בעוד המערכת הפוליטית והמערכת המשפטית צועדות לעבר נקודת רתיחה במאבק על שלטון החוק, ספגו אתמול (ראשון) שני בעלי התפקידים הבכירים ביותר במערכת המשפטית – היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה ונשיא בית המשפט העליון יצחק עמית – סדרת מהלומות מהממת.

הסערה תימשך היום (שני) עם התכנסותה של ועדת השרים בראשות השר עמיחי שיקלי, שאמורה לקיים ליועצת שימוע לקראת הדחתה. עדיין לא ברור אם היועצת עצמה תתייצב לשימוע, או תוותר על התענוג המפוקפק.

קצב האירועים מסחרר ממש, ולכל החלטה מתקבלת יש משמעויות ופרשנויות – ענייניות ובלתי ענייניות.

זה התחיל אתמול בבוקר, כאשר הרכב בג"ץ בראשות הנשיא יצחק עמית הודיע את פרטי הפשרה בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לבין בהרב-מיארה – פשרה אשר תאפשר לראש הממשלה למנות את מועמדו אלוף דוד זיני לראש שב"כ, בעוד כחודשיים.

במידה רבה מאוד, בית המשפט אילץ את היועצת לרדת מעץ ניגוד העניינים, תוך שהשופטים הובילו את הצדדים לפתרון פרקטי, שלפיו יינתנו לשב"כ חודשיים להשלים את החקירות הנוגעות למקורבי נתניהו

במידה רבה מאוד, בית המשפט אילץ את היועצת לרדת מעץ ניגוד העניינים, תוך שהשופטים הובילו את הצדדים לפתרון פרקטי, שלפיו יינתנו לשב"כ חודשיים להשלים את החקירות הנוגעות למקורבי נתניהו, ולאחר מכן יתאיין ניגוד העניינים הרובץ על ראש הממשלה והוא יהיה זכאי לבחור ראש שב"כ כלבבו.

ראש הממשלה בנימין נתניהו ואלוף דוד זיני בעת ביקורו של ראש הממשלה בבסיס צאלים, 8 במאי 2025 (צילום: מעיין טואף / לע"מ)

מייד לאחר מכן, פרסם המשנה לנשיא בית המשפט העליון, השופט נעם סולברג, את החלטתו שדחתה את בקשת העותרים לצו-ביניים, שאמור היה להקפיא את מהלך הדחתה של היועצת, וימנע מוועדת השרים בראשות שיקלי לקיים לה הליך שימוע.

החלטתו של סולברג התקבלה בתדהמה, והסנטימנט הציבורי והכללי היה שסולברג הפקיר את בהרב-מיארה לציפורני השרים, וכי משמעות החלטתו היא שנכזבה התקווה שבית המשפט יגן על היועצת מפני הדחתה. רובן של זעקות השבר הללו מוגזמות ומיותרות, כפי שיוסבר מייד.

החלטתו של סולברג התקבלה בתדהמה, והסנטימנט הציבורי והכללי היה שסולברג הפקיר את בהרב-מיארה לציפורני השרים. רובן של זעקות השבר הללו מוגזמות ומיותרות

למהומה הצטרף השופט דוד מינץ, שבחר דווקא אתמול לתת את החלטתו במסגרת עתירת הממשלה לקיום דיון נוסף, בהרכב מורחב, בפסק הדין בעניין מתכונת מינוי נציב שירות המדינה. אין דרך להבין את החלטתו, לבד מאשר שכל-כולה התקפה ישירה על מנהיגותו של נשיא העליון עמית.

מינץ לא הסתפק בקביעה כי עתירת הממשלה תובא לדיון בהרכב מורחב, אלא הוסיף והכתיב כי ההרכב המורחב יכלול דווקא חמישה שופטים, ולא שבעה או תשעה, וכי הדיון יתקיים "בשל דחיפותו" עוד בשנה העברית הנוכחית.

קשה שלא לראות בכך מהלך שתכליתו להכתיב לעמית את ההרכב: חמישה שופטים פירושם עמית, סולברג ודפנה ברק-ארז שישבו בפסק הדין המקורי, ובנוסף להם מספרי ארבע וחמש בעליון – מינץ עצמו והשופט יוסף אלרון, שכידוע מצוי בסכסוך ארוך עם עמית.

השופטים דוד מינץ, יצחק עמית ונעם סולברג בבית המשפט העליון (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)

מועד פרישתו של אלרון הולך ומתקרב: למעשה, יום הולדתו השבעים יחול ב-20 בספטמבר. השנה העברית הנוכחית תסתיים יומיים לאחר מכן, בערב ראש השנה.

פירוש הדבר הוא שמינץ הכתיב לעמית – בהנחה שעמית לא יסטה מהמסורת בעליון שלפיה הרכבים מורחבים נקבעים לפי שרשרת הסניוריטי – כי בדיון הנוסף בעניין נציב שירות המדינה ישב רוב שמרני.

פירוש הדבר הוא שמינץ הכתיב לעמית – בהנחה שעמית לא יסטה מהמסורת בעליון שלפיה הרכבים מורחבים נקבעים לפי שרשרת הסניוריטי – כי בדיון הנוסף בעניין נציב שירות המדינה ישב רוב שמרני

עמית יכול להתחכם ולקבוע את הדיון המורחב ל-21 בספטמבר, יום לפני ערב ראש השנה, ואז תשובץ בהרכב השופטת יעל וילנר במקום אלרון. בכל מקרה, המהלך הבוטה של מינץ מעיד על המתח הרב השורר בקומת השופטים בעליון.

גל המהלומות הזה שנחת על ראשם של בהרב-מיארה ושל עמית, התאזן מעט אמש, עם פרסום שתי החלטות בכובעה של היועצת כראש התביעה הכללית.

היועמ"שית החליטה להעמיד לדין, בכפוף לשימוע, את נציב שירות בתי הסוהר, רב-גונדר קובי יעקובי, בחשד שהדליף למפקד ימ"ר ש"י, ניצב-משנה אבישי מועלם, מידע חסוי הנוגע לחקירה סמויה שנוהלה בעניינו;

נציב שב"ס קובי יעקובי לאחר חקירתו במח"ש, 2 בדצמבר 2024 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

ובהמשך הודיעה בהרב-מיארה על החלטתה להעמיד לדין, בכפוף לשימוע, את יועצו של ראש הממשלה יונתן אוריך, כנאשם שלישי בפרשת הדלפת המסמכים המסווגים לעיתון "בילד" הגרמני.

בהמשך הודיעה בהרב-מיארה על החלטתה להעמיד לדין, בכפוף לשימוע, את יועצו של ראש הממשלה יונתן אוריך, כנאשם שלישי בפרשת הדלפת המסמכים לעיתון "בילד"

ההתערבות המזערית ביותר האפשרית

בחזרה להחלטתו המהדהדת של סולברג, שהתיר לממשלה להתקדם עם הליך הדחתה של היועצת המשפטית לממשלה. הדברים הבאים נכתבים בזהירות, מתוך הבנה שאת מהלכיו של סולברג אפשר לפרש ביותר מדרך אחת.

כל משפטן מתחיל יודע שהחלטת הממשלה לשנות את כללי ההדחה של יועצים משפטיים לממשלה, במהלך הליך הדחתה של בהרב-מיארה, היא החלטה פגומה מהיסוד, ובסופו של הליך בית המשפט יקבל את העתירות בעניין זה ויבטל את שינוי הכללים, וכפועל יוצא מכך גם את הליך ההדחה של היועצת, ככל שהממשלה תתמיד בו עד סופו.

על יסוד ההבנה הזו, הייתה ציפייה שסולברג יקפיא את הליך הדחתה של היועצת, אף שהעתירות מכוונות בשלב הזה נגד הכללים, ואינן ממוקדות בהליך ההדחה שטרם הגיע אל סיומו (ולכן כל עתירה בעניינו תיחשב בשלב זה לעתירה מוקדמת).

מנקודת מבט זו, לא טריוויאלי שבית המשפט יעצור בצו-ביניים, במסגרת העתירות המכוונות נגד הכללים, את הליך ההדחה של בהרב-מיארה.

המשנה לנשיא בית המשפט העליון נעם סולברג (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

לכן סביר שסולברג, הרואה בעצמו פורמליסט, התעקש להפעיל במקרה זה את הכלל הוותיק, שלפיו בג"ץ לא נכנס לפעולה כל עוד המעשה השלטוני לא הושלם, וכן את הכלל שלפיו בית המשפט צריך לעשות רק את המינימום המתחייב ולא מעבר לכך, כשמדובר בהתערבות בשיקול הדעת הממשלתי.

הדרך הנכונה לקרוא את החלטתו של סולברג איננה שבג"ץ אינו מתכוון להתערב בהדחתה של היועצת, אלא שהוא מסרב לעשות זאת עוד לפני ישיבת ועדת שיקלי

ולכן – הדרך הנכונה לקרוא את החלטתו של סולברג איננה שבג"ץ אינו מתכוון להתערב בהדחתה של היועצת, אלא שהוא מסרב לעשות זאת עוד לפני ישיבת ועדת שיקלי. הרצון לפטור את בהרב-מיארה מהזובור הצפוי לה בוועדה, איננו מהווה לדעת השופט סיבה מספקת לעצור את ההליך, שטרם הגיע לסיומו.

קל לראות בהחלטתו של סולברג מעין השלכתה של היועצת מתחת לגלגלי הממשלה, אך ניתן גם לראות בה אמירה אחרת: אם בית המשפט יידרש לעצור את הליך ההדחה, הוא יעשה זאת ברגע האחרון בהחלט, ותוך ההתערבות המזערית ביותר האפשרית בפעולות הממשלה.

"הכלל המושרש", כתב סולברג, "שאף הופעל אך לאחרונה, הוא כי בית משפט זה אינו נדרש לטענות הנוגעות לעניין מסוים, בטרם התקבלה החלטה סופית של הרשות המוסמכת לגבי אותו עניין. הדברים יפים ביתר שאת, מקום שבו מבוקש למנוע מהרשות הרלוונטית לקיים דיון באותו עניין. בהיעדר החלטה סופית – אין מדובר בצעד בלתי הפיך".

זמן קצר לאחר פרסום ההחלטה, החליט סולברג בצעד חריג לפרסם נוסח עדכני, שבו הוסיף עוד כמה מילים בסוף אותה פיסקה: "לפיכך, לא ראיתי ליתן צו ביניים בשלב זה".

שר התפוצות עמיחי שיקלי (צילום: תומר נויברג/פלאש90)

לאמירה זו, שסולברג בחר לחדד לאחר שכבר נשמעו התגובות להחלטתו, חשיבות רבה: למעשה הוא מאותת כי הדלת לא נסגרה על האפשרות שבית המשפט בכל זאת יעצור את המרוץ להדחתה של בהרב-מיארה, עוד לפני שההדחה תושלם. השאלה אם הצ'ק הזה ייפרע, בוודאי תתברר בזמן הקרוב ביותר.

גילוי נאות: עו"ד יובל יועז מייצג את "משמר הדמוקרטיה הישראלית" בעתירות נגד כללי ההדחה של היועצת המשפטית לממשלה.