השינוי הכוחני של אופי המשטר שלנו, המכונה בפי בנימין נתניהו ושריו "רפורמה משפטית", מוכיח בעליל כי שנותיו הרבות כראש ממשלה לא הכשירו אותו לצפות את פני העתיד בטרם פורענות, סימן מובהק של היבריס המשתלט על כל מי שיושב על כסאו זמן ממושך.

זה התחיל ביום שהקים את ממשלת הימין על מלא, לאחר שנכנע לסחיטות שותפיו בחלוקת תיקים הזויה ותקציבים חסרי תקדים, ונמשך מיד עם הכרזת יריב לוין על "השקת השלב הראשון של הרפורמה המשפטית". התגובה הציבורית ההמונית הספונטנית תפסה את נתניהו לא מוכן. הוא זכר כנראה את ערבי בלפור העליזים מהקדנציה הקודמת.

בצלאל לביא הוא בעל תואר שני ביחסים בינ"ל ומדעי המדינה מהאוניברסיטה העברית. בכתיבה פובליציסטית עושה שימוש גם באירועים היסטוריים כדי לדון ולנתח אירועי דיומא שוטפים בארץ ובעולם.

בעוד שאחיות ואחים בישראל מובילים את אחת ההתפתחויות המרשימות במערכת הבריאות – כוחות מקצועיים, אקדמיים וקליניים שמצילים חיים – המדינה ממשיכה להתעלם מצוותי הסיעוד. ללא שכר הוגן, תקינה מספקת והכרה חוקית – מערכת הבריאות תקרוס. הגיע הזמן לשינוי, ויום האחיות הבינלאומי שחל השבוע הוא זמן טוב להזכיר זאת.

*  *  *

ברקע שביתת המורים והגננות, שהציפה שוב את עומק המשבר במערכת החינוך, הספקנו לשכוח מגזר ציבורי נוסף שעומד בפני סכנת קריסה. הוא, לעומת אנשי חינוך, לא יכול להרשות לעצמו להשבית את המערכת, גם לא לשעה. מדובר בצוותי הסיעוד במערכת הבריאות של מדינת ישראל. גם הם סובלים משכר נמוך, מתנאים ירודים ומחוסר הערכה, אלא שאינם יכולים לשבות מכיוון שעוסקים בהצלת חיי אדם.

בלה וולושין היא אחות, מומחית קלינית לסוכרת ומרצה ומרכזת ההכשרות הקליניות בחוג לסיעוד במכללה האקדמית רמת גן.

חלון הממ"ד שלנו צופה על קיר בית ישן. בקיר הבית יש חור ובו מקננת דוכיפת, ציפורנו הלאומית. הידעתם שהדוכיפת נבחרה לציפור הלאומית ב-2008 בבחירות דמוקרטיות בהן זכתה ב-35% מהקולות? היא ניצחה את הפשוש והחוחית בפער אדיר.

לשם השוואה, מפלגת הליכוד זכתה בבחירות האחרונות ב-23% מהקולות. הדוכיפת הייתה לוקחת את הליכוד בהליכה. למעשה מפלגת הליכוד זכתה ליותר אהדה מהדוכיפת רק בשנת 1981, אז זכתה ל-37% מהקולות.

פרופ׳ אלון קורנגרין הוא ביופיזיקאי. ראש המרכז לחקר המוח של אוניברסיטת בר-אילן. אב מודאג, בעל צייתן, מדען משוטט, רץ איטי, צלם חובב, קורא נלהב, חצי-חנון, אנטרופאי ראשי, עצלן כושל.