השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נדרש על ידי בית המשפט המחוזי בירושלים לשקול מחדש את החלטתו שלא לקדם את תנ"צ רותי האוסליך, חוקרת במשטרה העוסקת בתיקי הסתה.
האוסליך היא הקצינה השנייה שבן גביר סירב לאשר את קידומה בניגוד לעמדת הדרג הפיקודי הבכיר, על רקע ביקורת גוברת כי הוא משתמש במינויים ככלי להפעלת לחץ פוליטי על המשטרה.
בית המשפט העניק לשר עשרה ימים לשקול מחדש את החלטתו ולהגיש תגובה רשמית.
במהלך הדיון אמרה קרן יוסט, המייצגת את פרקליטות המדינה, כי "אין זה מקרי שבן גביר מתערב במינויים באגף החקירות".
"יש כאן ניסיון לעקוף את שרשרת הפיקוד, כדי להעביר מסר בוטה שלפיו האגף צריך לפעול בנאמנות לשר ולא לארגון [המשטרה]", אמרה, לפי דיווח בהארץ.
עורך דינה של האוסליך, דב גלעד כהן, טען כי סירובו של בן גביר הוא חלק מסדרת "מאבקים בין השר לבין גורמים מסוימים באגף החקירות והמודיעין" סביב תפיסות מקצועיות לגבי הרף לפתיחת חקירות.
הוא הזכיר את הדיון אתמול בבג"ץ בעתירות להדחת בן גביר, וציין כי סוגיית הטיפול בעבירות הסתה וחופש הביטוי עמדה במרכזו.
"ראינו אתמול בבג"ץ פולמוס גדול סביב מחלקת ההסתה, ומי מטפל בהסתה? האוסליך", אמר, והוסיף כי היא ממלאת תפקיד מרכזי בקבלת החלטות על פתיחה או דחייה של חקירות.
אין זו הפעם הראשונה שבן גביר מסרב לאשר קידום של חוקרת משטרה בניגוד לעמדת מפקדיה.
מוקדם יותר השנה קבע בית המשפט המחוזי בירושלים כי בן גביר פעל משיקולים זרים כאשר סירב לקדם את רינת סבן, בשל תפקידה במשפט השחיתות המתוקשר של ראש הממשלה בנימין נתניהו.
לאחר שבן גביר סירב שוב ושוב לציית להוראות בית המשפט לקדם את סבן, הוענקה לה דרגת תנ"צ מכוח החלטה שיפוטית, ללא חתימתו.
בריתות הגנה איבדו את משמעותן המרכזית. המלחמה עם איראן הייתה ההוכחה הברורה האחרונה שנדרשה לכך שבריתות אלה, ובמיוחד נאט"ו, חייבות לעבור שינוי עצום או להתפרק.
במהלך המלחמה, שאלות לגבי עתיד נאט"ו נשאלו בצמתים חשובים מאוד הקשורים ישירות לשאלה. השאלות נשאלו בעיקר בבית הלבן. הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ זעם על חוסר הנכונות של חברות נאט"ו באירופה לסייע בפעולה נגד איראן.
אריה אגוזי הוא כתב לענייני ביטחון. עבד בעבר בידיעות אחרונות. מתמחה בדיווח על טכנולוגיות ביטחוניות ישראליות ועל האתגרים עימן צריכות טכנולוגיות להתמודד, בעיקר מול האיומים החדשים.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנומה אם חוזה שלום בין ישראל ואיראן היה נחתם תמורת הקמת מדינה פלסטינית?
קראו לזה בלתי נתפס – ואולי אף בלתי ניתן להעלות על הדעת. בפוליטיקה הבינלאומית, לבלתי אפשרי של היום יש נטייה להפוך למציאות של מחר.
אם הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ עדיין מטפח שאיפות לפרס נובל לשלום, ייתכן שהוא מביט לכיוון הלא נכון. אפילו הסכמי נורמליזציה משמעותיים בין ישראל ללבנון, או פריצת דרך היסטורית עם סעודיה – לא יספיקו.
יהודה לוקץ׳ הוא פרופסור-חבר אמריטוס ליחסים בינלאומיים באוניברסיטת ג׳ורג׳ מייסון, וירג׳יניה. פרסם חמישה ספרים. הוא מחבר הספר שיצא לאור לאחרונה: "Op-Ed: Musings on War & Peace in the Middle East and Beyond"
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנורעיון מצויין, גם באם לא יתקבל במלואו הרי הוא מקורי מעיד על מחשבה מעמיקה לא רק מבחינה פוליטית מדינית אלא גם מבחינה אנושית הומניסטית באשר הוא מחפש דרך לצאת ממעגל האלימות חסר התקווה והפשר שמאחלים לנו מנהיגי שני העמים.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנותגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנותגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו























































































































תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו