במשרד התחבורה לא צפו את זה. שוב. כשהממשלה מנותקת מהיומיום של רוב הישראלים, יש לה נטייה להיות מופתעת פעם אחר פעם מהפער בין הציפיות לבין המציאות בשטח. עם פרוץ הסגר ה"מהודק", נחתכו שירותי האוטובוסים ברחבי הארץ ב-75%. על הנייר, יש בזה היגיון: אם יש סגר אין לאן לנסוע, ואם אין לאן לנסוע אז יש הרבה פחות נוסעים, וחבל לשלם על אוטובוסים שייסעו ריקים.
בסגר הקודם מספר הנוסעים עמד על פחות מ-10% מאשר בימי שגרה, ולכן עבודה במתכונת של 25% נראתה הולמת את הסגר החדש. אז זהו שלא.
הירשמו עכשיו לניוזלטר היומי
מורות ומורים בחינוך המיוחד, מטפלים סיעודיים, עובדים במערך הרווחה כמו מדריכים לנוער בסיכון, אחיות ואחים, ועוד מאות אלפים שמוגדרים עובדים חיוניים, ממשיכים לנסוע מדי יום לעבודה באוטובוס. אם תדירות הנסיעות הייתה נמשכת כרגיל, או אפילו מצומצמת במידה סבירה, הם היו יכולים להתרווח באוטובוס, לשמור מרחק זה מזה ולהגיע אל היעד גם בזמן וגם בלי סכנת הדבקה.
בפועל, בגלל הקיצוץ האגרסיבי, הם מוצאים את עצמם ממתינים בתחנות פרקי זמן לא מתקבלים על הדעת, וכשכבר מגיע האוטובוס הם נאלצים להידחס בתנאים שמנוגדים להיגיון הבסיסי ביותר של הנחיות הריחוק החברתי. כשמדובר באנשים שעובדים במגע צמוד עם קשישים – למשל בבתי אבות סיעודיים – החלמאות הזו היא כבר מסכנת חיים.
במשרד התחבורה לא הבינו מאיפה הגיעו פתאום כל הנוסעים האלה. מי שנהנה מרכב פרטי צמוד מתקשה להפנים שלכשליש מהישראלים – לפי נתוני הלמ"ס – אין מכונית, והם תלויים לחלוטין באוטובוסים, סגר או לא סגר.
אוטובוס בירושלים בעידן הקורונה, יוני 2020, למצולמים אין קשר לנאמר (צילום: Yossi Zamir/Flash90)
הרשות לתחבורה ציבורית מתנהלת בלי ראש, אחרי שהמנהל המוערך אמיר אסרף הניח את המפתחות. לאור קריאות המצוקה שהגיעו מציבור משתמשי האוטובוסים ותמונות של אוטובוסים צפופים, השרה מירי רגב העלתה לקראת סוף השבוע בדף הפייסבוק שלה סרטון שבו כיוונה את החצים לאשם האמיתי במצב: הציבור, שלטענתה נוסע בהמוניו למטרות שמהוות הפרה של תקנות הסגר.
רגב התלוננה על כך שכ-700 אלף ישראלים נוסעים מדי יום באוטובוס בזמן הסגר, לעומת 300 אלף בסגר הקודם. האפשרות שישראלים רבים אכן מעגלים פינות אינה מופרכת, אבל מכיוון שהנסיעה באוטובוס היא תענוג מוגבל מאוד, מתבקש לשאול לאן לדעת השרה כל הדיסידנטים האלה נוסעים: לקניון? לבית קפה? לים? לשוק? הרי כל אלה סגורים כבר שבועיים.
יכול להיות שבכל זאת רובם נוסעים לעבודה או לסידורים חיוניים? לפחות בזה אי אפשר להאשים את ההפגנות, כי רוב האוטובוסים מופסקים בערבים, ובסופי שבוע התחבורה הציבורית מושבתת כמעט לחלוטין.
בשורה התחתונה, ישראלים רבים שידם אינה משגת לקנות ולהחזיק מכונית פרטית מגלים שוב בימים האלה שזה הופך אותם לאזרחים סוג ב'.
המדינה קבעה שהם חיוניים, המעסיקים ממתינים להם במקום העבודה, אבל הם מתקשים מאוד להגיע לשם. חלק מהמעסיקים הגדולים דואגים להסעות עבור העובדים במשמרות, אבל מקומות קטנים יותר – שממילא ספגו מכה קשה בקורונה – לא יכולים להרשות את זה לעצמם, והנטל שוב נופל על העובדים.
הארגונים החברתיים שעוסקים בענף התחבורה הציבורית, כמו "15 דקות" ו"תחבורה בדרך שלנו", קיבלו גל של פניות מנוסעים זועמים ופנו למשרד התחבורה בדרישה שיחשב מסלול מחדש – תרתי משמע – ויתאים את שירות האוטובוסים למציאות של הסגר השני ולצרכים של הציבור.
את החלק השני, אגב, מומלץ ליישם גם בשגרה. שהרי גם בתחבורה – כמו בתחומים אחרים – משבר הקורונה בסך הכל הקצין וחשף את הכשלים העמוקים שמאפיינים את השירות הציבורי הירוד, שהוא מנת חלקנו גם בתקופות שבהן אוטובוס סרדינים הוא לא מתכון להפצת מגפה, אלא סתם התעמרות בנוסעים.
השבוע, לקראת יום רביעי שבו הייתה אמורה לפוג הפסקת האש המוסכמת בין איראן לארה"ב, הנשיא דונלד טראמפ הכריז על הארכה של הפסקת האש למשך מספר ימים באופן חד-צדדי "על מנת לאפשר להנהגה האיראנית להגיע להחלטה ולספק תשובה להצעה האמריקאית".
טראמפ עדיין מאיים להפוך את איראן לגיהינום ולפגוע קשות בתשתיות הקריטיות שלה, אך כל מעשיו מעידים על כך שהוא אינו מעוניין בכך והיה רוצה לסיים את המלחמה הזאת, שלפי כל הדעות אינה מניבה לו לפי שעה תוצאות חיוביות.
הירשמו עכשיו לניוזלטר היומי
האיראנים, מצדם, העניקו לטראמפ "טיפול בשקט" כאשר לא נענו לדרישותיו והודיעו כי לא יגיעו לשיחות בבירת פקיסטן אסלאמאבאד ביום רביעי השבוע.
טראמפ עדיין מאיים להפוך את איראן לגיהינום ולפגוע קשות בתשתיות הקריטיות שלה, אך כל מעשיו מעידים על כך שהוא אינו מעוניין בכך. בינתיים הצד השני מדבר בכמה קולות, בדיוק כפי שעשה בתחילת המלחמה
אבל לטנגו צריך שניים. הצד השני לפי שעה מדבר בכמה קולות, בדיוק כפי שעשה בתחילת המלחמה, כאשר אנשי משמרות המהפכה ירו על המדינות הערביות במפרץ ואנשי משרד החוץ והנשיא פזשכיאן התעקשו שזה לא יקרה עוד. כעת מדובר ביו"ר הפרלמנט מוחמד באקר קאליבאף ושר החוץ עבאס עראקצ'י מחד, ובראשי משמרות המהפכה מהצד השני.
גם קאליבאף ועראקצ'י אינם פעילי שלום אצילים החולמים על יציבות ושלום באזור, אך מעליהם יש כעת את הגנרלים של משמרות המהפכה ששרדו את המלחמה בה פתחו ארה"ב וישראל, השתלטו על מצרי הורמוז וכעת מחזיקים את כל הכלכלה העולמית ברצועה קצרה.
יו"ר הפרלמנט של איראן מוחמד באקר קאליבאף, מימין במרכז, ושר החוץ האיראני עבאס עראקצ'י, משמאל במרכז, מתקבלים על ידי שר החוץ של פקיסטן אישאק דאר, מימין, וראש צבא פקיסטן פילד מרשל הגנרל אסים מוניר, משמאל, בפקיסטן, 11 באפריל 2026 (צילום: Pakistan Ministry of Foreign Affairs via AP)
על פי יודעי דבר, המו"מ באסלאמאבאד, אם יתחדש, יעסוק בשני דברים בלבד – נושא הגרעין והסדרה של מצר הורמוז. במפרץ ובישראל מודאגים מכך מאוד, אך לטראמפ בפירוש נמאס מהמזרח התיכון והוא רוצה להתקדם.
כמובן שגם אם הצדדים יגיעו באופן פלאי לאיזשהי הסכמה אליה לא הגיעו לפני המלחמה הנוכחית, הם עדיין יצטרכו לשאת ולתת במשך זמן רב על הפרטים הקטנים אך מאוד חשובים שממלאים כל הסכם פיקוח נשק.
מספיק להיזכר בשנתיים של משא ומתן עיקש מסביב להסכם הגרעין מ-2015, ה-JCPOA, על מנת להבין עד כמה הציפיה "לסגור הכל תוך מספר ימים" אינה ריאלית.
המו"מ באסלאמאבאד, אם יתחדש, יעסוק בשני דברים בלבד – הגרעין ומצר הורמוז. במפרץ ובישראל מודאגים מכך מאוד, אך לטראמפ נמאס מהמזרח התיכון והוא רוצה להתקדם
כאמור, היום עמדות הצדדים עדיין רחוקות מאוד, האמון הבסיסי, שהכרחי להצלחת המו"מ – אפסי, ובקרב ההנהגה האיראנית המצב מורכב עוד יותר בעקבות עלייה נוספת בכוחם של מי שמחזיק בנשק.
המשמעות היא שגם אם הסלמה שבאופן ודאי תגרור מפולת כלכלית עולמית אינה התוכנית המועדפת על טראמפ, התסריט הזה עדיין עלול להתרחש.
נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ בתדריך עיתונאים בבית הלבן, 6 באפריל 2026 (צילום: AP Photo/Alex Brandon)
איחוד האמירויות פונה לסין
השבוע איחוד האמירויות הערביות העבירה אזהרה משמעותית לוושינגטון, לפיה מחסור מתמשך בדולרים על רקע המלחמה עם איראן עלול לאלץ אותה לפנות לשימוש ביואן הסיני ובמטבעות חלופיים אחרים.
הצעד החריג מסמן אפשרות לשינוי במערכת ה"פטרו-דולר" המסורתית, בעוד אבו-דאבי בוחנת מול ארה"ב כינון "קווי סוואפ" (החלפת מטבע) לשמירה על נזילות המטבע הזר בתקופת העימות.
השבוע איחוד האמירויות הערביות העבירה אזהרה משמעותית לוושינגטון, לפיה מחסור מתמשך בדולרים על רקע המלחמה עם איראן עלול לאלץ אותה לפנות לשימוש ביואן הסיני ובמטבעות חלופיים אחרים
שר האוצר האמריקאי, סקוט בסנט, אישר כי בעלות ברית רבות במפרץ ביקשו רשתות ביטחון פיננסיות דומות כדי למנוע מימוש לא מבוקר של נכסים אמריקאיים בשווקים.
עם זאת, המצב החדש שנוצר גורם למורכבות פוליטית בוושינגטון. מחוקקים דמוקרטים מצביעים על העלויות הגבוהות של המלחמה, המוערכות בלמעלה ממיליארד דולר ליום, והשפעתן על יוקר המחיה בארה"ב, כסיבה לזהירות במתן סיוע פיננסי למדינות המפרץ.
נשיא סין שי ג'ינפינג, שני משמאל, ושייח' חאלד בן מוחמד בן זאיד א-נהיאן, יורש העצר של אבו דאבי, איחוד האמירויות הערביות, שלישי מימין, משתתפים בפגישה בהיכל העם הגדול בבייג'ינג, 14 באפריל 2026 (צילום: Haruna Furuhashi/Pool Photo via AP)
עבור איחוד האמירויות מדובר בסוגיה אסטרטגית: המלחמה פגעה קשות בכלכלה משגשגת שהייתה מבוססת על תיירות ושינוע סחורות, ועצרה פרויקטי ענק דוגמת פארק דיסני באבו דאבי.
מנקודת מבטה של ארה"ב, תזוזה אפשרית של איחוד האמירויות לעבר היואן הסיני עלולה להוביל לשחיקה בהשפעה הגיאופוליטית ובהגמוניה הגלובלית של הדולר.
מנקודת מבטה של ארה"ב, תזוזה אפשרית של איחוד האמירויות לעבר היואן הסיני עלולה להוביל לשחיקה בהשפעה הגיאופוליטית ובהגמוניה הגלובלית של הדולר
סימני המשבר הכלכלי באזור כבר ניכרים בדיווח של סוכנות מודיס, שעדכנה בתחילת השבוע את תחזית הדירוג של בחריין לשלילית בשל השפעת העימות על מדדי החוב שלה.
כחלק ממהלך של יציבות אזורית, התחייבה איחוד האמירויות לספק נזילות בגובה של עד 20 מיליארד דירהם אמירתי על מנת לייצב את הכלכלה הבחריינית. המשבר הנוכחי סביב המלחמה באיראן ממחיש כי גם הכלכלות המשגשגות ביותר במפרץ אינן חסינות מפני השלכות העימות הצבאי המתמשך.
שייח' חאלד בן מוחמד בן זאיד א-נהיאן, במרכז, יורש העצר של אבו דאבי, איחוד האמירויות הערביות, מגיע לפגישה עם נשיא סין שי ג'ינפינג בהיכל העם הגדול בבייג'ינג, 14 באפריל 2026 (צילום: Haruna Furuhashi/Pool Photo via AP)
א-שרע פונה למפרץ
הנשיא הסורי אחמד א-שרע ביקר בימים האחרונים באבו-דאבי, דוחה וריאד בניסיון לקדם את היחסים עם המפרציות שאמנם החלו ברגל ימין, אך נתקעו בעקבות האירועים הדרמטיים שטלטלו את סוריה במהלך השנה החולפת ובעקבות המלחמה באיראן שפרצה בתחילת השנה.
א-שרע יודע שהוא חי על זמן שאול: הוא חייב להביא לארצו השקעות משמעותיות, ואלו יצאו לפועל אך ורק אם יהיו כדאיות למדינות המפרץ, שחוות כרגע משבר לא קטן משלהן.
א-שרע יודע שהוא חי על זמן שאול: הוא חייב להביא לארצו השקעות משמעותיות, ואלו יצאו לפועל אך ורק אם יהיו כדאיות למדינות המפרץ, שחוות כרגע משבר לא קטן משלהן
בסעודיה, א-שרע דן בפרויקט שאפתני במיוחד: רכבת שתחבר בין סעודיה וטורקיה, דרך ירדן וסוריה (ללא עצירה בחיפה, כמו בימי הרכבת החיג'אזית).
שר התחבורה והלוגיסטיקה הסעודי סאלח אל-ג'אסר אמר כי המחקר בנושא הזה יסתיים בסוף 2026, וציין כי הפרויקט יקדם מאוד את שינוע הסחורות באזור.
שייח' תמים בן חמד אאל-ת'אני, אמיר קטאר, מימין, נפגש עם נשיא סוריה אחמד א-שרע בדוחה, 22 באפריל 2026 (צילום: Qatar Amiri Diwan / AFP)
בעבר הלא רחוק, היחסים בין סעודיה לטורקיה – התומכת הגדולה באחים המוסלמים – היו עכורים, ובריאד התמקדו בפרויקט אחר, שהיה מחבר בין הודו למפרציות וישראל.
כעת סוריה, שמצד אחד חווה היום חולשה אדירה, יותר מאשר אי פעם בתולדותיה, ומצד שני יכולה להציע למדינות המפרץ את החיבורים הדרושים לפרויקטים תחבורתיים משתלמים – תנסה לתפוס את המשבצת.
סוריה, שמצד אחד חווה היום חולשה אדירה, יותר מאשר אי פעם בתולדותיה, יכולה להציע למדינות המפרץ את החיבורים הדרושים לפרויקטים תחבורתיים משתלמים – ותנסה לתפוס את המשבצת של ישראל בנושא
לפני שיצא לסיבוב במפרץ, א-שרע עשה כותרות כאשר נכח במשחק כדורסל בין סוריה ללבנון שהתקיים בדמשק, עוד סימן של הנורמליות שחוזרת לבירה הסורית.
א-שרע, חובב כדורסל, ירד למגרש והפגין את הכישורים הספורטיביים שלו. הוא לא הצליח לקלוע בפעם הראשונה או השניה, אך לקח זאת ברוח טובה: דבר שככל הנראה לא היה אפשרי תחת שני הנשיאים הקודמים – בשאר וחאפז אל-אסד.
נשיא סוריה אחמד א-שרע זורק לסל לפני משחק ידידות בין נבחרות סוריה ולבנון בדמשק, 20 באפריל 2026 (צילום: AP Photo/Omar Sanadiki)
יחד עם זאת, הגולשים הסוריים שמו לב לפרט שולי אך מעניין: נעלי הספורט היקרות של א-שרע של חברת ZEGNA האיטלקית. באתר החברה הן נמכרות ב-1,588 דולר.
הגולשים הסוריים שמו לב לפרט שולי אך מעניין: נעלי הספורט היקרות של א-שרע של חברת ZEGNA האיטלקית. באתר החברה הן נמכרות ב-1,588 דולר
העוני העמוק בסוריה, המדינה ההרוסה אחרי מלחמת אזרחים ארוכה ומדממת וההבטחות של א-שרע להיאבק בשחיתות ונהנתנות של שושלת אסד הם הרקע לביקורת החברתית שנשמעת כעת ברשתות החברתיות.
From caves of terrorim and car bombs to high fashion shoes and watches worth hundreds of thousands, the contrast reveals a deep sense of repression and a compulsive drive to compensate for it at the expense of a population whose resources and basic services, from electricity and… pic.twitter.com/gPv7qFS1fs
— Marwa Osman || مروة عثمان (@Marwa__Osman) April 21, 2026
השבוע ב-1982: נסיגת צה"ל מחצי האי סיני
ב-25 באפריל 1982 השלימה ישראל את נסיגתה מחצי האי סיני, מהלך היסטורי שחתם את יישומו המלא של הסכם השלום עם מצרים וסיים 15 שנות שליטה ישראלית בחצי האי.
הנסיגה, שבוצעה כחלק מהתחייבויות ישראל בחוזה השלום שנחתם שלוש שנים קודם לכן, הגיעה לשיאה עם העברת השליש האחרון של סיני לידי ריבונות מצרית.
האווירה בישראל הייתה קודרת וטעונה; בסיס חיל הים בשארם א-שייח' פונה בשעות השחר ללא טקסים חגיגיים, כשחיילי צה"ל דומעים ושרים את "התקווה"
האווירה בישראל הייתה קודרת וטעונה; בסיס חיל הים בשארם א-שייח' פונה בשעות השחר ללא טקסים חגיגיים, כשחיילי צה"ל דומעים ושרים את "התקווה" לפני עזיבתם.
במקביל, נרשמו רגעי כאב קשים בעיר ימית, שם פונו בכוח מתיישבים שהתבצרו על הגגות, ולאחר מכן הוחרבה העיר עד היסוד כדי למנוע חזרה אליה.
שר הביטחון אריאל שרון, שליווה את הפינוי, הצהיר כי זהו הוויתור הטריטוריאלי האחרון למען השלום והבטיח לחזק את ההתיישבות בגולן וביהודה ושומרון.
חיילי צה"ל מפנים את מתנגדי הפינוי בעיר ימית בצפון סיני, 22 באפריל 1982 (צילום: בני טל-אור/לע"מ)
באותו יום התקשר נשיא מצרים חוסני מובארק לראש הממשלה מנחם בגין. השניים שוחחו על חשיבות המהלך והתחייבו להפוך את השלום לנצחי ויציב. בגין שלח באותו בוקר מברק תנחומים לג'יהאן סאדאת, אלמנתו של הנשיא שנרצח, והביע צער על כך שבעלה לא זכה לראות את פרי עמלו מושלם.
הנסיגה גבתה מחיר אסטרטגי וכלכלי אדיר: ישראל ויתרה על עומק טריטוריאלי, שדות נפט, שמונה שדות תעופה ובסיסי מודיעין. עם זאת, המשמעות ההיסטורית הייתה חסרת תקדים
הנסיגה גבתה מחיר אסטרטגי וכלכלי אדיר: ישראל ויתרה על עומק טריטוריאלי, שדות נפט, שמונה שדות תעופה ובסיסי מודיעין.
עם זאת, המשמעות ההיסטורית הייתה חסרת תקדים: המדינה הערבית החזקה ביותר הכירה בישראל באופן רשמי. האירוע סימל את המעבר מעימות צבאי מתמשך להסדר מדיני יציב.
לאחר פינוי סיני נותרה רק נקודה אחת שבמחלוקת – העיירה טאבה. לאחר שבע שנות בוררות בינלאומית שקבעה כי על ישראל להחזיר למצרים גם את השטח הזה, הנסיגה הישראלית מחצי האי סיני הושלמה באופן סופי.
זאת כנראה תופעה רווחת בקרב פוליטיקאים: הם נוטים להסתמך על נטייתם של המוני אנשים להיאחז בעמדה קיצונית, בינארית, בתפיסה של שחור-לבן שאין בה מקום לאמצע, לגוונים אפורים.
כל דעה פסקנית ונחרצת מתבססת על הכללות גורפות. לתפיסה מעין זאת נלווים בדרך כלל קושי להכיל אמביוולנטיות. פסקנות הדוחה כל ספקנות.
שלומית טנא היא עיתונאית לשעבר (ב"על המשמר" ובהמשך ב"ידיעות אחרונות")..יוצאת קיבוץ. ב-1981 החלה בסיקור עיתונאי שוטף של הקיבוצים.
פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
השבוע ציינה מירית שם אור את יום הולדתה, וזו הזדמנות להיזכר בכמה משיריה ולעמוד על ייחודם.
מירית שם אור - עיתונאית וסופרת מוערכת – נודעה גם כמי שכתבה עשרות להיטים לאורך השנים. מירית מעולם לא שאפה להציג עצמה כמשוררת, אלא כתמלילנית שבעצם "נקלעה לסיטואציה".
ד"ר אמיר מזור הוא היסטוריון המתמחה בעולם האסלאם של ימי הביניים ובקורות היהודים תחת שלטון האסלאם. כמו כן כותב טורי דעה בנושא גיבורי תרבות בתחום המוסיקה הפופולרית, השירה והפיזמונאות בישראל.
פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל
רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל
רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל
רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
לכל
תגובהופוסט
עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
בונוס:
הצטרפות לקבוצה הסגורה של זמן ישראל בפייסבוק המספקת הצצה מאחורי הקלעים של המערכת (למתחברים באמצעות פייסבוק בלבד)
עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.
ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.
תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו