השקת הקו הראשון של הרכבת הקלה, שתוכננה לסוף השנה הבאה (אוקטובר 2021), תידחה בתקופה משמעותית. בנוסף, צפויות ככל הנראה חריגות בתקציב הפרויקט, שעמד במקור על כ-16 מיליארד שקלים.
הירשמו עכשיו לניוזלטר היומי
את הבשורה הדרמטית הזו קיבלו אתמול חברי דירקטוריון נת"ע מהיו"ר רם בלינקוב. כשנשאל לגבי פרטים מדויקים יותר – משך הדחייה והיקף החריגות – אמר שהדברים יתבהרו במהלך השבועות הקרובים.
זעזוע גדול בחברה
מאז שהחלו העבודות על הקו האדום של הרכבת הקלה, לפני כחמש שנים, דבקה נת"ע בעמדתה שהקו ייצא לדרך במועד המתוכנן.
לפני כחצי שנה החברה עברה זעזוע גדול: המנכ"ל יהודה בראון התפטר בעקבות מחלוקת על סמכויות עם היו"ר החדש בלינקוב, ובעקבותיו פרשו רוב בעלי התפקידים הבכירים בחברה.
מינויו של המנכ"ל החדש, חיים גליק, לשעבר מנכ"ל עיריית ראשון לציון ואוניברסיטת בר אילן, לווה בביקורת (בין השאר של יו"ר ועדת הביקורת של נת"ע) משום שאין לו רקע בתחום התחבורה.
בחודשים האחרונים נפוצו הערכות שהפרויקט לא יעמוד בלוחות הזמנים, בגלל עיכוב בקידום הקו בתחומי בני ברק. למרות זאת, לפני כמה שבועות הבהיר שר התחבורה, בצלאל סמוטריץ', ש"דחייה בפתיחת הקו האדום אינה מקובלת".
סמוטריץ' בוודאי לא ישמח לשמוע את החדשות הטריות.
בלינקוב אמר בישיבת הדירקטוריון שהמצב "רע מאוד", וש"הולך להיות איחור משמעותי ביותר". מותר לשער שבעקבות זאת תפרוץ מלחמת האשמות בין ההנהלה הנוכחית להנהלה הקודמת על האחריות למחדל המסתמן.
בלינקוב אמר בישיבת הדירקטוריון שהמצב "רע מאוד", וש"הולך להיות איחור משמעותי ביותר". מותר לשער שבעקבות זאת תפרוץ מלחמת האשמות בין ההנהלה הנוכחית להנהלה הקודמת על האחריות למחדל
המנכ"ל גליק אמר בישיבת הדירקטוריון שבתקופת ההנהלה הקודמת הייתה בחברה "מדיניות של הסתרה".
גורם בכיר בנת"ע אומר ש"אכן היו הרבה שאלות קשות שההנהלה הקודמת לא נתנה עליהן תשובות, אבל ההנהלה הנוכחית מתעסקת הרבה יותר מדי בעבר מאשר בעתיד. זה טבעי כשנכנסת הנהלה חדשה, אבל הם מגזימים עם זה".
שר התחבורה בצלאל סמוטריץ' (משמאל) וקודמו בתפקיד ישראל כץ, בנסיעת הבכורה בקו הרכבת המהיר בין ירושלים לתל אביב, היום (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
השלכות מרחיקות לכת
מעבר להיבט התחבורתי ולצורך הדחוף לחלץ את גוש דן מהפקק, לכל דחייה בהשקת הקו האדום (שכנראה תגרור דחיות נוספות גם בהשקת הקווים הבאים) צפויות להיות השלכות מרחיקות לכת.
ביפו, למשל, אזור העבודות לאורך שדרות ירושלים התרוקן כמעט לחלוטין מעסקים, והתושבים ובעלי העסקים כמהים לסיום העבודות ולהתנעת הרכבת הקלה שתזרים חמצן לאזור
ביפו, למשל, אזור העבודות לאורך שדרות ירושלים התרוקן כמעט לחלוטין מעסקים, והתושבים ובעלי העסקים כמהים לסיום העבודות ולהתנעת הרכבת הקלה שתזרים חמצן לאזור.
רבים מהם היו סקפטיים כששמעו את ההבטחות החגיגיות על השקת הרכבת באוקטובר 2021, ונראה שכמו תמיד בישראל, כשמדובר בלוחות זמנים של פרויקטים תשתיתיים גדולים – הפסימיות הייתה מוצדקת.
מעל פעילותה של נת"ע, החברה הממשלתית שבונה את הרכבת הקלה של גוש דן, מרחף בכל רגע נתון המועד הגורלי: אוקטובר 2021, תאריך היעד לנסיעת הבכורה של הקו האדום.
עמידה בדדליין הזה הפכה לסמל, למבחן של כבוד, לתעודת הגמר בתום מירוץ של יותר משש שנים: עד כדי כך הוא נוכח בחייה של החברה, שבמשרדים של נת"ע בחולון הוצב לוח אלקטרוני ענק שסופר את השניות לאחור.
גם כשפה ושם התפרסמו ידיעות על אי עמידה בלוחות הזמנים, בנת"ע המשיכו לטעון בתוקף שתאריך היעד לא השתנה. היום ניתן לומר בזהירות, שיש הרבה פחות ודאות מאתמול שהחברה אכן תעמוד בו. התפטרות של מנכ"ל דומיננטי בעיצומו של פרויקט כל כך רגיש ומורכב היא אירוע שקשה לצפות את השלכותיו.
לכל אדם יש תחליף, ומטבע הדברים גם במקום יהודה בר-און, המנכ"ל המתפטר, ימונה מנהל אחר. שר התחבורה, ישראל כ"ץ, ניסה לשדר אתמול אווירה של יציבות ומיהר להודיע כי הנחה את הדירקטוריון לאתר מנכ"ל חדש.
פשוט זה לא יהיה: בר-און מזוהה עם פרוייקט הרכבת הקלה, ובשנים האחרונות חי ונשם אותו 24 שעות ביממה. גם מתנגדיו, כמו חבר דירקטוריון שאיתו שוחחתי, מתארים אותו כבולדוזר שידע לרתום את הכפופים לו לעבודה קשה, רחוק מהתדמית העצלה של חברה ממשלתית בנוסח הישן.
יהודה בר-און (צילום: נת"ע)
הדומיננטיות שלו הפכה מיתרון לחיסרון מהרגע שבו רם בלינקוב מונה ליו"ר הדירקטוריון.
בעוד היו"ר הקודם, יאיר שמיר, נתן לבר-און יד חופשית לחלוטין – לפי המבקרים חופשית מדי – בלינקוב דרש להיות מעורב מאוד. עד מהרה התפתחו בין היו"ר למנכ"ל חיכוכים ומאבקים על סמכויות, גבולות גיזרה, שליטה ואגו. היה ברור שזה לא יכול להימשך לאורך זמן ושאם מישהו ייאלץ לעזוב – זה יהיה המנכ"ל.
הסוגיות הפרסונליות לא אמורות להעסיק את הציבור הרחב; ההשלכות האפשריות על פרויקט התחבורה היקר והחשוב ביותר שמתרקם במטרופולין דן הם כבר עניינם הישיר של מיליוני ישראלים.
ביפו מרגישים את זה בימים אלה היטב: ההחלטה לסגור לחלוטין את שדרות ירושלים לתנועת כלי רכב פוגעת באורח אנוש בעסקים ובחופש התנועה של אלפי תושבים. בנת"ע נימקו את הסגירה המלאה בכך שחסימה של נתיב אחד לסירוגין תכפיל את משך העבודות ותדחה את השקת הרכבת בכשנתיים. עם שדרה סגורה, הבטיחו בנת"ע, נגיע מוכנים לאוקטובר 2021.
עכשיו רק נותר לתאר מה יקרה אם למרות המצור שהוטל על יפו, הרכבת לא תצא מהתחנה בזמן: תושבי יפו ירגישו, בצדק, שנפלו קורבן לתרמית, והם לעולם לא יסלחו על זה – לא לרכבת הקלה ולא לעיריית תל אביב.
הקמת רכבת קלה/תחתית בתוך המתחם האורבני הצפוף והיקר בישראל משולה למשחק מחשב שבו בכל שנייה מתרומם מולך אויב חדש: בבני ברק העירייה התנכלה וניסתה לטרפד את החפירות בגלל שבוצעו עבודות חיוניות בשבת; ברמת גן התנגדו למעבר של הרכבת על פני השטח ועתרו לבג"ץ; ברחוב ארלוזורוב בתל אביב מוחים על כריתת עצים; וביפו התושבים עוד לא אמרו את המילה האחרונה במאבק.
כולם (טוב, לא כולל בני ברק) צודקים, אבל אם רוצים רכבת מטרופולינית, יש לזה מחיר. בפועל, כולם רוצים רכבת – אבל לא מוכנים לשלם את המחיר.
במכתב הפרידה שלו מעובדי נת"ע התגאה בר-און בכך שמתחת לתל אביב כבר חפורים עשרות קילומטרים של מנהרות. רוב התחנות התת קרקעיות כמעט מוכנות. ההליכה מתחת לאדמה בתוואי הרכבת היא מחזה סוריאליסטי מעט: אתה יכול רק לנחש אם מעליך רחוב אלנבי, נחלת בנימין או אולי דווקא הרצל.
מנהרות הרכבת הקלה מתחת לתל אביב
בקצה המנהרה כבר אפשר לראות את האור של הרכבת, שאמורה לצאת לדרך בעוד שנתיים ו-4 חודשים. אם זה לא יקרה בזמן, מי שיידרש לתת דין וחשבון לציבור כבר לא יהיה יהודה בר-און – אלא המנכ"ל החדש, השר הנכנס, והדירקטוריון שיחזיקו אז במושכות, ושכבר עכשיו יכולים לשמוע את השעון מתקתק לאחור.
זמן קצר לאחר מעשי הזוועה שביצע חמאס ב-7 באוקטובר 2023, החל וורן קינסלה להבחין במה שנראה בעיניו כטביעות אצבע של קמפיין תעמולה מקצועי ומתוכנן היטב.
קינסלה, אסטרטג פוליטי קנדי שעבד במשך עשרות שנים בחדרי מלחמה וייעץ לראשי ממשלה ולמנהלי קמפיינים פוליטיים בקנדה, בארצות הברית ובישראל, מציג את התזה הזו בספרו החדש, The Hidden Hand: The Information War and the Rise of Antisemitic Propaganda ("היד הנעלמה: מלחמת המידע ועליית התעמולה האנטישמית").
הירשמו עכשיו לניוזלטר היומי
לדברי קינסלה, לחמאס ולרשתות המזוהות עמו, יחד עם תומכיהם במערב, היו אלפי חשבונות מוכנים מראש ברשתות החברתיות, כרזות להפגנות, ודפי מסרים שתורגמו לשפות רבות – כל זאת הרבה לפני שתגובת צה"ל לטבח בכלל יצאה לדרך.
לדברי קינסלה, לחמאס ולרשתות המזוהות עמו היו אלפי חשבונות מוכנים מראש ברשתות החברתיות, כרזות להפגנות, ודפי מסרים שתורגמו לשפות רבות – כל זאת הרבה לפני שתגובת צה"ל לטבח בכלל יצאה לדרך
קינסלה סבור כי מה שעשוי להצטייר כזעם ספונטני ברחובות המערב וברשתות החברתיות, הוא למעשה מבצע פוליטי מתואם, שרק מדינות ופעילים מקצועיים מסוגלים להוציא אל הפועל.
בספרו החדש הוא טוען כי שנאת יהודים הופכת לזרם מרכזי בזכות מדינות פורעות חוק וארגונים קיצוניים, המשתמשים בכלים של קמפיינים מודרניים כגון משמעת מסרים, תשלומים כספיים והדרכה לוגיסטית.
לדבריו, הגורמים הללו מפיצים במהירות ובאחידות סיסמאות כמו "מהנהר ועד הים" ו"להפוך את האינתיפאדה לגלובלית", באופן שאינו מאפשר לפטור את התופעה כהתארגנות אותנטית. והדמוקרטיות המערביות, הוא אומר, בקושי החלו להגיב.
"כמעט מייד אחרי השבעה באוקטובר הסתכלתי סביבי וגיבשתי במהירות את הדעה שמה שאני רואה הוא קמפיין פוליטי מאורגן ומקצועי, שמפיץ את התעמולה המתועבת והשונאת הזאת"
"כמעט מייד אחרי השבעה באוקטובר הסתכלתי סביבי וגיבשתי במהירות את הדעה שמה שאני רואה הוא קמפיין פוליטי מאורגן ומקצועי, שמפיץ את התעמולה המתועבת והשונאת הזאת נגד יהודים, נגד המדינה היהודית ונגד הדמוקרטיה המערבית", אמר קינסלה לזמן ישראל. "דיברתי עם אנשים אחרים מהעולם הפוליטי שאני מכיר, ולכולם הייתה אותה תגובה".
באוקטובר 2023, "היו אלפי הפגנות ברחבי העולם שהשתמשו בדיוק באותן סיסמאות", אמר קינסלה, המשמש גם כבעל טור ב"טורונטו סאן" ומייסד חברת הייעוץ Daisy Consulting Group.
מפגינים משתתפים בהפגנה פרו-פלסטינית נגד ישראל בלונדון, בריטניה, 14 באוקטובר 2023 (צילום: AP Photo/Kin Cheung)
בעיני קינסלה, מדובר היה או ב"צירוף מקרים מטורף לחלוטין" – או בהוכחה חותכת לתכנון מרכזי מוקדם.
קינסלה רואה במסקנה הזו נדבך מרכזי בתזה של הספר, ומצביע על דבריה של ראש המודיעין הלאומי של ארצות הברית אבריל היינס, שהאשימה את איראן בניסיון לממן ולעודד הפגנות נגד ישראל.
"לרעים", הוא הדגיש, "יש משאבים בלתי מוגבלים וצבאות של תעמולה", שבאמצעותם הצליחו לשכנע את דעת הקהל המערבית כי ישראל היא "מדינת אפרטהייד" ו"מדינה קולוניאלית הדוגלת בעליונות לבנה, השואפת להשמיד מיעוט לא-לבן וחסר אונים".
קינסלה רואה במסקנה הזו נדבך מרכזי בתזה של הספר, ומצביע על דבריה של ראש המודיעין הלאומי של ארצות הברית אבריל היינס, שהאשימה את איראן בניסיון לממן ולעודד הפגנות נגד ישראל
סרטו התיעודי של קינסלה, The Campaign ("הקמפיין"), המשלים את הספר, הוקרן לראשונה בטורונטו ב-30 במרץ. בחודש שעבר הוא הוצג בתל אביב במסגרת דוקאביב – פסטיבל הסרטים התיעודיים הגדול בישראל – וכן בגבעת הפרלמנט בקנדה בפני מחוקקים.
קינסלה ציין ברשתות החברתיות כי 21 בני אדם "חמקו החוצה" במהלך ההקרנה בתל אביב. אחת מהם הייתה תושבת קיבוץ בארי שבו נרצחו 101 אזרחים ו-31 אנשי כוחות הביטחון, ו-32 בני אדם נחטפו לרצועת עזה במתקפת הטרור של השבעה באוקטובר.
"לא ידעתי מה לומר", כתב קינסלה בחשבון הפייסבוק שלו. "הסרט התיעודי כולל הרבה מאוד תמונות קשות – ובהן תיעוד של חמאס מכמה ממעשי הזוועה שהתרחשו בבארי. לא ידעתי מה לומר לה, אז התנצלתי. היא אמרה לי שאני לא צריך להתנצל. במקום זאת, היא הודתה לי על כך שיצרו את הסרט התיעודי.
"היא אמרה שקשה לישראלים רבים לחוות מחדש את האירועים הנוראים של אותו יום – ואת הדברים האכזריים שקרו ברחבי העולם בימים שלאחר מכן. לכן היא עצמה את עיניה בקטעים הקשים… ואז הודתה לי שוב".
"היא אמרה שקשה לישראלים רבים לחוות מחדש את האירועים הנוראים של אותו יום – ואת הדברים האכזריים שקרו ברחבי העולם בימים שלאחר מכן. לכן היא עצמה את עיניה בקטעים הקשים… ואז הודתה לי שוב"
מחמאס ועד לקנאי Aryan Nations
קינסלה בילה יותר מ-30 שנה בחזית המאבק בשנאה. הוא התעמת עם קנאים מארגון העליונות הלבנה Aryan Nations (שאחד מהם אף הצמיד רובה לחזהו), התמודד עם איומים בפצצות ועם מזימות להשלכת בקבוקי תבערה, הדף תביעות משפטיות מצד מכחישי שואה, וסייע להכניס תועמלנים נאו-נאצים מאחורי סורג ובריח. ספריו הקודמים, Unholy Alliances ו-Web of Hate, תיעדו את התפתחות הימין הקיצוני מכנופיות רחוב לרשתות מקוונות מתוחכמות.
מצעד ניאו-נאצי של ארגון Aryan Nation באיידהו, 1998 (צילום: AP Photo/Elaine Thompson)
הספר מצטט את מארק גינסברג, ראש ארגון הפיקוח המקוון Coalition for a Safer Web שמושבו בוושינגטון. גינסברג טוען כי איראן וקטאר היו בין המממנות המרכזיות של מפגינים בתשלום, מארגנים מקצועיים ומאמצי לובינג ברמה הגבוהה ביותר – שפעלו יחד להפצת מסרים שנועדו לזכות בתמיכתם של מחוקקים, מצביעים וכלי תקשורת.
גינסברג טוען כי איראן וקטאר היו בין המממנות המרכזיות של מפגינים בתשלום, מארגנים מקצועיים ומאמצי לובינג ברמה הגבוהה ביותר – שפעלו יחד להפצת מסרים
קינסלה טוען כי הקמפיין מצא קרקע פורייה ברחבי הקמפוסים, שם כבר הקימו קבוצות פרו-פלסטיניות שוליות רשתות פעילות. לדבריו, הקמפיין הסתייע גם בבורות נרחבת בקרב צעירים ביחס לעובדות בסיסיות על השואה ועל ישראל.
"הספינה הזאת כבר הפליגה, לפחות לעת עתה. [צעירים] מקבלים את רוב המידע שלהם על אקטואליה, וגם על ההיסטוריה הזאת, דרך העדשה של טיקטוק ו-X, וזו השתקפות מעוותת לחלוטין של המציאות", אמר קינסלה.
הספר מציג גם את הטענה שכסף, הכשרה, סיוע משפטי ומסגור נרטיבי, עזרו להפוך שנאה של קבוצות שוליים לתנועות המוניות.
כך, למשל, קינסלה מתאר סניף מקומי של Arab Resource and Organizing Center (AROC), שסייע לתלמידים בתיכון יוקרתי בסן פרנסיסקו "לפני, במהלך ואחרי השביתה שלהם". הארגון סיפק להם דפי מסרים, הדרכה תקשורתית, שלטים, ואפילו קריאות בערבית שאותן נדרשו התלמידים לצעוק.
סטודנטים פרו־פלסטינים ואנטי־ישראלים מפגינים ליד אוניברסיטת קולומביה בניו יורק, 15 בנובמבר 2023 (צילום: Spencer Platt/Getty Images/AFP)
הספר מצטט את הליגה נגד השמצה, שלפיה AROC "עוסק באופן עקבי בפעילות חריפה וקיצונית נגד ישראל ומפיץ דימויים אנטישמיים".
בוויקטוריה שבקולומביה הבריטית, נטען בספר, קבוצה בשם Plenty Collective הוציאה כ-20 אלף דולר בחודש על הוצאות הקשורות להפגנות, לרבות כספים ששולמו ישירות ל"פעילים" תמורת השתתפותם בעצרות נגד ישראל.
בוויקטוריה שבקולומביה הבריטית קבוצה בשם Plenty Collective הוציאה כ-20 אלף דולר בחודש על הוצאות הקשורות להפגנות, לרבות כספים ששולמו ישירות ל"פעילים" תמורת השתתפותם בעצרות נגד ישראל
עוד נטען בספר כי Plenty Collective קיבלה מימון ישירות מ-Victoria Foundation (קרן צדקה ותיקה הממומנת בחלקה מכספי ציבור), וכן מ-Belfry Theatre – מוסד ללא כוונת רווח שהעביר מימון נוסף שקיבל מאותה קרן.
התמונות הללו מוכרות היטב גם ממקומות אחרים. פעילים מגיעים ברכבים שכורים, פורקים שלטים שהודפסו באופן מקצועי שעלות כל אחד מהם יכולה להגיע ל-100 דולר, מסדרים מזון ומשקאות, ומחלקים תסריטים ומספרי חירום משפטיים למקרה של מעצר.
מפגינים פרו-פלסטינים בשטרסבורג, צרפת. 5 באוקטובר 2024 (צילום: FREDERICK FLORIN / AFP)
מארגנים באפודים זוהרים ועם מכשירי קשר מנהלים את הקריאות ואת הזדמנויות הצילום. במקרים מסוימים, אמר קינסלה, ארגונים חיצוניים "מנהלים את ההפגנה מאלף ועד תו".
קיימת כיום "תשתית פוליטית שנועדה להבטיח שהאנשים האנטי-ישראלים והפרו-חמאסים האלה יקבלו תמיכה משמעותית".
המערב נרדם על ההגה במשך עשרות שנים
קינסלה אומר כי הדמוקרטיות המערביות "מקדישות תשומת לב בלתי מספקת לאופן שבו הכסף [שלהן] מנוצל", בעוד מסיתים יודעים כיצד להלך "ממש על הקו" של עבירה פלילית מבלי לחצות אותו בפועל.
מה שהשתנה מאז השבעה באוקטובר, הוא טוען, אינו תוכן השנאה, אלא היקף החשיפה שלה והחסינות שממנה היא נהנית.
חברת הפורנזיקה הדיגיטלית Cyabra ניתחה את הפעילות ברשתות החברתיות לאחר השבעה באוקטובר, ומצאה כי 20% מהתוכן הפרו-חמאסי הגיע מחשבונות מזויפים או לא אותנטיים, כותב קינסלה
חברת הפורנזיקה הדיגיטלית Cyabra ניתחה את הפעילות ברשתות החברתיות לאחר השבעה באוקטובר, ומצאה כי 20% מהתוכן הפרו-חמאסי הגיע מחשבונות מזויפים או לא אותנטיים, כותב קינסלה.
וורן קינסלה עם ספרו החדש "היד הנעלמה" בביתו בקנדה, אפריל 2026 (צילום: מתוך עמוד הפייסבוק של וורן קינסלה)
"הנזק", הוא אמר, נובע מכך ש"הפלטפורמות הגדולות של הרשתות החברתיות אינן אוכפות את הסכמי השימוש של עצמן. הן אמורות לוודא שאנשים אינם משתמשים באנונימיות כדי לגרום נזק, להשמיץ אנשים, ולהפיץ גזענות, אנטישמיות ושנאה".
זרעי ההתפשטות הנוכחית, כותב קינסלה, נזרעו ככל הנראה לפני יותר מ-30 שנה. בראשית שנות ה-90 פגש היועץ גארי וקסלר את אמיר מח'ול, מנכ"ל איתיג'אה – רשת של ארגונים פלסטיניים לא-ממשלתיים שנוסדה בישראל ב-1995.
בשיחה עם וקסלר הציג מח'ול תוכנית מפורטת: פעילים פלסטינים יתארגנו בקמפוסים ברחבי העולם, יגייסו פעילי קמפוסים בזירה הבינלאומית, ויבטיחו מימון מהאיחוד האירופי, מממשלות ערביות ומתורמים עשירים. "אנחנו נקבל יותר סיקור מכפי שאתם קיבלתם אי פעם", נזכר וקסלר ששמע ממח'ול, כפי שמצוטט בספרו של קינסלה.
מח'ול הציג תוכנית מפורטת: פעילים פלסטינים יתארגנו בקמפוסים ברחבי העולם, יגייסו פעילי קמפוסים בזירה הבינלאומית, ויבטיחו מימון מהאיחוד האירופי, מממשלות ערביות ומתורמים עשירים
מח'ול נעצר בידי שב"כ ב-2010 והודה, במסגרת הסדר טיעון, בריגול למען ארגון הטרור הלבנוני חזבאללה. בית המשפט המחוזי בחיפה גזר עליו עשר שנות מאסר, אחת מהן על תנאי.
ההצלחה של מסרי השנאה משמעותה כיום שלישראל יש פער גדול מאוד להשלים, סבור קינסלה.
"אני אוהב את ישראל. אני אוהב את הישראלים, אבל הם עשו עבודה גרועה בהסברת כמה ישראל נהדרת וכמה היא סובלנית ומגוונת", אמר קינסלה. "אנחנו צריכים להראות לצעירים האלה שישראל היא למעשה מדינה מגוונת, פלורליסטית, סובלנית ודמוקרטית, המוקפת בעריצות ובדיקטטורות".
"מאז 1948, ובוודאי במלחמה המתמשכת מאז השבעה באוקטובר, פשוט לא היה להם הקשב והמשאבים הפנויים להתפנות למלחמת התעמולה הזאת", הוא מסכם. "עכשיו הגיע הזמן להפנות את תשומת הלב לעשות זאת, משום שכפי שאפשר לראות ברחבי הדמוקרטיות המערביות, ישראל מפסידה במלחמת המידע".
אפילו אם כל זה נכון, האחריות שלנו היא לא רק לתת פייט בתחום ההסברה, אלא גם להקטין את הצידוק לשנאה בעולם המציאות. כולל למשל הרג של כ-20,000 ילדים ונוער במלחמה בעזה, וכיבוש שמשליט משטר אפר... המשך קריאה
אפילו אם כל זה נכון, האחריות שלנו היא לא רק לתת פייט בתחום ההסברה, אלא גם להקטין את הצידוק לשנאה בעולם המציאות. כולל למשל הרג של כ-20,000 ילדים ונוער במלחמה בעזה, וכיבוש שמשליט משטר אפרטהייד בגדה. ההתהדרות בתואר "דמוקרטיה" אולי תקף בגבולות המדינה, אבל אנחנו אחראים גם למה שקורה שם. ויש גם את זירת המידע הפנימית. הסרט של קינסלה זכה להקרנה מכובדת בדוקאביב, אבל מהסרט "אין ארץ אחרת" שמתאר את הכיבוש וזכה באוסקר ב-2024 התעלמו לחלוטין.
אם הדברים הכתובים כאן נכונים 100%, אז יש כאן כישלון אסטרטגי בהפעלת המוסד. המפעיל בפועל של המוסד הוא ראש הממשלה. יש לו יועץ צבאי, יועץ מודיעין ומל"ל. כל אלה כשלו וצה"ל, הייצוא, הייבוא, ה... המשך קריאה
אם הדברים הכתובים כאן נכונים 100%, אז יש כאן כישלון אסטרטגי בהפעלת המוסד. המפעיל בפועל של המוסד הוא ראש הממשלה. יש לו יועץ צבאי, יועץ מודיעין ומל"ל. כל אלה כשלו וצה"ל, הייצוא, הייבוא, הפוליטיקה העולמית, המחקר והמדע וישראלים בחו"ל משלמים על כך מחיר מאוד כבד וקשה. לכן חייבים להקים וועדה שתבדוק, מה לא נכון בתפקוד ובהפעלה שלהם
ביום ראשון שעבר, קצת לפני שנורווגיה הדיחה את ברזיל במשחקי המונדיאל, יצאתי במונית לשדה התעופה. עוד לפני שהספקתי לבדוק בפעם העשרים שהדרכון בתיק, כבר שאל אותי הנהג מתי אני חוזר.
"בעוד שבוע", עניתי.
"טוב מאוד", הוא אמר, "זה לפני סיום המונדיאל".
הסתקרנתי. "למה זה חשוב?"
"כי איך שיסתיים המונדיאל, ביבי וטראמפ יחזרו להיות חברים ויחזרו להפגיז באיראן".
פרופ׳ אלון קורנגרין הוא ביופיזיקאי. ראש המרכז לחקר המוח של אוניברסיטת בר-אילן. אב מודאג, בעל צייתן, מדען משוטט, רץ איטי, צלם חובב, קורא נלהב, חצי-חנון, אנטרופאי ראשי, עצלן כושל.
תכנים המתפרסמים בזירת הבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
ועוד בדיחה לא מצחיקה בכלל: מחר, יציינו בגלי צה״ל 20 שנה למלחמת לבנון השניה. איך הזמן טס כשנהנים. ועכשיו הסבר ארוך ומפותל, ממש כמציאות הכאוטית עצמה - בתחנה שהשלטון של הדיקטטור, ראש ארגו... המשך קריאה
ועוד בדיחה לא מצחיקה בכלל: מחר, יציינו בגלי צה"ל 20 שנה למלחמת לבנון השניה. איך הזמן טס כשנהנים. ועכשיו הסבר ארוך ומפותל, ממש כמציאות הכאוטית עצמה – בתחנה שהשלטון של הדיקטטור, ראש ארגון המחבלים, הצורר, הבוגד ורוצח 46 החטופים ביבים שקרניהו בכלל סגר, אבל ממשיכה לשדר רק בצו ביניים של בג"ץ, הגוף המשפטי העליון שהשלטון רוצה להשמיד, מציינים 20 שנה למלחמה אחת, בעוד מלחמת לבנון השלישית מתנהלת לה בעצימות משתנה כבר יותר מ-1000 ימים. וגם זו הפקה מרובת דמים פרי יצירתו של הבוגד ביבים שקרניהו.
בשנים האחרונות התרגלנו לדבר על בינה מלאכותית במונחים של יעילות, אוטומציה ופרודוקטיביות. אבל בפועל, עבור מיליוני אנשים, ובעיקר צעירים, מערכות AI כבר אינן רק "כלים".
הן הופכות לנוכחות קבועה בחיים: מקשיבות, מגיבות, זוכרות, מעודדות, ולעיתים גם יוצרות תחושה של קשר רגשי עמוק. וזו כבר לא שאלה טכנולוגית בלבד. זו שאלה חברתית, פסיכולוגית ואתית.
ד״ר הישאם עבד אלחלים הוא ד"ר לאתיקה והנדסת תוכנה, ומרצה באפקה, המכללה האקדמית להנדסה בת"א.
תכנים המתפרסמים בזירת הבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
אנשים בישראל ובהרבה מקומות אחרים הפכו להיות ממילא נוכלים/נוכלות
צלופחים /צלופחיות
שאין קשר בין מה שהם אומרים/אומרות לבין מה שהם חושבים/חושבות ומרגישים /מרגישות באמת
אז AI לא נראה לי יש... המשך קריאה
אנשים בישראל ובהרבה מקומות אחרים הפכו להיות ממילא נוכלים/נוכלות
צלופחים /צלופחיות
שאין קשר בין מה שהם אומרים/אומרות לבין מה שהם חושבים/חושבות ומרגישים /מרגישות באמת
אז AI לא נראה לי ישנה את העניין
אם אין תוכנית להשתלט על המפרץ, לא יהיה שינוי בהתנהגות של האיראנים. הם יודעים בדיוק איפה ללחוץ על העולם ועל האמריקאים. נפט!
טראמפ הטיפש יכול להתרברב כמה שהוא רוצה. בסוף ההתמכרות לנפט היא... המשך קריאה
אם אין תוכנית להשתלט על המפרץ, לא יהיה שינוי בהתנהגות של האיראנים. הם יודעים בדיוק איפה ללחוץ על העולם ועל האמריקאים. נפט!
טראמפ הטיפש יכול להתרברב כמה שהוא רוצה. בסוף ההתמכרות לנפט היא שתנצח!
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל
רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל
רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל
רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
לכל
תגובהופוסט
עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
בונוס:
הצטרפות לקבוצה הסגורה של זמן ישראל בפייסבוק המספקת הצצה מאחורי הקלעים של המערכת (למתחברים באמצעות פייסבוק בלבד)
עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.
ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.
תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו