מגיבה: "אח, קארמה קארמה, הזדקנת מאוד, ממש כאב לב"
אני: "אני מאחלת לו ריפוי, ללב הכואב, וכן, אהובה, הזדקנתי. זאת פריווילגיה, לא כולם זוכים לה".
הרשמו עכשיו לניוזלטר היומימגיבה: "את יודעת, יש בוטוקס, חומצה היאלורונית, אבל לא זה הענין, זו קארמה בכל מעשייך ודיבורך. חזרת למסך כדי לחזור לתודעה? זה לא יקרה, זמנך עבר"
אני: "אני רואה בזה בחירה. כמו הבחירה לא להשתמש ברעלנים וזריקות כדי להיראות צעירה. זה לא ישנה את גילי, ולא את לבי, אני ממש מקווה שלמבוגרים בחייך את מתייחסת באהבה וקבלה. ובאשר לזמני – הזמן של כולנו עובר מתישהו, וגם זה בסדר. אני מבינה שאת כועסת ומנסה לעלוב בי. אני לא נעלבת ולא כועסת. אני רק רוצה טוב. ומאחלת לך טוב. מכל הלב"
מגיבה: "אז תתחילי עם אהבת הארץ ואהבת העם"
אני: "אני כבר שם. את רק לא רואה את זה. וזה חבל, אבל זה בסדר"
מגיבה: "אין לנו ארץ אחרת ומספיק עם פילוג והשוואות אומללות לשואה. מאחלת לך רק טוב".
אני: "תודה".
איך זה עובד? בחרתי להשתתף בהצגה על קונגו. על אונס ככלי מלחמה. על התייחסות לנשים כאל רכוש הגבר והשחתתן כהשחתת רכוש. עברתי תהליך חזרות מדהים. ההצגה התקבלה אצל הקהל הבאר שבעי בכזאת אהבה, שאין מילים לתאר. וצריך היה לנסות לשווק אותה.
יחסי ציבור. אין ראיון בשום מדיה בלי סיפור סנסציוני. והסיפור שלי, מסתבר- סנסציוני. בחרתי לפרוש ולרפא את עצמי. זה עלה לי בבטחון הכלכלי. הכותרות היו מספיק מרעישות כדי שתכניות אירוח – בוקר, צהריים וערב – ירצו גם הן ללרלר את ה"טרגדיה" ולמכור שמפו בהפסקת הפרסומות (מעט מידי מילים נאמרו על ההצגה החשובה הזאת).
וכשאני מתראיינת – תמיד אגיד את האמת שלי. היא שלי. ואם מבקשים לדעת אותה – אגיד. זה לא אומץ, כי אין בי פחד. והתגובות. הו, התגובות.
כאן אני מסתכלת על שנות הפרישה והריפוי שלי בהודיה אינסופית. כי לפניהן- התגובות הללו היו שוברות אותי. היו ממלאות אותי פחד וכעס ומגננה והתקפה. הייתי נכנסת למערבולת איומה של ייאוש.
כאן אני מסתכלת על שנות הפרישה והריפוי שלי בהודיה אינסופית. כי לפניהן- התגובות הללו היו שוברות אותי. היו ממלאות אותי פחד וכעס ומגננה והתקפה. הייתי נכנסת למערבולת איומה של ייאוש. והיום – אני קוראת אותן וזה לא נוגע בי
והיום- אני קוראת אותן (את חלקן), וזה לא נוגע בי. זה לחלוטין נשאר אצל המגיבים. אני אהבה. זאת כוונתי הטהורה, ואי אפשר לשנות אותה.
ואז מגיעים מגיבים אל תיבת המסנג'ר. אני יודעת שאני יכולה להשתמש בפונקציית הבלוק. אני טכנופובית, אבל את זה כבר הבנתי איך לעשות. אני בוחרת לענות. באהבה.
זה חתכת כח, האהבה. כי, מסתבר שהיא מצליחה להמיס כעס בנפנוף מטה. כמו קסם. לא כמו. קסם. אז הנה – איך הפכתי נאצות לאיחולים בשלוש תגובות. תנסו את זה בבית.
שרה וינו אלעד. בת אדם. אמא לשתיים. שחקנית, מעצבת, מאסטר ריברת׳רית. יודעת שהכל מבקש להסתדר לטובה, לשפע, להרמוניה. אנחנו רק צריכים לדעת לבקש
הפקרת אזרחי עוטף הנגב בשבת השחורה של אוקטובר 2023 – היא הכשל החמור ביותר שאירע מאז השואה והקמת מדינת ישראל. מאז, רצף ההפקרות של בנימין נתניהו מצטבר ומדרדר את מדינת ישראל כבר מעבר לסף התהום.
עד כה טענו שראש ממשלה שפוגע בליבת ערכי היהדות של פדיון שבויים, ובמיוחד כאלה שנחטפו במשמרת שלו, צריך להחזיר את המפתחות לאלתר. עתה, אנשי מקצוע ותקשורת חושפים כי ניתן היה להגיע לעסקה להשבת החטופות והחטופים כבר לפני מספר שבועות. אך נתניהו בלם זאת והמשיך בקמפיין הפוליטי ההזוי של "ניצחון מוחלט" ושל "השבת החטופים בכוח צבאי", רק כדי לשמר את שלטונו הוא.
ד״ר ענת מאור היא חברת כנסת לשעבר, חברת קיבוץ נגבה.
היגיון ממשלתי: חמאס מציע הפסקת המלחמה והחזרת החטופים. ממשלת ישראל מסרבת (האם זה לא מה שישראל רצתה בכל מאודה שנים? הפסקת המלחמה עם חמאס?).
איראן אומרת שהיא מסתפקת בשיגורים שהיו תגובה לחיסול בכיריה וכי האירוע הסתיים מבחינתה. ממשלת ישראל מסרבת ומאיימת בתגובה שתפתח במלחמה מול איראן (האם ישראל לא רצתה כל השנים לא לפתוח לבדה במלחמה מול מעצמה כמו איראן?).
איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
מפליא שמדינה שמצליחה ליצור טילי חץ שנוגחים בטיל בליסטי שטס בכמה אלפי קמש"ים, או שמצליחה להמציא מיגון אקטיבי לטנקים (מעיל רוח) או כיפת ברזל….לא מוצאת איך להוריד מהשלטון נרקיסיסט שקרן, מושחת ומזיק מאין כמוהו.
אגב – גנץ ואייזנקוט, כל יום שהם ממשיכים להיות חלק מממשלת "החירום" שמזמן כבר אינה "חירום" אלא "ביבום" , כל יום כזה מוריד להם עוד חלק מהמנדטים שהיו צפויים להם.
גם אם לא יצליחו הגנצים והאייזנקוטים להפיל את ממשלת הביבי, לפחות שיתנתקו ממנה.
כל לילה אומר ראש ארגון המחבלים צורר היהודים ביבים שקרניהו לאשתו הצרעת המשוגעת: "כמה טוב שיש לנו את בני גנץ, את גדי אייזנקוט, את יאיר לפיד, את גדעון סער. את איווט ליברמן. איתם אצליח לשלוט פה לנצח עד יומי האחרון".
יאיר לפיד אמר שאם הוא היה ראש ממשלה בשואת ה-7 באוקטובר, ביבים שקרניהו היה מנהיג המונים שהיו עולים על ביתו של לפיד ושורפים אותו. לפיד צודק. אבל הוא גולם.
אתמול בערב שודר ברשת 13, בתוכנית "המקור" של רביב דרוקר, ראיון מדהים עם קרין ביאלס מגן, על העימות עם אחיה שפגע בה מינית מגיל 12-13. אחרי 38 שנים היא החליטה להיחשף במסגרת הסדרה "גם אני הילה צור" של ענת גורן. ברגישות רבה משרטטת גורן את סיפורן של חמש נשים אמיצות, שהחליטו לסגור חשבון עם בן המשפחה שפגע בהן.
העימות ברחוב של האחיות מאיה בן חיים ואתי טישלר עם אביהן שאנס אותן, ועם אימן שידעה והתעלמה, לא משאיר אף עין יבשה. הן עושות את זה בטלוויזיה כי משרד המשפטים הישראלי לא מאפשר לקרין, למאיה ואתי ולנשים אמיצות אחרות לקבל צדק, מכיוון שחלה התיישנות על המקרה שלהן.
זהבה גלאון היא יו"ר מרצ לשעבר ונשיאת זולת לשוויון וזכויות אדם
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם