אישיות
רם בלניקוב

דירקטורית ב"כלל" תייעץ למדינה איך לפקח על חברות הביטוח

ועדה חדשה בראשות מנכ"ל משרד האוצר הוקמה לאחרונה ומטרתה לבחון את מבנה הפיקוח הפיננסי בישראל ● הוועדה הזו עשויה להכריע איך יראה פיקוח המדינה על המערכת הפיננסית בעשורים הקרובים, ולכן לנציגי הציבור בה חשיבות רבה ● אולם משמות נציגי הציבור שנבחרו, נראה כאילו מבחינת שר האוצר ונגיד בנק ישראל - המדובר בנציגי ציבור בעלי ההון והבנקים

עוד 933 מילים

דחייה משמעותית בהשקת הרכבת הקלה

פרסום ראשון השקת הקו הראשון של הרכבת הקלה בגוש דן, שתוכננה לסוף השנה הבאה, תידחה בתקופה משמעותית ● בנוסף, צפויות ככל הנראה חריגות בתקציב הפרויקט, שעמד במקור על כ-16 מיליארד שקלים ● את הבשורה הדרמטית הזו קיבלו אתמול חברי דירקטוריון נת"ע מהיו"ר רם בלינקוב ● כשנשאל לגבי פרטים מדויקים יותר – משך הדחייה והיקף החריגות – בלינקוב אמר שהדברים יתבהרו במהלך השבועות הקרובים

חדשות רעות לתושבי גוש דן ולענף התחבורה בכלל:

השקת הקו הראשון של הרכבת הקלה, שתוכננה לסוף השנה הבאה (אוקטובר 2021), תידחה בתקופה משמעותית. בנוסף, צפויות ככל הנראה חריגות בתקציב הפרויקט, שעמד במקור על כ-16 מיליארד שקלים.

את הבשורה הדרמטית הזו קיבלו אתמול חברי דירקטוריון נת"ע מהיו"ר רם בלינקוב. כשנשאל לגבי פרטים מדויקים יותר – משך הדחייה והיקף החריגות – אמר שהדברים יתבהרו במהלך השבועות הקרובים.

זעזוע גדול בחברה

מאז שהחלו העבודות על הקו האדום של הרכבת הקלה, לפני כחמש שנים, דבקה נת"ע בעמדתה שהקו ייצא לדרך במועד המתוכנן.

לפני כחצי שנה החברה עברה זעזוע גדול: המנכ"ל יהודה בראון התפטר בעקבות מחלוקת על סמכויות עם היו"ר החדש בלינקוב, ובעקבותיו פרשו רוב בעלי התפקידים הבכירים בחברה.

מינויו של המנכ"ל החדש, חיים גליק, לשעבר מנכ"ל עיריית ראשון לציון ואוניברסיטת בר אילן, לווה בביקורת (בין השאר של יו"ר ועדת הביקורת של נת"ע) משום שאין לו רקע בתחום התחבורה.

בחודשים האחרונים נפוצו הערכות שהפרויקט לא יעמוד בלוחות הזמנים, בגלל עיכוב בקידום הקו בתחומי בני ברק. למרות זאת, לפני כמה שבועות הבהיר שר התחבורה, בצלאל סמוטריץ', ש"דחייה בפתיחת הקו האדום אינה מקובלת".

סמוטריץ' בוודאי לא ישמח לשמוע את החדשות הטריות.

בלינקוב אמר בישיבת הדירקטוריון שהמצב "רע מאוד", וש"הולך להיות איחור משמעותי ביותר". מותר לשער שבעקבות זאת תפרוץ מלחמת האשמות בין ההנהלה הנוכחית להנהלה הקודמת על האחריות למחדל המסתמן.

בלינקוב אמר בישיבת הדירקטוריון שהמצב "רע מאוד", וש"הולך להיות איחור משמעותי ביותר". מותר לשער שבעקבות זאת תפרוץ מלחמת האשמות בין ההנהלה הנוכחית להנהלה הקודמת על האחריות למחדל

המנכ"ל גליק אמר בישיבת הדירקטוריון שבתקופת ההנהלה הקודמת הייתה בחברה "מדיניות של הסתרה".

גורם בכיר בנת"ע אומר ש"אכן היו הרבה שאלות קשות שההנהלה הקודמת לא נתנה עליהן תשובות, אבל ההנהלה הנוכחית מתעסקת הרבה יותר מדי בעבר מאשר בעתיד. זה טבעי כשנכנסת הנהלה חדשה, אבל הם מגזימים עם זה".

שר התחבורה בצלאל סמוטריץ' (משמאל) וקודמו בתפקיד ישראל כץ, בנסיעת הבכורה בקו הרכבת המהיר בין ירושלים לתל אביב, היום (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
שר התחבורה בצלאל סמוטריץ' (משמאל) וקודמו בתפקיד ישראל כץ, בנסיעת הבכורה בקו הרכבת המהיר בין ירושלים לתל אביב, היום (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

השלכות מרחיקות לכת

מעבר להיבט התחבורתי ולצורך הדחוף לחלץ את גוש דן מהפקק, לכל דחייה בהשקת הקו האדום (שכנראה תגרור דחיות נוספות גם בהשקת הקווים הבאים) צפויות להיות השלכות מרחיקות לכת.

ביפו, למשל, אזור העבודות לאורך שדרות ירושלים התרוקן כמעט לחלוטין מעסקים, והתושבים ובעלי העסקים כמהים לסיום העבודות ולהתנעת הרכבת הקלה שתזרים חמצן לאזור

ביפו, למשל, אזור העבודות לאורך שדרות ירושלים התרוקן כמעט לחלוטין מעסקים, והתושבים ובעלי העסקים כמהים לסיום העבודות ולהתנעת הרכבת הקלה שתזרים חמצן לאזור.

רבים מהם היו סקפטיים כששמעו את ההבטחות החגיגיות על השקת הרכבת באוקטובר 2021, ונראה שכמו תמיד בישראל, כשמדובר בלוחות זמנים של פרויקטים תשתיתיים גדולים – הפסימיות הייתה מוצדקת.

תגובת נת"ע טרם התקבלה.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 378 מילים ו-1 תגובות

תחבורה אווירת משבר ברכבת הקלה: שכרה את יועץ התקשורת של גנץ

נת"ע, שבונה את הרכבת הקלה בגוש דן, נקלעה לסחרור עם עזיבת המנכ"ל לפני ארבעה חודשים ● מאז הודיעו בכירים נוספים על עזיבתם ● רצף האירועים הזה כנראה הלחיץ את יו"ר הדירקטוריון, שהחליט לשכור את יועץ התקשורת רונן צור

דירקטוריון נת"ע, שבונה את הרכבת הקלה בגוש דן, שכר את שירותי יועץ התקשורת רונן צור. מדובר בצעד שנוי במחלוקת מפני שלנת"ע כבר יש מערך הסברה ודוברת, ולא ברור מדוע צריך לשלם מכספי ציבור גם ליועץ חיצוני.

צור, שייעץ בבחירות לבני גנץ (ועוד קודם לכן שימש כקמפיינר של כחול-לבן בבחירות שנערכו באפריל), נחשב לאחד מיועצי התקשורת היקרים בשוק, אם כי גורם המעורה בפרטים אומר שהוא "עשה מחיר" לנת"ע, ומספק את שירותיו בתעריף ש"לא משתווה לסכומי העתק שרצים במערכת הפוליטית", כהגדרתו.

הפנייה לצור מבטאת את אווירת המשבר שאליו נקלעה נת"ע, וכנראה גם את רצונו של יו"ר הדירקטוריון, רם בלינקוב, לשפר עמדות בחזית התקשורתית.

רם בלניקוב (צילום: Flash90)
רם בלניקוב (צילום: Flash90)

החברה נכנסה לסחרור כשהמנכ"ל המוערך, יהודה בר-און, עזב לפני כ-4 חודשים בעקבות מאבקי אגו וסמכויות עם בלניקוב.

העזיבות הללו תופסות את החברה במצב רגיש, תוך כדי עבודה על מכרזים וחוזים מורכבים, וכשהמועד המוצהר לנסיעת הבכורה של הקו האדום של הרכבת הקלה בגוש דן – אוקטובר 2021 – כבר נראה מעבר לפינה

אלא שזו הייתה רק תחילתו של אירוע מתגלגל: לאחר התפטרותו של בר-און שלחו 10 סמנכ"לים בנת"ע מכתב לשרי האוצר והתחבורה והפצירו בהם להחזיר אותו לתפקיד (צעד שמשמעותו בפועל היא הדחתו של בלינקוב).

בלינקוב, בלשון המעטה, לא אהב את הפנייה הזו, ומכאן זה רק הלך והסלים.  בשבועות האחרונים שורה של בכירים בחברה הודיעו על עזיבתם: היועצת המשפטית ומזכירת החברה עו"ד טל דגן, סמנכ"ל המשאבים שרון וולפר, המשנה למנכ"ל שי יפתח, וסמנכ"ל התכנון ניר קוגל.

העזיבות הללו תופסות את החברה במצב רגיש, תוך כדי עבודה על מכרזים וחוזים מורכבים, וכשהמועד המוצהר לנסיעת הבכורה של הקו האדום של הרכבת – אוקטובר 2021 – כבר נראה מעבר לפינה.

לפי דיווח ב"גלובס", בישיבת דירקטוריון שנערכה בשבוע שעבר התבטא מנהל רשות החברות הממשלתיות, ינקי קוינט, בחריפות כלפי המנהלים הנוטשים, ואף שיגר לעברם איום מפורש.

לפי "גלובס", אמר קוינט "אם מישהו כאן מתכוון לעזוב כדי להשאיר מאחוריו אדמה חרוכה, שלא יחשוב שזה לא יובא בחשבון אם הוא ינסה לקבל עבודה בחברה ממשלתית אחרת".

רצף האירועים הזה כנראה הלחיץ את בלינקוב וחברי הדירקטוריון, ודחף להחלטה לשכור את שירותיו של צור. כך נוצר מצב מוזר שבו הדירקטוריון למעשה מתנהל בנפרד מהחברה עצמה מבחינה תקשורתית, וכל זה בעת שוועדת איתור מטעם הדירקטוריון ממיינת מועמדים לתפקיד המנכ"ל.

רונן צור, אגב, הרבה להתראיין בימים האחרונים בענייני הבחירות.

בקשה להתייחסות לדברים הועברה לדוברות נת"ע, אך לא התקבלה תגובה.

הדברים הבאים נמסרו ממשרדו של רונן צור: "נת"ע עוברת בתקופה האחרונה אתגרים משמעותיים, במספר מישורים, המחייבים היערכות ראויה. צירפנו יועץ אסטרטגי מוביל בהתאם לכללי רשות החברות הממשלתיות, כפי שנעשה בעשרות חברות. שכר הטרחה עומד על 18,000 שקל בחודש".

עוד 392 מילים
כל הזמן // שבת, 22 בינואר 2022
מה שחשוב ומעניין עכשיו

שחקן הוליוודי ורבנית מוושינגטון מדברים על הכול בפודקאסט חדש

בעקבות מגפת הקורונה, רבנית של בית כנסת בוושינגטון, שירה סטוטמן, וכוכב הסדרה "הבית הלבן", ג'ושוע מלינה, החליטו ליצור הסכת משותף, בו הם דנים בשאלות חיים מזווית יהודית, אבל מדגישים בריאיון לזמן ישראל: "לא מדובר בקורס יהדות למתחילים"

עוד 1,404 מילים

למקרה שפיספסת

הארי כבר לא מזוהם - פסקי הדין של העליון בעניין יועצי נתניהו

המשפט האלמותי "אדם חייב לדעת את מגבלותיו" נשמע אירוני, כשהוא יוצא מפיו של קלינט איסטווד בתפקיד הארי המזוהם. זה קורה בסרט השני בסדרה על השוטר שאכפת לו יותר מהצדק, כפי שהוא נתפס בעיניו, מאשר מהחוק. השוטר, שלרוב לא בוחל באמצעים כדי לעצור חשודים – אך הוא מיטיב לקלוע לנדרש ממקבלי החלטות, במיוחד כאלו שבחירותיהם נוגעות לחיי אדם.

המשפט האלמותי "אדם חייב לדעת את מגבלותיו" נשמע אירוני מפיו של קלינט איסטווד בתפקיד הארי המזוהם. זה קורה בסרט השני בסדרה, על השוטר שאכפת לו יותר מהצדק, כפי שנתפס בעיניו, מאשר מהחוק

האם אין מגבלות בחיפוש משטרתי בטלפונים של חשודים?

פסק הדין של תשעה משופטי בית המשפט העליון בעניינם של יועצי ראש הממשלה לשעבר נתניהו, שנחשדו בהטרדת עד המדינה שלמה פילבר, יוצר מציאות מסוכנת בה נרמסות זכויות הפרט הבסיסיות ביותר, ובהן הזכות לפרטיות.

מעתה, חקירה בה נעשה חיפוש בלתי חוקי בטלפונים סלולריים ובמחשבים של חשודים, לא תמנע מבית המשפט לאשר בקשה לצו חיפוש בדיעבד, אלא במקרים חריגים ביותר. המשמעות הנגזרת מפסק הדין היא שהמשטרה יכולה לערוך חיפוש גם אם הוא החל ללא צו, ולהסתמך על כך שהשופטים יכשירו את השרץ בדיעבד.

פסק הדין של שופט העליון יצחק עמית מסוכן במיוחד בהכשירו הידרדרות לשיטות חקירה של דיקטטורות:

"אפילו במצב הקיצוני ביותר שניתן להעלות על הדעת, כאשר חשוד טוען כי הוכה על ידי החוקר במהלך חקירתו והמשטרה אף מאשרת את טענתו של החשוד – גם אז בית המשפט לא יורה על הפסקת החקירה, ויותיר את שאלת קבילות ההודיה לשלב המשפט".

מנגד, עמיתו יוסף אלרון, שנשאר לצערנו בדעת מיעוט, כתב בפסק דינו את האמת העגומה:

"זאת פשרה אל מול הבטחה לכאורה להגברה מסיבית של כמות העבירות שתתגלינה. משכך, מה לנו להקפיד על הכללים והחוק ועל מגבלות סמכותם של החוקרים? מה לנו להידרש לטענות על פגיעה בזכויותיהם של נחקרים? ולשם מה לנו לפעול להצר את צעדי השוטרים והחוקרים? – הרי אם נרפה את הרסן, נגלה ביתר קלות עבריינות, זאת על חשבון רמיסת זכויות הפרט ופגיעה בפרטיות. עמדה כזו אין לקבל".

פסק הדין של שופט העליון יצחק עמית מסוכן במיוחד, בהכשירו הידרדרות לשיטות חקירה של דיקטטורות: "אפילו במצב הקיצוני ביותר שניתן להעלות על הדעת – גם אז בית המשפט לא יורה על הפסקת החקירה

עמדה זו מתכתבת היטב עם דבריו של מישל פוקו בספרו "לפקח ולהעניש", לפיהם צעדים מהסוג הזה הינם מסוכנים ומכשירים תפיסת עולם של חקירות מתקופת ימי הביניים. כלומר עינוי החקירה הוא אמצעי ענישה ופעולת חקירה כאחת.

ניתן להסביר התנהגות עבריינית שכזו מצדם של חוקרים בתופעה המכונה "הסלמת מחויבות" – הנטייה להמשיך להשקיע משאבים נוספים (זמן, כסף, מאמץ) בהחלטה גרועה, שבה גורמים כגון רגש, אמונות קודמות, והפחד מכישלון או מחשיפתו מחזקים את המחויבות לדפוס מחשבה או פעולה שגוי, רשלני ולעתים גם בלתי-חוקי.

כלומר, אם רק נשקיע עוד קצת, ניתן יהיה להציל את המצב ולהשיג את מטרתנו. בדומה ל"שיטת ההכפלות", שיטת הימורים כושלת המאפשרת כביכול רווח בטוח בהימורים כהטלת מטבע או בהימור על צבע ברולטה, לפיה מתחילים להמר על אחד הכיוונים בסכום קטן; אחרי כל הפסד מכפילים את ההימור, באופן שכאשר מגיעה הצלחה בסוף סדרת כישלונות, הרווח שהיא מניבה מכסה כביכול את כל ההפסדים שנגרמו עד כה.

המשפטנים הפרופסורים קרמניצר ושפירא-אטינגר הצביעו על הבעיה הזאת בעבר וטענו כי שוטרים יצדיקו בדיעבד את השימוש המוקדם באמצעים לא חוקיים על מנת להשיג את הרשעתו של הנחקר, הרי המטרה מקדשת את האמצעים.

ניתן להסביר התנהגות עבריינית שכזו מצד חוקרים בתופעת "הסלמת מחויבות" – הנטייה להמשיך להשקיע משאבים נוספים בהחלטה גרועה, מחזקים את המחויבות לדפוס מחשבה או פעולה שגוי, רשלני ולעתים בלתי-חוקי

אם לפני הפסיקה הנוכחית חוקרים עבריינים היו מוכנים לקחת סיכון, כעת כשיש להם ביטוח משופטי העליון בכבודם ובעצמם, שבמקום להענישם, יכשירו בדיעבד את התנהגותם העבריינית, מה יעצור אותם?

במקום בו במקום להעניש חוקרים מפרי חוק ניתן להכשיר בדיעבד את התנהגותם העבריינית, הארי כבר לא מזוהם!

בן הזקונים האקדמי (הדוקטורנט האחרון) של פרופ' ישראל אומן. כיום חבר סגל בכיר בחוג לקרימינולוגיה במכללה האקדמית גליל מערבי, ומנהל המכון לבטיחות במשפט הפלילי

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 580 מילים

על פי מחקר שפרסם דין רויטר בספרו "הנאצי החבוי", צבא ארה"ב חקר את אדריכל מחנות ההשמדה הנאצים הנס קאמלר ושחרר אותו לחופשי אחרי שמסר להם את סודות הטילים שפיתח ● בשנת 2012, לבקשת רויטר, משרד המשפטים האמריקאי חשף מסמכים אודות קצין האס אס, אך צנזר אותם ● בשנת 2019 למסמכים כבר לא היה זכר: "כאילו שמישהו בא וניקה את תיקי הארכיון האלה"

עוד 836 מילים

החות'ים פותחים חזית מול אבו דאבי ● "הקצב" האיראני אבראהים ראיסי מבקר במוסקבה ● האם יחסי ישראל-טורקיה צפויים להתחמם? ● והשבוע לפני 12 שנים, מחמוד אל-מבחוח חוסל במלון דובאי ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

עוד 1,153 מילים

תגובות אחרונות

עסקת טיעון ושלושה אתרוגים

לכאורה, מרחב התמרון של נתניהו בענייניו המשפטיים משתרע מקוטב אחד למשנהו. בין הדברים של "מליצי היושר" התובעים מהפרקליטות למצות את הדין עמו, אהוד אולמרט, אביגדור ליברמן ואהוד ברק, לבין הבחנתה החדה והכואבת של פרופ' רות גביזון ז"ל, כי אין סיכוי לראש הממשלה לשעבר לזכות בדין צדק.

מרחב התמרון המשפטי של נתניהו משתרע בין "מליצי היושר" אולמרט, ליברמן ואהוד ברק, התובעים מהפרקליטות מיצוי דין עמו, לבין הבחנתה החדה והכואבת של פרופ' רות גביזון ז"ל, כי אין לו סיכוי לזכות בדין צדק

הפופולריות של השלושה הראשונים בערוצי הרדיו והטלוויזיה מציבה סימני שאלה בולטים. ראשית סביב היושרה של העורכים והמגישים בתקשורת האלקטרונית, שפותחים להם את דלתות האולפנים. רובם מכירים את חולשותיהם כמוני.

1

את אולמרט אני מכיר מאז נבחר לכנסת בעיצומה של מלחמת יום הכיפורים בראשית 1974. בתחילת הדרך הוא הצטרף לח"כ הטרי יוסי שריד במלחמה בשחיתות. אולם להבדיל משריד, אולמרט התמקד כל חייו בעשייה למען ביתו.

התחנה האחרונה במעשיהו הייתה אמורה לשים סוף לקריירה מפוארת. וראה זה פלא: הוא שב לאהבתו הראשונה – "אביר היושר", הפעם בכובע של פרשן ומטיף בשער. "הוא שילם את חובו לחברה", ייאמר בתקשורת. האם גם החזיר את הכסף?

2

ומה עם ליברמן? גם אחריו אני עוקב מראשית שנות ה-90. אז, ריכז את הפעילות בקרב דוברי הרוסית למען בחירתו של נתניהו. עד שחצה את הקווים והתייצב נגד הבוס שלו לשעבר, הוא היה פרסונה נון-גרטה בתקשורת והיה במוקד חקירות שחיתות חובקות עולם. הוא בלט בזהירותו המופלגת. כל מי שנכנס לשיחה אתו נדרש לפרק את הטלפון הנייד שלו שנים רבות לפני פרסום התחקיר בכלכליסט.

חברותו הקרובה עם "צדיקים גמורים" כמו שליטה האכזר של בלארוס אלכסנדר לוקשנקו ואיש העסקים האוסטרי ומבעליו של הקזינו "לשעבר" ביריחו מרטין שלאף, רק הוסיפו לו הילה נוספת. אמנם גיליון ההרשעות שלו כמעט נקי, למעט תקיפת ילד בישוב שלו, אולם "ניקיון הכפיים" של ליברמן מיוחס בעיקר לנכונות של חסידיו להקריב את עצמם למענו מרוב אהבה – מרוב אהבה או פחד.

פופולריות אולמרט, ליברמן וברק בערוצי התקשורת מציבה סימני שאלה. ראשית, סביב יושרת העורכים והמגישים שפותחים להם את דלתות האולפנים. רובם מכירים את חולשותיהם כמוני

3

אהוד ברק מגלם את האכזבה האמתית. בוודאי בעיני עצמו. אנחנו מכירים מאמצע שנות השישים כשהיה סרן בסיירת מטכ"ל. אני אז חייל צעיר שהצטרף ליחידת מודיעין, שהוא היה פוקד לעיתים קרובות.

ברק נחשב למבריק ואמיץ. טיפוס ממזרי, ומפותל. מבריק אבל נטול אינטליגנציה רגשית. בצה"ל טענו כלפיו שמעולם הוא לא התמקד בתפקיד שמילא, אלא בקידום לתפקיד הבא.

אני זוכר היטב את טקס הפרידה שלו מפיקוד המרכז ערב האינתיפאדה הראשונה. כאשר מכוניתו פנתה לצאת מהבסיס הסמוך לשכונת נווה יעקב בירושלים, סינן ראש המטה שלו בין השיניים: "הדבר היחיד שהוא יזכור מכאן הוא בניין הטלוויזיה ברוממה".

תכונות של אינטגריטי, מה שנהוג לכנות בעברית יושרה, לא היו הצד החזק של אהוד ברק. מעולם לא התנהלה ולו חקירה עיתונאית רצינית אחת על ההתעשרות המהירה שלו, על הנסיבות לקבלת 2.3 מיליון דולר מקרן ווקסנר, או על הקשרים שלו עם ג'פרי אפשטיין ועל הביקורים במעונו, גם אחרי שהורשע בפדופיליה.

הוא משתגע מזה שנתניהו אהוד יותר ממנו. שישראל השנייה קוראת לנתניהו ביבי ולו קוראים ברק, למרות שכבר ביקש מהם סליחה גורפת בשם מפלגת העבודה לדורותיה.

בשלהי כהונתו פנה נשיא ארה"ב ביל קלינטון לברק, שהיה באותם ימים ראש ממשלת ישראל, ושאל אותו מה הוא יכול לעשות למענו. ברק השיב: "חנינה למארק ריץ'", מיליארדר אמריקני שברח לשוויץ מאימת האפ.בי.איי. האם מישהו העלה בדעתו לבדוק אם היה בכך יותר ממחווה הומניטרית או שמא הבקשה לוותה באיזה אינטרס כלכלי?

בהזדמנות ניסיתי להסביר לו שאם הוא חיפש אהדה בישראל הוא היה צריך אז לבקש את שחרור פולארד או לפחות סיוע בהחזרת עצמותיו של זכריה באומל ז"ל. הוא נפנף אותי.

אני זוכר שבטקס הפרידה של ברק מפיקוד המרכז, כשמכוניתו פנתה לצאת מהבסיס, סינן ראש המטה שלו: "הדבר היחיד שהוא יזכור מכאן הוא בניין הטלוויזיה ברוממה"

בקוטב השני, במרחב התמרון של נתניהו ומול שלושת המוסקטרים האלה, מהדהדים דבריה של פרופ' רות גביזון ז"ל. היא הייתה בחייה מגדלור של יושרה, צדק ותבונה משפטית. גביזון פרסמה בשמה לפני מותה, שאינה מאמינה כי לנתניהו יש סיכוי למשפט צדק בנסיבות שנוצרו, בעיקר על רקע השפיטה בתקשורת.

ובתווך יש את האוהדים. הם רבים. הם פגועים. הם מרגישים נבגדים על ידי מערכת שמנסה, לפי הבנתם, לשלול את זכות הבחירה החופשית שהייתה להם. הם לא רק "מזרחיים" כפי שמטיף אבישי בן חיים. לפי אתר גיוס ההמונים למען הגנתו של נתניהו, יש גם "אשכנזים" רבים שמבקשים לסייע.

נתניהו הרוויח כנראה חלק מהטינה אליו בדין. גם בתקשורת, גם במיליה הפוליטי שלו וגם במערכת המשפטית. הוא התנשא על יריביו מבית ומחוץ. הוא זלזל במי ששעמם אותו. הוא לא סבל טיפשים. הוא אפילו הצליח לא פעם לתמרן אותם. לכשעצמי מעולם לא הסכמתי ולא קיבלתי מתנות חינם ולא עשיתי הנחות למי שקיבלו.

אבל יהיה הגון לציין שיש לנתניהו הרבה זכויות והישגים מאוד מרשימים שהפכו את המדינה הזו למקום שטוב לחיות בו. גם ליריביו. הוא ציוני, בן למשפחה מסורה לעם ישראל – שלושה אחים שלמדו בפילדלפיה ובאו להתגייס לסיירת מטכ"ל. אחד מהם, יוני ז"ל, נפל כדי להציל יהודים שנשבו. זה אומר משהו לגבי החינוך בבית. זה גם אומר משהו על האיש.

ובתווך האוהדים מרגישים נבגדים ע"י מערכת שמנסה, להבנתם, לשלול מהם את זכות הבחירה. הם לא רק "מזרחיים" כפי שמטיף אב"ח. לפי אתר גיוס ההמונים להגנת נתניהו, גם "אשכנזים" רבים מבקשים לסייע

זה אומר הרבה על התקשורת. על מערך החקירות. על טחנות הצדק. על האימוץ של שלושת האתרוגים. אם היו ראיות שנתניהו באמת עומד במרכזה של פרשת שוחד, כמו אולמרט למשל, אם היה נמנה עם חבריו של לוקאשנקו, או מיטיב עם ריץ' ולא עם משפחת באומל, אם היה משאיר את פולארד להירקב בניו-יורק – הוא היה ראוי לכל גינוי.

אני שייך לדור שבו עיתונאים עדיין ראו שליחות בעבודתם. שהיו מסוגלים להביט בראי בכל בוקר בזמן הגילוח. לאן זה נעלם? לא פלא שכמה מהם גידלו זקנים או שגילחו את הראש. הם מדברים על מבחן בוזגלו?

השבוע ב"ארץ נהדרת" לא הייתה מילה אחת על "האינטגריטי" של בנט, שקד, סער, גנץ או אלקין. אף מילת ביקורת על שרת החינוך שאשא ביטון. אף לא התייחסות אחת למדיניות הבריאות של הורוביץ. אף מילה על המצאת ההגדרות החדשות ל"סגר".

במי התמקדו? באבנר נתניהו. הוא דווקא סיפור הצלחה! וגם אם לא תאהבו את זה, זה גם סיפור הצלחה של שרה אמו. כל הכבוד אבנר. על כך מגיע שאפו גם לשרה נתניהו. אני לא מכיר אותך אבנר, אבל אני מצדיע לך. איפה יאיר לפיד, איפה אמנון אברמוביץ'? אתם, החברים שלי מימיו הטובים של "מעריב", יודעים דבר אחד או שניים על שונות.

האם אתם מאמינים שתהייה לכך התייחסות ב"פגוש את העיתונות", או שרינה מצליח תמשיך לפנטז על חוליו איגלסיאס ותרים עוד כוסית… אגב האם לא הייתה זו היענות חריגה של הכורמים?

מי התמקדו? באבנר נתניהו. הוא דווקא סיפור הצלחה! וגם אם לא תאהבו את זה, זה גם סיפור הצלחה של שרה אמו. כל הכבוד אבנר. על כך מגיע שאפו גם לשרה נתניהו. אני לא מכיר אותך אבנר, אבל אני מצדיע לך

לו אתם נתניהו, גם אם אינכם מאמינים שהוא צח כשלג – האם הייתם שומעים לקול האוהדים? האם מסתכנים בהליכה לקוראלס שמנסים לסלול עבורו אולמרט, ליברמן וברק בסיוע פעיל של התקשורת? או אולי לפחות שוקלים את עצתה של פרופ' גביזון ז"ל.

אבינועם בר-יוסף הוא נשיא (אמריטוס) ומנכ"ל מייסד של המכון למדיניות העם היהודי (JPPI) לניתוח האתגרים, האיומים וההזדמנויות ולהציע חלופות מדיניות מכוונת מעשה לשגשוג העם היהודי. הקריירה הראשונה שלו הייתה בתחום התקשורת. בצה"ל שרת במודיעין. עבד בקול ישראל, למד תיאטרון ולימודי מזה"ת באוניברסיטה העברית והשלים קורס לעורכים בכירים באוניברסיטת ת"א. בהמשך הצטרף למעריב, שם שימש כראש מערכת הנגב; ראש הדסק הפלסטיני; כתב ופרשן מדיני של העיתון ושליח מעריב בוושינגטון. במהלך השנים כתב אלפי מאמרים, פרשנויות וטורי דעה וכן טור חדשותי בשם אג'נדה (סדר יום) שהתפרסם במקביל בג'רוסלם פוסט ובמעריב. ב-1999 הצטרף לצוות הבכיר של יו"ר הסוכנות היהודית סלי מרידור ופעל להקמת המכון למדיניות שניהל במשך קרוב ל-20 שנה. גם אז פרסם מאמרים רבים, בין היתר בניו-יורק טיימס, וול סטריט ג'ורנל, הארץ, מעריב, טיימס אוף ישראל ו-בג'רוסלם פוסט. הוא נשוי לנאוה ואב לשלושה: דרור, נועה וישי.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,100 מילים
עודכן אתמול
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות
הזמן הירוק
הזמן הירוק
סיכום השבוע בסביבה

טיסה מזהמת לשום מקום

הרע: האיחוד האירופי מבטיח לצמצם פליטות, אבל מכריח את חברות התעופה לבצע אלפי טיסות ריקות בשנה כדי לשמור על הסלוטים המוקצים להן ● הטוב: ח"כ יסמין סאקס פרידמן דואגת לא רק לחתולים - כעת היא פועלת למגר את הפרקטיקות האכזריות בתעשיית גידול החזירים ● והטיפ: אם בסופר מסרבים לקבל את הבקבוקים למיחזור, יש עם מי לדבר

עוד 951 מילים
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
עֲשִׁירִים 117

בעיית האי-שוויון היא לא בעיה תיאורטית, היא החיים שלנו ● פערים עצומים כאלה - כשחוסר הצדק זועק לשמיים ומנקר את העיניים והלב - לא יכולים להמשיך ולהתקיים לאורך זמן, בלי להוביל בסוף לתגובת-נגד אלימה ● מי שלא מבין את זה - לא היה מרוכז בשיעורי ההיסטוריה.

עוד 1,270 מילים ו-2 תגובות

תיק המדינה נגד בנימין נתניהו הוא לא תיק רגיל, נתניהו איננו נאשם רגיל, ולרבים מהשיקולים הרגילים שמובאים בחשבון כאשר נשקלת עסקת טיעון אין מקום במקרה זה ● לטובת כל המעורבים בדבר - ולטובת כל האומה שצופה מן הצד, הראיות צריכות להישמע, השופטים צריכים לפסוק, והציבור זקוק להזדמנות להבין את ההיגיון שבכל זה ● דעה

עוד 1,117 מילים

ראש אגף החקירות והמודיעין במשטרה: "לא נכנסים לטלפונים של אזרחים תמימים"

דיווח: מנדלבליט משוכנע – אם נתניהו ימשיך במשפטו ייגזר עליו עונש מאסר ● השרה תמנו־שטה דורשת להעלות לסדר יום הממשלה בראשון את הטענות נגד המשטרה ● הורוביץ על התקיפה בשומרון: "פוגרום שביצעו מתנחלים פורעי חוק, לא ניתן לעבור לסדר היום" ● משרד הבריאות: מספר חולי הקורונה שמצבם קשה עלה ל־638 ● גורם באיחוד האירופי: "מעריך שנגיע להסכם עם איראן"

עוד 46 עדכונים

בר-לב שוקע עם המשטרה - ומאבד את אמון הציבור

מייד אחרי שנחשפה פרשת NSO, גיבה השר עמר בר-לב את המשטרה וזכה לתגובות קשות ולעגניות ברשתות החברתיות ● במשרד לביטחון פנים, לעומת זאת, הדעות חלוקות לגבי בר-לב ● יש מי שמצביע על הצלחות בהובלתו במלחמה בפשיעה בחברה הערבית, אבל יש גם מי שמביע אכזבה ● "בר-לב לא מטביע חותם. לא הרבה השתנה מאז שהוא נכנס לתפקיד" ● פרשנות

עוד 666 מילים

הקהילה היהודית בארה"ב מחזירה את הלהטב"קים למקווה

אפרו־אמריקאים, טרנסג'נדרים ואנשים עם מגובלות מודרים בדרך כלל מפרקטיקת המקווה היהודית ● פרויקט "המקווה הקווירי" שם את היהודים המודרים במרכז ועורך טקסי טבילה לכולם, גם בזום: "אלה שדוכאו יותר מכולם הם אלו שעכשיו מדריכים ומובילים" ● עתה זוכה הפרויקט להצלחה ויותר קהילות מאמצות את רעיון המקווה המשותף

עוד 1,433 מילים

החיבוק הטורקי, האיום הרוסי והמו"מ בווינה

האמריקאים כבר לא מתלהבים מפרויקט הגז המשותף של ישראל, יוון וקפריסין – ואלה בשורות טובות לטורקיה שרוצה לקחת חלק בעסקאות הגז האזוריות ● במקביל, בזמן שארה"ב מאיימת על רוסיה בסנקציות אם תפעל באוקראינה, פוטין הזמין את הנשיא האיראני לנאום בבית התחתון – מה זה אומר על עתידו של הסכם הגרעין? ● פרשנות

עוד 912 מילים

המדינה מפספסת הזדמנות להגדיל קצבאות קרנות פנסיה בכ-4%

אקטוארים בכירים טוענים כי המפקח על הביטוח צריך להגדיל את הנחת הריבית לקצבאות בקרנות הפנסיה, בהמשך להעלאת ההגנה לתשואה בחוק ההסדרים ● זה לא קורה, והתוצאה היא שמנהלי ההשקעות בקרנות מכוונים נמוך מדי וביטוחי המנהלים מקבלים עדיפות שיווקית ● מומחה פנסיוני: "הקצבאות יכולות לגדול ועלויות הביטוח להיות זולות יותר. רשות שוק ההון עושה מניפולציות כדי למנוע את זה"

עוד 1,114 מילים

מנדלבליט הודיע למפכ"ל על הקמת צוות לבדיקת השימוש המשטרתי בתוכנה של NSO

מיום חמישי הקרוב - תלמידים שייחשפו לחולה מאומת לא יידרשו להיכנס לבידוד ● משרד הבריאות הנחה את קופות החולים לתת חיסון שלישי לילדים בני 11-5 מקבוצות הסיכון ● המשנה לפרקליט המדינה למברגר על האישומים נגד נתניהו: "לא יעלה על הדעת שלא יהיה קלון" ● ישראל חתמה על הסכם לרכישת שלוש צוללות מגרמניה ● שקד צפויה להתנגד לוועדת חקירה לפרשת הצוללות

עוד 43 עדכונים

שופכים את NSO עם המים

כולם ידעו מה היכולות של פגסוס ומה הגבולות הדקים שייפרצו אם ייעשה בתוכנה שימוש ● אך מי שבחר לחצות את הגבול הוא מפעיל הכלי, לא היצרן שלו ● וכנראה שלא רק הפרת זכויות אדם מפחידה את מבקרי NSO - אלא בעיקר העובדה שישראל מחזיקה בכלי מודיעיני אימתני הנותן לה יתרון טכנולוגי חסר תקדים ● דעה

עוד 583 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה