עוד מספר שבועות לסיום החופש הגדול ולקראת חגי תשרי ואנו עומדים בפני אתגרים עם הילדים והנוער, אתגרים פשוטים או מורכבים יותר, כדוגמת שתי הבנות בראשון לציון שקפצו מהגג, אחת מהן קיפחה את חייה והשנייה נפצעה.

בעידן של משברים מתחלפים ואי־ודאות מתמדת – החל מאירועים ביטחוניים ועד שינויים חברתיים וטכנולוגיים מהירים – ילדים ובני נוער נחשפים למציאות מורכבת ומטלטלת. מחקרים עדכניים מראים כי חשיפה מתמשכת זו אינה חולפת ללא השפעה, והיא עלולה להוביל לשורה של גורמים ותוצאות שליליות.

בעידן של משברים מתחלפים ואי־ודאות – ילדים ונוער נחשפים למציאות מורכבת ומטלטלת, ביטחונית, חברתית וטכנולוגית ועוד. מחקרים עדכניים מראים כי חשיפה מתמשכת זו אינה חולפת ללא השפעה

כך למשל, נמצא במחקר שפורסם בכתב העת The Lancet Planetary Health (יולי 2025) על ידי חוקרים מאוניברסיטת סטנפורד, כי בני נוער החשופים למשברי אקלים חוזרים סובלים פי שניים יותר מחרדה ופי שלושה יותר מדיכאון בהשוואה לקבוצת ביקורת.

מחקר ישראלי נוסף, שנערך על ידי מרכז "מיטיב" בשיתוף אוניברסיטת רייכמן לאחר אירועי אוקטובר 2023, הצביע על עלייה חדה של 54% בתסמיני חרדה ו-37% בתסמיני דיכאון בקרב ילדים ובני נוער בישראל. זאת תוך שהחוקרים מציינים כי חשיפה מתמשכת לאירועים טראומטיים מאיצה תופעות אלו (Ynet, יוני 2024), דבר שמתחבר לאירועי אוקטובר 2023 אצלנו בישראל.

במקביל, מחקר של ארגון ה-CDC בארה"ב (2023) גילה כי גם גורמים כמו שימוש מוגבר ברשתות חברתיות, שינה מופרעת ותחושת בדידות תורמים לעלייה של כ-40% בתחושות של ייאוש וחוסר תקווה בקרב צעירים.

גורמים אלו מובילים לעיתים קרובות לירידה בהישגים הלימודיים, לקשיים בוויסות רגשי והתנהגותי, ובמקרים קיצוניים אף להתפתחות הפרעות פוסט-טראומטיות (PTSD) ומחשבות אובדניות, כפי שעולה מהספרות המחקרית העוסקת בהשפעות של משברים על בני נוער (Leverett et al, 2020).

נשאלות השאלות, כיצד ניתן לסייע לילדים ולנוער לצלוח תקופות אלו מבלי לאבד את תחושת הביטחון, ואיך הופכים את החוסן הנפשי למיומנות נרכשת? ברשומה זו אתמקד בהורים שאמורים להוות עבור ילדיהם "אי של חוסן" בלב ים סוער.

בעידן של משברים מתחלפים ואי־ודאות מתמדת, הורים משמשים כמגדלור מרכזי וחיוני ביותר עבור ילדיהם. כדי למלא תפקיד זה בהצלחה, עליהם לפעול באופן מודע ולספק לילדים לא רק מסגרת בטוחה, אלא גם ארגז כלים רגשי.

מחקר ישראלי שנערך לאחר אוקטובר 2023, הצביע על עלייה חדה של 54% בתסמיני חרדה ו-37% בתסמיני דיכאון בקרב ילדים ונוער בישראל. לפי החוקרים, חשיפה מתמשכת לאירועים טראומטיים מאיצה תופעות אלו

הנקודות הבאות, בדמות "נורות", מפרטות כיצד ניתן לעשות זאת, החל מטיפול עצמי של ההורה ועד בניית מיומנויות התמודדות אצל הילדים.

נורת הקשר ההורי כבסיס יציב

התפקיד הראשון והחשוב ביותר של ההורה בתקופה משברית הוא לספק עוגן רגשי. בעוד שהעולם החיצוני עשוי להיראות כאוטי ובלתי צפוי, הקשר החם והיציב עם ההורים הוא המפלט הבטוח. ילדים ובני נוער זקוקים לדעת שיש מבוגר אחראי שאפשר לסמוך עליו, ושהוא מסוגל להכיל את הרגשות הקשים שלהם. קשר כזה מאפשר להם לחוש ביטחון גם כששגרת חייהם משתנה, ומעניק להם את הלגיטימציה לבטא פחדים, כעס ותסכול מבלי חשש משיפוט (2025 Grossmann et al).

צרו "זמן חיבור" יומי – הקדישו בכל יום 15-20 דקות של זמן איכות, אחד על אחד, עם כל ילד. בזמן הזה, הטלפון בצד, וכל תשומת הלב מוקדשת אך ורק לילד. אתם יכולים לשחק במשחק קופסה שהוא אוהב, לשוחח על היום שלו או סתם להתכרבל יחד. זמן זה מספק עוגן רגשי ומזכיר לילד שהקשר שלכם חזק וקיים, גם כששאר העולם סוער.

נורת ניהול הרגשות של ההורה עצמו

כדי להיות "אי של חוסן", על ההורה לטפל קודם כל בעצמו. ילדים קולטים היטב את מצבם הנפשי של הוריהם. אם ההורה עצמו שרוי בחרדה מתמדת, קשה לו לספק את היציבות לה הילדים זקוקים. לכן, חשוב שהורים יזהו וינהלו את רגשותיהם, ימצאו לעצמם דרכים לפרוק מתחים (שיחה עם חבר, פעילות גופנית, תחביב), ואם יש צורך – יפנו לעזרה מקצועית. כשההורה שקט ומכיל, הוא משדר מסר של שליטה ותקווה, המאפשר לילדים ללמוד ממנו כיצד להתמודד עם אתגרים (2018. Buss et al).

התפקיד הראשון והחשוב ביותר של ההורה בתקופה משברית הוא לספק עוגן רגשי. בעוד שהעולם החיצוני עשוי להיראות כאוטי ובלתי צפוי, הקשר החם והיציב עם ההורים הוא המפלט הבטוח

תרגול "נשימת המצפן" – כאשר אתם חשים מתח או חרדה, עצרו לרגע ובצעו תרגיל נשימה פשוט. עצמו עיניים ודמיינו מצפן: שאפו אוויר במשך 4 שניות (לצפון), עצרו את הנשימה ל-4 שניות (למערב), נשפו במשך 4 שניות (לדרום) ועצרו שוב ל-4 שניות (למזרח). תרגול זה לוקח דקה בלבד ומסייע לכם להירגע, כך שתוכלו לחזור למצב של נוכחות והכלה עבור ילדיכם.

נורת השגרות הקטנות והביטחון הגדול

אחד הכלים החזקים ביותר בחיזוק החוסן הוא שמירה על שגרה. בעידן משברי, שגרה מספקת תחושה של נורמליות ושל סדר בתוך הכאוס. אין צורך להקפיד על לוח זמנים נוקשה, אלא ליצור עוגנים יומיומיים קבועים, כמו ארוחה משפחתית משותפת, סיפור לפני השינה, או פעילות קבועה בשעות אחר הצהריים. עוגנים אלו מספקים תחושה של יציבות ומזכירים לילדים שבתוך כל הסערה, יש עדיין דברים שאפשר לסמוך עליהם. זה הזמן להתחיל להתרגל לשגרות גם בתוך החופש ולקראת החזרה ללימודים (2019. P.J. Fisher and K.A. Shaffer).

בנו לוח זמנים ויזואלי – הכינו לוח מחיק או דף גדול בבית ועליו רשמו או ציירו את סדר היום הקבוע: שעת קימה, ארוחת בוקר, זמן למידה, זמן משחק, ארוחת ערב וכו'. חשוב שהלוח יכלול גם פעילויות מרגיעות או מהנות. לוח הזמנים מספק תחושה של יציבות ושליטה ומפחית את הצורך של הילדים לשאול שוב ושוב "מה נעשה עכשיו". זהו תרגיל מצוין לפתיחת שנת הלימודים הקרובה.

שיח פתוח וכנה, מותאם לגיל

חשוב לדבר עם ילדים על המצב, אך בצורה מותאמת לגילם. אין להסתיר מהם את המציאות, אך גם אין להעמיס עליהם יתר על המידה. המסר המרכזי צריך להיות: "אנחנו כאן אתך, ונדאג לך" (2020. Reiner, A. & Boudreau, L).

• לילדים צעירים: שיח פשוט ומחזק, תוך מתן דגש על פעולות ההגנה שהם עושים ("אנחנו נשארים בבית כי זה הכי בטוח עכשיו").
• לבני נוער: שיח פתוח יותר, שמאפשר להם להביע דעות, תסכולים ולשתף במחשבותיהם, תוך כדי שמירה על גבולות ומתן מסגרת תומכת.

אחד הכלים החזקים ביותר בחיזוק החוסן הוא שמירה על שגרה. בעידן משברי, שגרה מספקת תחושה של נורמליות ושל סדר בתוך הכאוס. אין צורך להקפיד על לוח זמנים נוקשה, אלא ליצור עוגנים יומיומיים קבועים

השתמשו בשאלות פתוחות, במקום לשאול "אתה בסדר?", שאלה שמובילה בדרך כלל לתשובה "כן" או "לא", נסו להשתמש בשאלות פתוחות המזמינות שיח. לדוגמה: "מה הדבר שהכי הפתיע אותך היום?", "מה הדבר שהכי הפחיד אותך?", או "איך אתה מרגיש היום?". שאלות כאלו מאפשרות לילד לפתוח את הלב ולשתף ברגשות ובתחושות שלו.

נורת פיתוח מיומנויות התמודדות ועידוד עצמאות

בתוך המרחב הבטוח שההורה יוצר, ניתן ללמד את הילדים מיומנויות להתמודדות. לדוגמה, לעודד אותם לזהות את הדברים הטובים הקטנים בחייהם (הכרת תודה), להציע להם לבצע פעילות שמפחיתה מתח (ציור, האזנה למוזיקה), ולפתח חשיבה חיובית. יתרה מכך, מתן אחריות קטנה שתואמת את גילם – כמו עזרה במטלות הבית או תכנון פעילות משפחתית – יכול להעניק להם תחושה של שליטה, ובכך להפחית את תחושת חוסר האונים (2017. S.M. Jones).

תנו לילדים לבחור בבחירות קטנות – במהלך היום, תנו לילדים לקבל החלטות קטנות ועצמאיות. לדוגמה, שאלו אותם "איזה סרט רוצים לראות הערב?", "איזה משחק נשחק?" או "מה רוצים שנכין לארוחת ערב?". מתן יכולת בחירה בנושאים קטנים מחזיר להם תחושה של שליטה על חייהם ומלמד אותם שקולם נשמע ומשפיע.

נורת ההורה כמודל לחיקוי

ילדים לומדים מתוך צפייה. כאשר הורה מפגין חוסן – מתמודד עם קשיים בצורה בונה, מביע תקווה לעתיד, ומוצא דרכים יצירתיות להתגבר על אתגרים – הוא משמש עבור ילדיו מודל לחיקוי עוצמתי. הדגמת חוסן אינה אומרת שאסור להביע חולשה או עצב, אלא להראות שגם כשמרגישים כך, אפשר להתמודד ולהמשיך הלאה (2021. G. O'Connor, et al).

שתפו בתהליך ההתמודדות שלכם – הראו לילדים שלכם כיצד אתם מתמודדים עם קשיים. לדוגמה, אם אתם מרגישים תסכול או עייפות, אמרו בקול רם: "היום היה לי יום קשה, אבל אני הולך לשתות כוס תה חם ולהקשיב למוזיקה כדי להירגע". כך אתם מנרמלים את הרגשות הקשים ומלמדים אותם כיצד ליישם אסטרטגיות התמודדות יעילות.

ילדים לומדים מתוך צפייה. כאשר הורה מפגין חוסן – מתמודד עם קשיים בצורה בונה, מביע תקווה לעתיד, ומוצא דרכים יצירתיות להתגבר על אתגרים – הוא משמש עבור ילדיו מודל לחיקוי עוצמתי

חוסן אינו תכונת אופי נדירה, אלא מיומנות נרכשת, וכאשר ההורים הופכים ל"מגדלור" של יציבות בלב הסערה, הם מציידים את ילדיהם בכלים פנימיים שיאפשרו להם לא רק לשרוד את המשברים, אלא גם לצמוח ולשגשג מתוכם.

אשת חינוך ואקדמיה. עוסקת בחקר השחיתות השלטונית ובחקר החוסן האישי, הקהילתי והלאומי בארגונים פרטים וציבוריים ובמערכת החינוך בפרט. מרצה וחברת סגל במכללת אורנים ועמיתת מחקר באוניברסיטת אריאל ובמוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית. מנכ"לית מרכז מגדלורים – הכוונה לחוסן מיטבי, מרכז שמעניק שירותי הרצאות, סדנאות וימי עיון בתחומי חוסן וחברה בוערים.