אישיות
שלי יחימוביץ'

החסכונות של הישראלים הגיעו לשיא של 1.8 טריליון שקלים ● המוסדיים שמנהלים את הכסף, מעבירים יותר ויותר להשקעות אלטרנטיביות, שלא נסחרות בבורסות ואינן מפוקחות ● הטרנד הלוהט הוא קרנות השקעות פרטיות ונוצצות, עם מנהלים סלבריטאים שמשוחררים מהגבלות שכר ולא מחויבים בדין וחשבון לציבור ● איך קרה שבכירי עולם העסקים עברו לקרנות האלה, ואיזה תחום מתלקח במיוחד

עוד 2,279 מילים

פרשנות קצת פחות כסף, הרבה יותר השפעה

המנהלים החדשים של דיסקונט והפועלים יקבלו אמנם כמחצית מהשכר שהורגלו לו בעבר ● השתוללות השכר בבנקים נבלמה בזכות ההתעקשות של שלי יחימוביץ' ● אבל בעידן פוטס-טייקוני הפכו הבנקאים לאנשים החזקים במשק, וזה שווה יותר מעוד כמה מיליונים בתלוש

שני המנהלים שמונו השבוע לבנק דיסקונט ובנק הפועלים הולכים לקבל כמחצית מהשכר שהורגלו לו בעבר. אורי לוין קיבל בשנה שעברה 7.3 מיליון שקל כמנכ"ל דיסקונט ניו יורק, ויכול היה להמשיך בתפקידו עוד כמה שנים. כעת, הוא חוזר לישראל כמנכ"ל החברה האם, ויקבל לכל היותר 3.5 מיליון שקל בשנה.

דב קוטלר סיים את תפקידו בישראכרט ב-2014 לאחר 6 שנים, בהן השתכר בסך הכל כ-30 מיליון שקל. במלים אחרות, הוא קיבל כ-5 מיליון שקל לשנה, וגם הוא הולך לקבל עכשיו רק כחצי מהסכום הזה בבנק הפועלים.

השניים נכנסים לתפקידיהם במקום לילך אשר-טופילסקי שעוזבת את דיסקונט אחרי 5 שנים כמנכ"לית, ואריק פינטו, שעוזב את פועלים אחרי 3 שנים כמנכ"ל.

דב קוטלר (צילום: גדי דגון, יח"צ)
דב קוטלר (צילום: גדי דגון, יח"צ)

לוין מוכן לחזור לארץ מניו יורק המעטירה, הישר לתוך כאבי הראש של ניהול תהליך ההתייעלות בדיסקונט, ניסיון לשכנע את הרגולטור להמשיך ולהחזיק בחברת כרטיסי האשראי כאל, התחרות מול הבנקים הגדולים על מתן משכנתאות ואשראי צרכני, והזירה המבעבעת של אפליקציות התשלומים.

גם קוטלר יצטרך להתמודד עם שורה ארוכה של בעיות, כמו סיום פרשת החקירות נגד בנק הפועלים בארה"ב, חתימה על הסכם קיבוצי מול ועד לעומתי, ואתגר טיפה יותר זוהר, אך לא פחות מאיים, של התאמת הבנק לעולם הדיגיטלי.

כאמור, השניים האלה מוכנים להיכנס לקלחת הזו בשביל הרבה פחות ממה שהם עצמם קיבלו, והרבה פחות ממה שקיבלו מנהלי הבנקים עד לפני כמה שנים.

למי ששכח, כדאי להזכיר שמנהלי הבנקים קיבלו בעבר סכומים הזוים בכהונות שנמשכו שנים ארוכות. דוגמה מקרית בבנק הפועלים: ב-2005 צבי זיו קיבל כ-34 מיליון שקל, והיו"ר שלמה נחמה סיים את אותה שנה עם 23 מיליון שקל.

אורי לוין (צילום: רמי זרניגר)
אורי לוין (צילום: רמי זרניגר)

החגיגה נגמרה, והאחראית העיקרית לכך הודיעה אתמול על כוונתה לפרוש מהחיים הפוליטיים: זוהי ח"כ שלי יחימוביץ' שבהתעקשות מעוררת הערכה, הגישה את החוק לראשונה כבר ב-2008, נבלמה פעמיים, ורק ב-2016 הצליחה ליצור קואליציה שתאשר את הגבלת השכר של מנהלי בנקים וחברות הביטוח ל-2.5 עד 3.5 מיליון שקל.

המדינה תמיד שם בשבילם

גם גליה מאור, אלי יונס, ציון קינן, העבריין המורשע דני דנקנר ואחרים נהנו מההפקרות הזו. וזה עבר, כאילו שהבנקים לא מחזיקים לקוחות שחשים פעמים רבות שבויים, בשוק לא מאוד תחרותי.

ואם מישהו חשב שזה לא הוגן שלא מתמרצים את המנהלים האלה להרוויח יותר, ההערכה הרווחת בקרב מומחים לענף היא כי בניגוד לחברות אחרות בשוק החופשי, הבנקים נמנעים מהצגת רווחים מוגזמים בשורה התחתונה בגלל מראית העין – מחשש שיעוררו עליהם זעם ציבורי, שעשוי לערער את יציבות המערכת.

ההנחה היא כי עד שיגיע לשוק הזה זעזוע טכנולוגי מבחוץ, הם ימשיכו ליהנות מבלעדיות על עמלות ומרווחי אשראי גבוהים. בכל מקרה, נראה כי המדינה תהיה שם כדי לחלץ את הבנק מכל צרה שלא תבוא, בלי קשר ליכולות וביצועי המנכ"ל, ולכן אין הצדקה לשלם לו כמו בחברה עתירת סיכון (וסיכוי לרווח).

גם גליה מאור, אלי יונס, ציון קינן והעבריין המורשע דני דנקנר נהנו מההפקרות הזו. וזה עבר, כאילו שהבנקים לא מחזיקים לקוחות שחשים שבויים, בשוק לא מאוד תחרותי

כאמור, הגבלת ההשתוללות בשכר שהיתה פה במשך שנים, לא מונעת מקוטלר ולוין להסכים עכשיו להתמנות לתפקיד. גם ניר גלעד מוכן לכהן כיום כיו"ר מגדל ביטוח אחרי שהתרגל לקבל הרבה יותר מעשרה מיליון שקל לשנה בחברה לישראל. ואגב, אל דאגה, ככל הנראה יימצא מי שיסכים להחליף גם את רקפת רוסק עמינח, שסיימה את תפקידה בבנק לאומי.

וזו אולי ההוכחה הסופית לכך שהגבלת שכר הבכירים לא משאירה את הבנקים ובתי השקעות בלי דמות סמכותית על ההגה.

גליה מאור (מימין) ורקפת רוסק עמינח (צילום: משה שי פלאש 90)
גליה מאור (מימין) ורקפת רוסק עמינח (צילום: משה שי פלאש 90)

יוקרה וכוח פוליטי

נשאלת השאלה, למה בכל זאת הם באים לעבוד בשביל הרבה פחות? אם לא רק בשביל כסף, אז למה?

התשובה היא ככל הנראה היוקרה שניהול הבנקים מוסיף לקורות החיים של השניים. עד לפני כמה שנים, האנשים החזקים במשק היו הטייקונים, שהחזיקו בשלל חברות, חלשו על הון ציבורי עצום, והחליטו על מינויים של עשרות מנהלים תחתיהם.

העידן הזה כמעט נגמר, ומי שנשאר הם מנהלי הבנקים, שאחראים, בנוסף לגופים המוסדיים, על ניהול הקצאת האשראי במשק. יחד עם ניהול עשרות אלפי עובדים, – וכוח פוליטי לא מבוטל – אין עוד הרבה משרות כאלה במשק. זה תפקיד חייהם.

ציון קינן (צילום: פלאש 90)
ציון קינן (צילום: פלאש 90)

לצעירים יש עכשיו למה לשאוף

חוץ מהפסקת ההפקרות בשכר, ההגבלה שלו יצרה עוד אפקט מרענן למוסדות הכי שמרניים במשק: אופק להתקדמות לעובדים בדרגי הביניים.

אם צבי זיו, ציון קינן ורוסק-עמינח כיהנו בתפקיד המנכ"ל 6-7 שנים, הרי שפינטו החליט לסיים את הקריירה בשפיץ של הארגון אחרי תקופה של בקושי 3 שנים.

ולא רק הוא: בתקופה האחרונה פרשו מהמערכת שורה ארוכה של מנהלים בדרגי הביניים. יש כאלה שהסתכלו על כך בבהלה, כאילו המערכת ננטשה.

גם בצבא ובמשטרה אלה שלא נבחרים להחליף את הרמטכ"ל או המפכ"ל עוזבים בסופו של דבר את המערכת ובאים אחרים במקומם. אין סיבה שבמערכת הבנקאית זה יהיה אחרת

אלא שהתחלופה הגבוהה עוזרת לשחרר לחץ בקרב העובדים הצעירים, שכבר לא מסתכלים בעיניים כלות על הבוסים שלהם נתקעים בתפקיד למשך שנים ארוכות.

שלא לדבר על האלף הקודם, שבו המנהלים בבנק הפועלים אפילו לא חלמו להחליף את עמירם סיון, שנאחז בכיסא המנכ"ל 16 שנה.

גם הרמטכ"ל והמפכ"ל נמצאים בתפקיד 3-4 שנים וממשיכים הלאה. גם בצבא ובמשטרה אלה שלא נבחרים להחליף את המפכ"ל והרמטכ"ל עוזבים את המערכת ובאים אחרים במקומם. אין סיבה שבבנקים זה יהיה אחרת.

נוחי דנקנר (צילום: פלאש 90)
נוחי דנקנר (צילום: פלאש 90)

קשה לסמוך על המוסדיים

צבי סטפק, מייסד ובעלים בית ההשקעות מיטב-דש, טען השבוע שצריך לשנות את הגבלת השכר בבנקים. לדבריו, עדיף שהמשקיעים המוסדיים יהיו בעלי הכוח להגביל (או לבטל) שכר מופרז למנהלים, באותו אופן שבו הם יכולים להתנגד לעסקות בעלי עניין בכל חברה אחרת.

סטפק הצביע על חוסר ההיגיון שבו מנהלי חברות שירותים אחרות יכולים להרוויח הרבה יותר ממנהל בנק, שצריך לשאת בהרבה יותר אחריות.

היה אפשר לקבל את ההצעה הזו, אם רק היה אפשר לסמוך על המוסדיים הישראלים, שיגדלו קצת יותר עמוד שדרה ולא ישמשו חותמות גומי (הכוונה למנהלי קרנות הפנסיה, הגמל, הנאמנות ושאר גופי החיסכון לטווח ארוך).

גם באירופה יש שערוריות סביב הבנקים, שברוב חוצפתם שילמו שכר מופרז למנהלים שנייה אחרי שהממשלות חילצו אותם מהמשבר של 2008.

אבל יש גם דוגמאות מעודדות: כך למשל, המשקיעים המוסדיים של סטנדרד צ'רטר הבריטי התנגדו לאחרונה לחבילת פנסיה של המנכ"ל, גם במחיר עימות חזיתי איתו.

גם באירופה יש שערוריות שכר בבנקים, שברוב חוצפתם שילמו שכר מופרז למנהלים שנייה אחרי שהממשלות חילצו אותם מהמשבר הכלכלי הבינלאומי של שנת 2008

כל השנים של נוחי דנקנר וטייקונים אחרים שחגגו עם עסקות בעלי עניין מפוקפקות או עסקות שנגועות לכאורה בשיקולים זרים, חבילות שכר מוגזמות ועוד ועוד מהלכים שהכבידו על המשקיעים מהציבור, הוכיחו שהמוסדיים בישראל מעדיפים להיות נחמדים לבעלי השליטה יותר מאשר לשמור על כספי החוסכים.

גם האישור של תגמול העתק לאייל לפידות בשיכון ובינוי, ממש לאחרונה, מוכיח את זה שוב. החברה של סטפק, מיטב-דש, אמנם התנגדה לתגמול, אבל זה לא עזר לה כי האחרים אישרו אותו. בארץ אין דירקטורים ומוסדיים חזקים ועצמאיים מספיק. כולם מאותו מועדון ומי שלא, מת שיתנו לו להיכנס.

כספומט (צילום: יונתן סינדל פלאש 90)
כספומט (צילום: יונתן סינדל פלאש 90)

הנה לכם משרה בחו"ל – לכו על זה

כאמור, חוץ ממנכ"לי שלושת הבנקים הגדולים, שורה ארוכה של מנהלים בדרגי הביניים עזבו את המערכת הפיננסית: דני צידון, (לאומי), אמיר הסל (הראל), שי פלדמן (AIG) ואחרון חביב אייל לפידות, שעזב את הפניקס כדי לקבל חבילת תגמול ענקית של יותר מ-100 מיליון שקל בשיכון ובינוי.

לפידות נחשב לכוכב ניהולי (נניח), והשמות האחרים שצוינו יתקשו לקבל תגמול שמתקרב לשלו. אם הם בכל זאת רוצים לנסות, הנה שירות להשמת בכירים, בחינם:

וולס פארגו, אחד הבנקים הגדולים בארה"ב, מחפש מנכ"ל ולא מוצא אחד כזה מאז חודש מרץ. המוסד הפיננסי הענק נמצא בעין הסערה לאחר שורה של שערוריות שהחלו ב-2016, אז התגלה שעובדי הבנק יצרו מיליוני חשבונות מזויפים. בגלל השערוריות האלה, מנסה הבנק למצוא מועמד "נקי" מבחוץ אבל אין קופצים על המציאה.

וורן באפט אפילו הרחיק לכת, וטען שהבנק צריך להביא מישהו כל כך נקי ואאוטסיידר, שעדיף שיהיה מחוץ לוול סטריט בכלל. למרות שהוא לא מצליח למצוא מנכ"ל, הבנק הציג השבוע תוצאות טובות שהכו את תחזיות האנליסטים. הספינה שטה והכל בסדר.

כמו פה גם שם, מצד אחד התפקיד יוקרתי ומקנה כוח רב למי שמתמנה אליו. מצד שני, הארגונים הפיננסים האלה סובלים מהכבדה רגולטורית (שאפשר להבין אותה נוכח הסקנדלים שצצים מפעם לפעם), איומים טכנולוגיים מצד חברות הפינטק וגם בעיות שקשורות בעסק עצמו, שכפוף למחזור העסקים כמו כולם.

וולס פארגו, אחד הבנקים הגדולים בארה"ב, מחפש מנכ"ל ולא מוצא אחד כזה מאז חודש מרץ. המוסד הפיננסי הענק נמצא בעין הסערה לאחר שורה של שערוריות שהחלו ב-2016

ההבדל היחיד הוא ששם אפשר להשתכר עשרות מיליונים בשנה, ועדיין לא מצליחים למצוא מועמד, כך שאולי זה לא רק עניין של שכר.

הבנקאים הישראלים (לשעבר) שחושבים שהם ראויים ליותר מ-2.5 מיליון שקל לשנה, מוזמנים לנסות את מזלם ולבקש ראיון עבודה במטה של וולס פארגו בסן פרנסיסקו. שיהיה בהצלחה.

עוד 1,285 מילים

הפריימריז בעבודה כל הדרכים מובילות אל אהוד ברק

הפריירמיז שיתקיימו מחר במפלגת העבודה יכריעו שאלה אחת: האם אהוד ברק יוביל את הגוש המתהווה בקלות, או עם קושי ● התעלומה הגדולה כרגע במפלגה היא מה תעשה שלי יחימוביץ ● מה שבטוח, עד שיוודעו התוצאות בשלישי בלילה, ברק לא יאמר מילה ● פרשנות

ארבע הערות לסדר היום על אהוד ברק ולקראת הפריימריז במפלגת העבודה מחר (שלישי):

1

אהוד ברק (צילום: יונתן סינדל/פלאש90)
אהוד ברק (צילום: יונתן סינדל/פלאש90)

אהוד ברק ייעלם ביומיים הקרובים ולא יתראיין, לפחות לפי אנשיו, כדי שלא יזיק למועמד שלו במפלגת העבודה, איציק שמולי.

ברק מעורר התנגדות רבה בקרב פעילים בעבודה, וחלקם התבטאו נגדו בפומבי, אבל יש לו שם גם אהדה לא קטנה. יש גם פעילים שתומכים בשמולי רק כדי לראות אותו מנצח בפריימריז ביום שלישי ומוסר את ההנהגה לברק.

ברגעים אלה כדאי לתפוס מרחק.

2

שלי יחימוביץ (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)
שלי יחימוביץ (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)

המשחק הכי תמוה בינתיים הוא של שלי יחימוביץ. במפלגת העבודה וגם בקרב הפרשנים, מתקשים לפצח את מפת האינטרסים שלה.

יחימוביץ היא מתנגדת ותיקה ונחרצת של אהוד ברק. אתמול היא תקפה אותו בחריפות וטענה כי הוא יחבור בקלות לממשלת בנימין נתניהו, כי הוא לא בא להיות יו"ר וועדת העבודה והרווחה בכנסת. מצד שני, האיש המקורב אליה ביותר יאיר (יאיא) פינק חבר לרשימה החדשה של ברק. אין שום סיכוי שפינק היה עושה את הצעד הזה בלי תיאום והסכמה של יחימוביץ, ולא יעזרו ההכחשות.

יחימוביץ טוענת שהיא לא תומכת באיש מבין המתמודדים בעבודה, אבל כולם במפלגה מבינים ומזהים בבירור את התמיכה המובהקת שלה באיציק שמולי

יחימוביץ טוענת שהיא לא תומכת באיש מבין המתמודדים בעבודה, אבל כולם במפלגה מבינים ומזהים בבירור את התמיכה המובהקת שלה במועמד שמולי, שאותו היא אינה שונאת כמו את עמיר פרץ וסתיו שפיר. התמיכה של יחימוביץ בשמולי חשובה, אולי קריטית, אבל היא לא מוכנה כנראה להסתכן בהפסד. לכן העמדה הנייטרלית לכאורה שלה.

אתמול פרסם הפרשן עמית סגל בערוץ 12 ידיעה לפיה יחימוביץ עשויה לפרוש מהפוליטיקה. יחימוביץ ענתה בציוץ שמסתייג מהאייטם.  משהו קורה בגזרה הזו. אולי יחימוביץ מחכה לסיבוב השני? מה היא תעשה אם שמולי יחבור לברק, וייתן לו את המקום הראשון, או שאולי זה מה שהיא רוצה? תעלומה.

3

עמיר פרץ (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)
עמיר פרץ (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)

עמיר פרץ זוכה לתמיכה של אנשי המנגנון וותיקי המפלגה כמו איתן כבל, עמר בר-לב, יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד, יו"ר קרן קיימת דני עטר ואחרים.

פרץ טוען כי שמולי ימכור את המפלגה לברק במחירי רצפה, וכי הוא היחיד שיגן על מעמדה ועל כבודה מול ברק. ובכל זאת, אחרי הפריימריס יתחילו לרוץ סקרים. אם פרץ ינצח, יבדקו כמה מנדטים העבודה שווה איתו – וכמה עם ברק. אם הפער יהיה גדול לטובת ברק, אפילו עמיר לא יעמוד בפרץ.

4

סתיו שפיר (צילום: יונתן סינדל/פלאש90)
סתיו שפיר (צילום: יונתן סינדל/פלאש90)

ועם כל זאת, סתיו שפיר מפתיעה. המועמדת שפיר הצליחה לגייס קרוב ל-2,000 מתפקדים חדשים, בעיקר דרך האינטרנט. ביום שלישי נדע אם המלחמה בינה ובין שמולי הרסה לשניהם את הקמפיין, ופרץ הוא זה שהרוויח בזכות הדימוי המבוגר (אגב, מרב מיכאלי, מספר שבע ברשימה שלא נכנסה לכנסת, הודיעה שהיא תומכת בפרץ).

המלחמה בין שמולי ובין שפיר הולכת שנים אחורה. שפיר בטוחה כי שמולי הוא זה שהדביק לה את הדימוי הלא-ציוני ועשה לה דה-לגיטימציה עוד בימי המחאה. ביום ראשון שעבר שמולי שיחק לידיה בועידת העבודה, כאשר תקף אותה והזמין בכך מענה לשון חריף.

השאלה הגדולה היא האם שפיר תישאר במפלגת העבודה אם שמולי ינהיג אותה. שפיר כמובן לא ענה על "שאלות היפותטיות", אבל ההערכה שהיא לא תישאר שם, אלא אם כן ברק, שפעם הציע לה להיות דוגמנית, יעמוד בראש הרשימה.

עוד 460 מילים

בתוך שבוע, מפלגת העבודה מחוייבת לקיים משאל אינטרנטי בין כל מתפקדיה האם לבחור את היו״ר והרשימה בפריימריז או בוועידת המפלגה ● בתוך הכאוס, עדיין לא ברור מי יתמודד על ראשות המפלגה ● האם יאיר גולן ייכנס לפוליטיקה בעזרת יחימוביץ׳? ● מה מתכנן אהוד ברק? ● ואיך גבאי, למרות הכל, עלול לרוץ במקום השני? ● פרשנות

שלוש שנים בדיוק אחרי הברקזיט בבריטניה, יוני 2016, יוצאת גם מפלגת העבודה למשאל עם משלה. רחל ברקאי, שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, שנאלצה להכריע בין הנצים במפלגה הנעלמת, החליטה על פתרון יוצא דופן לסכסוכים בין בכירי הרשימה.

לפי ההחלטה שקיבלה היום השופטת ברקאי, בין החברים יתקיים משאל אינטרנטי שבו הם יחליטו איך הם רוצים לבחור את יושב הראש הבא של המפלגה ואת חברי הכנסת. האם היו"ר ייבחר בוועידת המפלגה? האם בפריימריז? והאם חברי הכנסת ייבחרו בוועידה, בפריימריז, או שיחליטו על צילום מצב, והרשימה הנוכחית מינוס טל רוסו היא זו שתוצג לבוחר גם ביום הבחירות בספטמבר הקרוב?

אבי גבאי וטל רוסו (צילום: פלאש90)
אבי גבאי וטל רוסו (צילום: פלאש90)

מדובר כנראה בתקדים היסטורי, שבו בית המשפט כופה על מפלגה מהלך שהיא לא קיימה מעולם, והכל בתוך שבוע ימים. אולי יש כאן פתח גם לתקדים לאומי. אם אפשר להגיע בקלות ובזמן קצר ל-60 אלף חברי מפלגה, ניתן להגיע באותה דרך גם לכלל תושבי המדינה, ואז גם הבחירות הכלליות יתקיימו דרך האינטרנט, בלי יום שבתון שעולה מיליונים, ובלי ועדות קלפי מיושנות בבתי ספר שנסגרים ליום אחד והתלמידים נשלחים ליום חופש מיותר.

המשאל שקבעה השופטת ברקאי ביטל את ועידת המפלגה שאמורה הייתה להתכנס היום, שם היו אמורים להתנגח אבי גבאי (בעד פריימריז) ועמיר פרץ (בעד בחירות בוועידה). אולי נמנעה כאן עוד מריבה המונית, כמו זו שהתרחשה בוועידה האחרונה ב-11 בינואר בין גבאי, איתן כבל ואיילת נחמיאס-ורבין.

סביר להניח שהחברים יחליטו במשאל על פריימריז. הם הרי רוצים לבחור בעצמם את היו"ר שלהם. בינתיים, הודיעו מספר 1 ו-2 ברשימה על מהלכים אישים דרמטיים: גבאי הודיע כי לא יתמודד על ראשות הרשימה, כפי שפורסם לראשונה כבר לפני כחודש בזמן ישראל. רוסו, מצידו, הודיע שגם לא יתמודד לכנסת.

גבאי היה מלכתחילה חפץ חשוד במפלגת העבודה. ליכודניק, אוהד בית"ר ירושלים, קפיטליסט. איתרע מזלו והוא עבר במקרה ליד מפלגת העבודה ההרוסה באמצע 2017; החבר'ה אמרו, 'הנה מישהו שעושה רושם טוב', והמליכו אותו עליהם. אבל גבאי לא באמת נקלט, עשה טעויות ודרדר בבחירות את המפלגה לשפל של 6 מנדטים. אם היה מתמודד היום בפריימריז על ראשות העבודה, היה מקבל שני אחוזים לכל היותר.

אם יוחלט על שימור הרשימה הקיימת לבחירות הבאות, גבאי יוצב במקום השני, אחרי היו"ר שייבחר. אם, לעומת זאת, יהיו פריימריז לבחירת חברי הכנסת, גבאי כנראה יפרוש

אם יוחלט על שימור הרשימה הקיימת לבחירות הבאות, גבאי יוצב במקום השני, אחרי היו"ר שייבחר. אם, לעומת זאת, יהיו פריימריז לבחירת חברי הכנסת, גבאי יפרוש כנראה כמו הגנרל החביב רוסו, שלא מצא את מקומו במבוך הפוליטי ולא עמד בקצב האירועים המסחרר, שלא התאים לתכניות הגדולות שלו.

סתיו שפיר ואיציק שמולי (צילום: פלאש90)
סתיו שפיר ואיציק שמולי (צילום: פלאש90)

אז מי יהיה יו"ר העבודה? אם יהיו פריימריז, יש סיכוי טוב למועמדים בעלי התמיכה הציבורית הרחבה יותר – מנהיגי המחאה של 2011, איציק שמולי וסתיו שפיר. בוועידה יש סיכוי לעמיר פרץ הבלתי נגמר, שחושב שהוא יכול להביא ליכודניקים למפלגת העבודה.

יאיר גולן יכול להיבחר רק בפריימריס, אם יתמודד. הבן שלו, אוריה גולן, היה העוזר הפרלמנטרי של שלי יחימוביץ' ועמד בראש מטה הבחירות של יאיא פינק

האלוף (מיל.) יאיר גולן יכול להיבחר רק בפריימריס, אם יתמודד. הבן שלו, אוריה גולן, היה העוזר הפרלמנטרי של שלי יחימוביץ' ועמד בראש מטה הבחירות של יאיא פינק – האיש הכי מקורב ליחימוביץ' – בפריימריז האחרונים. פינק הגיע למקום השמיני. לא במקרה, אם כן, יחימוביץ' נפגשה עם גולן האב בחודש שעבר, והיא צפויה לסייע לו אם יחליט לרוץ.

ומה עם אהוד ברק, ראש הממשלה ויו"ר העבודה לשעבר? לא ברור מה האופציה העדיפה מבחינתו – פריימריז או ועידה. כך או כך, כפי שברק עצמו נוהג לומר: "אין סנטימנט ציבורי גדול לראות אותי חוזר".

הגיע הזמן לשים סוף לפייק ניוז. לא זומנתי לסגל הנבחרת למשחק הערב מול פולין. בחורינו המצוינים יאלצו להסתדר בלעדיי. איחלתי להם הצלחהצילום: מוטי לבטון

Posted by ‎Ehud Barak – אהוד ברק‎ on Monday, June 10, 2019

עוד 538 מילים

נכנעו ללחץ: איימן עודה ינאם בהפגנת האופוזיציה הערב

אנשי כחול-לבן סרבו בהתחלה לאפשר לעודה לנאום מעל הבמה והסבירו כי הוא פנה אליהם באיחור ● בחד"ש-תע"ל טענו כי מדובר בתירוץ ● בנוסף אמורים לנאום עפר שלח, בני גנץ, יאיר לפיד, אבי גבאי, איציק שמולי, בוגי יעלון ותמר זנדברג ● עודה: ״המאבק נגד ניסיונותיו של נתניהו להחריב את המרחב הדמוקרטי הוא מאבק משותף לכלל הכוחות הדמוקרטיים״

למקרה שפיספסת

כל הזמן // שבת, 2 בנובמבר 2024
מה שחשוב ומעניין עכשיו
היום ה־393 ללחימה ● 101 חטופים עדיין בעזה

דיווח: ארה״ב הזהירה את איראן כי לא תרסן את ישראל אם תתקוף אותה שוב

סמ״ר איתי פאריזאט וסמ״ר יאיר חנניה נפלו בעזה ● מסוק קרב הפיל מעל בנימינה כטב״ם לאחר מרדף של כחצי שעה ● צה״ל מאשר רשמית כי כוח שייטת 13 עצר במבצע מיוחד פעיל חזבאללה שמהווה ״מוקד ידע בתחום הימי״ בלבנון ● חוסל הבכיר בחיזבאללה שפיקד על הירי למג'דל שמס, בו נהרגו 12 ילדים ● עינב צנגאוקר: גלנט וראשי מערכת הביטחון, הפקיעו מנתניהו את הטיפול בחטופים

עוד 36 עדכונים

תגובות אחרונות

שאלת הקול הערבי עשויה להכריע את הבחירות הקרובות בישראל

השבוע, בעקבות הצעת החוק של אופיר כץ מהליכוד, שאמורה לאפשר ביתר קלות לפסול מועמדים ערביים מריצה לכנסת (ופוסט מעולה של מאיה מארק בנושא), חזרה שאלת הקול הערבי לדיון הציבורי. להערכתי, השאלה הזו קריטית ממה שרובנו חושבים, או במילים פשוטות יותר, נדמה לי שהבחירות הקרובות יוכרעו על בסיס שאלת הקול הערבי (או הקולות הערבים). אסביר.

‏נדמה לי שזה יהיה הצומת שאליו יתנקזו רבות משאלות היסוד הערכיות והפרקטיות במערכה הזו, שתגיע במוקדם או מאוחר.

עירן הלפרין הוא הוא פרופסור לפסיכולוגיה חברתית ופוליטית במחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית. ייסד ומוביל את המעבדה לחקר סכסוכים בין קבוצות ויישובם באוניברסיטה העברית בירושלים. ייסד את מרכז אקורד - פסיכולוגיה חברתית לשינוי חברתי ומשמש כיו"ר השותף והפסיכולוג החברתי הבכיר בארגון. שימש כדיקן בית הספר לפסיכולוגיה במרכז הבינתחומי הרצליה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 910 מילים

עקורים

הזמן הירוק
הזמן הירוק
סיכום השבוע בסביבה

שתילים מאזורי המלחמה משגשגים על גג במרכז תל אביב

בזמן שהחקלאים בקווי העימות משלמים בחייהם, מרכז "אסיף" מציג שלוחה קטנה של חקלאות מהחזית על גג ירוק בלב תל אביב ● בגלל הנפח של האריזות, הפחים הכתומים מתמלאים מהר מדי ● השומשום חזר לצמוח בישראל והטחינה של קיבוץ מגל מצוינת ● ותמונת השבוע מגיעה מקיבוץ גינוסר שעל חוף הכנרת

עוד 1,025 מילים

האם פיקוח על הממשלה פוגע ביכולתה להתמודד עם אתגרים ביטחוניים?

ישראל נמצאת במלחמה כבר שנה, והציבור איבד אמון בממשלה ככלל ובטיפול שלה באתגרים הביטחוניים של ישראל בפרט.

101 חטופים מוחזקים עדיין בעזה, ואין בעתיד הנראה לעין הסדר שמחזיר אותם הביתה. צה"ל עדיין נלחם בלוחמי חמאס חמושים, והירי מעזה ממשיך להשפיע על החיים בעוטף ואפילו מגיע לאזור תל אביב.

פרופ' אמנון כוורי הוא פרופסור חבר וראש המכון לחירות ואחריות בבית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,000 מילים
מצב הרוח
שיחה עם המשורר, העורך, המתרגם והמו"ל דורי מנור

"יותר ויותר כותבי עברית לא חיים בישראל ומספרם הולך וגדל"

"התקווה שלי הייתה שישראל תהיה מדינה משגשגת. מדינה שחיה בשלום ובאחווה. אני בכוונה משתמש במילים גדולות. אני חושב שהפרויקט הציוני לא עלה יפה. נכשל כשלון מהדהד" ● איש הספרות דורי מנור היגר לברלין עם בן זוגו לפני כחמש שנים, אבל ממשיך ליצור בעברית ולחיות את השבר בישראל: "ישראל לא יכולה לעזוב בן אדם שנולד בה. היא דבקה במי שעזבו אותה כמו מסטיק בסוליה של נעל"

עוד 2,059 מילים

סיפור לשבת ארבעה אנשים בארבע בבוקר

בשנת 2006 היה בני הצעיר אִילַי פעיל בארגון להגנת הסביבה והעולם "גרינפיס". מאחר שמילדותו היה אילי פעלתן והרפתקני באופיו, ובין השאר נהג לטפס על כל מה שאפשר היה לטפס עליו, אין כל פלא שבגרינפיס הבחינו ביכולותיו והוא נעשה לחבר בקבוצת המטפסים הרשמית של הארגון.

על כן מעת לעת, לפי המשימות, נהג ארגון גרינפיס להטיס אותו ברחבי העולם למקומות בהם נזקק הארגון לאנשים שיטפסו למקומות גבוהים, לתלות שלטים או לכתוב באותיות ענק על קירות. המודעות והכיתוב נועדו לעורר את המוּדעוּת של אנשים לסביבה ולהגנה עליה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 1,086 מילים ו-1 תגובות
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

חלום הפרידה מאונר"א עלול לפגוע דווקא בישראל

ישראל פועלת בלי אסטרטגיה ולא ברור מי אמור להחליף את סוכנות האו"ם ● הפליטים הלבנונים מוצאים מקלט בעיראק ● טורקיה מתחילה לפתח "כיפת ברזל" משלה ● המציאות המדממת לא נכללה בכנס ההשקעות הנוצץ בריאד ● והשבוע ב־1956: הקרב על תעלת סואץ ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזה"ת

עוד 1,437 מילים

כיצד ג'ף בזוס רושש אותי

הארכיון של רוןזמן ישראל נובר בארכיון של העיתונאי רון מיברג ומפרסם מחדש מבחר מכתבותיו, שקריאה בהן היום מספקת פרספקטיבה איך הגענו עד הלום ● והשבוע: בחזרה ל-2013 ולהצלחה המסחררת של אמזון, שהפכה את מהירות השינוע לאומנות והפכה לספקית התרבות המרכזית של העת הזו

עוד 1,970 מילים
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
נִרְמוּל 233

אחרי שמחקנו את הקו הירוק, אנחנו בדרכנו למחוק את כל הקווים האדומים. נגיד - יחס מבזה ומשפיל למשפחות שיקיריהן חטופים בעזה. או כהניסטים בממשלה. או ראש ממשלה עם כתבי אישום

עוד 1,092 מילים ו-1 תגובות

מפלה לדרעי, השפלה לסמוטריץ'

הרב קלמן בר, רב אלמוני מנתניה, נבחר אתמול לתפקיד הרב האשכנזי הראשי של ישראל, במה שנראה כהצבעת מחאה נגד דרעי וסמוטריץ' - שבחשו וניהלו את מסע הבחירות לתפקיד היוקרתי מזה כמעט שנתיים ● ויש גם מסר ברור של הציבור החרדי בנוגע לחוק הגיוס ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
קודם כל, זה ביזיון שבוחרים שני רבנים כאשר אין צורך אפילו באחד. אבל אם כבר, אז בואו נכניס קצת פלפל ונמנה גם רב ראשי רפורמי, רב ראשי קונסרבטיבי, ורב ראשי חילוני - תחשבו איזו סמטוכה נפלאה ... המשך קריאה

קודם כל, זה ביזיון שבוחרים שני רבנים כאשר אין צורך אפילו באחד. אבל אם כבר, אז בואו נכניס קצת פלפל ונמנה גם רב ראשי רפורמי, רב ראשי קונסרבטיבי, ורב ראשי חילוני – תחשבו איזו סמטוכה נפלאה תהייה כאשר כולם מצביעים על כולם כולל על ארבעת המועמדים של הכתות האחרות. כמה דילים ודרמות ניתן לייצר לתוכנית הריאליטי הזו.

בידור להמונים.

עוד 588 מילים ו-2 תגובות
היום ה־392 ללחימה ● 101 חטופים עדיין בעזה

נעצרו מספר חשודים בפרשה הביטחונית בלשכת נתניהו

לשכת נתניהו טענה כי "איש מלשכת רה"מ לא נחקר ולא נעצר", אך אחד העצורים הוא דובר שעבד בצמוד לנתניהו ● בכיר איראני: "נגיב למתקפה הישראלית בזמן המתאים" ● מפקד פיקוד הצפון נחבל ונפצע קל בהתהפכות רכב בלבנון ● מת מפצעיו סרן ירדן זכאי, בן 21 מחדרה, שנפגע קשה לפני חודש וחצי ברפיח ● טראמפ על המלחמה בלבנון: "צריך לסיים עם הדבר הזה"

עוד 44 עדכונים

לא יודע, לא זוכר - ולא אחראי

ועדת החקירה הממלכתית פרסמה השבוע את תמלילי עדותו של נתניהו בפני הוועדה בקיץ 2023 ● על בסיס מה שפורסם, אפשר לומר שנתניהו נוקט טקטיקה בעלת שלושה ראשים: או שהוא בכלל עד מומחה, או שהזיכרון שלו רעוע, או שאין לו מושג איך הדברים קורים ● התמלילים גם חושפים את המטרה העיקרית מבחינתו של נתניהו: "זו פרשה שכוונה בעלילת דם נגדי...יש לכם כאן הזדמנות לנקות את האווירה" ● פרשנות

עוד 1,003 מילים ו-3 תגובות

הסרטון החגיגי שצילמה השרה להגנת הסביבה לרגל השקת הגן הלאומי תל לכיש קיבל תפנית מפתיעה כשקבעה בו כי "אין בשום מקום בארץ ממצא היסטורי פלסטיני כי פשוט אין דבר כזה עם פלסטיני" ● האמירה המופרכת מחזקת את הרושם שיש שתי עידית סילמן: אחת שמנהלת מאבקים סביבתיים כמו בלימת השתלטות קצא"א על מפרץ אילת, ואחת שבשם הקריצה לבייס מטביעה את אותם מאבקים בבוץ פוליטי מיותר

עוד 846 מילים ו-1 תגובות

העסקים ריקים, התיירות מתה והפיצויים לא מספיקים

מאז אמצע ספטמבר, הרחובות, המסעדות והחנויות בקו העימות ריקים, ומצב העסקים באזור הידרדר עוד יותר מאשר לפני כן ● במפרץ חיפה וטבריה החופים ובתי המלון התרוקנו, הילדים נעלמו ממתחמי הקניות והכנסות העסקים נפגעו ● הפיצויים משולמים באיחור ומכסים רק מעט מההפסדים - ובכל זאת עולים למדינה מיליארדים ● תמונת מצב

עוד 2,074 מילים

במסגרת קמפיין הבחירות, טראמפ ממשיך להתבטא בגסות כלפי יריביו הדמוקרטים – ומבקר גם את צה"ל ● בעוד שדברי השטנה שלו מתקבלים בסלחנות, האריס זוכה לביקורת מוגברת על כל אמירה – מציאות הממחישה את המוסר הכפול של התקשורת הישראלית והאמריקאית ● פרשנות

עוד 742 מילים ו-1 תגובות

המרוץ נגד השעון להסרת האיום בהר דב

בצדו הלבנוני של הר דב, סמוך למוצבי צה"ל, נפרשים נופים ירוקים ● אבל מבעד לנוף הפסטורלי, מסתתרים בסיסי לחימה של חזבאללה, חלקם סמוכים באופן מרגיז למוצבי האו"ם ● ברקע המגעים להפסקת אש, בצה"ל מרגישים שהם פועלים נגד השעון – ומקווים שחופש הפעולה ישמר ● אמיר בר־שלום בסיור עם הלוחמים הפועלים נגד מעוזי חזבאללה

עוד 878 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה