



























































































































תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם