חלב ודבש. אבל איפה התחמושת והאש? רק נמשיך לנפנף? להיות יפים וחכמים? אני נזכר בדברי המשורר "אם אחרי מותי הצדק יופיע – ימוגר נא זכרו לעד". בעוד שבוע יש דיקטטורה ואנחנו במגננה על כמה אנחנו חוקיים ולא אלימים? נראה לי שזה מהלך מובהק של תבוסה. יש משהו חדש בבקשה?
עד כאן מקובל, פנחס. אני מצפה – מה זה מצפה – שמישהו ימשיך את האמירה הזאת ויציע מה עוד לעשות, רדיקלי ויעיל, בהגברת המחאה ושינוי פניה. די נמאס להיות צודק בלי שיניים. תראה: הליכוד רושם אנשים למפלגה בוועדי עובדים ומקשה על ההסתדרות להיכנס לאירוע. ממשיכים לשחד ולאיים על חברי כנסת וראשי ערים. אנחנו מנפנפים בדגלים (אתמול הלכתי עם שניים, היה כיף!) אבל מכל המעודדים להפגין לא שמעתי שום חידוש משמעותי בדרכי הפעולה. אז, לדעתי, חובה על מי שמדבר מעמדת ידען ומנהיג להשלים את האמירה. "אם כך – אז מה עושים אחרת כדי לעצור" שמענו עשרות נואמים חוזרים על עצמם. כלאם פאדי, פנחס! מלכד את השורות אולי אבל לא מקדם את הלחימה – כאילו – כשם שאתה טוען לגבי מערכות המשפט והכנסת – כבר החליטו להיכנע תוך צעקה גדולה.
אחת ההתפתחויות המטרידות, שלא נָתַנּוּ לה את תשומת הלב הראויה, היא הודעת ארצות הברית כי תטיל סנקציות על "מתנחלים קיצונים שתקפו פלסטינים", אחרי שציפתה שישראל תעניש אותם, וזה לא קרה.
הודעה זאת עלולה להתברר כציון דרך במעמדה של ישראל, לא רק בעיני ארצות הברית, אלא בכלל.
פנחס ענברי הוא חוקר בכיר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה לענייני המזרח התיכון ועיתונאי. הוא גם סופר ותסריטאי. ספרי העיון שחיבר עוסקים בבעיה הפלסטינית, והרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האיסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
חודשיים עברו והכאב על אובדן חיי הנרצחים ונפילת הלוחמים לא שוכך, הערגה להחזרת כל החטופים לא מרפה, והזעם על אטימות הלב ושמחת ההרג של קיצוני חמאס לא דועך.
עם זאת, חשוב מאוד לא להתעלם מן העובדה שההתקפה הרצחנית של חמאס על התושבים של עוטף עזה הייתה מזימה לרצוח לא רק את הגוף אלא גם את הנפש. מטרת העל של מלחמת הדת הקנאית של חמאס לא כל כך שונה מזו של החוגים הכי קיצוניים בין היהודים – הם רוצים תיאוקרטיה הומוגנית מהירדן ועד הים. אולי לכן התמקדו דווקא בישובים המלאים באנשים שקידמו שלום ודו-קיום. אם ניתן לחמאס להתנקש בחמלה שלנו, הם כבר ניצחו.
ג'ק גילרון הוא פרופ' אמריטוס ממכון לחקר המים ע"ש צוקרברג באונ' בן-גוריון, תושב באר שבע זה 31 שנה. הוא עוסק בחקר התפלה וטיפול במים ופעיל בנושאי אקלים וסביבה.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם