זה התחיל במחאה סטנדרטית שצעדה מכיכר פריז במורד רחוב אגרון ללא כל הפרעה או ניסיונות עצירה של המשטרה, שנמצאת שם כל שבוע וחוסמת כל רחוב אפשרי סביב הכיכר בתקווה למנוע את אותן צעידות.
ראיתי את המאסה והצטרפתי, צעדנו בכיף ובגאווה. לאחר כשעתיים הצעדה עצרה, שם יצאתי לעשן ולהבין איפה אני ואיך אני ממשיך מכאן ולאן. בסרטון שצילמתי רואים שהייתי כ-40 מטר מהצעדה ונעתי בכיוון הנגדי, מתאר את המצב והמיקום בלייב.
אביב לוי, בן 42. נשוי ואב לשתי בנות, בעל תואר שני ביחסים בינ"ל ולימודים הומניטריים. אחד ממנהלי הקבוצה "סיפורים מלבנון" בפייסבוק, חבר הנהלה בעמותת "קו לבנון" הפועלת להנצחת חללי הקרבות בלבנון, איתור וטיפול בנפגעי הלחימה וסמנכ"ל נכסים בתפקידו.
תכנים המתפרסמים בזירת הבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנוקיבלנו רק טעימה של מה זה משטר דיכוי. ממשלה לוקחת ארגון היראכי שתפקידו להגן על האזרח, והופכת אותו למיליציה בשירות השלטון, שמטרתה לדכא הפגנות. הלוואי שלא נגיע למקום הזה שוב או לגרוע ממנו. הסיכוי נראה לא רע, וחייבים להילחם על הדמוקרטיה