כננס מול ענק, כך מרגיש אני בבואי לכתוב ביקורת על הרצאתו המאלפת של פרופ' יובל נח הררי המכובד ונערץ בעיני. יחד עם זאת, את השיעור שנלמד מפיו הפעם, אין להכחיש: העובדה ש"חכם האדם ככל שיהיה, טיפש יישאר בנקודה בה/אותה לא ביקר". כולנו אנושיים.
פרופ' הררי הרצה על רעותיה החולות של "ההפיכה המשטרית". חמישה טיעונים סדורים שוטח ההיסטוריון וברשותכם, אתייחס כאן רק לטיעון משני שלו: טענתו שדרך פעולתו של הבג"ץ אינה בחיוב הרשויות האחרות לפעול, אלא במניעת מעשיהם-עוולותיהם. חמש פעמים חזר על טענתו זו, בביטחון ובוודאות.
נמרוד חי על התפר שבין שסעי החברה הישראלית, רגל פה רגל שם. משמש כיועץ, ועוסק בגישור תוך אישי ובינאישי. חי את השסעים בחברה הישראלית מזה שנים רבות. לא ימין ולא שמאל (=נגד כולם)
הרשויות בסין מנסות להרגיע את הציבור ומדגישות כי מדובר בהתפרצות לוקאלית, הנובעת משילוב נגיפים עונתיים כמו שפעת וקורונה. אך מנגד, מדינות העולם מגיבות בחשדנות יתר, ויש להן על מה להסתמך.
* * *
בשבועות האחרונים הולכת וגוברת הדאגה בקרב ארגון הבריאות העולמי בשל הדיווחים על התפרצות נגיף ה-HMPV בסין. נגיף זה, שזוהה לראשונה בהולנד בשנת 2001, מוכר כמחולל מחלות בדרכי הנשימה ונחשב למסוכן בעיקר לתינוקות, ילדים קטנים, מדוכאי חיסון ואוכלוסייה מבוגרת.
דר' מרינה צדקין תמיר היא פרמקולוגית קלינית ומומחית לזיהומים בחוג לסיעוד במכללה האקדמית רמת גן.
היקף התופעה החוזרת של התעללויות במעונות יום מטריד במיוחד. כולנו נחשפים לסרטונים ולהקלטות שעולים לכותרות וגורמים לבטן שלנו להתכווץ. הכתבות שפורסמו לאחרונה מחדדות שוב את השאלה הקשה: האם אנחנו באמת יודעים מה קורה בין כותלי המעונות?
הורים מגלים אומץ רב, מקליטים וחושפים את ההתעללויות במסגרות. לולא הערנות שלהם הגנים היו ממשיכים לפעול כרגיל, וילדים נוספים היו עלולים להיפגע. החשיפה הזאת היא תוצאה של תחושת אחריות עמוקה מצד ההורים, שלמרות הכאב והפחד, נלחמים עבור הילדים של כולנו על מנת שיגדלו במסגרות מכבדות, דבר בסיסי מאין כמוהו.
חן שרון בעלת תואר ראשון בחינוך מיוחד ותואר שני במדיניות החינוך. היא דוקטורנטית במחלקה לעבודה סוציאלית ורווחה חברתית באוניברסיטה העברית, וחוקרת את איכות הטיפול במעונות יום.
בימים בהם נכתב טור זה אנחנו במהלכה של עסקה להחזרת חטופות וחטופים. איני יודע אם העסקה תעלה יפה עד תומה, ואם יוחזרו כל 98 החיים והמתים שנמצאים במנהרות חמאס. אבל גם אם כן, ואני מייחל לכך בכל מאודי, שום דבר אינו סגור.
אתחיל באזכור הכישלונות הידועים של מלחמת "חרבות ברזל". נכשלנו כישלון צורב ב"מיטוט חמאס". בימים אלה נמסר לנו בתקשורת שהארגון הצליח לגייס לשורותיו מחדש – חלק גדול ממספר הנפגעים שספג מאז השבעה באוקטובר.
ד"ר אברהם פרנק נולד בקיבוץ גן שמואל ב-1945, והוא חבר בו עד היום. מ-1972 עד 2007 עסק בחינוך פורמלי, מחצית התקופה כמנהל תיכון. ב-2008 עשה דוקטורט על מנהלי בתי ספר, הפך לפעיל חברתי בנושא החינוך, וכתב מספר ספרים ולא מעט מאמרים על המערכת. החל מ-2018 פעיל גם בנושא הקיימות; זהו בעיניו האתגר הראשי העומד בפני האנושות.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
'חזרה ל 6 באוקטובר' זה ספין מצחין של הפסיכופת, ואוסף המופרעים סביבו
8 גדודי שריון סביב הרצועה כפי שהיה בימי אייזנקוט כרמטכל, ושום 6 באוקטובר לא חוזר. 8 גדודים סביבי הרצועה זה טנק כל 250 מטר. תאמינו לי כטנקיסט. כלב לא עובר את גדר הרצועה. עכבר לא מתגנב לאף קיבוץ
מי שלא ראה טנק יורק אש בימיו, לא יבין
צה'ל היה במוכנות אפס ב 6 באוקטובר. לא מדבר על מודיעין. מדבר על פריסת כוחות. אין שום מצב בעולם שזה יחזור. ובגלל זה ה 6 באוקטובר לא יחזור
מי שמאיים בחזרה ל 6 לאוקטובר זה זקן שנאחז בכסאו בציפרניים ומוכר לכם שטויות. אוכל לכם את הראש בהפחדות. הוא לא רק שקרן–בן–שקרן הוא גם אלוף ההפחדות שמשרתות את המשך שלטונו
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
א. הלוגיקה שאתה מפעיל שגויה. בחברה דמוקרטית עבור האדם הפרטי- הכל מותר, פרט למה שאסור לפי חוק. עבור הרשות הציבורית- הכל אסור, פרט למה שמותר. זה עיקרון יסוד במשפט מנהלי. נקודת המוצא היא שכאשר רשות ציבורית (נניח שר ביטחון) מקבל החלטה (נניח שולל כניסה ממשפחות פלשתינאיות) הוא צריך לעשות את זה בהתאם לסמכות שלו בחוק. הפרשנות המקובלת לחוק אומרת שהסמכות הזו נועדה לצרכים ביטחוניים (נניח – המשפחות עלולות לבצע פיגוע) ולא לשיקולים פוליטיים (הטקס לא פופולרי בקרב הבוחרים של מפלגת השר). כלומר שר הביטחון לא "מנע" ולא ביצע דבר "נגטיבי", אלא דווקא ביצע משהו שהוא מעבר לסמכות שלו (פוזיטיבי. "אולטרא-וירס", חריגה מסמכות). כשבית המשפט מוציא צו ומקבל עתירה כנגד שר הביטחון, הוא בסך הכל מפרש את החוק, ואין בכך עשייה פוזיטיבית. צריך לזכור גם שלכנסת עומדת תמיד הזכות לשנות את החוק- והיא יכולה להחליט ששר הביטחון יוכל למנוע כניסה של אנשים מסיבות פוליטיות.אם היה כזה חוק, ובית המשפט בכל זאת היה מונע- אז היה בסיס לטיעון שלך. במציאות- הפוליטיקאים לא מחוקקים חוק כזה כי הם מבינים שככה לא מתנהלת דמוקרטיה- והם מעדיפים להאשים את בית המשפט במקום לומר אמת ולהתמודד עם הבוחרים שלהם. בית המשפט הוא תמיד בעמדת המגיב, המפרש. בית המשפט הוא לא זרוע ביצועית ולא יוזם דבר.
ב. אנחנו לא אחים. אנחנו אזרחים באותה מדינה. "נוף המולדת" הוא שישראל התנהלה כדמוקרטיה לאורך כל 75 שנותיה, וכי התנועה הציונית היא תנועה ששאפה להקים מדינת לאום יהודית שתהיה דמוקרטיה עם הפרדת דת ומדינה עוד מראשית ימיה בשלהי המאה ה-19, באופן דומה לכל התנועות הלאומיות האירופיות שצמחו במקביל אליה. הרצל וראשי הציונות האחרים שוללים באופן מפורש אופציות של תיאוקרטיה ודיקטטורה. אינני יודע באיזו מולדת בדיוק צמחו תומכי ההפיכה – כנראה שלא במדינת ישראל ולא לפי ערכי הציונות. מדובר באנשים אנטי-דמוקרטים ואנטי-ציוניים שצריכים לעבור מרתון של שיעורי אזרחות או להיות מסולקים מהמדינה. ההנהגה של ההפיכה צריכה להיענש באופן החמור ביותר, כדי להבטיח שהדבר הזה יחקק לדורות ולא יחזור על עצמו.
ג. לא מפתיע שאתה מזכיר את ד"ר פסיג. הוא מדבר על "ברית יעוד" ובמובלע מהדהד רעיונות פשיסטיים בהם המדינה לא נועדה לשרת את אזרחיה אלא לשרת "ייעוד". מה הוא אותו ייעוד? הכותרות יכול להשתנות ("גאולת הארץ", "חיזוק הזהות היהודית") אבל בהתאם ל"אחים" מהמגזר הדתי לאומי -הכוונה היא בעיקר שהציבור החילוני יעביר ללא הפסקה משאבים חומריים לטובת ציבור הדתי-לאומי, ויהיה עבדו הנרצע, כאשר המדינה מיועדת לשמש המכשיר באמצעותו מתאפשר הגזל הזה (מימון התיישבות דתית, צה"ל כחברת אבטחה של בוננזת נדל"ן בשטחים, גרעינים תורניים, פרבילגיות בגיוס, 30% יותר מימון בחינוך, הטבות מס בכסות של פריפריה וכו'). ה"אחים" מהציבור החרדי ומציבור חברי מרכז הליכוד מדברים על "ייעוד" בעל אופי דומה (גזל משאר הקבוצות).