רגע האמת שלהם: מה באמת עומד מאחורי הנאומים של דוברי חמאס?

מתפללים במסגד אל-אקצא, 6 בנובמבר 2020 (צילום: Mahmoud Illean, AP)
Mahmoud Illean, AP
מתפללים במסגד אל-אקצא, 6 בנובמבר 2020

ארבע קבוצות של פלסטינים נוצרו במפגש עם ישראל. ערביי 1948 – הלוא הם אזרחי ישראל עם מלוא הזכויות ועם ייצוג פוליטי מלא – אלו הם הערבים מלוד, עכו ובאקה. מולם יש את ערביי 1967, הלא הם הפלסטינים בעזה, יהודה ושומרון ומזרח ירושלים. רק לערביי 1948 יש אזרחות ישראלית, רק הם יכולים להצביע לכנסת, ורק הם מקימים מפלגות פוליטיות, שמשתתפות במשחק הפוליטי בישראל. והם כמובן נהנים מכל הזכויות בתחומי הבריאות, החינוך, התברואה, הביטוח הסוציאלי, דמי אבטלה ועוד.

לעומתם, לערביי 1967, שנוספו בשטחים לאחר מלחמת ששת הימים, אין מעמד פוליטי בישראל ואין להם פתחון פה פוליטי בישראל. הפלסטינים של 1967 אינם אזרחים, הם אינם יכולים לבטא את שאיפותיהם במסגרות פוליטיות בישראל. ובכל זאת, גם בקרב הפלסטינאים של 1967 יש הבחנות. ואני מתמקד במזרח ירושלמים. הם בסטטוס חברתי ופוליטי ייחודי. הם לא רמאללה, גם לא עזה, הם גם לא אזרחי ישראל.

רק לערביי 1948 יש אזרחות ישראלית, רק הם יכולים להצביע לכנסת ורק הם משתתפים במשחק הפוליטי בישראל. לעומתם, לערביי 1967 אין מעמד פוליטי בישראל ואין להם פתחון פה פוליטי בישראל

המזרח ירושלמים הם תושבי מדינת ישראל. הם לא אזרחי ישראל, אך הם כן נחשבים לתושבים בירושלים ויש להם תעודת זהות כחולה עם אפשרות תנועה. כתושבי ישראל, הם נהנים כמעט מכול שירותיה של ישראל ושל עיריית ירושלים, כאחד העם: חינוך, בריאות, קצבאות, תברואה וכדומה. כל מה שיש לאזרח ישראלי, יש גם להם.

אדרבה, לו רצו, לו הסכימו, ערביי מזרח ירושלים, התושבים, הם יכלו להצביע בבחירות לראשות העיר ירושלים ולמועצת העירייה – ואפילו למנות על ירושלים ראש עיר מזרח ירושלמי, פלסטיני. אלא שהשתתפות בבחירות פירושה הכרה בריבונות ישראל בירושלים. לפיכך, עד היום, מאז 1967, בחרו המזרח ירושלמים שלא להשתתף במערכת הפוליטית העירונית בירושלים ולא להכיר בריבונות ישראל על העיר. הם כן נהנים מהשירותים, אך אינם מיוצגים פוליטית.

לא בכדי סירבה מדינת ישראל לאפשר את השתתפות ערביי מזרח ירושלים בבחירות לרשות הפלסטינית. מבחינתה, פלסטין היא ארץ קנטונים נפרדים – עזה בנפרד, יהודה ושומרון בנפרד, ותושבי מזרח ירושלים בנפרד, שלא לדבר על ערביי 1948, הפלסטינאים אזרחי ישראל. גם הם בנפרד.

והנה, כששומעים את דוברי החמאס מדברים, שומעים אותם נואמים על המאבק למען ירושלים. זה כמובן נוגע להר הבית ואל אקצא, אבל חייבים להקשיב ממש טוב לדוברים כדי להבין את המסרים שהם מפיצים. הם חוזרים ומזכירים לפלסטינים כולם, בכל הקנטונים המופרדים – אנחנו עם אחד. יש לנו זהות פוליטית ותרבותית משלנו. עליכם לסרב לכיבוש ולהצטרף למאבק לשחרור פלסטין. הם קוראים לפלסטינים אזרחי ישראל להתקומם, בדיוק כמו שהם קוראים לתושבי מזרח ירושלים להתקומם. חיזרו והתחברו לפלסטין אחת, הם מבקשים ואומרים. האם הם יצליחו לעשות זאת, כעת?

דוברי החמאס חוזרים ומזכירים לפלסטינים כולם, בכל הקנטונים המופרדים – אנחנו עם אחד. יש לנו זהות פוליטית ותרבותית משלנו. עליכם לסרב לכיבוש ולהצטרף למאבק לשחרור פלסטין

כשעושים לינצ'ים ברחובות נוהגים לחשוב על רגשיות מתפרצת, ועל צעירים שאיבדו רסן. וכשטילים מתעופפים, קשה לחשוב על דינמיקות היסטוריות גדולות, על 1948, על 1967 ועל אוסלו. וקשה לנו, דור וחצי עד שלושה דורות אחרי, לראות את הקשר, את הזיקה, את הושטת היד של העבר אל חיינו, את הלפיתה של התרבות וקריאתה להתכנס סביב הדגל הלאומי, או השבטי. קשה לנו לראות היום את ההיגיון הפנימי של המאבק הגדול על ירושלים ועל הזהות ההיסטורית של פלסטין.

המאמץ הישראלי לאינטגרציה של מזרח ירושלים ולביצוע קנטוניזציה של יהודה ושומרון ועזה חווה כעת גל של התנגדויות. כי מתחת לחיי היומיום פועמים יסודות פרימורדיאליים של זהות, שביום פקודה מרימים ראשם ואוחזים בנשק. ואתם, אנחנו, ובכן – אנחנו רק תורני השמירה של הזרמים ההיסטוריים הגדולים הללו.

פרופ' גד יאיר הוא מרצה במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים. מחקריו בעשור האחרון מתמקדים בתרבות, הגות ומדע בגרמניה, צרפת, ארצות הברית וישראל (צילום: באדיבות דוברות האוניברסיטה העברית)

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 544 מילים
כל הזמן // שבת, 2 במרץ 2024
מה שחשוב ומעניין עכשיו
עקורים

"כמו שתיל שנעקר, כך אתה מרגיש. נידף. מנסה לשתול את עצמך במקום שאתה לא מכיר כדי להזין את הצורך הבסיסי שלך במים ואוויר. כמו לשתול צמח שחייב אדמה, בתוך בטון"

מיכה ביטון

בן 59 מנתיב העשרה. נשוי ואב לארבעה. מוזיקאי ומספר סיפורים. פונה למלון בתל אביב

עוד 2,194 מילים
היום ה־147 ללחימה ● 134 חטופים עדיין בעזה

ביידן: נתחיל להצניח סיוע הומניטרי בעזה בימים הקרובים

דיווח: ישראל דורשת רשימת חטופים שבחיים לפני סבב שיחות נוסף ● דיווח: האלוף ניצן אלון המליץ למשפחות החטופים להפעיל לחץ על הדרג המדיני ● אלוף פיקוד המרכז: להיערך להסלמה במסגרתה ייצאו מאות אלפים לרחוב בגדה ברמדאן ● דיווח: דרעי אמר שיהיה "קשה מאוד" לחוקק כעת את חוק הגיוס ● דיווח: בני גנץ ייצא לארה״ב בשבוע הבא, בסביבת נתניהו זועמים

עוד 37 עדכונים
אמיר בן-דוד

קיבוץ כרם שלום שבעוטף - זיכרון של אגדת שמאל מדברית

קיבוץ כרם שלום שבעוטף, בגבול רפיח בנגב המערבי, כמעט ניצל מאימי הפוגרום של ה-7 באוקטובר. כיתת הכוננות הגיבורה של הקיבוץ, בסיוע שישה חיילים, מנעה מהמחבלים להשתלט על המקום ולפרוע פרעות בתושביו. אבל שניים מגיבורי כיתת הכוננות נהרגו, לוחם נוסף איש הקיבוץ נפצע ואיבד את ידו.

מעטים זוכרים את הפרהיסטוריה של הקיבוץ, שהוקם תחילה כהיאחזות נח"ל ביוני 1956, והוחזק על-ידי גרעינים מתחלפים של תנועות הקיבוץ הדתי, המושבים והקיבוץ הארצי החל מנובמבר 1957.

שלומית טנא היא עיתונאית לשעבר (ב"על המשמר" ובהמשך ב"ידיעות אחרונות")..יוצאת קיבוץ. ב-1981 החלה בסיקור עיתונאי שוטף של הקיבוצים. רוב הקיבוצניקים לא הורגלו עד אז לחשיפה פומבית של חייהם, והתייחסו לסיקור כאל הוצאתה החוצה של כביסה פנימית-משפחתית.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,200 מילים

מלחמת עזה – עוד כתבות

אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
אַנְטִישֵׁמִיּוּת 208

אם אתה ממשיך לדבר על הכיבוש אחרי שבעה באוקטובר, אתה אנטישמי. אם מחית נגד הכיבוש לפני שבעה באוקטובר לא עניינת אף אחד, כי "אקיבוש" לא היה קיים

עוד 1,562 מילים ו-2 תגובות

לישראלים לא באמת יהיה לאן ללכת

המלחמה בעזה אותתה לישראלים רבים כי אם יתרחש כאן משהו, לא באמת יהיה לאן ללכת. לרוב המכריע של הישראלים שנולדו כאן אין תחליף למולדת. מקור כוחו ועוצמתו של האדם נובעים ממולדתו.

ישראלים רבים בעלי דרכון זר יחושו נטע זר בכל מקום שאליו ילכו. לכמעט קרוב למיליון הישראלים החיים בחוץ לארץ, האובדן יהיה טרגדיה וחורבן. אם לא יהיה לאן לחזור ולא ניתן יהיה לשתף רגשות וחוויות, להגיע לחופשת מולדת אל ההורים, האחים, הקרובים והחברים, לחוות את הסביבה שגדלו בה והנוף שיצרו בו, הם יאבדו את משמעות חייהם. תחושת השייכות חזקה ואובדנה חלילה ייצור ריקנות וערגה עזה, תחושת יתמות ושברון לב.

משה בן עטר הוא פובליציסט, מחבר הספר "המסע לישראל האחרת". עסק שנים בתכנון אסטרטגי והיה מנכ״ל המועצה הציונית בישראל, מנהל כפר הנוער יוענה ז'בוטינסקי, ומנהל המכון למחקר וחינוך בקרן כצנלסון. היה יועצם של כמה שרים ויועץ ליצחק הרצוג.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
עוד 730 מילים ו-2 תגובות

למקרה שפיספסת

הניסיון הנואל להדיח את השופט כבוב מדיף מגזענות

במשך 50 דקות דיברו אתמול נציגי הקואליציה בוועדה לבחירת שופטים על הצורך להדיח את שופט העליון חאלד כבוב, בשל טענות שאינן מגיעות אפילו לרף האתי הנמוך ביותר - וכל זה מבלי לקיים ולו פסיק מהפרוצדורה המתחייבת ● לנושא מינוי נשיא קבוע לעליון, או מינוי שני שופטים חדשים לעליון, לא הוקדשה בדיון ולו דקה אחת ● פרשנות

עוד 1,078 מילים ו-3 תגובות
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

תגובות אחרונות

גלנט טמן לנתניהו מלכודת

ההצהרה של גלנט שלא יגיש חוק גיוס ללא הסכמה של המחנה הממלכתי, מעמידה את נתניהו במצוקה ● ראש הממשלה היה שמח לפטר את שר הביטחון, אבל גלנט הוא כיום אחד השרים הפופולריים בציבור ובליכוד ● עם איום בג"ץ באופק, נתניהו יהיה חייב לבחור: הדרך של גלנט, או בחירות ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
3
לא להאמין שלכזה עם - יש כזה מנהיג. זה שלקח אותנו ל-4 מערכות בחירות בשנתיים אומר שבחירות זה רע חבל שהוא לא מקשיב לעצמו כמו שאמר לאולמרט אחרי לבנון השניה וכו' וכו' אדם בלי כבוד ובלי ערכים... המשך קריאה

לא להאמין שלכזה עם – יש כזה מנהיג.
זה שלקח אותנו ל-4 מערכות בחירות בשנתיים אומר שבחירות זה רע
חבל שהוא לא מקשיב לעצמו כמו שאמר לאולמרט אחרי לבנון השניה וכו' וכו'
אדם בלי כבוד ובלי ערכים מלבד שרידותו ב
לקראת סיום המשפט

עוד 708 מילים ו-3 תגובות

עקורים

משרד החקלאות מקדם תיקון לחוק שיזרז את המתת הכלבים שחדרו לישראל מרצועת עזה ● להערכת המשרד, מאז תחילת המלחמה נכנסו לארץ אלפי כלבים כאלה ● ביישובי העוטף, שבהם עגלים וחתולים נטרפים על ידי הכלבים, מברכים על המהלך - אבל בארגון הווטרינרים לחיות הבית טוענים שמדובר ב"אצבע קלה על ההדק"

עוד 1,288 מילים ו-1 תגובות

הצמיחה והעלייה בתעסוקה ובשכר בתקופות שוחט היו גבוהות יותר מאשר אצל כל שר אוצר מאז, כולל נתניהו ● הוא שילב בין פתיחת שווקים והפרטה להגדלת תקציבים חברתיים ● את תפיסתו החברתית ינק משנותיו הארוכות בפריפריה ● תדמיתו הסחבקית הייתה אותנטית ● הוא הכיר בקשר בין תהליכים מדיניים לצמיחה כלכלית – והזהיר מההשלכות הכלכליות של האסון הצבאי

עוד 1,743 מילים ו-1 תגובות

כמעט כל מפלגה יכולה לאמץ נרטיב של מנצחים בבחירות המקומיות ● שיעורי ההצבעה הגבוהים בחברה החרדית ובחברה הערבית רק מחדדים את הניתוק מהאוכלוסייה הנושאת בנטל ● בליכוד מיהרו להוציא הודעת ניצחון אך שכחו לציין שאין להם נוכחות בערים הבולטות ● פרשנות

עוד 964 מילים ו-1 תגובות

בן גביר עומד עם הגפרור מעל חבית אל-אקצא

במערכת הביטחון מבקשים לנטרל את הפוטנציאל הנפיץ סביב העלייה להר הבית בחג רמדאן ולאפשר לפלסטינים ישראלים עלייה ללא הגבלה ● כדי לעשות זאת, חייבים לנטרל את בן גביר ● השאלה היא אם הפעם נתניהו יעמוד בפרץ ולא ייכנע, שוב, לפירומן שמינה לשר לביטחון לאומי ● פרשנות

עוד 672 מילים ו-3 תגובות
היום ה־146 ללחימה ● 134 חטופים עדיין בעזה

דובר צה"ל: לא ביצענו ירי לעבר השיירה ההומניטרית

יצחק צייגר בן ה-57 ואוריה הרטום בן ה-16 הם הנרצחים בפיגוע הירי סמוך לעלי ● תשעה ישראלים שחדרו לרצועת עזה נעצרו בידי צה"ל ● בעזה מדווחים על 112 הרוגים וכ-760 פצועים בתקרית ההתנפלות על משאיות הסיוע; בצה"ל מסרו כי הרוב נפגעו מדוחק ודריסה ● דיווח ערבי: חמאס ישלח למתווכים בשבוע הבא את הטיוטה הסופית שלו בנוגע להפסקת האש בעזה

עוד 59 עדכונים

הכישלון האפי של עינת קליש רותם, שהודחה בבושת פנים מתפקידה כראשת עירייה אחרי קדנציה אחת עם 4.5% תמיכה בלבד, הוא טרגדיה יוונית עירונית מהסוג שיש ללמוד את לקחיה וליישמם בעתיד ● צעד אחר צעד, כך הפכה התקווה הגדולה של חיפה למניה הכי בלתי סחירה במפרץ ● פרשנות

עוד 1,099 מילים ו-3 תגובות

"אנחנו צריכים להתכונן למרתון של טיפולים בפוסט־טראומה"

פרופסור יאיר בר־חיים, ראש המרכז הלאומי לטראומה וחוסן, מזהיר כי מערכת בריאות הנפש לא ערוכה להתמודד עם הצפה של מטופלים וכי האתגרים בעקבות המלחמה בעזה צפויים להימשך עשרות שנים: "הטיפול בפוסט־טראומטה מפגר אחרי הטיפול בהפרעות אחרות"

עוד 1,034 מילים

בניסיון לעודד חברות טכנולוגיה ישראליות להירשם למסחר בבורסה בת"א, שר המשפטים מקדם שורת הקלות ש"יישרו את מגרש המשחקים הרגולטורי" ● הבעיה היא שהמהלך מבטל שתי הגנות חשובות על כלל בעלי המניות ● ברשות ני"ע חושבים שהחשיפה לעוד חברות שווה את ההפסד למשקיעים בישראל – והמתנגדים מתריעים מניצול לרעה של כוח בידי מנהלים ובעלי שליטה

עוד 1,039 מילים
היום ה־145 ללחימה ● 134 חטופים עדיין בעזה

סוריה: ישראל תקפה בפרברי דמשק; דיווח: גורמים איראניים פועלים באזור שהותקף

גלנט הודיע שמערכת הביטחון לא תקדם חוק גיוס שלא יהיה מקובל על כל חלקי הקואליציה ● דיווח: גלנט, גנץ ואיזנקוט דרשו ונתניהו נענה – החלטות הנוגעות למסגד אל־אקצא בתקופת הרמדאן יתקבלו בקבינט המלחמה ולא על ידי בן גביר; השר לביטחון לאומי: אני מצפה מראש הממשלה להכחיש זאת ● דיווח: טנקים של צה"ל ירו לשטח ישראל לפחות חמש פעמים במהלך המלחמה

עוד 52 עדכונים
סגירה
בחזרה לכתבה