מינוי מאיר בן שבת לראש שב"כ – בטעות יסודו

בנימין נתניהו ומאיר בן שבת (צילום: Hadas Parush/Flash90)
Hadas Parush/Flash90
בנימין נתניהו ומאיר בן שבת

מינוי ראש שב"כ החדש עומד הפעם בפני ביקורת ציבורית שלא הייתה בעבר. ולא רק ביקורת ציבורית. גם בתוך שב"כ, בקרב מנהלים בכירים, קיימת אי שביעות רצון רבה ממי שסומן להיות ראש שב"כ הבא, מאיר בן שבת, המשמש כיום כראש המטה לביטחון לאומי ( מל"ל) ובעבר היה ראש אגף בשב"כ (ראש מרחב דרום).

מינוי ראש שב"כ החדש עומד הפעם בפני ביקורת ציבורית שלא היתה בעבר. ולא רק ביקורת ציבורית. גם בתוך שב"כ, בקרב מנהלים בכירים, קיימת אי שביעות רצון ממי שסומן להיות ראש שב"כ הבא, מאיר בן שבת

מאחר ומדובר במינוי של בעל תפקיד בולט במגזר הביטחוני, לפני ההתייחסות להתאמתו של בן שבת לתפקיד, ראוי לבחון איך הדברים נעשו בעבר כדי לקבל פרספקטיבה נכונה על אופן ביצוע של המינוי כפי שמשתמע הפעם.

נקודת המוצא היא כי בישראל, בניגוד לכל הדמוקרטיות המערביות, ראש הממשלה הוא השר הממונה ישירות על שב"כ (וגם על המוסד), ובתוקף חוק שב"כ מ-2002, מינוי ראש שב"כ נמצא בסמכותו בלעדית של ראש הממשלה כנאמר בחוק:

"ראש שירות הביטחון הכללי (בחוק זה – ראש השירות) ימונה בידי הממשלה לפי הצעת ראש הממשלה".

בהיסטוריה של מדינת ישראל לא קרה שהממשלה לא קיבלה את המלצת ראש הממשלה לאישור ראש שב"כ.

מזה שנים רבות מקובל, כי ראש שב"כ ממונה לתפקיד לאחר ששימש בתפקיד סגן ראש שב"כ. מקובל גם שראש השב"כ המכהן מציג בפני ראש הממשלה מספר מועמדים ( שניים-שלושה) וראש הממשלה הוא המחליט. בד"כ ראש שב"כ המכהן ממליץ על מועמד מסוים, ובטרם החלטתו הסופית של ראש הממשלה הוא מביא הדבר לידיעת ראש השירות המכהן.

להלן בחינה היסטורית קצרה של מינויי ראש שב"כ מאז אמצע שנות ה-70:

בשנת 1974 עמד ראש שב"כ יוסף הרמלין לסיים את תפקידו בו שימש כ 10 שנים לאחר שקודם לכן שימש סגנו של עמוס מנור. המועמד הטבעי להחליף את הרמלין ומומלצו, היה אברהם אחיטוב ששימש כסגן ראש שב"כ והיה אחראי על ההיערכות המוצלחת של שב"כ בשטחים לאחר מלחמת ששת הימים.

מחוץ לשירות הועלתה האפשרות למנות לתפקיד את האלוף רחבעם זאבי (גנדי), שהשתחרר מצה"ל והיה מועמד לתפקיד יועץ ראש הממשלה  למלחמה בטרור.  הרמלין נפגש עם ראש הממשלה יצחק רבין והסביר כי חשוב שבראש שב"כ יעמוד מי שמכיר את הארגון מבפנים ושימש גם כסגנו. כתוצאה מכך התמנה אחיטוב לראש שב"כ.

מזה שנים רבות מקובל, כי ראש שב"כ ממונה לתפקיד לאחר ששימש בתפקיד סגן ראש שב"כ. מקובל גם שראש השב"כ המכהן מציג בפני ראש הממשלה מספר מועמדים (שניים-שלושה) וראש הממשלה הוא המחליט

כאשר עמד אחיטוב לסיים את התפקיד ב- 1980, הוא הביא בפני ראש הממשלה מנחם בגין שני מועמדים – דויד רונן ששימש בתפקידים בכירים במגזר הערבי אך לא היה סגן ראש השירות ואברהם שלום ששימש כסגנו של אחיטוב. ראש הממשלה קיבל את המלצת אחיטוב למנות את אברהם שלום.

יעקב פרי, ששימש כסגנו של יוסף הרמלין, שחזר לפרק זמן כדי לשקם את שב"כ אחרי פרשת קו 300, מונה לראש שב"כ ב-1988 ע"י ראש הממשלה יצחק שמיר.  היה זה מינוי טבעי של מי שצבר ניסיון רב בסיכול טרור.

כאשר פרי עמד לסיים את תפקידו הוצגו בפני ראש הממשלה רבין שני מועמדים – האחד, גדעון עזרא, ששימש כסגן ראש שב"כ והיה בעל ניסיון רב שנים ונהנה מיוקרה רבה בשב"כ, וכרמי גילון שלא שימש כסגן ראש שב"כ, שהניסיון המבצעי שלו היה קצר והתמחותו לא הייתה במלחמה בטרור. גילון התמנה לתפקיד ראש שב"כ בהמלצת יעקב פרי דבר שעורר תהייה רבתי בתוך שב"כ. בעקבות רצח רבין נאלץ גילון לפרוש מתפקידו לאחר שוועדת שמגר קבעה כי  הוא כשל בניהול שב"כ וכך נאמר:

"גילון לא שקד במידה הנדרשת ולא פיקח כנאות על הארגון, ההיערכות, הדריכות, הכוננות והפעולה התקינה…. והחלטתו להתפטר משקפת את דעתנו".

לאחר דוח וועדת שמגר החליט ראש הממשלה שמעון פרס שיש להביא מועמד מבחוץ כדי להחזיר את שב"כ למסלול. לראשונה בהיסטוריה של הארגון התמנה לתפקיד אדם מבחוץ, האלוף (במיל.) עמי איילון, שהיה חסר ניסיון בעבודת המודיעין ובמיוחד בתחום המרכזי של שב"כ: סיכול טרור.

לקראת סוף תקופת כהונתו של איילון מונה אבי דיכטר לסגנו, וב-2000 הוא מונה ע"י ראש הממשלה ברק לתפקיד ראש שב"כ. דיכטר היה בעל ניסיון מוכח בסיכול טרור וגם בתחום האבטחה. בכך חזר שב"כ לדפוס שהיה מקובל שנים רבות – למנות לראש הארגון אדם בעל ניסיון רב ששימש קודם לכן כסגן ראש הארגון.

לאחר דוח וועדת שמגר החליט רה"מ פרס להביא מועמד מבחוץ כדי להחזיר את שב"כ למסלול. לראשונה בהיסטוריית הארגון התמנה לתפקיד אדם מבחוץ, האלוף (במיל.) עמי איילון, שהיה חסר ניסיון בעבודת המודיעין ובסיכול טרור

כך גם קרה בסוף כהונתו של יובל דיסקין, שירש את דיכטר כראש שב"כ בשנת 2005 לפי החלטת ראש הממשלה שרון, לאחר ששימש כסגנו של דיכטר והכיר מקרוב את תחום סיכול טרור, לא רק מתפקידיו בשירות אלא גם מתקופת השאלתו למוסד.

כאשר הגיע המועד למנות מחליף לדיסקין התעוררה בעיה. הייתה זו הפעם הראשונה שבה נדרש ראש הממשלה נתניהו למנות ראש שב"כ. המועמד המוביל שהומלץ ע"י דיסקין, היה יצחק אילן, ששימש כסגן ראש שב"כ. אילן קיבל לפתע הודעה שלא ימונה לתפקיד. יורם כהן, ששימש תקופה מסוימת כסגן ראש שב"כ, היה כבר בחופשת שחרור לאחר שלא הומלץ לתפקיד. ואז לפתע הוא הוזמן לפגישה עם ראש הממשלה נתניהו, ולאחר מכן נמסר כי התמנה לתפקיד ראש שב"כ. התפרסמו ידיעות שניסו להסביר את פניית הפרסה של ראש הממשלה, לפיהן נתניהו הושפע משיקולים פוליטיים לאור ביקורת על התנהלותו של יצחק אילן כלפי המתנחלים וגורמי ימין כאשר שימש כאחראי על סיכול חתרנות במגזר זה. הדברים אושרו בזמנו על ידי יצחק אילן ז"ל.

המינוי של נדב ארגמן ב-2015, היה במידה מסוימת שונה. המועמד המוביל לתפקיד היה רוני אלשיך ששימש כסגן ראש שב"כ. אך לאחר שאלשיך הסכים לשמש מפכ"ל המשטרה, התמנה ארגמן לתפקיד ראש שב"כ. ארגמן, בניגוד לאלשיך, לא הגיע מתחום סיכול הטרור אלא מהתחום המבצעי ומהאבטחה.

הכוונה למנות את מאיר בן שבת מהווה שינוי מהותי מדפוס שהיה מקובל בשב"כ מעת הקמתו. בן שבת אינו מומלצו של ראש שב"כ המכהן. בן שבת לא שימש בתפקיד סגן ראש שב"כ, ולאמיתו של דבר ניסיונו הניהולי לא כולל אחריות כלל ארגונית וחוצת-ארגון.

בנוסף לכך, לאורך תפקידו של בן שבת כראש המל"ל הועלו נגדו טענות על כך שעסק בנושאים פוליטיים, כמו פגישתו עם הרב דרוקמן בשליחות נתניהו כדי למנוע את פרישת הבית היהודי מהממשלה, לאחר שקודם לכן שוחח עם יועצו של ראש הממשלה נתן אשל. מנהל המשמעת בנציבות העיר לבן שבת על התנהלותו.

"מצאתי לנכון לחדד בפני מר בן שבת את חובתו להקפיד הקפדה יתירה להיזהר מכל מעשה היכול להתפרש כמעשה שהינו בתחום הפוליטי מפלגתי".

בנוסף, שמו נקשר באחת הפרשיות הביטחוניות שאירעו בשנים האחרונות: הריגתו של  יעקוב אבו אל־קיעאן באום אל חיראן (ב-2017). התברר כי המידע על כך שההרוג היה מקושר לדאעש, מידע שלא היה מבוסס, ובדיעבד התברר כבלתי נכון – הגיע למערכת הפוליטית, אל השר אריה דרעי, ישירות מבן שבת, שהיה מפקד מרחוב דרום של שב"כ, ורק משם לראשי המשטרה ואל השר לביטחון פנים ארדן.

זוהי התנהלות בלתי מקובלת וחריגה מאד בשב"כ, שבו רק ראש השב"כ מאשר קשר עם הדרג המדיני. בנוסף, מידע זה שהועבר לדרעי היה בניגוד לעמדת אנשי שב"כ שחקרו את האירוע במקום והעריכו מיד שלא מדובר בפיגוע.

הכוונה למנות את בן שבת מהווה שינוי מהותי מהדפוס המקובל בשב"כ מעת הקמתו. הוא אינו מומלצו של ראש שב"כ המכהן, ולא שימש סגן ראש שב"כ. נסיונו הניהולי לא כולל אחריות כלל ארגונית, ולאורך תפקידו כראש המל"ל הועלו נגדו טענות שעסק בנושאים פוליטיים

נראה כי מינוי מאיר בן שבת לראש שב"כ אינו נעשה מטעמים ענייניים. לבן שבת אין את הניסיון הדרוש למילוי תפקיד מרכזי זה. זו גם הסיבה להתנגדות הפנימית בשב"כ  למינויו. בנוסף על כך, המנוי מריח גם משיקולים פוליטיים אסורים של ראש הממשלה. כלל הנימוקים שהועלו כולל הניסיון שהצטבר לאורך שנים רבות בדבר התהליך הרצוי למינוי זה, מצביע על כך שמוטב היה לו מינוי מאיר בן שבת לראש שב"כ לא היה מתרחש.

ד"ר אבנר ברנע הוא עמית מחקר במרכז לחקר הביטחון הלאומי באוניברסיטת חיפה, בכיר לשעבר בשב"כ ואוהד ספורט.(אוהד מנצ׳סטר יונייטד מילדות). מתגורר בתל אביב

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,183 מילים
כל הזמן // יום שישי, 22 בינואר 2021
מה שחשוב ומעניין עכשיו

מהנעשה בימים אלה במפלגת השלטון: לוי-אבקסיס טרם החליטה אם לפרוש מפוליטיקה או לקבל את הצעת ראש הממשלה, אך בקרב אנשי הליכוד היא מעוררת התנגדות גדולה וכבר יש קמפיין מושקע נגדה ● במקביל, נתניהו כופה על חברי המפלגה דממת קמפיין ● לסער עדיין יש השפעה אצל המתפקדים ● והאסטרטגיה החדשה של נתניהו היא להבטיח גוש של 56 מנדטים ● פרשנות

עוד 864 מילים

לילה של הפגנות סוערות בבני ברק

הפשיטות על ישיבות שהפרו הוראות וההפגנות נגדן נמשכו עד 4:00 לפחות ● דיווחים על אלימות קשה מצד המפגינים והשוטרים כאחד ● המערכת הפוליטית כולה נגד המפגינים ● נתניהו: "מגנה בחריפות את הפרות הסדר" ● סער: "נתניהו מעודד את אלימות החרדים" ● יצחק פינדרוס: "חילול שם שמיים" ● ח"כים מש"ס: "פורעים מחופשים לחרדים" ● רק יעקב אשר גינה את האלימות המשטרתית ● דיווח: 3% מההדבקות בקורונה - במוקדי החיסונים

עוד 3 עדכונים

רַבִּים חֲלָלִים הִפִּילָה וַעֲצֻמִים כָּל הֲרֻגֶיהָ

ההתנהגות העולה בחיי-אדם רבים ובסבלם של אלפי חולים בחצרות חסידיות וקהילות ליטאיות מעלה שאלה נוקבת: כיצד חברה האמונה על קדושת-החיים, ששבת-בשבתו נדחית אצלה מפני ספק-פיקוח-נפש בהבהלת חולים ויולדות לבית החולים, שהקימה את "יד שרה", "עזר מציון", "עזרא למרפא" (הרב פירר) ועוד עשרות מפעלים מצילי-חיים לטובת הכלל, הידרדרה להפקרות ולהפקרה של חייהם וחיי זולתם?

ההתנהגות העולה בחיי-אדם רבים ובסבלם של אלפי חולים בחצרות חסידיות וקהילות ליטאיות מעלה שאלה נוקבת: כיצד חברה האמונה על קדושת-החיים הידרדרה להפקרת חייהם וחיי זולתם?

המשבר הזה מוביל בהכרח לדיון רחב יותר על אחריותם של אדמו"רים ורבנים ולשאלות כגון:

  • מהי מהותה של חסידות בזמננו ומהן מטרותיה?
  • מי שומעים ל"דעת תורה" ומי אינם שומעים?
  • למי יש "אמונת חכמים" ולמי היא חסרה?
  • האם משמעותן התעוותה ואבדה ממשקלן ההלכתי והמוסרי?

מתחילת התפשטות המגפה יצאו פוסקים גדולים והודיעו ברבים הלכה פשוטה ומובנת מאליה:

"חמירא סכנתא מאיסורא" – חמורה סכנה שאדם מסכן עצמו ואחרים יותר מעבירה על איסור-תורה.

התורה ציותה על שמירת החיים:

"וְנִשְׁמַרְתֶּם מְאֹד לְנַפְשֹׁתֵיכֶם". המצוות נתנו "אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אֹתָם הָאָדָם וָחַי בָּהֶם" ולא שימות בהם.

חובה הלכתית להימנע מקיום המצווה, חשובה ככל שתהיה, על מנת שלא להידבק או להדביק אחרים. חייבים להישמר, להימנע מהתקהלויות, לעטות מסכה ולשמור על מרחק והיגיינה. יש להתפלל ביחידות או במניין מצומצם תוך הקפדה על הזהירות הנדרשת, לסגור בתי כנסת ובתי מדרש, לקיים שמחות בצמצום וכו'.

גם כמה אדמו"רים נתנו דוגמא אישית, סגרו את החצר והורו לקהילתם להישמר. לכאורה דברים פשוטים וידועים, כמו לומר לציבור החרדי: שמרו שבת, כשרות וטהרת המשפחה. מסתבר שלא. רבים עברו על הנחיות הרבנים.

אדמו"רים לא מעטים התעלמו והמשיכו בעסקים כרגיל. היו רבנים שפרסמו הוראה ומיניה וביה חזרו בהם או הפרו אותה בעצמם. המספר הגדל והולך של חולים ונפטרים כמעט ולא שינה דבר. זילות של חיי אדם.

אדמו"רים רבים התעלמו והמשיכו בעסקים כרגיל. היו רבנים שפרסמו הוראה וחזרו בהם או הפרו אותה בעצמם. המספר הגדל של חולים ונפטרים כמעט לא שינה דבר. זילות של חיי אדם

האחריות לחולים ולמתים מוטלת על כל פרט שלא נשמר ולא שמר. יסוד בשמירת המצוות הוא שאין אדם בר-דעת שיוכל להפיל את האחריות על הרב או האדמו"ר שלו. הפרט נכשל בכך ששמע לרבותיו ועבר עבירה בשמירת הנפש. אחריותם של האדמו"רים והפוסקים נוגעת להכשלת הציבור.

א"ר אבהו אמר רב הונא אמר רב מאי דכתיב (משלי ז', כ"ו): כִּי רַבִּים חֲלָלִים הִפִּילָה וַעֲצֻמִים כָּל הֲרֻגֶיהָ?

כִּי רַבִּים חֲלָלִים הִפִּילָה – זה תלמיד-חכם שלא הגיע להוראה ומורה.
וַעֲצֻמִים כָּל הֲרֻגֶיהָ – זה תלמיד חכם שהגיע להוראה ואינו מורה (סוטה כ"ב ע"א).

ועצומים – לשון עֹצֵם עֵינָיו (ישעיהו ל"ג, ט"ו) – שסוגרים פיהם ואינם מורים לצורכי הוראה (רש"י).

תלמיד-חכם שלא הגיע להוראה ומורה – עליו נאמר: כִּי רַבִּים חֲלָלִים הִפִּילָה – יכול להיות באמת ידען גדול, מנהיג רוחני של קהילה או אדמו"ר של חצר חשובה. אלא שהוראותיו אינם מתוך הדיון ההלכתי אלא משיקולים אחרים. הוא בבחינת:

מְּגַלֶּה פָנִים בַּתּוֹרָה שֶׁלֹּא כַּהֲלָכָה, אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ תּוֹרָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים (אבות ג', י"א).

ועל זה הזהיר אבטליון במשנה (שם, א', י"א):

וְיִשְׁתּוּ הַתַּלְמִידִים הַבָּאִים אַחֲרֵיכֶם וְיָמוּתוּ, וְנִמְצָא שֵׁם שָׁמַיִם מִתְחַלֵּל.

אך גם על מי שהגיעו להוראה ומצויים יום-יום בתהליך הפסיקה אמרו חז"ל שהם עלולים לסטות ולא להורות בדרך ההלכה. כך מסביר רש"י: הפוסקים הללו, גדולים ככל שהם, עוצמים עיניהם למציאות, דבר שאסור לפוסק לעשות. אם היו שותקים ולא אומרים דבר, ניחא. אבל הם סוגרים פיהם לדיון ההלכתי "ואינם מורים לצורכי הוראה" אלא לצרכים אחרים.

חלק מה"הוראות" האלה הוצגו בווידאו לציבור הרחב. מנהל תלמוד-תורה נכנס למי שנחשב "גדול הדור" כדי לברר אם להמשיך בלימודים כרגיל. נתונים לא מוצגים, בירור לא נערך ובפחות מדקה ניתנת הוראה: ממשיכים כרגיל. אין מרבותינו ז"ל מי שיחשיב תופעה כזו ל"דעת תורה" ואת הנענים לה לבעלי "אמונת חכמים". מכאן ואילך ישלוט הכאוס. פוליטיקאים ינסו ולעתים יצליחו לחלץ הוראות הפוכות. הרב מורה לסגור. חלק גדול מהמוסדות אינם נשמעים לו יותר. הורים אחראיים משאירים את הילדים בבית. אבדן-הדרך נגלה לעין-כל.

מנהל תלמוד-תורה נכנס למי שנחשב "גדול הדור" כדי לברר אם להמשיך בלימודים כרגיל. נתונים לא מוצגים, בירור לא נערך ובפחות מדקה ניתנת הוראה: ממשיכים כרגיל. מכאן ואילך ישלוט הכאוס

בחודשים האחרונים, כשנדמה שבני-ברק ניצחה את התחלואה וכי גל המתים נעצר, עוד הלעיטו דוברים חרדים את הציבור הרחב בהסברים סוציולוגים כמו צפיפות וחוסר-מודעות, אך לא הסבירו איך ייתכן שה"גדולים" אינם מודעים לכך.

היו שדברו על ה"סכנה הרוחנית" הגוברת על סכנת המוות והעזו להשוות את המצב לגזירות השמד תוך חילול זכרו של רבי עקיבא. ההצטדקות כללה גם השוואות מקוממות בין זלזול בשמירת הבריאות בריכוזים חרדיים לבין הצפיפות בהפגנות ומסיבות בתל-אביב, ואף טענות על אכיפת-יתר אצל חרדים והתעלמות מהערבים.

האם שומרי תורה ומצוות זקוקים להוראות המדינה כדי לשמור מצוות-יסוד כמו שמירת הנפש? זה לא מובן מאליו? האם לא היו חייבים להחמיר במצווה זו מלכתחילה, לשמש דוגמה חיה ליהדות שמקדשת את החיים ולהראות לכולם כיצד שמירה קפדנית על הלכות פיקוח-נפש יכולה לנצח את המגפה?

הסכנה עוד קיימת. שערי תשובה לא ננעלו ועדיין ניתן להציל חיים אם ינהג כל אדם באחריות המחויבת מדין תורה.

הרב נפתלי רוטנברג הוא רב המועצה המקומית הר אדר, עמית מחקר במכון ון ליר בירושלים, וחוקר בתוכניות על אהבה ודת וחוק ודת בריג'נט פארק קולג', באוניברסיטת אוקספורד. תחומי התעניינותו העיקריים: חוכמת האהבה; הלכה ומדרש; חינוך דמוקרטי.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
התשובה ברורה. ה"גדולים" מעדיפים שהנוער יהיה תחת השגחתם בתלמודי התורה ולא יהיו בפלאפון (זה שמוצנע בכיס שאף אחד לא רואה) ובפורנו. המצב ממחיש את סדר העדיפויות של הרבנים. העדפת הכוח של הקהי... המשך קריאה

התשובה ברורה. ה"גדולים" מעדיפים שהנוער יהיה תחת השגחתם בתלמודי התורה ולא יהיו בפלאפון (זה שמוצנע בכיס שאף אחד לא רואה) ובפורנו.
המצב ממחיש את סדר העדיפויות של הרבנים. העדפת הכוח של הקהילה והמשכיותה, על פני כל דבר אחר.

עוד 750 מילים ו-1 תגובות
עודכן עכשיו

למקרה שפיספסת

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

ביום עיון על גידולי שקד, הציג מומחה ממשרד החקלאות, ד"ר שאול בן יהודה, רשימה ארוכה של תכשירים רעילים הנמצאים בשימוש במטעי השקד ● הכימיקלים אמנם לא מגיעים אל הפרי שאנחנו אוכלים, אבל פוגעים בסביבה ובבריאות העובדים במטעים ● בשיחה עם זמן ישראל, בן יהודה דווקא אופטימי: לאחרונה הושלם פיילוט בהדברה מקיימת שעשוי לשפר מאוד את המצב

עוד 930 מילים

מה ישראל רוצה, מה ארה"ב תיתן - ולמה איראן תסכים

פרשנות הממשל החדש בוושינגטון החל לעבוד, ולפי כל הסימנים בקרוב ייכנס להילוך גבוה החזרה להסכם הגרעין עם איראן ● ישראל לא הייתה שותפת סוד כשנחתם ההסכם המקורי ב-2015, וכניסתו של ג'ו ביידן לבית הלבן היא הזדמנות לתקן את הסעיפים החלשים ולהתעקש על האיומים החשובים ● השאלה היא כמה הממשלה בירושלים תסכים להתפשר - ועד כמה האמריקאים יצליחו לכפות על משטר האייתוללות

עוד 1,133 מילים ו-1 תגובות

תגובות אחרונות

קארה הצליח, העצמאי מת

"השינוי לא יבוא מהפוליטיקאים. השינוי יבוא מאיתנו, יבוא מהעם" - כך כתב אביר קארה לפני פחות משנה ● מאז, מייסד "אני שולמן" החליט לעזוב את העם ולהצטרף למפלגת ימינה של נפתלי בנט ● דווקא במשבר הכלכלי הקשה ביותר, קארה נכנס לפוליטיקה כשהפופולריות שלו רחוקה משיאה ● ובדרך להצלחתו האישית, הוא מותיר את מחאת העצמאיים פצועה, מדוכאת ומפולגת ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
קארה העדיף את טובתו האישית באופן חד-משמעי וברור על פני טובתם של חבריו לתנועה. במקום להתמקד במגזר שלו הוא חובר למפלגה פוליטית עם מצע מדיני שלא קשור כלל לשולמנים וכך יסדר לעצמו כיסא מפנק ... המשך קריאה

קארה העדיף את טובתו האישית באופן חד-משמעי וברור על פני טובתם של חבריו לתנועה. במקום להתמקד במגזר שלו הוא חובר למפלגה פוליטית עם מצע מדיני שלא קשור כלל לשולמנים וכך יסדר לעצמו כיסא מפנק על חשבון חבריו. מה יעשה שולמן שבעוונותיו תומך במצע של מרץ או לפיד? אבל אל דאגה. קארה יישאר עם בנט עד דקה אחת אחרי הבחירות, אז נתניהו יציע לו תפקיד בממשלה וקארה יעשה לבנט מה שהוא עושה כעת לשולמנים.

עוד 679 מילים ו-1 תגובות

נשיא כבר יש, אבל מי יהיה שגריר ארה"ב הבא? 

על המינוי של דיוויד פרידמן, טראמפ הכריז לפני ארבע שנים עוד בימי המעבר ● כעת, יממה לאחר השבעת ביידן וסיומה הרשמי של כהונת פרידמן, עדיין לא ידוע מי יהיה השגריר הבא בישראל ● המועמד המוביל בבורסת השמות הוא דן שפירו, השגריר הקודם לפרידמן, שחי בישראל מאז שסיים את תפקידו ● מועמדים נוספים המוזכרים הם עמוס הוכשטיין ורוברט וקסלר

עוד 558 מילים

אוחנה: פשע של נבלים ברשות התורה, התגובה תבוא מהר

דרעי: לעצור את הפורעים ● דיווח: נתניהו מעוניין לבקר באמירויות ובבחריין בפברואר ● דוח העוני: רמת החיים בישראל ירדה לשפל של 20 שנה ● גורמים באוצר: החוב גדל לכטריליון שקל ● ביקורת במשרד הבריאות על תכנית נתניהו לפתיחת התרבות ● הספורט התחרותי ייפתח ממחר ● בני בגין הצטרף לתקווה חדשה של גדעון סער ● גנץ החליט על הוצאת גלי צה"ל ממערכת הביטחון

עוד 40 עדכונים

טקס ההשבעה של הנשיא ג'ו ביידן וסגניתו קמלה האריס סיים ארבע שנות שלטון אימים של מי שמעולם לא ראה עצמו כפוף לממלכה, אלא כגדול יותר ממנה ● במובן זה, עידן ביידן בפוליטיקה האמריקאית בא להצהיר בקול גדול על שיבה לנורמליות ● על כיבוד סמלי הממלכה, הרכנת ראש בפני טקסי המסורת הדמוקרטית, מגוחכים ונלעגים ככל שיהיו

עוד 842 מילים ו-1 תגובות

"ישראל היא הדוגמה לאופן שבו צריך להתמודד עם הנגיף"

אחרי מאות אלפי מתים ומיליוני נדבקים, החל השבוע מבצע החיסונים בברזיל, אבל עדיין מתקשים שם לראות את האור ● פרופ' אנה לוין, מראשי המלחמה בקורונה בבית החולים הציבורי הגדול בדרום אמריקה, רואה מה שקורה בישראל, ומקנאה ● בראיון לזמן ישראל היא מסבירה למה בברזיל בחרו בחיסון הסיני ומתי סוף סוף נצא מהגל העכור הזה

עוד 880 מילים

דווקא בשעה בה רבים כל כך סובלים מחוסר בטחון תזונתי, עולים סימני שאלה גדולים סביב מכרז תלושי המזון של משרד הפנים ● ברשויות המקומיות חוששים שהעברת הנתונים לשופרסל מתנגשת עם חוקי הגנת הפרטיות ● עתירות שהוגשו בנושא טוענות: "המענק עלול להגיע לידיים הלא נכונות, ולפגוע בזכאים" ● במשרד הפנים מגיבים: "לא קיים כל חשש לפגיעה בפרטיות" ● בדיקת זמן ישראל

עוד 968 מילים

ראיון "הדבר האיום, הנורא ביותר שטראמפ השאיר לנו הוא הרס האמת"

"הנשיא תדלק את השקרים, בנה אותם, עודד אותם" ● אברהם פוקסמן, מהמנהיגים היהודים החשובים בארה"ב, מסכם את הקדנציה הרעילה של טראמפ ● מי שהיה מנכ"ל הליגה נגד השמצה מביט אחורה בייאוש ומציץ קדימה בדאגה: "האיש הזה חיזק את הקנאים, וצריך להיענש. יהיה קשה לרפא את המדינה"

עוד 1,820 מילים

ריבלין: מצפה לבנות יחד גשרים נוספים, גם עם הפלסטינים

נתניהו: מצפה שנחזק ביחד את הברית בין ארה״ב לישראל ● לפני ההשבעה: טראמפ חתם על עסקת החמקנים לאמירויות ● היועמ״ש לכ״ץ: המנע מכלכלת בחירות ● בכירי המשטרה והכנסת דנו בתרחיש של השתלטות המונית על המשכן בדומה לאירוע בקפיטול ● מנהל הריאלי הוזמן לשימוע לאחר שנתן למנכ״ל בצלם להרצות בפני תלמידים ● קופות החולים יפסיקו לחסן בני 35 עד 40

עוד 37 עדכונים
סגירה
בחזרה לכתבה