אישיות
יעל כהן-פארן

החוק מטומטם ולכן הציבור ישלם

בחירות זה עסק יקר, וחוק מימון מפלגות מ-1973 לא מתאים למציאות שבה מתקיימות בחירות כל שני וחמישי ● הבנקים כבר לא ששים לתת הלוואות למפלגות שאולי לא יצליחו להחזיר את הכסף, וכך הפכה הכנסת לבנק מממן בתנאים נוחים ● לא פלא שהמפלגות החדשות מעדיפות ערבויות מטייקונים על פני תרומות קטנות מהציבור ● כך או אחרת, זו יוצא מהכיס שלנו - וכרגע חייבים לנו 196 מיליון שקל

עוד 2,655 מילים

הוויתור של העבודה-מרצ על סתיו שפיר והתנועה הירוקה עלול לעלות להם במצביעים רבים ● עם מספר ח"כים שמתהדרים באג'נדה ירוקה, כחול-לבן מתחרה על קולותיהם של שוחרי הסביבה ● פרשנות

סתיו שפיר עשתה את הדבר הנכון. בעת הזאת אין מקום לריצה עצמאית של תנועה ירוקה לכנסת. לפי כל הסקרים, הציבור עדיין לא בשל להצבעה למפלגה שהדגל הסביבתי מונף בראש התורן שלה, ועכשיו זה לא הזמן לניסיונות.

שפיר אמרה כל הזמן שהגדלת הגוש צריכה לעמוד לפני כל שיקול אחר, וברגע האמת קיימה. יהיו שיאמרו שהבינה שאם תרוץ לבד היא תתבזה, אבל בפוליטיקה הישראלית כבר נעשו מהלכים מופרכים מזה בשם האגו ותאוות הנקם.

שפיר, אני מנחש, עוד תחזור – בפוליטיקה בארץ מעמדו של מי שעולה ליציע נוטה להתחזק – אבל השאלה המערכתית היא לאן הולכת הסביבה בפוליטיקה.

שפיר עומדת בראש התנועה הירוקה. בעשור ומשהו האחרונים התנועה הירוקה התמודדה כמעט בכל מערכות הבחירות: ב-2008 היא רצה לבד וגרפה 27 אלף קולות, ומאז חברה לישויות פוליטיות שונות במרכז-שמאל.

פעם לתנועה של ציפי לבני; משם יחד עם לבני הפכה לחלק מהמחנה הציוני; אחר כך, בראשות שפיר, הייתה חלק מהמחנה הדמוקרטי/מרצ; עכשיו, לראשונה מזה שנים, התנועה הירוקה נשארת בלי מסגרת מפלגתית. המשמעות, להערכתי: עשרות אלפי מצביעים עם השקפת עולם סביבתית מוצקה מחפשים בית.

שפיר מעצבנת הרבה אנשים, אבל גם פופולרית בקרב רבים. בפריימריז בעבודה היא הגיעה למקום השני לפני איציק שמולי. השילוב שלה עם יעל כהן פארן, ח"כית חרוצה וירוקה בלתי נלאית, התקבל באהדה בקרב שוחרי הסביבה.

ב-2 במרץ בלילה, בהעבודה-גשר-מרצ עלולים לגלות שהפסידו חלק מהרבבות האלה. את העיסוק בקטנוניות של מרצ ופרץ אשאיר לפרשנים הפוליטיים. אבל גם ברמה הפוליטית הקרה, ייתכן שטעו בכך שלא שריינו מקום לשפיר ולתנועתה.

שפיר מעצבנת הרבה אנשים, אבל גם פופולרית בקרב רבים אחרים. בפריימריז בעבודה היא הגיעה למקום השני לפני איציק שמולי. השילוב שלה עם יעל כהן פארן, ח"כית חרוצה וירוקה בלתי נלאית, התקבל באהדה בקרב שוחרי הסביבה.

מדובר באלקטורט שרובו מגדיר את עצמו כמרכז-שמאל, וההבדלים בין כחול-לבן למרצ-עבודה בתחום המדיני או החברתי פחות מעניינים אותו מסוגיות כמו משבר האקלים, משבר התחבורה וזיהום אוויר.

אם באיחוד מפלגות השמאל היה נמצא מקום לתנועה הירוקה, רוב הקהל הזה היה שמח לתת לו את הפתק; עכשיו יש סיכוי לא מבוטל שהם ינדדו לכחול-לבן.

מיקי חיימוביץ', בעבודה קשה ומסירות אותנטית לתחום, הצליחה למתג עצמה בתוך זמן קצר בתור הדמות הפוליטית-סביבתית הבולטת בעידן שאחרי דב חנין; גם ח"כ יעל גרמן עוסקת באופן אינטנסיבי בשרפות פסולת בשטחים הפתוחים; פרופ' אלון טל, מראשי התנועה הירוקה בעבר ודמות סביבתית בולטת, משתייך גם הוא לכחול-לבן; והח"כ הצעיר רם שפע כבר לכד תשומת לב כשנסע במשך חודש בתחבורה ציבורית והתחייב להקדיש חלק גדול מעבודתו למחדל הזה.

כשמחברים את כל זה לעובדה שלכחול-לבן יש סיכוי להיות מפלגת שלטון, מקבלים פיתוי אמיתי שמצביעים ירוקים רבים יתקשו לעמוד בו. באיחוד השמאל אולי חסכו מקום על שפיר, אבל עלולים לגלות שכנגדו איבדו אפילו שניים.

מעבר לתחשיבים הנקודתיים של הבחירות הקרובות, ברור שבתנועה הסביבתית – בדיוק כמו בציונות הדתית וכמו בשמאל – יצטרכו לעבוד קשה כדי להמציא את עצמם מחדש בטווח הפוליטי הרחוק יותר.

מעבר לתחשיבים הנקודתיים של הבחירות הקרובות, ברור שבתנועה הסביבתית – בדיוק כמו בציונות הדתית וכמו בשמאל – יצטרכו לעבוד קשה כדי להמציא את עצמם מחדש בטווח הפוליטי הרחוק יותר

לכאורה, סביבה היא העתיד: תשאלו את גרטה ת'ונברג ומיליוני הצעירים שיוצאים לרחובות בעקבותיה. השאלה אם ואיך זה יכול לבוא לביטוי גם בארץ.

האם לתנועה שמציבה סביבה לפני הכל יש גם אג'נדה מדינית מוצהרת? אם כן (ובהנחה שמדובר באג'נדה שממוקמת בשמאל), זה אומר שמוותרים מראש על כל שוחרי הסביבה בימין ובמגזר הדתי ומנציחים את המשבר הסביבתי כ"בעיה של סמולנים"; אם לא מצהירים על סדר יום מדיני, המשמעות היא מפלגת בת יענה שמתעלמת מהסוגיה הבוערת של הכיבוש והסכסוך הישראלי פלסטיני.

עד היום, איש לא הצליח לרבע את המעגל הזה; בכלל לא בטוח שזה ישתנה בשנים הקרובות.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
מצד אחד שמירת הסביבה היא לא. עיניין של ימין שמאל. למשל רחבעם זאבי היה בלובי הסביבתי בכנסת. מצד שני מי שמבין שיש לנו איזה עשור להציל את הכדור משואה אקלימית שתצמצם משמעותית את הכמות של המ... המשך קריאה

מצד אחד שמירת הסביבה היא לא. עיניין של ימין שמאל. למשל רחבעם זאבי היה בלובי הסביבתי בכנסת. מצד שני מי שמבין שיש לנו איזה עשור להציל את הכדור משואה אקלימית שתצמצם משמעותית את הכמות של המין האנושי בעולם פחות משנה לא איזה דגל מונף אל איזו גבעה. ולכן עדיף לו לעשות יותר ויתורים בנושא יהודה ושומרון כדיי להתרכז בנושאים חשובים יותר. גם גישה הומניסטית שדואגת לאדם באשר הוא צוביל בהכרך לדאגה מנושאים אקולוגים יותר מעשר נושאים לאומיים.
מכוון שפתרון בעיות אקולוגיות עולמיות דורש שיתוף פעולה בינלאומי אנחנו שוב נוטים לרצון מוגבר להסכם שלום.
ובסופו של דבר מפלגות הימין בבחירות האחרונות לא הראו שום סימן למודעות סביבתית.

עוד 556 מילים ו-2 תגובות

חלק מפעילי וארגוני הסביבה הישראלים ייאלצו להיעדר מוועידת האקלים במדריד ● הסיבה: המשרד להגנת הסביבה סירב לבקשת הארגונים לצרף את אנשיהם למשלחת הישראלית הרשמית ● פעילים סביבתיים: "הסירוב נובע ממניע פוליטי ופוגע באינטרס ישראלי מובהק"

עוד 685 מילים

הימין צריך להוריק מקנאה

צמרת המחנה הדמוקרטי השיקה אתמול תכנית ירוקה שאפתנית ● אפשר ואפילו רצוי להתדיין על הפרטים, אבל עצם העובדה שנותנים שם דגש על נושאים סביבתיים היא בשורה חשובה ● והימין? שם רק טורחים להזכיר לנו מדי פעם כמה בבלפור אוהבים בעלי חיים ● פרשנות

עוד 672 מילים

הנבחרת הירוקה

איך הפכה סתיו שפיר, חברת כנסת המזוהה עם נושאים חברתיים, ליו״ר התנועה הירוקה, המזוהה עם מאבקים סביבתיים? אביב לביא מביא את הסיפור של התנועה שהבטיחה את הקמת המחנה הדמוקרטי והפכה אותה לרשימה הירוקה הכי משמעותית שרצה לכנסת

הקמת רשימת המחנה הדמוקרטי היא לא רק אירוע דרמטי במחנה המרכז-שמאל, אלא מסתמנת גם כמהלך משמעותי עבור התנועה הסביבתית ועבור מצביעים שמבקשים לראות ייצוג נרחב בכנסת לסדר היום הירוק.

למעשה, סתיו שפיר חתמה על ההסכם המשולש כשהיא נושאת בתואר "יו"ר התנועה הירוקה" – תנועה שעד הימים האחרונים לא היה לה שום קשר אליה. השריון הראשון מטעם שפיר – מקום 8 ברשימה – היא ח"כ יעל כהן-פארן, שלצד דב חנין היתה הח"כית הסביבתית הבולטת בקדנציה האחרונה וכעת פינתה לשפיר את המקום בראש התנועה הירוקה.

השריון הראשון מטעם שפיר – מקום 8 ברשימה – היא ח"כ יעל כהן-פארן, שלצד דב חנין היתה הח"כית הסביבתית הבולטת בקדנציה האחרונה וכעת פינתה לשפיר את המקום בראש התנועה הירוקה

מבולבלים? להלן ההסבר: התנועה הירוקה הוקמה ב-2008 על ידי אנשי אקדמיה ופעילי סביבה שסברו (בצדק) שסוגיות הסביבה משתרכות בירכתי סדר היום הפוליטי ושהגיע הזמן שיזכו לייצוג הולם.

בבחירות לכנסת ה-18 התנועה הירוקה רצה עם מפלגת מימד, והרשימה המשותפת קיבלה כמעט 30 אלף קולות, שלא הספיקו כדי לעבור את אחוז החסימה. בבחירות הבאות חברה התנועה הירוקה למפלגת התנועה של ציפי לבני, וכשלבני חברה ליצחק הרצוג להקמת המחנה הציוני זכתה סוף סוף ראשת התנועה הירוקה, יעל כהן-פארן, להיכנס לכנסת, והקדישה את הקדנציה לפעילות נמרצת בנושאי סביבה.

יעל כהן-פארן בוועדת הפנים של הכנסת, ב-2016 (צילום: יונתן סינדל/פלאש90)
יעל כהן-פארן בוועדת הפנים של הכנסת, ב-2016 (צילום: יונתן סינדל/פלאש90)

ההתרסקות של מפלגת העבודה בבחירות באפריל שלחה הביתה גם את כהן-פארן. בבחירות לראשות המפלגה היא תמכה בסתיו שפיר, והניצחון של עמיר פרץ סימן לה את הדרך החוצה מהמפלגה.

בשלב הבא התנועה הירוקה הכריזה על ריצה עצמאית לכנסת, מתוך חשש אמיתי שלנושאי הסביבה כמעט לא יהיה ייצוג בקדנציה הקרובה, למעט מיקי חיימוביץ' שמניפה את הדגל הירוק בכחול-לבן. מצד שני, הסיכוי של התנועה הירוקה לעבור את אחוז החסימה קלוש, וריצה עצמאית הייתה בגדר הימור מסוכן שקרוב לוודאי היה מסתיים בהשלכה לפח של כמה רבבות קולות מגוש המרכז-שמאל.

האפשרות לאיחוד בשמאל, אם כך, סיפקה קרש הצלה לא רק למרצ ולברק – אלא גם לתנועה הירוקה. סתיו שפיר הייתה זקוקה לפלטפורמה פוליטית כדי להגיע על גבה אל ההסכם המשולש, וכהן-פארן, בת בריתה, הציעה לה להתמנות ליו"ר התנועה הירוקה. המהלך אושרר רשמית על ידי מועצת התנועה הירוקה רק ביום שישי, יממה לאחר ההודעה החגיגית על הקמת המחנה הדמוקרטי.

כהן-פארן, כאמור, שוריינה למקום ה-8. לשפיר, אגב, יש שריון לחמישה מקומות בין ה-20 הראשונים, אבל עדיין לא ברור כמה מתוכם, אם בכלל, יוקצו לאנשי התנועה הירוקה מלבד כהן-פארן.

סתיו שפיר (צילום: הדס פרוש/פלאש90)
סתיו שפיר (צילום: הדס פרוש/פלאש90)

יש כמובן מימד מלאכותי ומאולץ בעובדה ששפיר עומדת בראש התנועה הירוקה – תחום שכפרלמנטרית היא כמעט לא עסקה בו. התנועה מגדירה את עצמה כסביבתית-חברתית, ושפיר בהחלט מזוהה עם הצד החברתי. באשר לסביבתי – אולי זה עוד יגיע בהמשך, ואולי לא.

אבל מה שיותר חשוב: בנוסף לכהן-פארן, כרגע ממוקמים במקומות ריאליים במחנה הדמוקרטי גם ניצן הורוביץ בעל הרקורד המרשים של פעילות בנושאי סביבה ותחבורה, ותמר זנדברג (כנ"ל). אליהם אפשר להוסיף את מוסי רז שממוקם במקום ה-12 (שאולי יהפוך ל-11 אם אהוד ברק לא יכהן כח"כ) – פעיל ותיק ועקבי בתנועה הסביבתית ובקידום תחבורה ציבורית.

המחנה הדמוקרטי מציע את אחת הרשימות הירוקות שרצו אי פעם לכנסת, ומציע אופציה מעניינת למצביעים שמחפשים סדר יום סביבתי – בהנחה כמובן שהם לא בעלי השקפת עולם ימנית.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
המפלגה הירוקה היא מפלגה של אקטיביסטים. יש כאלה שמתמקדים במאבקים למען בעלי חיים. יש כאלה שמתמקדים במאבקים סביבתיים אחרים ויש כאלה שמתמקדים במאבקים חברתיים. אבל, כולם מגבים את כולם וחוברי... המשך קריאה

המפלגה הירוקה היא מפלגה של אקטיביסטים. יש כאלה שמתמקדים במאבקים למען בעלי חיים. יש כאלה שמתמקדים במאבקים סביבתיים אחרים ויש כאלה שמתמקדים במאבקים חברתיים. אבל, כולם מגבים את כולם וחוברים לכח אחד חזק, שבא מהשטח לכנסת.
לסתיו שפיר יש רקע עשיר בפעילות סביבתית. היא הייתה פעילה במגמה ירוקה, בפעולה ירוקה, בחברה להגנת הטבע ובגרעין אקולוגי. היא בחרה להתמקד בפעילות חברתית, אבל זה לא אומר שהסביבה זרה לה. סביר להניח ששפיר תמשיך להתמקד במאבקים חברתיים ובמאבק נגד השחיתות ואילו יעל כהן פארן מתמקדת במאבקים למען הסביבה ובעלי החיים (למרות שעשתה הרבה גם בתחום החברתי). אבל שתיהן מכירות בחשיבותם של כלל המאבקים ויתנו את הכח זו לזו לקדם את כלל המאבקים, יחד עם ציבור הפעילים מכל התחומים.
לכן, סתיו מתאימה היטב למפלגה הירוקה. אקטיביסטית שבאה מהשטח, תומכת במאבקים למען הסביבה ולמען בעלי החיים, אבל מתמקדת במאבקים חברתיים ומשלימה בכך את יעל, שתוכל להתפנות לנושאי הסביבה ובעלי החיים.

למוסי רז כיו"ר חים וסביבה לשעבר, יש רקורד והבנה בתחומי סביבה, כנ"ל לניצן הורביץ ותמר זנדברג כולם תרמו משהו בנושאי סבביה גם בכנסת, אבל יעל כהן פארן מיקדה את מירב זמנה ומרצה למאבק הסביבית... המשך קריאה

למוסי רז כיו"ר חים וסביבה לשעבר, יש רקורד והבנה בתחומי סביבה, כנ"ל לניצן הורביץ ותמר זנדברג כולם תרמו משהו בנושאי סבביה גם בכנסת, אבל יעל כהן פארן מיקדה את מירב זמנה ומרצה למאבק הסביביתי, ולהנחלת הקיימות לאורך שנים. המחנה הדמוקרטי קיבלה חיזוק חשוב מהתנועה הירוקה. וסתיו שפיר מחויבת לתמוך ולחזק את המאבקים הסביבתיים בזכות ההסכם הזה

עוד 478 מילים ו-2 תגובות

למקרה שפיספסת

כל הזמן // יום שישי, 24 בינואר 2025
מה שחשוב ומעניין עכשיו
היום ה־476 ללחימה ● 94 חטופים עדיין בעזה

חמאס פרסם שמות של ארבע חטופות שצפוי שישוחררו מחר

דיווח: למרות שהרשימה לא מתאימה להסכם, ישראל נערכת לקליטת החטופות שישוחררו; כלי התקשורת התבקשו שלא לפרסם את השמות עד להודעה למשפחות ● בהתאם לפסיקת בג"ץ: הוועדה לבחירת שופטים תתכנס ביום ראשון לבחירת נשיא לעליון ● נתניהו עדכן שסבל מזיהום וביקש לקיים בשבוע הבא דיון אחד, ולא שלושה; הפרקליטות התנגדה לבקשה

עוד 26 עדכונים

תגובות אחרונות

"מלחמה שאף פעם לא די לה" – מה היא תעולל לנו?

מבצע "כנפי דרור" יצא לדרך מרגשת. חטופות ראשונות חזרו הביתה. ועדיין לא ברור האם הפסקת האש הזמנית תוליך להפסקת המלחמה. האם בנימין נתניהו יוסיף להיאחז בנוסחה המטורללת של "מלחמה עד לניצחון המוחלט".

וגם אני חוששת מהשלכות צפויות של מלחמה שאין רואים את סופה, "מלחמה שאף פעם לא די לה", כמאמר יהודה עמיחי. נזקיה כבר ניכרים. התמשכות המלחמה כבר פוגעת בלכידות החברתית, בכלכלה, במשמעת של החיילים המותשים.

שלומית טנא היא עיתונאית לשעבר (ב"על המשמר" ובהמשך ב"ידיעות אחרונות")..יוצאת קיבוץ. ב-1981 החלה בסיקור עיתונאי שוטף של הקיבוצים.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 796 מילים

עקורים

מצב הרוח
שיחה עם הסופר, המתרגם והמחזאי ינץ לוי

"כרגע אנחנו בתקופה אפלה שהאופטימיות הריאליסטית היא לראות איך אני מגן על הילדים שלי"

"הדבר הכי בסיסי של ילדוּת זו תחושת מוגנות", אומר הסופר ינץ לוי, זוכה פרס דבורה עומר, "אם אתה משחק מחבואים, אתה מצפה שמישהו יחפש וימצא אותך, ואם תיגש לאבא הוא לא יוריד לך סטירה. אנחנו עם שניגש לאבא מאוד מניפולטיבי שגם מוריד סטירות וגם מתעלם מהמהות האנושית שלנו" ● בריאיון אינטימי הוא מתאר את הקשר בין יצירה, ילדות ומוגנות, ומספר על הבחירה לתרום את הפרס לארגוני שלום

עוד 2,165 מילים

בין מלחמה לשלום

ייתכן שביום א', ה-19 בינואר 2025, הסתיימה המלחמה בעזה, אם כי אנחנו עדיין לא יודעים זאת בוודאות. מלחמות בדרך כלל מסתיימות ב"הפוגות" וב"הסכמי הפסקות אש".

כחוקר שלום, אני יכול להרשות לעצמי לדמיין מתווה אפשרי לסיום המלחמה, הממלא את ה"חורים" של נספח א' (הסכם להפסקת האש) אשר נחתם בדוחה ב-17 בינואר 2025. נספח המבוסס בחלקו הגדול על התכנית הישראלית של מאי 27, 2024, נאום הנשיא ג'ו ביידן של ה-31 במאי 2024, והחלטת מועצת הביטחון של האו"ם 2735 מיוני 10, 2024.

פרופ' אריה קצוביץ הוא מרצה במחלקה ליחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית מאז פברואר 1993, חוקר יחסים בינלאומיים של אמריקה הלטינית, גלובליזציה, ובעיקר מחקרי שלום (רב הספרים שכתב או ערך הם על שלום והוא מלמד 20 שנה על הסכסוך הישראלי-ערבי במסגרת קורס של "תהליכי שלום במזרח התיכון").

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 940 מילים
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
אוֹלִיגַרְכִיָּה 244

המיליארדרים של ההייטק האמריקאי כבר לא זקוקים לסלוגן הכוזב "בונים עולם טוב יותר". הם סייעו לדונלד טראמפ להשתלט על העולם וכעת הם מתכוונים לחלק ביניהם את השלל

עוד 900 מילים

מכתב פתוח לכלה החילונית

היי,

אני יושבת לכתוב לך, ולא בגלל שאני חושבת שאני יודעת יותר ממך או שיש לי את כל התשובות. אני כותבת לך כי אני מרגישה שחייבים לדבר על זה. על מה? על מה שמחכה לך אם תבחרי להתחתן ברבנות.

אירית רוזנבלום היא עורכת דין, פילוסופית של המשפט, מייסדת ומנכ"לית הארגון "משפחה חדשה", הפועל להכרה ערכית וחוקתית במשפחה. לרבות כל התאים המשפחתיים בישראל והשוואת זכויותיהן של משפחות מכל הסוגים והמינים. מחברת הספר "בגן של אלוהים – תולדות המהפכה המשפחתית".

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
מה המשמעות של נישואים לדעת כותבת הטור? הרי אפשר גם לגור ביחד ולהקים "משפחה" בלי להתחתן. ובחרת להדגיש את הפסקה שמעודדת אינדיבידאליזם בטור על בניית תא משפחתי, מי שישקיע רק בעצמו ויחשוב על... המשך קריאה

מה המשמעות של נישואים לדעת כותבת הטור? הרי אפשר גם לגור ביחד ולהקים "משפחה" בלי להתחתן.
ובחרת להדגיש את הפסקה שמעודדת אינדיבידאליזם בטור על בניית תא משפחתי, מי שישקיע רק בעצמו ויחשוב על חירותו או כבודו בלבד סופו להתגרש.
לא פלא שבציבור הזה אחוז הגירושים מגיע מעל 1:3
בדיחה עצובה.

עוד 505 מילים ו-1 תגובות
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

יריב לוין החליט לצאת למלחמת חורמה שממנה אין דרך חזרה

מתוך מטרה לחסל את השופט יצחק עמית מקצועית וציבורית, שר המשפטים נוקט מדיניות של אדמה חרוכה ביחס למוסדות השלטון והמשפט ● התקפתו של לוין היא למעשה התקפה על מוסדות המדינה, על הרשות השופטת עצמה ● אך התנהלותו משדרת בעיקר חולשה וחוסר אונים: הקלפים שבידיו הולכים ואוזלים ● פרשנות

עוד 1,109 מילים

מי כאן המופקר?

העסקה להצלת החטופים, שאנחנו מייחלים לה מאז השבעה באוקטובר, היא גם עסקה להצלת מאות החיילים שסמוטריץ', בן גביר ואמסלם רוצים לשלוח שוב לסמטאות חאן יונס כדי להתחרבש שם מחדש ● העסקה הזו היא לא מופקרת, כדברי בן גביר; חידוש הלחימה בתוך עזה ההרוסה ועמוסת המטענים זה הצעד המופקר ● פרשנות

עוד 817 מילים

בזמן שטראמפ מוציא את ארה"ב מהסכם פריז ומקדם מדיניות של "קדימה, לקדוח" להרחבת קידוחי הנפט והגז, באיחוד האירופי שוברים שיאים של הפקת חשמל מאנרגיה נקייה ● 47% מהחשמל באיחוד מופק כעת מאנרגיה סולארית וממקורות מתחדשים אחרים ולמעשה, כמעט 75% מייצור החשמל באירופה אינו פולט גזי חממה

עוד 662 מילים

הקרב האמיתי מתחיל לפני הניצוץ הראשון בשדה הקוצים

במשך שישה ימים עקבה משלחת קטנה של לוחמי אש מישראל אחרי מאמצי הכיבוי של עמיתיהם בלוס אנג'לס ● הישראלים נדהמו מהיקפי הכוחות האדירים, חלקו עם הקולגות את ניסיונם מהשרפות במלחמה, וחזרו עם מסקנות ברורות: חייבים להתמקד במניעה, כי אחרי ששרפה כזו פורצת העסק אבוד ● "זה כמו לנסות לעצור רעידת אדמה או טייפון"

עוד 1,219 מילים

בבוקר 7 באוקטובר 2023, עולמם של תושבי קיבוץ ניר עוז התפורר באחת ● 110 חברי קהילה קטנה ואידיאליסטית נרצחו או נחטפו, 29 מהם מוחזקים בעזה עד היום ● כמעט אף מנהיג ישראלי בכיר לא הגיע לבקר בו, ונראה כי הקיבוץ הקטן, שהיה עד לאחת הטראומות הקשות בתולדות המדינה, נותר להתמודד עם השלכות האסון לבדו

עוד 1,076 מילים ו-1 תגובות
מרוץ 2024
המרוץ לבית הלבן

ברוכים הבאים לעידן טראמפ 2.0

לאורך הקדנציה הראשונה של טראמפ היה נדמה שארה"ב הליברלית במצב קבוע של הכחשה ● בכל פעם שטראמפ הפר עוד נורמה מקובלת, היה הלם מחודש, תחושה של "לא יכול להיות" ● ארבע שנים לאחר מכן, נראה שארה"ב קפצה היישר לשלב ההשלמה ● פרשנות

עוד 1,520 מילים

רק מיעוט מעקורי הצפון שבו לביתם

מעקב זמן ישראל למרות השקט בצפון ומענקי "חזרה הביתה", בעיריית קריית שמונה מעריכים שרק כאלף תושבים חזרו הביתה בזמן הפסקת האש ● בקיבוצים ובמושבים חזרו בין 5% ל־15% מהתושבים ● החשש מחידוש הלחימה, בתי הספר ההרוסים, והודעת הביטוח הלאומי כי מי שיחזור עד מרץ ייאלץ לוותר על המענקים, מרתיעים רבים מלשוב אל ביתם

עוד 805 מילים ו-1 תגובות
היום ה־475 ללחימה ● 94 חטופים עדיין בעזה

טראמפ: "יהיה נחמד אם ניתן יהיה לפתור את הבעיות עם איראן ללא תקיפה ישראלית"

דיווח: נתניהו דחה את עמדת הרמטכ"ל וקיבל את דרישת סמוטריץ' להציב מחסומים בגדה ● לוין ביקש מבג"ץ לדחות את המועד שבו עליו לקיים הצבעה לבחירת נשיא לבית המשפט העליון ● דיווח: שר החוץ העיראקי אמר שהחטופה הישראלית אליזבט צורקוב עודנה בחיים ● חיים כץ התמנה לממלא מקום השר לביטחון לאומי, לממלא מקום שר המורשת ולממלא מקום שר הנגב והגליל

עוד 45 עדכונים

בימים שחלפו מאז כניסת הפסקת האש לתוקף, שוטרי חמאס וחמושיו חזרו להתמקם ברחבי הרצועה ● ארגון הטרור פעל במהירות להחזרת הסדר, לריסון הביזה ולהתחלת שחזור שירותים בסיסיים ● "אנחנו רוצים למנוע כל סוג של ואקום ביטחוני", אומר בכיר בארגון, "כבר יש לנו 18,000 עובדים המספקים שירותים לאזרחים מדי יום" ● ללא אסטרטגיה מצד ישראל, השתקמות חמאס הופכת לבלתי נמנעת

עוד 1,105 מילים ו-1 תגובות

לשר לוין נותר רק עוד שפן אחד לשלוף מהכובע

שר המשפטים יריב לוין עלול לנסות לסכל את בחירת השופט יצחק עמית לנשיא העליון באמצעות תמרונים פוליטיים, אך גם אם כהונתו של ח"כ יצחק קרויזר תסתיים, הוועדה לבחירת שופטים תחויב להתכנס ולהשלים את ההליך בהתאם להנחיות בג"ץ ● רק גריעה משמעותית בהרכב הוועדה יכולה לעצור את המהלך ● פרשנות

עוד 957 מילים ו-2 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה