אני זוכר את היטב את המתיחות באוויר בקהיר, כאשר התגוררתי שם לפני עשור. זה הזכיר במשהו, להבדיל המון הבדלות, את "ההמתנה" בארץ ב-1967, אותה אני זוכר במעומעם, כילד בן שלוש. היה ברור שמשהו עומד לקרות. במצרים ב-2013, היה ברור לכל מי שחושיו בריאים וקשריו אמינים שהצבא עומד לסלק את האחים המוסלמים מהשלטון.
אבל הנה דבר מוזר: רבים מהמשכילים, העשירים והמתוחכמים יותר בקרב המקומיים היו להוטים לכך. ההנחה הבסיסית הרווחת כל כך במערב – שאנשים רוצים חופש ודמוקרטיה – לא ממש התקיימה. רבים רצו משהו אחר.
דן פרי שירת כעורך ראשי של סוכנות איי-פי במזה"ת (מבסיסו בקהיר) לאחר תפקידים דומים באירופה, אפריקה והאיים הקריביים. שימש כיו"ר התאחדות עתונאי החוץ בישראל. איש היי טק ויזמות בעבר ובהווה. עקבו אחריו ב: https://danperry.substack.com
רכבת הרים רגשית
הכותרות הראשיות עכשיו
עלייתו של משטר חדש בסוריה על חורבות משטרו של בשאר אסד זוכה ליחס קריר למדי במצרים. נכון לכתיבת שורות אלו, לא הגיעה לדמשק אף משלחת מצרית רשמית כדי לפגוש את נציגי המשטר הסורי החדש.
אמנם המשטר המצרי נוקט שפה דיפלומטית, המתאפיינת בהבעת רצון להבטיח את יציבותה של סוריה ובתמיכה באחדותה, אך מאידך גיסא, הוא מגלה חשש מהותי מפני צמיחת ישות אסלאמיסטית טרוריסטית פרו-טורקית על אדמת סוריה.
ד״ר מיכאל ברק הוא חוקר בכיר במכון הבינלאומי למדיניות נגד טרור ICT, מרצה באוניברסיטת רייכמן וחוקר מצרים במרכז משה דיין לחקר המזה״ת ואפריקה. תחומי מחקרו הם: אסלאם פונדמנטליסטי, טרור אסלאמי, מצרים המודרנית, אסלאם פוליטי - האחים המוסלמים, הזרם הסלפי והסופי בעולם הערבי ורשתות חברתיות בעולם הערבי.
הפופולריים השבוע
-
1
-
2
-
3
-
4
-
5
-
6
-
7
-
8
-
9
-
10
מה אתם רוצים מיצחק הרצוג? למה ציפיתם? לנשיא אמיץ? דעתן? יוזם? מוביל? נשיא עם ביצים, שלא פוחד לומר את מה שהוא חושב? נשיא אקטיבי, שנלחם, למשל, בשחיתות השלטונית?
למה ציפיתם? לנשיא עם עמוד שדרה? עם חזון? למנהיג בעל השראה? לדמות כריזמטית, שתאחד את העם? למה ציפיתם מהאזרח מספר 1? לאישיות שהיא מעל הפוליטיקה?
ירמי עמיר הוא עיתונאי, יוצר וחיית תרבות. עורך תרבות וכתב בכיר לשעבר ב"ידיעות אחרונות", כתב את דרמת הטלוויזיה הבועטת "סקס, שקרים וארוחת ערב", ערך את הסדרה "מי מפחד מצופית גרנט", הגיש תוכניות ברשת ב' וברדיו FM 103, הופיע בתיאטרון הקאמרי, כתב שלושה ספרים: "ירמיהו כוס קקאו" (לילדים), "השליפות של המדינה" ו"יש לי בלעדיות". אין דמוקרטיה בלי עיתונות חופשית.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
חיים הרצוג, אביו של בוז, היה קצין מודיעין כושל (ליל הברווזים) שהפך לעוכר דין של העשירון העליון (הרצוג-פוקס-נאמן) ועשה חוקית המון כסף. את השלב הפוליטי בחייו הוא החל לאחר שזכה במדיה למעמד על, כפרשן צבאי של מחדל מלחמת יום הכיפורים, עד שנבחר לנשיא והוכיח שהוא עוכר דין מעולה בקומבינות (חנינת ראשי ואנשי השב"כ בפרשת קו 300 אבל לא רק). בוז קיבל ממנו את הנכלוליות הקומבינטורית העוכר דינית. הוא שתק בחקירת העמותות של אהוד ברק, ובכך הציל אותו ואת ברק מהעמדה לדין פלילי. אחר כך טיפס במעלה הפוליטיקה, עד שנתקל באיסוף החומרים הדקדקני של ראש ארגון המחבלים ביבים שקרניהו וצוות חוקריו הפרטיים. מה הם גילו ומהי מהותה של עסקת הסחיטה רק שניהם יודעים, והם לא יגלו לנו. הפרק הראשון בעסקה, הפסדו של בוז בבחירות 2015 לשקרניהו ("אשמור על שקרניהו מאוחדת). הפרק השני בעסקה – מינוי הבוז ליו"ר הסוכנות, הפרק השלישי בעסקה – הבטחת בחירתו של בוז לנשיא בידי הכנסת. הבוז בסך הכל ממלא בארבע השנים האחרונות את חלקו בעסקת הסחיטה עם השטן שקרניהו, לפניו עוד שלוש שנים של מילוי, כך שיש למה לצפות!
למקרה שפיספסת
הפוסטים הפופולריים השבוע
-
1
-
2
-
3
-
4
-
5
-
6
-
7
-
8
-
9
-
10
-
11
אחרי הרמת דגל אדום שמטרתו להזהיר ולהתריע מפני ההליכים הדיקטטוריים שאנו נמצאים בעיצומם, כמו שהם מוצגים בספר "על הרודנות" של טימותי סניידר, מגיע ספרו הדקיק של אומברטו אקו "הפשיזם הנצחי" (במקורו מאמר) ומקל עלינו באיתור 14 סימנים לזהות את שלטון פשיסטי.
כל אחד מהסימנים הבאים מהווה, עם יישומו, מצב שלטוני של קדם פשיזם, ומצביע על הרגע שלפני ההפיכה למשטר פשיסטי:
פאר לי שחר היא עיתונאית, חברה בוועד המרכזי של מפקדים למען בטחון ישראל, בוועד של מדרשת אדם, ופעילת שלום בתנועת נשים עושות שלום, והיא שרת ההסברה בממשלת השיקום - ממשלת הצללים הלאומית. הייתה עורכת, כתבת ומגישה בקול ישראל במשך 25 שנה. יש לה ותק של עשרות שנים בתקשורת - בגלי צה"ל (ככתבת הראשונה ביומני החדשות) וככתבת מדינית ופוליטית בעיתון חדשות ועל המשמר.
תגובות אחרונות
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
היא צרחה עלי, בטירוף: "מה קורה? שיחקת אותה פאסון שכאילו עכשיו לפחות שבוע תתמודד עם ההתמכרות לכתיבה, אה? מה קרה חזרת לכתוב?"
הוא ענה: "כמוך כמוני יא אבויה, שנינו באותה סירה – מכורים לתענוג, ומשכנעים עצמנו שזה אחלה ובסדר. גם בן כספית מכשיר שרץ ינון מגל, ואומר שזה בשליטה, שהנזק לא כזה 'מי ישמע', הבנת?"
היא צרחה בטירוף הדעת ברמות שלא נשמעו עד עתה: "ומנהיגי המחאה וההפגנות וההתנגדות – מה אתה רוצה מהם?"
הוא חייך, תקע נאד חלש חלש, פפפססססס, פאסוו'אה, מסריח הכי הכי גועל נפש סירחון סירחון, ואמר: "ישי הדס, בוגי, אהוד ברק, שקמה, ליבני, אור-לי, חלוץ, השכל, גונן, יאיר גולן וכו' זה זה משה רבנו, אברהם אבינו וכו' וכו'. צריך להבין, הדמויות שבסיפורי התורה זה מטאפורות, תכונות, הבחנות, דימויים – כלים סיפרותיים. כל התורה מטרתה אחת – לשמור על כדה"א, ולהביאו לשגשוג, עד לרמת אלוהות, בתהליך"