במהלך דיון בבג"ץ בעתירות להדחת השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, ביקשה עורכת דין המייצגת את היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה מהשופטים להוציא צו ביניים שיגביל את השפעתו של בן גביר על המשטרה.
שוש שמואלי, שדיברה בשם היועצת, ביקשה מהרכב של תשעה שופטים לאסור על בן גביר למנות קצינים לתפקידים רגישים הנוגעים לחקירות, חופש הביטוי והייעוץ המשפטי של המשטרה.
עוד ביקשה כי הצו ימנע מהשר מהימין הקיצוני להשתתף בפעילות משטרתית הכוללת חיכוך עם אזרחים, כגון פשיטות על בתים או מפגשים ישירים עם תושבים.
בקשתה האחרונה הייתה לאסור על קציני משטרה להיפגש עם בן גביר ללא נוכחות מפכ"ל המשטרה דני לוי.
עורך דינו של בן גביר, דוד פטר, התנגד להוצאת צו הביניים. "אתם מפטרים את השר בלי לפטר אותו בפועל", אמר.
שמואלי העלתה את הבקשה על רקע התרשמות השופטים כי הם אינם נוטים להורות על הדחתו של בן גביר, ובמקום זאת רמזו כי בכוונתם להורות לו, ליועצת המשפטית לממשלה ולראש הממשלה בנימין נתניהו להגיע להסכמות שיגבילו את פעילותו.
שמואלי ציינה כי בהרב־מיארה כבר הגיעה בשנה שעברה להסכם מחייב משפטית עם בן גביר, אך לדבריה הפרות חוזרות מצדו רוקנו אותו מתוכן.
"אנחנו משוכנעים שהניסיון שלנו לפעול לפי ההסכמות נכשל", אמרה. "אנחנו סבורים שהסכם כזה לא בהכרח ייתן מענה לפגיעה בחירויות הפרט".
הכותרות הראשיות עכשיו
הצעת חוק הממתינה עדיין בכנסת מבטיחה להכניס יותר חרדים להשכלה גבוהה. יוזמיה מציגים אותה כפריצת דרך לשוויון הזדמנויות. אך הנוסח המתגבש לקראת הקריאות האחרונות עושה דבר רחב בהרבה מפתיחת דלת: הוא משנה את טיבו של המרחב שמאחוריה.
הצעת החוק עברה קריאה ראשונה במאי האחרון ומעוצבת כעת בוועדת החינוך לקראת הקריאות השנייה והשלישית. בינואר הגישה יוזמת ההצעה נוסח שהיה מרחיב את ההפרדה המגדרית מעבר לכיתות הלימוד ובכלל זאת לקפיטריות, לספריות ולמעבדות.
שגית אלקובי פישמן היא דוקטורנטית בחוג לתקשורת באוניברסיטת בר-אילן; חוקרת את האופנים בהם מתפתחים נרטיבים בסביבות שיתופיות ודיגיטליות והשלכותיהם על זהויות קולקטיביות מתהוות, בדגש על אירועים בעלי השפעה גלובלית.
הנשמה מלאכותית בבג"ץ
הפופולריים השבוע
-
1
-
2
-
3
-
4
-
5
-
6
-
7
-
8
-
9
-
10
לפני שהוסמכתי ללשכת עורכי הדין בישראל והתחלתי את הקריירה המשפטית שלי בארץ כעורכת דין בהייטק, הצטרפתי למפלגת מרצ.
להצטרפות למפלגה יש קווי דמיון מסוימים לחתימה על חוזה: מועמדים פוטנציאליים מתבקשים לקרוא את חוקת המפלגה כדי להבין את האידאולוגיה שלה, את הזכויות והחובות המוגדרות, ואת הנהלים שנועדו להבטיח דמוקרטיה פנימית.
עפרה קפלן היא אישה חרדית, תושבת הצפון. ילדות בדרום אפריקה של האפרטהייד, רקע אקדמי (כלכלה והיסטוריה, אוניברסיטת קיימברידג', אנגליה) וניסיון כעורכת דין מסחרית מעניקים לה פרספקטיבה ייחודית. עפרה מועמדת להיות מזכ"לית משותפת במפלגה הפוליטית "כל אזרחיה".
למקרה שפיספסת
הפוסטים הפופולריים השבוע
-
1
-
2
-
3
-
4
-
5
-
6
-
7
-
8
-
9
-
10
-
11
הדיון הציבורי על חוסן בישראל נוטה לעיתים להתמקד כמעט באופן בלעדי בטיפול נפשי. כאשר יישובי הצפון מצויים כבר זמן רב בתקופה של מתיחות ביטחונית, התגובה המיידית היא לרוב הרחבת מערכי טיפול, פתיחת קווי סיוע והגדלת מספר המטפלים בשטח.
טיפול נפשי הוא כמובן חיוני. הוא מאפשר לאנשים להתמודד עם טראומה, עם חרדה ועם אובדן. אך אם אנחנו רוצים להבין באמת מהו חוסן אזרחי עלינו להרחיב את המבט.
יפתח בנבנישתי הוא מנכ"ל עמותת מרכז משאבים (מיסודו של פרופ' מולי להד) בקרית שמונה, הארגון המוביל בארץ בטיפול בתחום הטראומה והחוסן.
תגובות אחרונות
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם