האינתיפאדה של הדרוזים בדרום עלולה להתפשט לעוד אזורים ולהחזיר את סוריה לסיבוב מחאה נוסף נוסח 2011. אלא שהפעם המעורבות של הדרוזים עלולה לסבך גם אותנו. האם ישראל צריכה לסייע?

*  *  *

בשאר אל-אסד לא ממש ניצח במלחמת האזרחים. אמנם מבחינת הכרעה צבאית הובסה האופוזיציה, אך המשטר הפסיד את הכלכלה, את העם, את מעט הלגיטימציה שנותרה לו ושקע בחובות של מיליארדים לאיראן ולרוסיה.

אסד לא ממש ניצח במלחמת האזרחים. אמנם מבחינת הכרעה צבאית הובסה האופוזיציה, אך המשטר הפסיד את הכלכלה, את העם, את מעט הלגיטימציה שנותרה לו ושקע בחובות של מיליארדים לאיראן ולרוסיה

אנשי עסקים וסוחרים שבעבר תמכו במשטר, מהגרים כעת בהמוניהם כדי לא לאבד את נכסיהם. גם הניצחון האסטרטגי של אסד מפוקפק. בערים המרכזיות בהן הייתה הכרעה צבאית המחיר היה הרס תשתיות ובריחת תושבים. רבע מאוכלוסיית המדינה היגרה לחו"ל. בשטחים יותר מרוחקים, הכריעה הקואליציה של צבא אסד, האיראנים, המיליציות השיעיות והרוסים את המלחמה באמצעות שורה של הסדרים. אך פרשנים ערביים חוששים בצדק כי כל אלה עומדים לקרוס כעת בשל המשבר הכלכלי.

מהם השטחים בהם אין משילות?

האוטונומיה הכורדית העצמאית בצפון חולשת על כרבע משטחי המדינה. מחוז אדליב הגדול בצפון-מערב עדיין נותר בידי האופוזיציה. לטורקיה אין כוונה לסגת משטח של מאות קילומטרים שכבשה בעיקר צפונית לחלב, מעין רצועת ביטחון טורקית נגד ה-PKK ודאע"ש.

בצפון-מזרח הכורדים בחסות ארה"ב (ולא המשטר) שולטים ברוב שדות הנפט הסוריים של דיר א-זור, ובגבול עם עיראק שולטות המיליציות הפרו-איראניות.

בדרום סוריה שולטים בפועל מ-2018 ארגוני "אופוזיציה מתונה", שהגיעו להסכם עם הרוסים כי ישמשו כשכירי חרב של המשטר תמורת שכר. המשמעות היא שנתנו לחתול לשמור על השמנת – אלה ארגונים בלתי נאמנים המשתפים פעולה עם טרוריסטים, עבריינים וסוחרי סמים, שעוסקים בהברחות דרך גבול ירדן.

דאע"ש אמנם חוסל ו"המדינה האסלאמית" חדלה להתקיים, אך חוליות של הארגון מסתתרות במדבר הסורי ומנצלות את חולשת המשטר לביצוע פיגועים מדי פעם.

בשטחים מרוחקים הכריעה קואליציית צבא אסד, האיראנים, המיליציות השיעיות והרוסים את המלחמה עם שורת הסדרים. אך פרשנים ערביים חוששים בצדק כי אלה עומדים לקרוס כעת בשל המשבר הכלכלי

היכן באמת שולט אסד? ברצועת הערים חלב-חומס-חמאת-דמשק והרי העלווים (הכת השלטת) בסַאחִל – החוף הסורי. אך גם משילות זו מתערערת בצל המשבר הכלכלי המחריף. מאז 2018 חוזרים לסוריה כמה עשרות אלפי פליטים כל שנה, אך רובם עניים, בזמן שאלפי סורים אמידים ומשכילים ממשיכים לעזוב.

מחאת העניים

המחאה הדרוזית שהתפרצה באמצע אוגוסט מביכה את המשטר בדמשק מכמה בחינות ומעוררת דילמה קשה בקרב הנשיא בשאר אל-אסד. בניגוד למחאת 2011, הפעם לא יכול המשטר לטעון כי המחאה אינה מוצדקת כלכלית. ברוב שעות היום אין חשמל ויש מחסור מתמיד במים וגז. אמנם יועצת הנשיא אסד מונא אל-שבל, כינתה את המפגינים "שכירי חרב", אך אסד עצמו שומר על שתיקה. התפרצות הזעם הדרוזי הגיעה אחרי העלאת מחירים קיצונית של כל המוצרים, בהם הדלק.

בניגוד למחאה שקמה לפני עשור, המשטר לא יוכל להשתמש בשד העדתי ולומר כי רוב המחאה היא סונית וששוב היא מתודלקת ע"י גורמים אסלאמיים כפי שהיה במרד האחים המוסלמים בחמאת ב-1982. הטבח הנוראי שהתחולל אז בעיר בתקופתו של חאפז אל-אסד (האב)  חיסל את המרד האסלאמי ונתן שקט למשטר לשלושים שנה.

אסד הבן חשב שנוסחת טבח חמאת תעבוד גם ב-2011 והתבדה. מה שמלחיץ כעת את המשטר בדמשק הוא שגם ב"אביב הערבי" של 2011 החלו המהומות בדרום העני – מחוז דרעא, אלא שאז היו אלה החקלאים הסונים שמחו, בעוד שהדרוזים במחוז סוידא הסמוך שמרו על ניטרליות. כעת, כאשר הדרוזים בלב המחאה, המשטר לא יכול עוד לטעון כי מאחורי המחאה עומדת קונספירציה אסלאמיסטית הנתמכת ע"י סעודיה, טורקיה, קטאר ועוד מדינות סוניות.

אסד הבן חשב שנוסחת טבח חמאת תעבוד גם ב-2011 והתבדה. מה שמלחיץ את המשטר בדמשק הוא שגם ב"אביב הערבי" של 2011 החלו המהומות בדרום העני – אלא שאז הדרוזים שמרו על ניטרליות

כעת, כאשר הדרוזים בלב המחאה, המשטר לא יכול עוד לטעון כי מאחורי המחאה עומדת קונספירציה אסלאמיסטית הנתמכת ע"י סעודיה, טורקיה, קטאר ועוד מדינות סוניות.

אסד, שהדגיש במשך כל מלחמת האזרחים שהוא "מגן המיעוטים", נמצא במשבר הנוכחי בדילמה קשה. חלום הבלהות של הנשיא הוא שלמחאת החקלאים הרעבים הדרוזים יצטרפו גם חקלאים עניים מבני עדתו העלווים, הסובלים גם הם מהמשבר הכלכלי העמוק.

הניצנים למחאה בכפרי העלווים העניים של לטקיה כבר נראים בשטח, אך בשלב זה המחאה מוגבלת והמשטר נזהר מאד ומסתפק במעצרים של מובילי המחאה.

לעומת זאת, מחאות המוניות לתמיכה בדרוזים התפרצו לאחרונה בקרב בני הרוב הסוני, אך באזורים מרוחקים יותר, כגון בדיר א-זור, בשטחי הכורדים ובאדליב, בהם המשילות של אסד חלשה או לא קיימת.

הזעם של הדרוזים יושב על משקעים של כעשור. הצעירים הדרוזים, בניגוד לדורות הקודמים, מסרבים להתגייס לצבא מאז מלחמת האזרחים. בתגובה, מעניש אותם המשטר הסורי בהפקרה ממושכת ולא מספק להם הגנה ראויה. הזנחת הדרוזים באה לידי ביטוי במעשי חטיפה, רצח וטרור בשנים האחרונות, כפי שחושף עיתון סוידא24 הדרוזי המקומי.

אסד, שהדגיש במלחמת האזרחים שהוא "מגן המיעוטים" – בדילמה קשה. חלום הבלהות שלו הוא שלמחאת החקלאים הרעבים הדרוזים יצטרפו גם חקלאים עניים מבני עדתו העלווים, הסובלים גם הם מהמשבר הכלכלי העמוק

התעוזה של הדרוזים מרשימה. הם אינם חוששים לקרוא להפלתו של אסד ומאשימים רק אותו במצב השפל אליו הגיעה סוריה. הסיכון שהדרוזים לוקחים מוכיח עד כמה הם מיואשים וכי אין להם מה להפסיד. למעשה הם שורדים רק בזכות הסיוע שהם מקבלים מאחיהם הדרוזים בישראל ובלבנון.

למרבה הצער, המשטר הסורי לא יכול לספק לדרוזים את מה שהם דורשים, גם אם ירצה. המחיר להישרדות המשטר במלחמת האזרחים היה גבוה ביותר. אסד שקוע בחובות לאיראן ולרוסיה עד צוואר, הסנקציות האמריקאיות רק מחמירות מאז דו"ח "קייסר" על פשעי המשטר במהלך המלחמה. מדינות הליגה הערבית אמנם התפייסו השנה עם המשטר הסורי אך שיקומה של המדינה מתמהמה.

אם המשטר הסורי ימשיך לאפשר את מחאת הדרוזים, הוא מסתכן בכך שהן יתפשטו לכל סוריה ונחזה בשידור חוזר של האביב הערבי של 2011 עם תוצאות בלתי צפויות.

מכיוון שהמשטר לא יכול לספק למוחים את מבוקשם, האפשרות של דיכוי בכוח בהחלט על השולחן. כאן נכנסת ישראל לתמונה. ב-2015 הזהירה ישראל את ארגוני האופוזיציה שלא יפגעו בדרוזים במחוז סוידא. הדרוזים בישראל איימו כי לא ישבו בחיבוק ידיים אם אחיהם מעבר לגבול ייפגעו.

מכיוון שהמשטר לא יכול לספק למוחים את מבוקשם, האפשרות של דיכוי בכוח בהחלט על השולחן. כאן נכנסת ישראל לתמונה. ב-2015 הזהירה ישראל את ארגוני האופוזיציה שלא יפגעו בדרוזים במחוז סוידא

מכיוון שהתסריט הזה עלול לחזור גם כעת, ישראל צריכה לשקול בשעה זו התערבות כלכלית או דיפלומטית למניעת משבר שיתגלגל לפתחנו: אולי סיוע הומניטרי משמעותי לדרוזים בסוריה? או איום חוזר, הפעם לצבא הסורי, שלא לפגוע בדרוזים? אולי מו"מ עם הרוסים להגנתם?

ד"ר ירון פרידמן הוא בוגר אוניברסיטת סורבון בפריז, חוקר מרצה ומורה לערבית בחוג ללימודי המזרח התיכון והאיסלאם באוניברסיטת חיפה. היה פרשן לענייני ערבים בויינט, ספריו "העלווים – היסטוריה, דת וזהות" (2010) ו"השיעים בארץ ישראל" (2019) יצאו לאור באנגלית בהוצאת בריל-ליידן. מנהל את הניוזלטר "השבוע במזרח התיכון", שאליו אפשר להצטרף כאן: https://did.li/CWtlC. לפודקאסט של ירון "השבוע במזרח התיכון": https://did.li/mAz5q