JavaScript is required for our website accessibility to work properly. דפנה צרויה: על הקשר שבין תהלוכה דתית בברזיל למחאה בישראל | זמן ישראל

על הקשר שבין תהלוכה דתית בברזיל למחאה בישראל

תהלוכת Círio de Nazaré 2017 בעיר בלם בברזיל (צילום: J Brarymi / iStock)
J Brarymi / iStock
תהלוכת Círio de Nazaré 2017 בעיר בלם בברזיל

מדי שנה, בחודש אוקטובר, משנה העיר בלם (בית לחם belem), שבצפון ברזיל את פניה. מיליוני אנשים מברזיל ומהעולם, מגיעים לכבד את אחת החגיגות הדתיות הגדולות בתבל. טקס בן יותר משלוש מאות שנה לכבודה של "גבירתנו מנצרת" (Nossa Senhora de Nazaré), הלוא היא "מרים הבתולה". מן הדמויות האהובות ביותר בנצרות הברזילאית.

במהלך ימי החג, שהוכר על ידי אונסק"ו כאתר מורשת תרבות עולמית, מתקיימים בעיר אירועים וטקסים דתיים רבים. שיא החגיגות הוא בתהלוכה הנערכת ביום האחרון, Círio de Nazaré, שנמשכת לאורך שלושה קילומטרים. מן נהר האמזונס ועד הכנסייה המרכזית בעיר.

במהלך ימי החג, שהוכר על ידי אונסק"ו כאתר מורשת תרבות עולמית, מתקיימים בעיר אירועים וטקסים דתיים רבים. שיא החגיגות הוא בתהלוכה הנערכת ביום האחרון, Círio de Nazaré, שנמשכת לאורך שלושה קילומטרים

התהלוכה עוברת בשדרה המרכזית של העיר, משני צידי הרחוב, עצי מנגו ענקיים נוטפי פרי. מחלונות הבתים והמרפסות המקושטות בבלונים ובסרטים צבעוניים. עשרות אנשים המשקיפים על השיירה. אך הדרך עצמה, הכמעט אינסופית, היא ליבה של החוויה.

בראש התהלוכה צועד הארכיבישוף, ולצידו נישא פסלה המוזהב של "גבירתנו מנצרת". על פי המסורת, הפסל הובא מישראל כבר במאה הראשונה לספירה. הוא מונח על במה קטנה, מקושטת בפרחים. קשורה לחבל עבה וארוך, ה־Corda. בחבל אוחזים מאות אלפי אנשים הצועדים ברגל. לבושים בלבן, לעיתים יחפים, חלקם בוכים, אחרים שרים, מתפללים. כולם מבקשים לגעת באותו חבל.

החבל הזה הוא לבו הפועם של האירוע. אלפים ממתינים שעות ארוכות רק כדי להניח עליו יד. נדחסים, נופלים וקמים שוב. מתוך אמונה שמגע אחד יספיק לברכה, למחילה, או אולי לנס קטן. לא מדובר רק בטקס דתי, זהו מעשה קהילתי עצום המאחד עניים ועשירים, מאמינים אדוקים וספקנים. כולם מושכים יחד באותו כיוון, תרתי משמע. כדי לקדם את הבמה שעליה "פסל מריה" נמצא. מאמינים באמונה שלמה בתקווה.

באחד מביקוריי בעיר בלם, נפל בחלקי להשתתף בתהלוכה הזו. לרגע קצר החזקתי בחבל. הוא היה עבה, בוצי, מחליק. כמעט בלתי אפשרי לאחיזה. סביבי נדחקו אלפי אנשים. תפילות נישאו באוויר, מוזיקה, ריח קטורת וזיעה התערבבו זה בזה. זו הייתה חוויה עוצמתית ומטלטלת, לא דתית במובן האורתודוקסי, אלא אנושית מאוד. הרגשתי חלק ממשהו גדול ממני. תנועה אחת של גוף ורוח.

החבל הזה הוא לבו הפועם של האירוע. אלפים ממתינים שעות ארוכות רק כדי להניח עליו יד. נדחסים, נופלים וקמים, מתוך אמונה שמגע אחד יספיק לברכה, למחילה, או אולי לנס קטן. לא מדובר רק בטקס דתי, זהו מעשה קהילתי

המוני המפגינים בישראל, העלו בי תחושה דומה לזו שחוויתי אז, כשהחזקתי את החבל ההוא בברזיל. תנועה אחת של גוף ורוח.

לכאורה, אין קשר בין דבקות קתולית באמזונס לבין כאב לאומי במזרח התיכון. אבל, כשבוחנים את שני האירועים הללו דרך עדשת "התהלוכה", כמעשה אנושי לביטוי צורך עמוק, מתגלים ביניהם קווים מקבילים מפתיעים.

הדמיון הראשון הוא השימוש במרחב הציבורי.

בבלם, ה־Círio אינו יכול להתקיים בין כותלי הכנסייה. הוא חייב לפרוץ לרחוב, למלא את הכיכרות והכבישים. להפוך את המרחב הציבורי לבמה של אמונה וקהילה. המשיכה הפיזית בחבל, ה־Corda, היא תמצית הדבקות. המאמין משתמש בגופו כדי לבקש נס או להודות עליו, תוך התמזגות עם ההמון.

באופן דומה, העצרות והצעדות למען החטופים בישראל, ואחרי שהוחזרו כל החטופים החיים – למען החללים שנשארו עדיין בעזה, אינן מסתפקות במדיה או ברשתות החברתיות. הן זקוקות למרחב הפיזי, לכיכרות, לכבישים, לגשרים, לנתיבי איילון.

כשאלפים יוצאים החוצה, הם כופים את כאבם על המרחב הציבורי והופכים את הכאב האישי לצעקה משותפת. הרחוב הופך למקום שבו הסבל של היחיד נטמע בכאב הקולקטיבי.

עצרת בכיכר החטופים בתל אביב בקריאה לשחרור החטופים המוחזקים בעזה, 17 במאי 2025 (צילום: אבשלום ששוני/פלאש90)
עצרת בכיכר החטופים בתל אביב בקריאה לשחרור החטופים המוחזקים בעזה, 17 במאי 2025 (צילום: אבשלום ששוני/פלאש90)

נקודת דמיון נוספת היא הפנייה לגורם עליון, כוח שנמצא מעבר ליכולת הפרט.

בבלם, המאמין הקתולי יודע שאינו יכול לרפא את עצמו לבדו. הוא פונה ל"גבירה מנצרת". לכוח המטאפיזי המסוגל לחולל נס. המשיכה בחבל היא תפילה גופנית, בקשה מוחשית למגע עם העל טבעי.

המשיכה הפיזית בחבל היא תמצית הדבקות. המאמין משתמש בגופו כדי לבקש נס או להודות עליו, תוך התמזגות עם ההמון. גם העצרות והצעדות למען החטופים בישראל נזקקו למרחב הפיזי, לכיכרות, לכבישים

בישראל, הקריאה מופנית לממשלה, לקבינט, לממשל האמריקאי. גורמים שנתפסים כבעלי כוח עליון. כאלה שיכולים לחולל את ה"נס" של השבת החטופים.

ובשני המקרים, יש התמסרות טוטלית למען האחר.

בברזיל, ההליכה מוקדשת ל"מרים הבתולה". בישראל, למען החטופים ובני משפחותיהם, כעת למען החללים שבהם ובני משפחותיהם. זהו ביטול האישי למען הקולקטיבי, מיזוג של רצון פרטי לתוך מאבק לאומי או רוחני.

הפגנה למען שחרור החטופים ונגד הממשלה ליד הקריה בתל אביב, 12 ביולי 2025 (צילום: אריק מרמור/פלאש90)
הפגנה למען שחרור החטופים ונגד הממשלה ליד הקריה בתל אביב, 12 ביולי 2025 (צילום: אריק מרמור/פלאש90)

גם המאמץ הפיזי ממלא תפקיד משמעותי בשני האירועים.

בבלם, ההליכה הארוכה והמשיכה בחבל נתפסות כמעשה כפרה, תשלום אישי עבור נס מתבקש.

בישראל, הצעדות הארוכות, בחום, בגשם, הבכי, הם ביטוי להזדהות ולכאב. הכאב הפיזי הקטן שהמפגין חווה, הוא דרך להתקרב במעט לכאב העצום של המשפחות.

המכנה המשותף ברור.

לפעמים, כדי להשיג את הבלתי אפשרי, צריך לצאת מהבית. להפוך את הכאב הפרטי לצעקה ציבורית. לבטא אותה לא במילים, אלא בצעדים, בזיעה, בנוכחות פיזית שמטלטלת את השגרה.

 

ה־Círio היא מסורת דתית עתיקה. ההפגנות למען החטופים הן מאבק אזרחי עכשווי. אבל שתיהן מוכיחות שהדחף האנושי להתכנס, לצעוד, להיאבק ולדרוש נס אלוהי, מדיני או הומניטרי, היא השפה האוניברסלית של התקווה.

 

אולי זו המשמעות העמוקה ביותר של החיבור בין בלם לתל אביב.
בשני המקומות משתמשים האנשים בטקס ההליכה ההמוני כדרך אחרונה לתקן עולם פגוע. כשהמילים נגמרות והתקווה מתמעטת, נותר רק לצעוד. להיאחז, למשוך, להזיע ולזכור שאנחנו יחד.

המכנה המשותף ברור. לפעמים, כדי להשיג את הבלתי אפשרי, צריך לצאת מהבית. להפוך את הכאב הפרטי לצעקה ציבורית. לבטא אותה לא במילים, אלא בצעדים, בזיעה, בנוכחות פיזית שמטלטלת את השגרה

בין הרחובות הלחים של בלם לרחובות הלוהטים בישראל נמתח חבל בלתי נראה. עשוי מאותו חומר: אמונה באדם, בחברה, ובאפשרות שהבלתי אפשרי עוד יתרחש.

כי בסופו של דבר, המחאה היא ה"תפילה של הדמוקרטיה".

צעדה לירושלים בקריאה לשחרור החטופים ובמחאה על הדחת ראש השב"כ, 18 במרץ 2025 (צילום: יונתן זינדל / פלאש90)
צעדה לירושלים בקריאה לשחרור החטופים ובמחאה על הדחת ראש השב"כ, 18 במרץ 2025 (צילום: יונתן זינדל / פלאש90)

וברגעים אלו ממש, נכתבות עבודות דוקטורט על המחאה. על סיבותיה, הישגיה וכישלונותיה. עוד רבות ייכתב עליה בדברי ימי המדינה והעמים.
אבל בעיניי, זו בראש ובראשונה תזכורת אנושית אחת.
כמו בבלם, גם אצלנו, התקווה מתחילה באנשים.

דפנה צרויה היא אזרחית ותיקה, תל אביבית. פעילה ויזמית חברתית. נציגת תל אביב במועצת האזרחים הוותיקים הארצית, שהוקמה על ידי הגוינט וקרן דליה ואלי הורביץ. בעלת הפודקאסט "בטל בשישים", שבו יחד עם שני שותפים מדברים על הגיל השלישי מזווית ייחודית ועם הומור.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 863 מילים
כל הזמן // שבת, 30 במאי 2026
מה שחשוב ומעניין עכשיו
ארה"ב במו"מ עם איראן, האש נמשכת בלבנון

צה"ל: נערכים להתגברות הירי לצפון; אין שינוי בהנחיות

בצוהריים הופעלו לראשונה מאז הכרזת האש בלבנון אזעקות באזור צפת, ראש פינה ויישובים באזור. הלילה נפלה רקטה בקריית שמונה, ללא נפגעים ● יועצו של חמינאי: טראמפ בוגד בדיפלומטיה; הגסת׳: ארצות הברית מוכנה לחדש את התקיפות נגד איראן אם לא יושג הסכם

לכל העדכונים עוד 5 עדכונים

הפה של מאי גולן לא רק דוחה, הוא גם מסכן את ישראל

בשבוע שעבר, השרה לשוויון חברתי מאי גולן עלתה לנאום במליאת הכנסת והטיחה בחבר הכנסת גלעד קריב ממפלגת הדמוקרטים שהוא "מחתן כלבים בבתי הכנסת ההזויים שלך".

כידוע, גלעד קריב אינו מפקד פלגה ביחידת עוקץ הצה"לית ולא אחראי על צוותי כלבנים, אלא אחד ממנהיגי היהדות הרפורמית בישראל.

צח בורוביץ' הוא מנכ"ל חברת "הקבינט" קשרי ממשל ולובינג, ובעברו איש המועצה לביטחון לאומי במשרד ראש הממשלה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 548 מילים
הזמן הירוק
הזמן הירוק
סיכום השבוע בסביבה

אנרגיות של מלחמה בעמק

חברי קיבוץ גבעת חיים מאוחד הצביעו נגד הקמת תחנת כוח גזית, אבל זו רק התחנה הראשונה במאבק שמסעיר את עמק חפר ● אתרי הטבע בצפון שוב נסגרו בגלל המלחמה, והישראלים מתנתקים מחבל ארץ שאין לו תחליף ● הגשר החדש מעל הירקון אלגנטי ומזמין אבל נטול צל ● וגם: רשתות ישנות ממטעי הבננות מגנות על חיילים בלבנון

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 1,682 מילים
אמיר בן-דוד

בינה מלאכותית, רגשות אמיתיים

בימים האחרונים עורר ראש הממשלה בנימין נתניהו סערה ציבורית לאחר ששיתף סרטון תחת הכותרת "ביביסט, לא חצי בן אדם". הסרטון מציג סצנה משפחתית הבנויה כפרודיה על "יציאה מהארון": בן צעיר מתיישב מול הוריו, והם מבטיחים לו שיאהבו אותו בכל מקרה. אלא שהגילוי הדרמטי אינו נטייה מינית אלא זהות פוליטית: "אני ימני. אני ביביסט".

מכאן מתגלגלת הסצנה לתגובה מבוהלת של המשפחה הליברלית כביכול, שמתקשה ליישב בין דמותו של הבן המשכיל, עובד ההייטק וקורא הספרים, לבין האפשרות שהוא תומך בנתניהו. הסרטון הפוליטי והבוטה טוען, שבישראל קיימים "ביביסטים בארון", אנשים שמסתירים את עמדתם מפני סביבה חברתית, מקצועית ותרבותית שמביטה בהם בבוז.

פרופ׳ אלון קורנגרין הוא ביופיזיקאי. ראש המרכז לחקר המוח של אוניברסיטת בר-אילן. אב מודאג, בעל צייתן, מדען משוטט, רץ איטי, צלם חובב, קורא נלהב, חצי-חנון, אנטרופאי ראשי, עצלן כושל.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
מעניין כתרגיל וכחו ר למחשבה, אך לטעמי ראוי להוסיף לכל אחד מהכלים שתי משימות מקדימות: 1. "לצפות" בסרטון שבו מדובר ושאליו מתייחס הטור. 2. להגדיר מהו "ביביסט" (לפחות באחת מהתגובות שמתייחסת... המשך קריאה

מעניין כתרגיל וכחו ר למחשבה, אך לטעמי ראוי להוסיף לכל אחד מהכלים שתי משימות מקדימות:
1. "לצפות" בסרטון שבו מדובר ושאליו מתייחס הטור.
2. להגדיר מהו "ביביסט" (לפחות באחת מהתגובות שמתייחסת לכל "ימני" באשר הוא).

לפוסט המלא עוד 1,259 מילים ו-2 תגובות

צללים, גלימות ואקסטזה קתולית

בגלריה הלאומית בלונדון עלתה החודש תערוכה של אחד מגדול ציירי תור הזהב הספרדי ● בין קדושים מעונים שמתלבשים כמו דוגמני צמרת ועד ללימונים הכי משכנעים בתולדות האומנות, פרצ'סקו דה סורבראן מתגלה כגאון שצייר את האמונה – אך הלב שלו היה בכלל באופנה

לכתבה המלאה עוד 1,476 מילים

למקרה שפיספסת

סיפור לשבת דו-קרב

ב-1971 יצא למסכים סרט מינורי של במאי צעיר ולא מוכר, שזה היה סרטו העלילתי הראשון. שמו של הבמאי היה סטיבן שפילברג. ככל שהסרט, שצולם בשלושה עשר יום בלבד, נחשב מינורי, עדיין הוא צבר מוניטין ונעשה מוכר וידוע. 

עד כדי כך היה הסרט מוצלח, עד שמבקרי קולנוע היללו את הבמאי הצעיר שהפך סרט בתקציב זעום לאחד מסרטי האקשן המותחים של תקופתו. אני לא ממש זוכר אם מישהו מהמבקרים ניבא לבמאי הסרט הזה עתיד גדול.

"הזמן של הדי בן-עמר" הוא בלוג אישי בזמן ישראל, הכולל סיפורים ורשמים. הדי בן-עמר הוא סופר וחבר יד חנה, שפרסם ספרים כמו "בשם שמים" ו"הביוגרפיה החולנית של הדי בן-עמר", ומביא בכתביו סיפורים אמיתיים מהחיים המשלבים הומור וביקורת.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 1,133 מילים
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

השבוע התברר סופית שאף אחת ממטרות המלחמה לא הושגה

שלושה חודשים למלחמת איראן השנייה, ואף אחת מהמטרות שהוצבו בתחילתה לא הושגה במלואה ● חזבאללה קורא להפלת הממשלה הלבנונית, הלחימה בדרום לבנון הולכת ומתגברת ● ארדואן מרסק את האופוזיציה ומעצב אותה מחדש ● והשבוע ב-1946: ירדן הופכת למדינה עצמאית ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזה"ת

לכתבה המלאה עוד 1,186 מילים

תגובות אחרונות

מלחמת האזרחים של גולי איראן

קונגרס חירות איראן (IFC) התכנס לאחרונה בלונדון במטרה ליצור חזית אחידה נגד ממשל האייתוללות, אך נתקל באלימות מצד תומכי השאה לשעבר שהולכים ומקצינים ● כעת, חברי הארגון מנסים לנווט בין פלגים מסוכסכים, להקים "ממשלה" חלופית, לשמור על מרחק בטוח מישראל ולזכות באמונו של העם האיראני בדרך להפלת המשטר

לכתבה המלאה עוד 2,328 מילים
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
בֶּן גְּבִיר 303

הגיע הזמן שפוליטיקאים יפסיקו להישאל אם הם מתחייבים לא להיכנס לממשלה עם המפלגות הערביות ויעומתו עם השאלה הקיומית החשובה באמת: האם הם מתחייבים לא להיכנס לממשלה עם איתמר בן גביר

לכתבה המלאה עוד 835 מילים

התסבוכת הפלילית של רומן גופמן

מסמך הראיות שהגישה היועמ"שית לבג"ץ מוכיח מעבר לכל ספק כי המועמד לראשות המוסד שיקר בפרשת הפעלתו של אורי אלמקייס - ומניח תשתית מספקת לחקירה פלילית על שיבוש מהלכי משפט ● הנזק שגופמן גרם חמור לא פחות - ואולי אף יותר - מהנזק שגרמה הפצ"רית לשעבר ● גורלו לא צריך להיות לא שונה מגורלה ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 936 מילים ו-1 תגובות

נתניהו רוצה ניצחון מוחלט על רשימת הליכוד לכנסת

הפחד מנציגי המחוזות העלה אצל נתניהו רעיון ישן של הקמת ועדה מסדרת שתקבע את הרכב הרשימה לכנסת ● בפגישה בלשכתו הוא עשה "כיפה אדומה" לשרים הבכירים כשהביא ראשי ערים שדרשו להעניק לו שליטה כמעט מוחלטת באמצעות שריונים ● הבכירים שחוששים לאבד את כוחם מתנגדים בתוקף, אבל נראה שבסוף ראש הממשלה יכופף שוב את המפלגה ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 774 מילים
סקר זמן ישראל
הסקר השבועי
YT
של יוסי טאטיקה

רוב המצביעים - ואפילו בגוש הקואליציה - מתנגדים לישיבה עם המפלגות החרדיות

גם מצביעי הימין מאבדים סבלנות כלפי השותפות עם ש"ס ויהדות התורה, כאשר רוב בוחרי עוצמה יהודית והציונות הדתית מתנגדים לקואליציה איתן - כך עולה מסקר חדש שערך יוסי טאטיקה ● במקביל, מגמת ההתחזקות של איזנקוט נמשכת ומפלגת ישר מזנקת לשיא של 18 מנדטים ● ואילו איחוד אפשרי של המפלגות הערביות עלול לטרוף שוב את הקלפים

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 503 מילים ו-2 תגובות

עיניים עצומות לרווחה

ריאיון טענה מפוקפקת של תקיפה מינית באמצעות כלב אפשרה לישראלים לפטור בשאט נפש את תחקיר "הניו יורק טיימס" על אלימות מינית נגד אסירים פלסטינים ● עו"ד שרי בשי, מנכ"לית הוועד נגד עינויים - ומי שסיפקה לכתב העיתון חלק מהעדויות - עומדת מאחורי הטענות הקשות ומסבירה מה קרה לנו מאז השבעה באוקטובר ● "אין תרבות שמענה, יש כוח שמענה. וכשנותנים לאנשים כוח בלתי מרוסן, הם תמיד ינצלו אותו לרעה"

לכתבה המלאה עוד 4,124 מילים

גפני גילה את הפמיניזם כשצריך להציל את הפטור מגיוס

חוק המעונות הוא לא מאבק על נשים חרדיות אלא עוד פרק במלחמת ההתשה של המפלגות החרדיות נגד שירות ושוויון ● גפני עטף את פטור הגיוס באריזה פמיניסטית, יהדות התורה השתמשה בוועדת חקירה ממלכתית כקלף מיקוח, והליכוד שוב הוכיח שאין לו קו אדום כשמדובר בהישרדות הקואליציה ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 688 מילים

מלכודת הדבש האיראנית

המשטר באיראן לא נפל ולא השתנה: הוא נותר כוחני ותאב נקם ● חילופי האש במפרץ בוחנים את גבולות הפסקת האש, אבל המטרה המיידית של טהרן היא כסף: לנצל את רצונו של טראמפ בשקט עד אחרי המונדיאל כדי לשחרר מיליארדים מוקפאים ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 693 מילים ו-1 תגובות
הקורא בקלפי
הקורא בקלפי
תקשורת, פוליטיקה ושקרים אחרים

שנ"צ במושב האחורי לא יפיל את נתניהו

תיעוד הקמפיין של גדי איזנקוט ב"עובדה" היה ההפך מסרט מלחמה: שיוט אגבי ונינוח ברכב ממפגש למפגש, והירדמות קצרה בתווך, במושב האחורי ● הכריזמה הדובית של איזנקוט מוסמסה לגמרי ● אולי זה מספיק כדי להפוך לראש ממשלה, אבל הרושם הוא שחסר כאן קרב: חזרה מיוזעת מיום ארוך של התחככות, צרידות חרוכה ממאמץ בלתי פוסק לשכנע אנשים, תחושה שמישהו נלחם על זה באמת ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 858 מילים
התחברו לזמן ישראל

רוצים להגיב לכתבות? התחברו עכשיו

  • לכל תגובה עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
  • העמוד שלך בזמן ישראל יציג את כל התגובות שפרסמת באתר
  • קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
הערה: כאשר אתם מתחברים לזמן ישראל אתם מסכימים לתנאי השימוש
Register to continue
Or Continue with
Log in to continue
Sign in or Register
Or Continue with
שלחנו לך אימייל
לינק לקביעת סיסמה חדשה מחכה לך בתיבה
סגירה
בחזרה לכתבה

עיתונות איכותית מתקיימת בזכות קוראים שתומכים בה

תמכו בנו

עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.

ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.

תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.