מי לא צפה במערבונים בשלב זה או אחר? כל כך כיף ללכת לאיבוד בעולם של שחור ולבן, שבו ברור מי הוא הבחור הרע ומי הוא הבחור הטוב. אך החיים מחוץ למסך הם באזור אפור כזה, שבו הדיכוטומיה בין טוב לרע קצת מטושטשת.
לפני 400 שנה, אברהם ווסברג, הסבא הרבא-רבא-רבא שלי, שנולד ב-1620 בהולנד, הגיע לחוף המזרחי של ארצות הברית באוניה יחד עם אשתו וחמשת ילדיו, כדי לברוח מרדיפה דתית.
סבא אברהם היה נגר ובונה גשרים, ואת הקולניה שבה התמקם, ניו-נדרלנד, הקימה "חברת הודו המערבית ההולנדית", והיא השתרעה בין קייפ קוד לניו יורק וניו ג'רסי.
השפה המדוברת בקולוניה הייתה הולנדית, ושרר שם חופש דתי מוחלט. גם העבדים השחורים שם יכלו להישאר עם משפחותיהם, לעבוד עבור שכר שווה ללבנים ולקחת לבנים לבית המשפט.
אך החברה התמקדה במסחר בפרוות, שהיה כרוך בקשר עם מגוון רחב של שבטים אינדיאניים, שלכל אחד מהן הייתה מדיניות אחרת כלפי הבאים החדשים. חלקם קיבלו את הבאים החדשים בידיים פתוחת, וחלקם כעסו עליהם מאוד. גם תנאי המחיה של המתיישבים היו קשים, ללא הרבה אוכל ועם חורפים ארוכים. ב-21 בספטמבר 1959, אברהם נרצח על ידי אינדיאני, ושותפיו נלקחו בשבי.
בכיתה ז', כששמעתי עליו לראשונה במסגרת הכנת עבודת השורשים שלי, התלהבתי מזה שהיה לי סבא רבא-רבא רבא-קאובוי, אבל כבר אז הבנתי את הבעייתיות של נוכחות לבנה על אדמה אינדיאנית, והתביישתי בו קצת.
לדעתי, הסיפור של סבא אברהם רלוונטי גם לחיים שלנו כאן ועכשיו. אני כמובן לא מצדדת באלימות או ברצח, אך מצד אחד ניתן לרחם על המהגר החדש שהגיע אל מקום מבטחים הרחק מהרדיפה הדתית, ומצד שני ניתן לצדד באינדיאני שכעס על כך שהפולש הלבן הגיע לקחת את אדמתו.
סטודנטית לכתיבה יוצרת באוניברסיטת "ישיבה" בניו יורק ושחקנית. בימים אלו עובדת על ספר שירה ראשון
הכי אהבתי את הפוזה של מגן העולם החופשי מול הנאצים.
מחולל הפיכה משטרית כדי להחריב את הדמוקרטיה ולהיות דיקטטור, ואז מציג עצמו כמגן הדמוקרטיה והעולם החופשי.
עו"ד דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. יליד שנת 73', נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.
היה זה המדינאי היהודי הענק הנרי קיסינג'ר שאמר, שלישראלים אין מדיניות חוץ, רק מדיניות פנים. משפט גאוני שלעיתים היה מדויק להפליא ולעיתים מדויק פחות. מה שבטוח, מעולם לא היה הביטוי הזה נכון יותר מאשר בשנות שלטונו האינסופיות של בנימין נתניהו.
האדם שמבחינתו הכל זה מילים, והרבה פחות מכך מעשים, התמחה זה שנות דור בנאומים חוצבי להבות שמשכנעים את הבייס ואך ורק את הבייס. מספיק היה לגלוש שלשום בטוויטר, לאחר נאום האיש החלול הזה, בשביל להבין את גודל התופעה.
יעוז סבר, איש עסקים, סופר, מנכ״ל MyTeam Group, יו"ר לשכת המסחר ישראל-המפרץ, לשעבר עיתונאי, דובר עיריית רעננה וראש יחידת התקשורת במשרד הביטחון. ישראלי שאכפת לו.
כרונולוגיה של פרישה בלתי נמנעת
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם